הפאנטיות של ציפי
ציפי לבני כשרת חוץ לא בלטה בהישגים, מעבר לאלפי שעות דיפלומטיה ריקה מתוכן. היא דומה לקונדוליסה רייס, מזכירת המדינה הכושלת בהיסטוריה של ארה"ב. מסקנה: הפאנטיות חוגגת והכישלון מהדהד
- שמעון מירוני, כתב 'בחדרי חרדים'
- ב' אייר התשס"ח
- 4 תגובות
ציפי מחליפה קידומת. משרד החוץ בירושלים צילום: באדיבות המצלם
האם ציפי לבני הצליחה בתפקידה העיקרי עד כה, כשרת חוץ? כשבוחנים את הדברים באובייקטיביות קשה מאד לומר שהיא הצלחה גדולה. לבני לא השיגה הישגים משמעותיים במסגרת תפקידה, לא בפעילות דיפלומטית ובוודאי שלא במערך ההסברה עליו מתופקד משרד החוץ.
ממלאת מקום ראש הממשלה דהיום, וכפי המסתמן, ראש הממשלה בפועל בעוד זמן קצר, מציגה את עצמה כאשה עקרונית ובלתי מתפשרת, בעוד היא מאמינה בדיפלומטיה עד כדי פאנטיות מסוכנת. אם נבחן את המבחנים הגדולים ואת רגעי האמת שעברה במהלך כהונתה, לא נמצא הישג של ממש.
ציפי לבני, הנשואה לנפתלי שפיצר, היא עוף מוזר בפוליטיקה הישראלית. מעבר להיותה צמחונית 'מטעמי מצפון', היא בודדה, חסרת חברים של ממש במדבר הפוליטי. במובנים מסויימים היא מזכירה את שרת החוץ האמריקנית, קונדוליסה רייס. זו האחרונה פרופסורית, לבני עורכת דין, הצד השווה שבהן: כח בלתי נגמר ובלתי מובן לשבת שעות ארוכות -אם לא ימים ושבועות- בדיונים דיפלומטיים עקרים, הידועים מראש בתוצאות אפסיות. הנקודה המביכה היא, שהן עושות את זה במלוא הרצינות, ומתייחסות לדיפלומטיה כאל ערך מקודש וראשון בין שווים.
לבני מונתה לשרת חוץ עוד בממשלת המעבר של אהור אולמרט, לאחר התפטרותו של שר החוץ, סילבן שלום. לאחר הבחירות בהן זכתה קדימה, מונתה על ידי אולמרט לשרת החוץ ולממלאת מקום ראש הממשלה (תפקיד שמניותיו נסקו לאחר התמוטטותו של אריאל שרון ומינוי ממלא מקומו, אולמרט, לראש ממשלה). אגב, ציפי לא נחשבה מעולם לנואמת גדולה, תפקיד חשוב מאד אצל שרי חוץ. בודדנו, לשם הדוגמה, שני אירועים בולטים, וניסינו לנתח את תפקודה לאור העובדות.כישלון במלחמה, השפלה לאחר הדו"ח
המבחן הראשון: אין ספק, מלחמת לבנון השניה היתה הכישלון האמיתי והגורלי ביותר של ציפי לבני. היא טענה אמנם שוב ושוב כי לא שותפה במהלכי המלחמה, וסיפרה, על גבול ה'התבכיינות', כי אולמרט מידר אותה מהפרטים החשובים. במבחן התוצאה, האור הירוק שניתן לישראל לפעול כנגד החיזבאללה לא בא בזכותה. לאמריקנים חשבון ארוך עם נסראללה, והם ביקשו לנצל את ההזדמנות לפגוע בו. לבני לא תרמה במאום לנושא, למרות התפארותה ב'הישג הגדול'.
במהלך המלחמה, קרה הצפוי מכל, 'כפר קנא 2', בו נהרגו כ-30 אזרחים לבנונים שהסתתרו בבניין. על אף הוכחות מצולמות של צה"ל כי הפיצוץ לא נגרם מפגז ישראלי, ועל אף הוכחות חד-משמעיות שגילו הפרש של כמה שעות בין ההפצצה באיזור לבין התמוטטות הבניין, לא השכילה לבני למנוע את כפיית הפסקת האש הזמנית על ידי האמריקנים. קונדוליסה החליטה על יומיים של שקט, וכך היה. ישראל לא הרויחה מזה כלום, חיזבאללה כן, הוא סידר את שורותיו וצייד את לוחמיו מחדש. על אף שהאירוע היה כה צפוי, הרי שתוצאותיו לא הושפעו ולו במאום מפעילותה הענפה של לבני.
גם בסיום המלחמה הכושלת, לא עמדה ציפי בציפיות. החלטה 1701 שנתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם, היא אחת ההחלטות הגרועות ביותר שקיבלה ישראל. לא דובר שם על פירוק חיזבאללה מנשקו, לא על הסגת כוחות, וכמובן שלא על החטופים. בניגוד לדעה הרווחת בציבור, נסראללה עמד בימי המלחמה האחרונים על רגליו האחוריות ושיווע לסיום המלחמה, לבני לא השכילה לנצל זאת, ונתנה לשונאי ישראל שבאו"ם לקבוע את ההחלטה כפי הלוך רוחם.
המבחן השני: התנהלותה בעקבות ועדת וינוגרד. כישלון מינורי, יש שיאמרו מעידה קלה, אבל אנחנו הבנו את המסר – לבני, על אף התדמית עליה היא עמלה משך שנים, היא לא אשה חזקה, ובוודאי שלא בעלת עקרונות ברזל. יומיים לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, ציפי התקפלה לעיני כל העם. במשך שבועות טפטפו מקורביה לתקשורת כי אם אולמרט לא יתפטר, אזי היא תתפטר ובכך הוא יאבד את הלגיטימיות.
בפועל, כשעיני כל העם נשואות אליה, התייצבה לבני למסיבת עיתונאים מגומגמת ב-02/05/07, בה קראה לאולמרט להתפטר. את חוסר התפטרותה היא עצמה, נימקה בתירוץ "רצון לפקח על יישום המסקנות מתוך הממשלה". אולמרט הוכיח חסינות, ולאחר כמה שבועות כינסה 'אשת העקרונות' מסיבת עיתונאים בה חזרה בה בפומבי מקריאתה לאולמרט להתפטר.קישורים:
ציפי מי? - פרופיל
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות