תורת הקבלה

בראשית חודש חשוון פרסמתי שיחה עם מי שהיה בעבר איש עסקים חרדי ידוע. השיחה עסקה בנתיבות השוחד והשלמונים בישראל. לבקשתם של מספר קוראים שיצרו עימנו קשר, טלפונית ופקסלוגית, מוגש בזאת שידור חוזר של מהלך השיחה המרתקת. מסיבות מובנות הציבור מתבקש שלא לחפש הקשרים בין המתפרסם לעיל ואירועי הימים האחרונים.

....תן לי דוגמא לסיפור אמיתי אחד, איתגרנו את בן שיחינו. לא כאן לפני כולם, היתה התשובה, בוא אלי הביתה ותדע. אבל קודם תבטיח שלא תסגיר אותי ובלי שום פרטים מזהים.

הבטחנו ועלינו אליו הביתה.

את אשר שמענו מפיו רשמנו. המקום בו התרחשה העלילה הוא לשכתו של ראש עירייה מסוים שלימים עלה במעלות השררה (אם ניתן אפילו רמז עד היכן עלה נחטוף מיד תביעת דיבה). "פנו אלי מבית ספר גדול שהלך וגדל משנה לשנה. מכל העיר באו ללמוד שם בגלל השיטה המיוחדת של הלימוד. המקום נהיה צפוף עבורם והם שמו עין על מבנה עירוני גדול שעמד בסמוך. הם רצו ללכת לעסקנים המקומיים שידברו עם מחלקת החינוך. אמרתי להם, חבל על הזמן. לא יצא לכם מזה כלום. אני מכיר את ראש העיר עוד מהימים שהיינו יחד בסניף. אני יודע איך עובדים איתו ורק אחר כך אני אגיד לכם כמה זה עלה".

"באתי אליו ללשכה. היו שם רק הוא והדובר שלו, טיפוס בפני עצמו, הם כבר ידעו ממני קודם במה המדובר והיה צריך רק לשלם. שמתי את הכסף על השולחן והם התחילו למלא את הכיסים של הז'קטים שלהם כמו שני סוחרי סמים. כשגמרו למלא אמרו לי, יהיה בסדר. ראה את העניין כסגור".

"עבר חודש חודשיים, אין קול ואין עונה. בית הספר לא קיבל את המבנה. התקשרתי כמה פעמים ללשכה אבל המזכירות קיבלו כנראה הוראה לא להעביר ממני שיחות. לקחתי את הרגליים והלכתי בעצמי לבניין העירייה. אז לא היו שומרים וסידורי בטחון כמו היום. נכנסתי אצלו ישר לחדר ואמרתי לו כך: אני לא מפחד משום דבר. אם העסק לא יסתדר אני אעמוד כאן בחוץ עם שלט גדול: אדון... תחזיר לי את הכסף שגנבת. אמרתי ויצאתי החוצה".

"מישהו אחר היה עושה כבר במכנסיים. אבל כבר אז היו לו עצבים של ברזל. הוא לא התרגש. רק אחרי כמה חודשים הוא פגש אותי באיזה אירוע ואמר לי. א, הבקשה שלך נענתה. ובאמת תוך כמה שבועות בית הספר קיבל הודעה שהוא מקבל מבנה גדול אחר בסביבה. אני מניח שהמבנה הראשון כבר הובטח למישהו אחר שאולי שילם יותר".

להאמין או לא להאמין? הבן אדם נקב בשמות מספרים ותאריכים מדויקים. לא משהו שאפשר ללכת איתו לבית משפט בהעדר הוכחות נוספות,אבל בהחלט נשמע אמין. במיוחד כאשר במהלך השנתיים האחרונות שמענו, בהקשר אחר אמנם, סיפורים מרתקים לא פחות אודות הברנש החמדן דנן. המקום: מזנון הכנסת. המספרים: שני אישים ידועים בזרם יהודי גדול בארץ ובתפוצות העוסק באהבת ישראל ובקירוב רחוקים כמעט בכל מקום בעולם.

הרקע לסיפורים היה עוד לפני שהנ"ל היה ראש עירייה. כמי שתפס עמדת כח חשובה היה שווה לצמד מספרינו להשקיע בו כדת וכדין ( ואל נא נדון אותם לכף חובה. מי שקרא את סיפורי רבי יוסלמן של הרב מאיר ליהמן, יודע ש" הדורון" הוא חלק בלתי נפרד ממלאכת השתדלנות היהודית ). הימים היו אז ימי המכס המטורף על מכשירים אלקטרוניים, עוד לפני הרפורמות הכלכליות הגדולות. מערכת סטריאו רגילה עלתה בארץ פי חמש ממחירה בחו"ל וטלוויזיה ציבעונית( רח"ל) עלתה שתי משכורות ממוצעות של עובד ישראלי.

מאחר ופעיליו של אותו זרם חרדי חשוב נעו ונדו ברחבי העולם הם התבקשו על ידי מקורביו של הדנן, שכבר אז היה 'פריק' של גאדג'טים אלקטרוניים חדשים ו'מבין' גדול בשתייה חריפה, לדאוג לו לאספקה סדירה, פטורה ממס בפרט ומתשלום בפרט. "הוא היה מחכה לנו בעצמו במכונית ליד שער היציאה של נמל התעופה, מעמיס את הקרטונים עם המכשירים והשתייה לתוך הבאגז', אומר שלום ונעלם". בסיפורים שלהם לפחות התמורה הייתה בהתאם למצופה וביד ציבורית נדיבה.

... מאז אותם ימים לא עליזים זרמו נחקרים רבים במסדרונות מחלקת החקירות הארצית. אנשים למדו להזהר וכללים חדשים בתורת " הקבלה המעשית" החלו להשתרש. וכך עובדת אחת השיטות הידועות והמקובלות ביותר.תרתי משמע. פלוני אלמוני זקוק לטובת הנאה מגורם ציבורי זה או אחר, מתקציב שוטף ועד הפשרת קרקע לבניה. אותו גורם לא יחליף עם בעל התפקיד אפילו מילה אחת. במיוחד לא בעידן המצלמות הנסתרות וההקלטות החשאיות.

אבל תמיד יהיה סביבו האיש המקורב שמי צריך לדעת יודע שדרכו אפשר לסדר דברים. גם זה לא נוגע חלילה בכסף מזומן או בהמחאות שהם בגדר טריפה גמורה. הוא פשוט שולח את המבקש להרים תרומה גדולה לגוף ציבורי גדול שעיקר הכנסותיו הן מתרומות בחו"ל (ותכף יוסבר מדוע דווקא מחו"ל). הנ"ל תורם כפי שסוכם ואפילו מקבל קבלה רשמית. הכול מסודר ונקי כמו חליפה של חתן מתחת לחופה.

מה שקורה הלאה הוא ממש בגדר תורת הנסתר שאין דורשין אלא בשלושה. על דרך הרמז ניתן רק לספר שהגוף הציבורי המקבל תרומות מחו"ל, שלא כולם מופיעות בספרים, מחזיק ברשותו את הסכום המזומן להחזיר למי שבגללו נתנה התרומה הנכבדה. איך בדיוק ההחזרה מתבצעת? האמת. את זה לא הצלחנו לגלות חרף כל המאמצים. יש כנראה צינורות נסתרים שרק מומחים לפיננסים ופלילים יודעים על קיומם. אבל עובדה היא שכך הדברים עובדים. ואפילו יש להם שם מקצועי בענף המאכערים והשתדלנים: שיטת המכבסה. נכנסת תרומה ואחרי כמה גלגולים ואבקת כביסה יוצאת לה טובת ההנאה.

בדרך זו מעגל ההגנה סביב מקבל השוחד היא כמעט מושלמת. הוא עצמו לא דיבר עם הנותן ולא קיבל ממנו אפילו שקל אחד. יכול מכאן ואילך פלוני אלמוני לעמוד בראש חוצות או אפילו ללכת למשטרה. אין לו אפילו שמץ של בדל של ראיה. תרמת? קיבלת קבלה? לך הביתה ותפסיק להפיץ שמועות נגד אנשים מכובדים שיושרם ותהילתם יצאו בכל קצוות המדינה.

הדרך היחידה של אנשי מחלקת החקירות לפרוץ את מעגל ההגנה, במקרה של תלונה או חשד מבוסס, היא רק אם איש הקשר יפתח את הפה ויחליט להפוך לעד מדינה. ולא רק שיפתח את הפה אלא יגלה גם את החלק האחרון והסודי עד מאוד של סגירת העסקה.

...לכל האמור לעיל אין כמובן קשר לחקירות ולחשדות נגד ראש הממשלה. איש מורם מעם שטוהר כפיו, צניעותו, והסתפקותו במועט הן מהמפורסמות שאינן צריכות ראיה. מה שעולה מתיאור נתיבות השלמונים והשוחד בארץ הקודש הוא העיקרון המשפטי שרק אם יש אקדח מעשן בדמותו של עד מדינה, או לחילופין הוכחה חותכת שניתנה טובת הנאה אישית ישירה, ניתן לגבש נגד מר פלוני אלמוני כתב אישום מוצק שיוביל להרשעה.

טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!