זה לא ספין

אם הוא התכוון לספין, אז זהו ספין עלוב למדי. ספין נמצא על הגבול הדק שבין אמת לשקר. כזה המיועד להסיח את דעתם של אנשי התקשורת והעם. הבלון הטורקי אינו ספין אלא אמת הגונה טובה בעטיפה גרועה ובלתי ראויה לשימוש. כזו שאינה מסיחה דעת אלא מעצבנת ומתסיסה. ואהוד אולמרט יודע זאת היטב אך לקראת דמדומים אין לו כבר מה להפסיד.

שמונה בערב, ערבו של יום רביעי שעבר. צו איסור הפרסום הוסר לגמרי מעל נסיבות חקירותיו של אולמרט. התקשורת הרעבתנית אמורה היתה לטחון את תפוח האדמה הלוהט שהתגלגל לפתחם עד דק. אלא שבאורח לא פלאי רותק העם שלא מרצונו לחזון השלום הסורי של אולמרט.

הלה פתח את נאומו באותן דקות ממש בכנס חינוך בסמינר הקיבוצים שאמור היה לעסוק בחינוך. לאולמרט היו תוכניות אחרות. קהל השומעים אליו כיוון ראש הממשלה את דבריו הנוקבים לא היו באי האולם אלא אזרחי ישראל הרבים שנצמדו למקלטי התקשורת בכדי לשמוע על קומבינות העבר של ראש ממשלתם המוכשר וקבלו חזון שלום מדומה בפרצוף.

אולם התרגיל ממש לא עבד. התזמון המדויק במועדי ההתרחשויות ובדיווחי התקשורת, הפומביות שניתנה לערוצי השלום, הטלפון המגוחך לאלמנתו של אלי כהן הי"ד וההופעה הזחוחה בכנס החינוך בסמינר הקיבוצים רק העצימו את תחושת חוסר האונים בקרב אזרחי ישראל. כל אלו ושאר המסרונים המוגדרים כספינים שפתחו את עונת הקיץ, רק האדירו את הרגשת הסוף ואת הרצון להנהגה אחרת.

ביום שישי האחרון נחקר אולמרט במעונו בפעם השניה במהלך חודש האחרון. מיותר לציין כי ההליך המשפטי מתנהל באינטנסיביות על ידי חוקרי המשטרה והפרקליטות ללא כל קשר להתנהלות במישור המדיני. גם אם השמיים ייפלו והחלום הסורי ימומש, ימשיך אולמרט לארח את החוקרים בביתו והפינות ימשיכו להיסגר עליו. אמנם הליך החקירה, בניגוד לכל נחקר רגיל אחר, נשלט כמעט לחלוטין בידי ראש הממשלה: מועד החקירה, אורכה ומקומה נקבע אך ורק על ידיו, אך במשטרה רומזים כי בסוף התהליך שעשוי להימשך כמה חודשים בלבד בשל מיצוי ההליכים, תמליץ המשטרה לפרקליטות להגיש כתב אישום גם אם לא בהכרח על עבירת שוחד.

בסביבתו של אולמרט מביעים פליאה על קריאות הבוז וההתייחסות המזלזלת למשא ומתן עם הסורים. הם יודעים לספר לנו על מערכת הידברות רציפה מזה שבעה חודשים. לדידם, מנגנון ההפתעה שהופעל בקרב הציבור הישראלי עם פרסום ההודעה על פומביות המשא ומתן נעוץ בחוסר תשומת לב לרמיזות המוקדמות שבאו מצידו של ראש הממשלה בעת האחרונה, הרבה לפני שידענו להגות את השם טלנסקי. "ראש הממשלה רמז בכל הראיונות שהעניק בערב חג הפסח כי המו"מ עם הסורים מתחמם", קובלים מקורביו.

והאמת, למען ההגינות חשוב להגיד את האמת, כי כל ספין או דמוי ספין מסוג שכזה צריך להתקבל בציבור בברכה. אולי למען הספין ייכנס אולמרט סוף סוף במחבלים העזתיים, אולי בשם הספין גם יחזיר את קצבאות הילדים ויחוקק את חוק החינוך החרדי. אנו מסכימים להאמין באמת ובתמים כי אין כל קשר בין הסרת הלוט לטקס השקת המשא ומתן עם הסורים לחקירותיו של ראש הממשלה, השאלה הגדולה והאמיתית היא - האם מדובר במגעים שעשויים להבשיל לכלל מעשה. האם אולמרט מסוגל פוליטית להניע מהלכים כבידי משקל דוגמת אלה.

בכדי לרדת לעומקו של עניין שוחחנו עם המזרחן ד"ר מנחם קליין שהיה ממנסחי יוזמת ז'נבה ואחד מיועציו המדיניים של אהוד ברק ערב נסיעתו לקמפ דיוויד. קליין סבור כי מדובר ב'ברברת' שאינה עשויה להוביל לשום מקום.

"בהודעה שיצאה מלשכת ראש הממשלה נאמר כי המשא ומתן יתבסס על נוסחת וועידת מדריד. מדובר בזריית חול בעיני הציבור. בוועידת מדריד שהתקיימה ב-1991 לא הושג דבר. זו היתה וועידה ללא כל סיכומים. כשישראל מדברת על חידוש משא ומתן רציני, הכוונה היא כי ממשיכים את השיחות מהיכן שהן הופסקו בעבר כשהמשמעות המעשית היא – החזרת 100 אחוזים משטחי הגולן לסורים. כל עוד שמדינת ישראל מתכחשת לכך אין כל טעם להתחיל להתלהב מחידוש המשא ומתן", אומר קליין. יחד עם זאת, מדגיש קליין כי פרסום המהלכים על ידי לשכת ראש הממשלה אינם בהכרח בשל חקירותיו של ראש הממשלה. "עניין פומביותם של המהלכים המתרחשים כעת לראשונה, נעוץ בדרישתם האולטימטיבית של הסורים המבקשים לחשק את ישראל במשא ומתן עמם ובכך לקבל לגיטימציה מהעולם המערבי בניגוד לרצונה של אמריקה".

לדידו של קליין, גם התנאי השני - כריכת המו"מ בפירוק יחסיה של סוריה עם איראן, הינה מתכון בדוק להכשלת המו"מ עוד בטרם יצא לדרכו. "יש כל כך הרבה ניואנסים קטנים ומורכבים בדרך לשלום סוריה. חשוב לדעת על אלו נושאים חיוני להתמקד ועל מה יש לוותר. גם כשכבר מהלכים מתחילים להתבשל, עשויה אבן נגף אחת לפוצץ את הכל".

"איני רואה את אהוד אולמרט מקבל החלטות גורליות שכאלו", אומר קליין. "במצב השברירי בו הוא נתון, גם משא ומתן אמיתי הינו כמעט בלתי ישים. לאולמרט אין את הגב הפוליטי ולא הציבורי בכדי להעביר החלטות כבידות משקל כדוגמת אלו".

קליין אף לא חוסך ביקורת משר הביטחון אתו שירת בימים עברו: "אהוד ברק, בעת כהונתו כראש הממשלה, עמד לצאת לארה"ב בכדי לסכם קצוות אחרונות במו"מ עם הסורים ומיד כשהגיע לשם התחרט מכל העסק", מספר קליין. "אם אתה שואל אותי אם ברק השתנה כפי שהצהיר ערב היבחרו לתפקיד? תשובתי היא כי בהחלט השתנה, אך לרעה ובכל המישורים".

ובינתיים ראש הממשלה משדר עסקים כרגיל. יש לו זמן לפקוד אירועים חגיגיים ולשוחח פוליטיקה, לנהל פה ושם את ענייני המדינה ביניהם שני ערוצי שלום – הפלסטיני והסורי וקצת להיחקר בין הסדרים. לא ברור מי הפסיכולוג המוכשר של אולמרט שמסייע לו נפשית להחזיק מעמד ולנהל מאבק איתנים במהלך כל השנתיים האחרונות שהיו רצופות מרורים. כן ברור לגמרי שהוא יכול להיות דוקטור לפסיכולוגיה פוליטית לכל יריביו שממתינים לו בפינה כבר שנתיים ועדיין ממתינים לו שם בקוצר רוח ובעבודה קשה.

מיני דרמה

אהוד אולמרט יודע היטב את מצבו העגום, אולם נראה כי הוא שינן כהלכה את הכלל האומר כי יש להסתפק במצוי על פני הרצוי. ואת המצוי הוא מטיב למצות ככל שניתן.

בצהרי יום רביעי, שעה קלה לפני שיצאה הודעת השלום לכלי התקשורת, אולמרט מרים טלפון לארבעה שרים בכדי לעדכן אותם על ההחלטה: לבני, ברק, מופז וישי. שלושה מתוך ארבעת אלו מתכוון ראש הממשלה לחשק בתקופה הקרובה בכדי לבלום את הקריסה המסתמנת ולהדוף את נסיקתה המטאורית של הרביעית אליה התקשר מפאת הנימוס בלבד.

כי את אהוד ברק צריך רק לא לקומם. הוא שוחר שלום ורוצה בכל מאודו להישאר בתפקיד שר ביטחון ולהגן על המולדת כל עוד לא יעמוד בפני פרשת דרכים גורלית. אהוד ברק שטען כי החל להאזין לרחשי העם וכי השתנה לגמרי מאז שחזר לפוליטיקה לפני כשנה, מבין כי העם זוכר לו את המשא ומתן עם סוריה ואין כל סיבה שלא יגבה אותו כעת.

גם אלי ישי ניצב על אותה משבצת בכל הנוגע לסוגיה הסורית. בש"ס לא מתכוונים לשבור כלים על כגון דא. לא מאהבתם לשלום הסורי אלא בשל הזלזול שהם רוחשים לו. בש"ס סבורים כי חידוש המשא ומתן עם הסורים בעת הנוכחית – כשאוויר בחירות כבר נושב בחלל – אינו שווה כל התייחסות.

אולם בש"ס אי אפשר בלי דרמות. אלי ישי שומע לראשונה מאולמרט על התחממות המגעים עם הסורים והחל מיד לחוש ברע. בחזיונו כבר ראה את הסטיקרים המתנוססים בגב המכוניות שבבעלות חובשי הכיפה, הכרוזים בחוצות הערים החרדיות, בכיכרות ומעל כל עץ רענן הזועקים כי "ש"ס מחזירה את הגולן ומבתרת את ירושלים". על פי מקורות בכירים ביותר בש"ס, ישי החל שוקל ברצינות לעשות מעשה שממנו אין דרך חזרה. "אולמרט מוכר את המדינה בשביל להציל את עורו", התבטא ישי בפני מקורביו.

אך רגע קט לפני שיצא בהכרזות גורליות הפך ישי באחת את החלטתו זו בעצת ידידים קרובים. "הרי מדובר בדבר שלא בא לעולם", אמר מי שאמר לישי. "מדוע שש"ס תתנצל כל הזמן על מהלכים הזויים של ראש הממשלה שמאום לא ייצא מהם מלבד כותרות בעיתונים". ואז שלף את הרעיון הבא: "נגלגל את ההאשמה לפתחו של אולמרט", אמר.

בחלוף שעות מספר, בערבו של אותו יום, קיבל כל בית ישראל את תגובתו המינורית של ישי להודעת לשכת ראש הממשלה. "איננו מבינים מה נשתנה אצל נשיא סוריה שאולמרט מוכן במפתיע לשאת ולתת עימו; כל עוד אינו מתנתק מאיראן הקוראת להשמידנו עדיין היא מוגדרת כחלק מ'ציר הרשע' ואין לנו כל עניין להידבר עימו". אכן תגובה כהלכה לטובת שני הצדדים ולמען יימשך הסדר הפוליטי הטוב.

בכלל, ש"ס של 2008 לא אוהבת שמקטלגים אותה כמפלגה ימנית. כזו שבראש מעייניה נמצאת האג'נדה המדינית. ש"ס הוקמה, לדבריה ראשיה הנוכחיים, על בסיס השמירה על חומות היהדות ולא על קיום המלחמה על ארץ ישראל השלמה. רק בכדי לשבר את האוזן, לדברי בכירים בסיעה, אין לש"ס כל בעיה עקרונית לנהל משא ומתן אמיתי עם הסורים. לדברי הבכיר עימו שוחחנו, אין מדובר בוויתור גורף על הגולן אך בהחלט ייתכנו וויתורים מרחיקי לכת.

יחד עם זאת, אומר הבכיר באותה נשימה, כי מדובר במהלכים שש"ס עדיין לא נזקקת לתת עליהם את הדעת מאחר ולהערכתה אין מדובר במשא ומתן רציני דיו שידרוש הכרעה במועצת חכמי התורה ומשכך כל דיון מעשי עדיין לא התקיים בעניין.

ביתר שאת

אז נכון, הכל דיבורים, אולם ככלות הכל, בש"ס לא אוהבים לצאת פריירים. ראש הממשלה הבטיח באופן אישי לגר"ע יוסף בערבו של חג הפסח להפשיר את הבניה בביתר עלית ועדיין מאום לא נעשה נכון לתחילת השבוע שעבר. דומה היה כי החבל המתוח שאולמרט רגיל לרקד עליו הנה מחשב להיקרע. ליצמן צווח, ישי ואטיאס ירקו דם אבל לאולמרט לא היו ברירות רבות.

האמריקנים השורצים כאן בכל פינה ומעניקים לישראל יתרון ביטחוני על פני השכנים הערביים (ואין המקום להאריך במקום שהתבקשנו לקצר), עקבו (ועדיין עוקבים) בשבע עיניים על כל התנחלות מתפתחת, והגב' רייס, שדעותיה השמאלניות ידועות לשם דבר, נופפה פעם אחר פעם בהצהרה שנקבעה באנאפוליס על דעת כל משתתפיה ולפיה לא תורחב הבניה בהתנחלויות ובכללן ביתר עלית.

במרוצת הימים התפתח וויכוח עקרוני סביב הפשרת הבניה בביתר עלית. אולמרט טען באוזני רייס, כי אין מדובר בהפקעת אדמות אלא בהתייחסות לגידול הטבעי של המקומיים. רייס, כששמעה את הטיעון האמור רתחה מזעם. "אתם מתלוננים על הפלסטינים שאינם מקיימים את מפת הדרכים ואילו בפועל אתם הראשונים שלא מקיימים אותה. בגבעת זאב היה לכם תירוץ כי מדובר בשלדים גמורים ואילו בביתר מדובר בהפרה בוטה של הסיכומים", אמרה רייס בשפתיים רוטטות מזעם לאולמרט.

אולמרט: הודעתי כבר מספר פעמים שלא נחנוק את הגידול הטבעי ביישובים האלה.

רייס: לא אמרת. לא מרחיבים זה לא מרחיבים. המצב הנוכחי מייצר חוסר אימון בסיסי אצל הפלסטינים.

הויכוח האמור נמשך על פני כל החודשים האחרונים. עם פתיחת מושב הקיץ מבין ראש הממשלה כי כלו כל הקיצין, ועם כל הכבוד לקונדליסה רייס שבאה מידי חודשיים לביקור טעון ככל שיהיה, עדיין, השמירה על השותפים מבית חשובה לו יותר. אולמרט רואה כיצד מכבש הלחצים מופעל על ש"ס ועיניו כלות: נתניהו שולח מסרים חדשים לבקרים, ליברמן משגר מכתבים נועזים, והגרוע מכל: עמיתתה האשכנזית - יהדות התורה נושפת בעורפה ללא הרף.

אולמרט מחליט כי לא עוד. לפני כשבוע וחצי, ביום שישי, עודכנה רייס כי ההפשרה בביתר עתידה לצאת לדרך. רייס הגיבה בהלם מוחלט, אך ביקשה כי ההפשרה לא תבוצע עד יום ג' האחרון, כל עוד היא שוהה בשארם א-שייח וזאת בכדי שלא תובך אל מול הפלסטינים. לכך נעתר אולמרט לא לפני שיידע את השרים ישי ואטיאס בתהליך המתפתח. יממה לאחר ששחררה רייס את האזור מנוכחותה הופשר הגוש הגדול מבין שלושת הגושים המוקפאים. המכרז ל-286 יחידות הדיור יצא לדרך.

זמן שאול

האישיות שככל הנראה עוד ידובר רבות בגינה בביצה הפוליטית במהלך התקופה הקרובה היא שר התחבורה שאול מופז. נכון, לא טעיתם. זהו הנעלב הראשון של אולמרט ביום הראשון לכהונתו כשהעניק לו את משרד התחבורה תחת משרד הביטחון שהוענק לעמיר פרץ, זהו האיש ששתל את ניצני המרד הראשוניים בקדימה והתלחש מאחורי גבו של ראש הממשלה כשהחומה הפוליטית עדיין היתה בצורה סביבו וזהו האיש ש'זכה' כאמור לשיחת הטלפון המקדימה בצהריי יום רביעי האחרון.

עלעול בהיסטוריה הקצרה של יחסי מופז-אולמרט בשנתיים האחרונות מוכיח כי האיש לא פספס כמעט אף הזדמנות לעקוץ את ראש הממשלה. בתום מלחמת לבנון השניה ביקר את ראש הממשלה בחריפות ותקף אותו על ניהולו הכושל, ערב וועידת אנאפוליס אף רץ לגר"ע יוסף להביע את הסתייגותו ממנה ומאוחר יותר אף חתם על העצומה שארגנה האופוזיציה נגד שרת החינוך יולי תמיר והצליח להוציא את ראש הממשלה מכליו.

אלא שבמרוצת הימים הבין מופז כי שווה לו לחכות בשקט ובסבלנות. מופז סבור כי התדמית הביטחונית עוד תבוא לו לשימוש בבוא היום, והיום הזה אינו רחוק. למסקנה הזו הגיע כבר לפני שנה בעת מפץ וינוגרד הראשון. ציפי לבני שהיתה בטוחה כי נס המרד הונף וכי היא מתעתדת לכבוש את כס ראשות קדימה, אצה למופז לסגור פינות אחרונות. אלא שמופז הפנה לה עורף וזו בקושי הצליחה לבלוע את רוקה. התברר לה כי הגווייה האולמרטית עדיין נושמת ובועטת, ושיחת הטלפון שלו הקדימה את שיחת הטלפון שלה. כצעד נקמני הסכימה לבני לחוות את הביזיון שבהישארותה בתפקיד ובלבד שמשרד החוץ לא יועבר למופז. מופז נותר אפוא להמתין בסבלנות.

מופז למד דבר נוסף על הדרך: גם כשיבוא היום הגדול ואולמרט יתרסק על חומות בית המשפט, הוא ישאיר אחריו אדמה פוליטית חרוכה. הכל ממולכד היטב. הוראות ההפעלה מונחות בסדר מופתי במגירתו בלשכה ומוכנות לשליפה מיידית.

כי בפוליטיקה אין חברים. כל אחד משתמש בשני בהתאם לצרכיו. כשלשני הצדדים נראית העסקה יפה ומשתלמת, והכימיה הבסיסית זורמת, נוצרים מהלכים משותפים והמפץ הבא יוצא לדרך. זוהי תמונת המצב הנוכחית. אולמרט לא מחבב מי יודע מה את מופז. מקורבי ראש הממשלה זוכרים לו היטב את מסע בוגדנותו. הם זוכרים כי למרות ש'חזר בתשובה' בדו"ח וינוגרד הראשון, שבועיים לפני הדו"ח הסופי שוב היו לו פליטות פה בלתי נעימות בעליל לאוזן אולמרטית. מופז של אותה שעה לא קרא אמנם לפיטוריו של ראש הממשלה, אך דאג שכולם יידעו עד כמה הוא שונה ומבודל ימינה מאולמרט. אלא שכל חסרונותיו לא יעיבו על הצורך החיוני בנטרולה של ציפי לבני, שעל פי כל הסקרים ממצבת את עצמה במקום הראשון בקדימה, ובסקר האחרון שנערך בסוף השבוע האחרון אף מאיימת על נתניהו.

אם קיים דבר אחד משותף לאולמרט, נתניהו וברק זהו הצורך לנטרל את לבני. השניים האחרונים כבר הודיעו בשיחות סגורות כי אינם מוכנים לקבל את לבני כראש ממשלה, גם לא לתקופת מעבר ויסרבו להרכיב עימה ממשלה זמנית. במידה ואולמרט יחפוץ להעבירה מתפקידה כממלאת מקום ולמנות תחתיה את מופז, סביר להניח כי יקבל את תמיכת הכנסת לכך. נתניהו יהיה החלוץ הראשון שיגייס את הרוב הדרוש לכך.

לשם כך עשוי אף אלי ישי לתמוך בהחלטה האמורה. לבני ממוקמת בש"ס שמאלה מאולמרט הן במישור המדיני והן בתחומים הדתיים, וכפי שדיווחנו באחרונה בעיתוננו מועצת חכמי התורה כבר אמרה את דברה בעניינה. לעומתה, מצטייר מופז כטלית שכולה כחול-לבן: גם מזרחי, גם מסורתי משהו וגם ביטחוניסט בעל דעות ימניות מובהקות.

שאול מופז מביט נכחו, לומד את השטח ומתנהג לפי הכללים. מאז שהוכנס למעגל הסגור של אולמרט והבין את שאולמרט שוקל לייעד לו, הוא שומר לו נאמנות ובעקביות. משכך, איש לא הרים גבה כשבסאגה הנוכחית היה מופז מבין השרים הראשונים שיצאו להגנתו של ראש הממשלה וטען לחזקת חפותו וכשכל הפוליטיקאים זלזלו בספין הטורקי במהלך סוף השבוע האחרון, שוב היה זה מופז שאץ לתקשורת לגונן עליו בחירוף נפש.

אין מה לומר. שר התחבורה, למד לנהוג.

טורו של מאיר בר מתפרסם בעיתון מרכז העניינים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!