סיבה לנסיבה

האגדה מספרת על 'יוסל'ה גנב' שנתפס פעם במבואות השטייטל'ה ובאמתחתו רכוש רב שגנב מגביר העיירה וכלי פריצה שונים. במהלך החקירה על מעשהו זה נשבר יוסל'ה וגולל בפני השוטרים את כל מעשה הגניבה. כיצד הוליך שולל את בעל הבית וניצל את היעדרותו, איך הצליח לחדור לחדר הכספות, שווי הרכוש שהוציא מהדירה והמכות ההגונות שספג על הדרך. זהו זה? שאלו החוקרים, "לא", ענה יוסל'ה ולחייו הסמיקו במפתיע: "גם את האולר הקטן שלי שעימו פרצתי לטרקלין, גנבתי מהמסגרייה של זלמן".

כי אם יש משהו מרגיז בהתלהטות הרוחות הנושבות עם פתיחת מושב הקיץ נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט, זוהי ההיצמדות לתשובות הלא נכונות לשאלה מדוע אהוד אולמרט צריך ללכת הביתה - בגין האולר הפורס סוגרי מעטפות או בשל הסכין הארוכה של רב הטבחים המבתרת ערי ציון.

שוחחנו השבוע עם ראש עירית אשדוד, מר צבי צילקר, על סוגיית החקירות המתישות שעובר ראש הממשלה אהוד אולמרט בימים אלה. הלה נחשב לידיד וותיק של אהוד אולמרט מימים בהם נחשב אולמרט כלוחם בשחיתות (לא ייאמן אך גם זה רשום בביוגרפיה של רה"מ) לפני כמה עשורים. צילקר אינו מבין מדוע נטפלו אליו חוקרי המשטרה דווקא עכשיו, בעיצומן של חגיגות העצמאות לציון שישים שנה להקמתה של המדינה וערב ביקורו של הנשיא ג'ורג' בוש.

"לכל חקירה יש את העיתוי הנכון לעשותה", אומר צילקר ומוסיף: "זה לא הזמן. משטרת ישראל היתה צריכה לחכות עם החקירות האלה כמה שבועות נוספים. כל מסע הציד הזה פסול בעיני". לדידו של השועל האשדודי הוותיק, מן הראוי היה לתת לכל ממשלה למלאות את ימיה ולא להחליף ממשלות מידי שנתיים. "כשמשטרת ישראל נדרשת לחקור, היא אינה צריכה לעשות זאת לעיני מצלמות התקשורת ובכך לדרדר את העם ישראלי לתסיסות מיותרות. חשוב לזכור כי חזקת החפות שורה עליו כל עוד אינו נאשם".

(כהערת אגב, צילקר, שכבר הספיק לטעום טעמה של חקירה מהי, יודע היטב כי הסחבת היא הנוסחה הטובה ביותר כדי להינצל מנחת זרועו של כתב אישום. בשבוע שעבר פנתה עמותת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה לברר מדוע מעכבת הפרקליטות את החלטתה בדבר העמדתו לדין של צילקר.

במכתבו למזוז ציין יו"ר אומ"ץ, אריה אבנרי, כי בשנת 2004 נפתחה במשטרת אשדוד חקירה בפרשת גניבת החולות. רק לאחר פניות חוזרות ונשנות הודיעה הפרקליטות לאומ"ץ כי העבירה בימים אלה את התיק למשטרה לצורך "השלמת חקירה". השלמת חקירה, אומרים המבינים, הינה מתכונת מעולה לגרירת החקירה על פני שנים נוספות. "מדובר בגורמים מאשדוד שמעוררים מידי תקופה את הנושא הזה מחדש בכדי להביך אותי ולגרום לפיטוריי", אמר לנו צילקר והוסיף כי הנושא כלל אינו מדאיג אותו וכי הוא בטוח בחפותו).

וצילקר צודק לגמרי. הגיע הזמן שמישהו יתפקח כאן ומהר. לראש ממשלה צריך לתת לתפקד. נקודה. צריך לאפשר לו לנהל סדר יום כנדרש מראש ממשלה, למלא את הלו"ז היומי שלו בפגישות מקצועיות ולא לבלות בחדרי חקירות. בסוף התהליך עוד עלול להתברר כי הוכחות לעבירות פליליות אינן בנמצא מאחר ואלה התאיידו מבלי להותיר כל עקבות.

כי לא על רכישת דירה בהנחה של עשרה אחוז שבוצעה לפני כעשור תיפול ממשלתו של אהוד אולמרט ולא על מעטפות כסף שהוכנסו לחליפתו לפני חמש עשרה שנה יועבר מתפקידו. זהו רק אולר קטן וזניח בכל הפסיפס המפחיד הזה. עוד פיסת היסטוריה מאובקת שיכולה להמתין על מדפי בית המשפט כמה חודשים נוספים, במחילה מכבודו של מבקר המדינה.

ברם, מה לעשות, והבעיות הגדולות של אולמרט נוצרות דווקא בזמנו הרגוע, כשהוא בזחיחות הדעת, ובמיוחד לאחר שצפצף ארוכות על מסקנות ועדת וינוגרד ומחצית מאזרחי ישראל שקראו לפיטוריו. אם אהוד אולמרט צריך ללכת הביתה זה בגלל תוכניותיו המדיניות ההרסניות ובכללן חלוקת ירושלים, בגלל מסמך ההצהרות המסוכן שעלול להישלף בכל יום מכיסו ובגלל היעדר הפיתרון לדרום השותה את כוס התרעלה עד תומה. בגלל יתומי שדרות, פצועי אשקלון, ההרוג בכפר עזה ורשימת המוות ארוכה. כל אלו ואחרות הן סיבות לנסיבות שבגין כולנה צריכה הממשלה הנוכחית להתפרק.

גם אם הפעולה הגדולה בעזה תצא לדרך בקרוב (מילון ממשלת אולמרט לערך 'בקרוב': 'לא יימשך זמן רב מדאי, אך יתכן כי בזמן זה יופצץ קניון אשקלוני או שניים, אירוע רב נפגעים יתרחש בשדרות וכיוצא באלו'. וכבר עסקנו בארוכה בסוגיה זו לפני שבועיים במדור זה) וכפי שהבטיח אולמרט לאלי מויאל, ראש עירית שדרות, לאחר חג הפסח האחרון, וכפי שהובן מחצאי אמירות של ברק ואשכנזי בשבוע האחרון תיחשב זו לפרי חולשתה של הממשלה הנוכחית שאינה מסוגלת להתמודד לאורך זמן עם מצב של היעדר פיתרון. זו תהיה כניסה פופולארית עם המון אמוציות אך ללא שום ארובה לעתיד טוב יותר. ולכן, אם כבר לשלוח את אולמרט הביתה, אז בגלל הסיבות הנכונות בנסיבות העכשוויות. ובמילים פשוטות: בגלל אהוד של היום שעדיין חי, נושם ועשוי בעוד רגע קט גם לבעוט חזק.

מדינת חלם

הלאות הכבדה השתלטה עד מהרה על מאות הנוכחים במליאת הכנסת. הפיהוקים התרחבו, אישוני העיניים איימו להיסגר והנאום הציוני שנשא הנשיא בוש ותומלל לעברית בתנוכי אוזנם של חברי הכנסת לא מיהר לבוא אל סיומו. היה זה אמנם נאום רווי ציוניות מהז'אנר הז'בוטינסקאי ההולך ונכחד. משא גדוש אלמנטים יהודיים עם נטייה כבידה ימינה, כזה שכותב הנאומים של נתניהו לא היה מנסח טוב יותר. אך נטול מסרים פוליטיים, ללא שורה תחתונה וללא כותרת של ממש לעיתון של יום המחר.

אלו שבכל זאת התלהבו מנאומו של ג'ורג' בוש היו דווקא השרים וחברי הכנסת החרדיים שלא האמינו למשמע אוזנם (אוזנייתם, ליתר דיוק). חלקם היה שרויים בהלם מוחלט עוד דקות ארוכות לאחר תום הנאום בשל האזכורים היהודיים הרבים. "הגוי הזה הזכיר את אברהם, יצחק ויעקב, ציטט מהמקורות בדייקנות רבה, ושידר יהדות עוד יותר מהיהודים שלנו בכנסת", התבטא בפנינו אחד מבכירי ש"ס בתום הטקס כשכולו רטט מהתרגשות.

הלו, תרגיע, ניסינו להשקיט את פרץ הרגשות. ג'ורג' עדיין אינו מתכוון להתגייר אפילו במערך הגיור הדרוקמני ובטח שלא בבית הדין הרבני הגדול. הוא גם אינו מתכוון לוותר על ביתורה של ירושלים -למען יישוב הסכסוך ולמען ייחרט שמו בדפי ההיסטוריה כמביא בשורת השלום לאזור - ובכך להצדיק ולו במעט את ארבע שנות כהונתו בהן לא הועיל כמעט מאומה לעם האמריקאי ולעולם כולו. ושלא תהיה טעות. בוש גם לא ינקוף אצבע ולא יוציא הגה כשהקריאות הרמות להפלת מצדה תושמענה שנית ביום בו תיכנס ישראל לעזה ותשליט קצת סדר למען ביטחונם של תושבי הדרום המופגזים ללא הרף.

כי הכל מתחיל ונגמר בכותב הנאומים המוכשר. הכל מכני. בא בהזמנה על פי טעמו האישי של הביג בוס. רק לשם המחשה, הנשיא ביל קלינטון העסיק בעת כהונתו כנשיא ארצות הברית צוות של 11 כותבי נאומים, לפי התמחויות שונות. לנשיא ג'ורג' בוש יש צוות עם 4 כותבי נאומים במשרה מלאה ועוד כארבעים כותבי נאומים פרילנסרים.

להרכיב נאום לבוש זו כנראה משימה לא קלה. בטקס קבלת הפנים שנערך לכבודו בשדה התעופה נאם הנשיא בוש ואמר כי "שתי האומות שלנו עומדות על אותם עקרונות של הצלחה, עמדנו בקשיים רבים עם הקמתן, בנינו דמוקרטיות חזקות, אנו מקדמים מהגרים, אנו מקדמים כלכלה חזקה על ידי מסחר ובונים בריתות כדי להתמודד עם גורמי טרור". ידיד טוב בעל זיכרון פינומינאלי לחש באוזננו, כי משפטים אלו צוטטו במדויק מנאומו הנשיא קלינטון כשביקר בארץ בעת כהונתו. כנראה אין די בארבעה וארבעים כותבים.

הנשיא האמריקני עומד מעל בימת הכנסת, שולף עוד משפט מהוקצע מתוך הכתוב, מדפדף כל כמה מילים (עוד לא הומצא הגופן המוגדל הזה בישראל) ומביט חליפות על קהל המאזינים בכדי להבטיח את פרץ מחיאות הכפיים הסוערות בפעם המי יודע מה. מידי כמה שורות, כשכבר הורגש הצורך להעיר את האווירה המנומנמת, נעמד על הקהל על רגליו ומחה כף לכבודו של הדוד סם הטוב מאמריקה.

לאולמרט, ההסדר האמור התאים לגמרי. הוא היה עייף ותשוש ועפעפיו חישבו לצנוח בכל רגע נתון. לא מהטיול החלוצי במצדה עם ג'ורג' אלא מטיולי העבר הטעון עליהם נחקר וייחקר במשרדי יאח"ה במהלך החודשים הבאים. בוש אמנם נתן לו את מילתו בטרם יצא את יבשתו, אך גם אולמרט יודע כי עם מילה טובה של בוש קונים כותרת בעיתון של מחר. אולם אף שורה ביומני המשטרה אינה זוכה ליחס סלחני יותר.

ברגע מסוים נראה היה כי משהו השתבש אצל כותב הנאומים המוכשר. היה זה כשהחל בוש לדבר על עתידה של מדינת ישראל בעוד שישים שנה. הלה שרטט קווים לחלום הוורוד והפליג למחוזות הדמיון כשכולו מתרונן. זה כבר היה יותר מדאי בשביל אולמרט ועיניו נעצמו. לאולמרט היו כנראה חלומות טובים יותר לשנה זו. לאו דווקא מחזון שישים השנים הבאות. אגב, מוקדם יותר, כשאולמרט הצהיר כי יחתור להביא הסכם שלום בהסכמת דרי הבית הזדעק חבר הכנסת אורי אריאל לעברו: "חלומות בלילה". הנה, חלומות הלילה.

כעבור שתי שניות נפקחו עיניו לאחר שכיסאו של אלי ישי נגע קלות בכיסאו. דקה לפני הנמנום הספונטני התלחשו השניים. אולי ביקש ממנו כי יזרוק לו צ'פחה קטנה בברך במידה ולא יחזיק מעמד, אולי דיבר איתו על החלום האישי שלו. אולמרט זוקף את גבו, נלחם בשארית כוחותיו. ושוב נמנום ושוב מחיאות כפיים.

בתום האירוע ניגשו אל בוש כל חברי הכנסת בכדי ללחוץ את ידו כשכל אחד זורק לעברו משפט יצירתי אותו שינן ארוכות באנגלית מדוברת. יענק'ל ליצמן ניגש אף הוא לבוש ובחר לספר לו על שורשיו האמריקאיים. "אני תושב אמריקה לשעבר", אמר ליצמן לבוש. בוש הפתיע כשגילה התעניינות ושאל באיזו עיר התגורר. משבא על סיפוקו בירכו בוש: "אלוקים יברך אותך". הח"כ לשעבר ישראל אייכלר שאהב את ההומור היהודי בירכו אף הוא בברכת "יברך אותך הקל". בוש כנראה התרגש למראה הדרת הפנים של אייכלר והפטיר נרגשות: "טנקס רבאי, טנקס".

תם הטקס. תמו החלומות. מושב הקיץ נפתח ברוח נכאה והכל חוזרים לשגרה האפרורית. ראש הממשלה לחדרי החקירות, שרי הממשלה לחודשיים וחצי של אי וודאות מוחלטת ותושבי הדרום שלא זכו למנה של שקט בחגיגות סוף השבוע, ימשיכו להתמיד בזעקת ה'עד מתי' ולחטוף את אש השלום הצולבת.

החלטה גורלית

עם פתיחת מושב הקיץ ניתן להצביע על נתון פוליטי אחד כוודאי לגמרי: ההתגוששויות בין יהדות התורה לש"ס רק תחרפנה ותעפלנה לפסגות ששום עיתונאי חריף ככל שיהיה לא ישורן. לא בכל יום מקבל ליצמן החלטה אסטרטגית שכזו. ומשקיבלה, אין לדעת מה יהא בסופה.

והאמת, ככל שנוקפים הימים נראה כי הביקורת החריפה הנמתחת על ידי יהדות התורה בביטאונים האשכנזיים עדיפה על פני היעדרותה. יובהר על אתר: לא באנו לטעון כי ש"ס אינה פועלת למען עולם התורה. כן באנו לטעון כי במעמד כה רם כשל שרי ש"ס קשה מאד לעמוד על המשמר עם היד על הדופק על כל הפרצות המתחוללות בציבוריות החרדית, על כל המשתמע מכך, וזריקת זירוז אשכנזית עשויה בדיעבד להוות תזכורת מעולה.

בשעת כתיבת שורות אלו (מוצ"ש האחרון) עדיין לא ידוע מה יעלה בגורלן של קרקעות ביתר. במקרה הטוב תופשרנה כמה עשרות דירות בכדי להרוויח קצת שקט. במקרה הפחות טוב ימשיך אהוד אולמרט לזלזל באינטליגנציה של שרי ש"ס. כיצד תנהג ש"ס בהצבעת אי האימון הקרובה בפתח המושב? לא ידוע. האם להתקפות יהדות התורה תהיינה השפעה? ידוע גם ידוע.

בעוד שבכל הקשור להצבעות במליאה עדיין קיימת התלבטות בצמרת ש"ס האם להתיר את הרצועה, בוועדות השונות כבר ניתנה ההוראה על ידי יו"ר הסיעה השר ישי להוביל חוקים חברתיים גם כשאלו נוגדים את עמדת הממשלה.

ולדוגמה, ח"כ יעקב מרגי מקדם בעקשנות בימים אלה בהוראתו הישירה של היו"ר ישי הצעת חוק חברתית נגד האוצר בוועדה לקידום מעמד האישה. המדובר בהצעת חוק שעברה בקריאה טרומית ולפיה תכיר המדינה בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס. מרגי העביר את הצעתו לאחר שהקואליציה הפילה בקריאה ראשונה, ערב פגרת הפסח, הצעה קודמת באותו עניין של יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, שהודיע כי יגיש אותה פעם נוספת. מרגי אמר בעקבותיו כי אם היא תעבור בקריאה טרומית במושב הקיץ הוא יסכים למזג אותה בהצעת החוק שלו מאחר וזוהי הצעת חוק מורחבת וכוללנית יותר העוסקת בעניין זה.

האוצר לא נשאר בשקט והחל פותח באיומים. היה זה בועז סופר, הסגן הבכיר של מנהל רשות המסים ששימש כנציגו של האוצר בוועדה והודיע חגיגית למרגי כי ייאלץ להעלות את שיעורי מס הכנסה בהיקף שיכסה את אובדן ההכנסות כתוצאה מהפחתות המס לנשים עובדות שהן אמהות לילדים קטנים. לדברי סופר, חוק מס הכנסה שלילי וסבסוד התשלומים למעונות עדיפים על ההכרה בהוצאות לצורכי מס, לרוב האמהות העובדות שהכנסתן החודשית מתחת לסף המס.

באוצר מתכוונים לעשות הכל בכדי לסכל את החוק האמור. כזכור, הצעת החוק של מרגי הועלתה לראשונה על סדר היום לאחר ששופט בבית משפט קבע בפסק דין תקדימי כי המדינה צריכה להכיר בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס. באוצר לא המתינו, והגישו על אתר ערעור לבית המשפט העליון. למקרה שבית המשפט העליון ידחה את ערעור המדינה שהוגש, מתכוונת הממשלה להוביל חקיקה נגדית לביטול החלטת בית המשפט או של החוק המעגן אותה, במידה והצעת החוק הפרטית של מרגי תתקבל.

(כהערת אגב, אי אפשר שלא להתפוצץ לנוכח המהירות בה נקטה המדינה כשערערה על פסק השופטת, לעומת התנהלותה בסוגיית החמץ אז מיהרה להצטנף בקונכייתה ולתת לנציגים החרדיים להתבשל במיץ של עצמם. לתשומת ליבו של אלי ישי, שקרוב לוודאי זוכר היטב את עדותו המהדהדת של דניאל ליבמן מהלשכה המשפטית בעירית ירושלים אותה מסר בוועדת הפנים לפני מספר שבועות ולפיה ההנחיות לעיוות המושג "פומבי" ניתנו בשנת תשס"ב, בעת כהונתו כשר הפנים).

אלא שח"כ מרגי שינס מותניים בהוראתו של ישי, התעלם מאיומי סופר והמשיך לקדם את הצעת החוק שלו בועדה לקידום מעמד האישה ברמזו כי במצבה המעורער של הקואליציה ונוכח האפשרות של הקדמת הבחירות, תתקשה הממשלה להעביר בכנסת גזירות אלה, כך שסיכויי הצעת החוק שלו טובים יותר.

אז נכון, שפו למרגי וישי על המלחמה בועדות, אולם ככלות הכל לא על קוצה של החלטה שעדיין ממתינה להצבעה בועדה להכנה לקריאה ראשונה תיפול ההכרעה. במושב הקרוב תצטרך ש"ס לקבל החלטות גורליות בטרם יקדימן אולמרט עם החלטות גורליות משלו.

ההחלטה הגורלית הראשונה שצריכה ש"ס לקבל היא השימוש בהצבת אולטימטום ברור שהפרתו תוביל לפרישה הדרגתית מהקואליציה שתחילתה בהפרת המשמעת הקואליציונית בהצבעות במליאה וסופה ביציאה מהממשלה בקול המון חוגג. כך, ורק כך, תוכל ש"ס להציב לעצמה יעדים ברורים בכל הנושאים העוסקים בבעיות הבוערות בציבוריות החרדית. ואז? אולי ירחם המרחם והאשכנזים יתחילו לפרגן קצת לאחינו הספרדים שהרימו ראש והשאירוהו זקוף עד סוף המשחק.

טורו של מאיר בר מתפרסם ב'מרכז העניינים' מידי שבוע

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!