זוכרים את השואה?
משה, גולש ב'בחדרי חרדים', כואב את הזיכרון שאינו זיכרון, ובמונולוג מרגש, לרגל יום השואה, הוא מבכה את שימור ההיסטוריה בראי המנהיגות הנוכחית. מיוחד
זוכרים? גדרות תיל במחנה אשוויץ
באחד המפגשים של בן גוריון עם נשיא ארה"ב דאז הנשיא טרומן, שאל בן גוריון את נשיא ארה"ב, "כמה מבני הנוער לדעתך יודעים מי היה ג'ורג' וושינגטון?" ענה לו הנשיא, שלפי דעתו רובם יודעים, שאל בן גוריון, "לפני כמה זמן חי וושינגטון?" "לפני כ 250 שנה," ענה טרומן, אמר לו בן גוריון במנגינה של ניצחון, "אצלנו היהודים, הנוער זוכר אפילו את דוד המלך שחי לפני 2000 שנה וכולם יודעים מי היה אברהם אבינו שחי לפני 4000 שנה, אצלנו כולם יודעים מי היו אבות האומה".
ולמה, אתם חושבים, אנו זוכרים כל כך טוב את ההיסטוריה של העם היהודי, שימור ההיסטוריה כפי שנהוג במסורת היהודית היא שונה מכל שיטה אחרת הנהוגה בשאר אומות העולם, ההזדהות הטוטלית עם הקורבנות, ההרגשה והאמונה שאני שחי כאן בשנת 2008, הייתי גם שם במצריים, כשפרעה העביד את עמי למוות במחנות עבודה וציווה להשליך את הילדים הרכים ליאור לעיני אמותיהם, לחטוף את הבנות ולראות אותם גדלים במשפחות מצריות ללא ידיעת הבנות או האימהות.
הייתי 40 שנה במדבר כשתמיד נרדפנו ע"י העמים הסובבים אותנו, הייתי בירושלים בחורבן בית ראשון, כשצבאו של נבוכדנצר מלך בבל פלש לעיר וביצעו רצח עם והיגלה את החזקים לעבדות בבבל, הייתי גם בזמן המרד הגדול בבית שני ובמרד בר כוכבה שצבאו נלחם בחירוף נפש בביתר ולבסוף הרומאים הרגו את כל חיילי בר כוכבה ותושבי ביתר והקימו גדר מתה מגפותיהם סביב העיר, וגם בחורבנה של ירושלים בפעם השנייה שגם בה נהרגו מיליוני יהודים ונמכרו לעבדות.
הייתי בפרס כשהמן ממש כמו הצורר הנאצי הגה רעיון לפיתרון הסופי, צמתי שלושה ימים ובליתי אותם בבית הכנסת בתפילות ובכיות נוראיות, הייתי גם בספרד, בזמן הגירוש בה נשרפו חיים מאות אלפים מבני עמי.
הייתי גם בשואה הנוראה שבה נהרגו מיליוני יהודים בדיוק כמו אז רק בשל היותם יהודים, ילדים נעקרו מידי אימותיהם, יהודים עבדו עד מוות וגם כאן הקימו הצוררים ימ"ש גדר מתה מגפותיהם הקדושים של הנספים ותמיד כל שנה.
מאז קראו האסונות האלה באותו זמן אני יושב בבית הכנסת בוכה ומתפלל וצם ומענה את נפשי כאילו זה קורה עכשיו שוב, בתשעה באב אני בוכה על חורבן בית ראשון, חורבן בית שני וגרוש ספרד, שכולם התחילו באותו זמן ובעשרה בטבת, אני בוכה על המצור על ירושלים ועל השואה הנוראה.
ואתם יודעים מה? לעולם לא ביקרתי במצרים ולא לקחתי את הילדים שלי לשם, לא הייתי ברומא, בבבל או בספרד, לעולם לא נעמדתי דום למשמע צפירה לזכר ההרוגים במצרים או בספרד ובכל זאת אני חווה את האסונות האלה כל שנה ואני יודע לפרטי פרטים מה קרה שם, גם ילדי יודעים בדיוק כמוני ואני מאמין, שגם בעוד 2000 שנה צאצאי ידעו בדיוק כמוני מה קרה שם.
אבל, לצערי הרב אני ממש לא בטוח שבעוד 2000 שנה יזכרו הנוער את השואה ואת המשמעות שלה, לצערי, מאז קום המדינה החליטו אז המנהיגים שהשיטה לשמר את ההיסטוריה כפי שנהגו היהודים עד עכשיו, היא לא טובה בשבילם ולפי דעתם, השיטה בה נוהגים שאר אומות העולם יותר מתאימה להם ועל כך ענה בן גוריון כששאל את נשיא ארה"ב, כמה לפי דעתך זוכרים את ג'ורג' וושינגטון שחי אך לפני 250 שנה. יהי זכרם של כל קורבנות העם היהודי ברוך.
ולמה, אתם חושבים, אנו זוכרים כל כך טוב את ההיסטוריה של העם היהודי, שימור ההיסטוריה כפי שנהוג במסורת היהודית היא שונה מכל שיטה אחרת הנהוגה בשאר אומות העולם, ההזדהות הטוטלית עם הקורבנות, ההרגשה והאמונה שאני שחי כאן בשנת 2008, הייתי גם שם במצריים, כשפרעה העביד את עמי למוות במחנות עבודה וציווה להשליך את הילדים הרכים ליאור לעיני אמותיהם, לחטוף את הבנות ולראות אותם גדלים במשפחות מצריות ללא ידיעת הבנות או האימהות.
הייתי 40 שנה במדבר כשתמיד נרדפנו ע"י העמים הסובבים אותנו, הייתי בירושלים בחורבן בית ראשון, כשצבאו של נבוכדנצר מלך בבל פלש לעיר וביצעו רצח עם והיגלה את החזקים לעבדות בבבל, הייתי גם בזמן המרד הגדול בבית שני ובמרד בר כוכבה שצבאו נלחם בחירוף נפש בביתר ולבסוף הרומאים הרגו את כל חיילי בר כוכבה ותושבי ביתר והקימו גדר מתה מגפותיהם סביב העיר, וגם בחורבנה של ירושלים בפעם השנייה שגם בה נהרגו מיליוני יהודים ונמכרו לעבדות.
הייתי בפרס כשהמן ממש כמו הצורר הנאצי הגה רעיון לפיתרון הסופי, צמתי שלושה ימים ובליתי אותם בבית הכנסת בתפילות ובכיות נוראיות, הייתי גם בספרד, בזמן הגירוש בה נשרפו חיים מאות אלפים מבני עמי.
הייתי גם בשואה הנוראה שבה נהרגו מיליוני יהודים בדיוק כמו אז רק בשל היותם יהודים, ילדים נעקרו מידי אימותיהם, יהודים עבדו עד מוות וגם כאן הקימו הצוררים ימ"ש גדר מתה מגפותיהם הקדושים של הנספים ותמיד כל שנה.
מאז קראו האסונות האלה באותו זמן אני יושב בבית הכנסת בוכה ומתפלל וצם ומענה את נפשי כאילו זה קורה עכשיו שוב, בתשעה באב אני בוכה על חורבן בית ראשון, חורבן בית שני וגרוש ספרד, שכולם התחילו באותו זמן ובעשרה בטבת, אני בוכה על המצור על ירושלים ועל השואה הנוראה.
ואתם יודעים מה? לעולם לא ביקרתי במצרים ולא לקחתי את הילדים שלי לשם, לא הייתי ברומא, בבבל או בספרד, לעולם לא נעמדתי דום למשמע צפירה לזכר ההרוגים במצרים או בספרד ובכל זאת אני חווה את האסונות האלה כל שנה ואני יודע לפרטי פרטים מה קרה שם, גם ילדי יודעים בדיוק כמוני ואני מאמין, שגם בעוד 2000 שנה צאצאי ידעו בדיוק כמוני מה קרה שם.
אבל, לצערי הרב אני ממש לא בטוח שבעוד 2000 שנה יזכרו הנוער את השואה ואת המשמעות שלה, לצערי, מאז קום המדינה החליטו אז המנהיגים שהשיטה לשמר את ההיסטוריה כפי שנהגו היהודים עד עכשיו, היא לא טובה בשבילם ולפי דעתם, השיטה בה נוהגים שאר אומות העולם יותר מתאימה להם ועל כך ענה בן גוריון כששאל את נשיא ארה"ב, כמה לפי דעתך זוכרים את ג'ורג' וושינגטון שחי אך לפני 250 שנה. יהי זכרם של כל קורבנות העם היהודי ברוך.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות