אברהם רביץ, לאן אתה הולך?

הוא קשה לפיצוח.

לאחר הטיפול בשאלת ליצמן, שנדונה בהרחבה במדור זה בשבוע שעבר, חשבנו ללכת על סוגיה קלה בהרבה. אדם שלדעתו העצמית יש משקל, ושלמזלו הרב, כך סברנו, אין לו אדמו"ר אחד ויחיד שיורה לו מה בדיוק לעשות. מתברר, שהסוגיה רק יותר סבוכה בחסרונו של מנהיג בודד וקובע בשטח.

ח"כ הרב אברהם רביץ כבר בן 74. הוא מככב במערכות ישראל עשרות בשנים, החל מהמאבק על העולים, שהחל בדיונים מיוזעים בתוך כוכים אפלים בגבעת הישיבה, המשך דרך 'עצרות עם' של 'יד לאחים' ביישובי הפריפריה, וכלה ב-20 שנות שירות בכנסת המינים, בשליחות גדולי ישראל. כמובן.

הצעיר הנצחי והזקן הנצחי נכנסו לכנסת יחדיו, בבחירות הידועות לשמצה שהתרחשו בשנה שלאחר השמיטה. 'דגל התורה' הצעירה, הדינאמית והחצופה הפתיעה את זקני 'אגודת ישראל' הרדומה, והכניסה לכנסת 2 מנדטים. לא טעיתם. קראו להם משה גפני ואברהם רביץ.

גפני, שכידוע טבעו הפוך מטבע הבריות, והוא הולך ונעשה צעיר מיום ליום, לא עומד כלל לדיון. אולם שמו של רביץ עולה, ועתידו הלוט בערפל נתון בספק ספיקא. הוא כבר מבוגר מאוד, לא הכי בריא, הציניקנים יטענו שגם לא הכי מועיל. ומעל הכל, הוא כבר לא מיישר קו עם 'המערכת'.

וכאן באה שאלת מליון הלירות: האם המחליטים בנושא, יתנו לרביץ להמשיך ולכהן בכנסת, ולו בשל כבודו האישי והכבוד אותו רוחשים לו יתר חברי הבית. או שמא, פעילותה של הנציגות החרדית כל-כך דחופה, המקומות כל-כך מצומצמים, עד שלא נותר מקום וזמן לשאלות של כבוד שאינן מביאות תכל'ס.

רביץ, לאן? 'הפאנל' השבועי של 'בחדרי חרדים' מנסה להשיב על השאלות הכי מסקרנות שנוגעות בשריד האחרון לדור הדעה בכנסת ישראל.

אליעזר שולמן (פרשן, וסגן עורך 'משפחה'), אריה זיסמן (יתד נאמן) ואבי בלום (קו עיתונות דתית) מנסים לפצח את החידה בתשובות בלתי-מתואמות, אך מציתות אש ודמיון.

האם ח"כ הרב אברהם רביץ יכהן גם בכנסת הבאה?

אריה זיסמן: "הרב רביץ לא מינה את עצמו לתפקיד. היה מי ששלח ומינה אותו. כשדגל התורה קמה מרן הגרא"מ שך זצוק"ל קרא לו והטיל עליו את התפקיד. בהמשך הוא קיבל את ברכת הדרך מגדולי ישראל דהיום. כל זמן שהם לא יורו לו לסיים את התפקיד, הוא נשאר".

אליעזר שולמן: "בלחצם של בני משפחתו רביץ יפרוש מהכנסת לקראת מערכת הבחירות הבאה בגלל מצב בריאותו. הוא גם מדבר עם מקורביו שרמת הח"כים נמוכה מאוד והוא אינו מוצא עוד את מקומו שם. גם ההתקוטטויות הפנימיות נמאסו עליו".

אבי בלום: "לא! על אף שבכל הנוגע לרביץ תמיד צריך לסייג ולהוסיף: ימים יגידו. מסקנות דומות כבר הוסקו, במערכות הבחירות האחרונות לכנסת והסוף ידוע. כמו ידידו הטוב אולמרט, רביץ הוא זה ששרד ואילו המספידים לוטשי העיניים נותרו בחוץ. למרות זאת, נראה שהפעם, אבדה תקוותו".

אם לא, מי יחליף אותו, לדעתך?

אליעזר שולמן: "קרב הירושה על מקומו יהיה מר. אם ר' יעקב גוטרמן ימונה למנכ"ל החינוך העצמאי, יתכן שעל אף היותו איש בני ברק, ר' מרדכי קרליץ ימונה לתפקיד. קרליץ זוכה להערכה רבה בקרב גדולי ישראל על יכולותיו בזירה הציבורית ובהובלת מהלכים לטובת הציבור החרדי. מה שמנע ממנו להיות מנכ"ל החינוך העצמאי, החברות בוועדת כנרת ובוועדת טל שהיתה לצנינים בעיני רבים, עשויה לסייע לו בשאלת המינוי לכנסת. ואם גוטרמן לא ימונה? מוקדם מאוד לדעת מי יחליף את רביץ".

אבי בלום: "כיו"ר התנועה יכהן מוישה גפני, למרות שאין דבר שרביץ רוצה יותר מלגרור אותו יחד עימו החוצה, בבחינת 'בגפני יבוא בגפני ייצא'.

"באשר לזהות הח"כ הנוסף, למקלב שייכנס בסוף החודש, יהיה יתרון מכוח חברותו בכנסת הנוכחית. יש עוד רבים שרואים עצמם כמועמדים ראויים (מה עוד שייתכן שלדגל יהיו שלושה נציגים בתחילת הקדנציה הבאה. אשרי המאמין), בראשם יענק'ל גוטרמן, למורת רוחו של מוישה גפני, שרואה בראש עיריית מודיעין עילית, מועמד הסיעה המרכזית באגו"י, יותר מאשר נציג דגל התורה".

אריה זיסמן: "בבחירות האחרונות נקבעה היררכיה בדגל התורה על-ידי גדולי ישראל. אחרי רביץ וגפני בא אורי מקלב ואחריהם יעקב גוטרמן. אם רביץ לא ימשיך השלישיה המובילה של דגל התורה תהיה גפני, מקלב וגוטרמן. לדעתי שלישית צעירים מבטיחה – נבחרת פרלמנטרית מנצחת, שתייצג בכבוד לא רק את דגל התורה, אלא את הציבור החרדי בכללותו, ותיתן מענה נאות לכל הבעיות שעל הפרק".

במידה ונגזרה הגזירה, האם יש בידו לעצור אותה?

אבי בלום: "תפילה ותחנונים. תפילות כלפי שמיא ותחנונים בבני ברק ובירושלים, על אף שאת הגשרים לחנן 10 ולחזו"א 5, הוא שרף בשנה האחרונה".

אריה זיסמן: "באם יחליטו גדולי ישראל שרביץ לא ימשיך, הוא יסיים את התפקיד. זכור לי שכאשר נבחר בפעם הראשונה לכנסת, דיבר נגד העסקנים הזקנים שיושבים שם שנים ארוכות ולא מפנים את מקומם לצעירים. אין לי ספק שרביץ לא ישב דקה אחת יותר מידי, ואם ירגיש שלא רוצים בו יותר, יזוז מעצמו. הוא הרי ממושמע לגדולי ישראל. לא?".

אליעזר שולמן: "זה לא רוע הגזירה מבחינת רביץ".

מהי תרומתו הבולטת ביותר ליהדות החרדית במהלך 20 שנות כהונתו בכנסת?

אליעזר שולמן: "האיש שללא מורא וללא משוא פנים ביטא עמדות של גדולי תורה גם כאשר אנשים בחצרות שונות ביקשו לעמעם מסרים מטעמים אישיים".

אריה זיסמן: "תרומתו הבולטת היתה כיו"ר ועדת הכספים. בתפקיד זה סייע רבות לעולם התורה, לישיבות, לכוללים למוסדות החינוך. תקציבי הישיבות עודכנו, ועדת בלומברג-גביש שהוקמה ביוזמתו, עמדה על שחיקת התקציבים לאברכים והעניין סודר. הציבור יזכור אותו לטובה בתפקיד הזה. אי אפשר גם לשכוח את המשפט שהכניס ללכסיקון הפוליטיקה החרדית בכנס היסוד של דגל התורה: "אנו קיימים יעעעעען כי אנו קיימים"... משפט שייזכר לדורות".

אבי בלום: "העשייה הבולטת של רביץ הייתה בעצם נוכחותו. תעודת הזהות שלו, היא ההדר החברונאי, של נציג ציבור חרדי רהוט ובעל סגנון שגורם גם לגדולי האנטי-דתיים במשכן, לנהוג כלפיו בכבוד".

מילות פרידה מהאיש (שאלת רשות).

אריה זיסמן: "אין ספק שהפוליטיקה החרדית תיראה אחרת ללא רביץ. ישיבות מזכירות דגל התורה יהפכו למשעממות בלעדיו, הישיבות המשותפות לפני הבחירות עם אגודת ישראל גם הן יהיו מפוהקות. רביץ דאג להכניס פלפל לפוליטיקה, ובלעדיו הכל יהיה יותר יבש".

אליעזר שולמן: "אברהם רביץ פרלמנטר מעולה שפיו וליבו שווים. לנו העיתונאים לא תמיד אמר את כל האמת, אך אני לא זוכר שהצלחתי ללכוד אותו משקר. האמוציות דיברו לעתים מפיו, אך גם ברגעים כאלה מי ששמע ודייק בדברים יכול היה ללמוד הרבה על הנעשה והמתרחש. הוא אשף בהובלת מהלכים וכריתת בריתות לצורך שעה עם עמיתיו בכנסת, במטרה להיטיב עם הציבור החרדי. איש חכם, ממולח, ששימש שליח ראוי לשולחיו וידע גם להשיב מנה אפיים".

אבי בלום: "כל זמן שהנר דולק, לא מדברים על החשיכה שאחרי".

קישורים:
'הפאנל' קובע: רק האדמו"ר יחליט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!