זהירות: הנחשים יוצאים מהחורים

הציבור, ובעיקר המטיילים מתבקשים להיזהר בעונה זו, עם בוא החום, הנחשים יוצאים לחפש טרף, ובני האדם הם בהחלט מטרה נאותה עבורם. הנפוץ מכל הנחשים הארסיים בארץ והגדול מביניהם הוא הצפע הארצישראלי (צפע מצוי), אשר הכשתו עלולה להוות סכנה לחיי אדם.

הצפע הארצישראלי נפוץ בבכל רחבי הארץ בשטחים פתוחים, אך לא מן הנמנע למצאו גם בקרבת איזורים מיושבים כאתרי בניה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך הבית (בבתים צמודי קרקע), שם הוא עלול להימצא סמוך למוקדי חום כמו מנוע של מקרר.

הצפע המצוי מגיע לאורך של 1.35 מ' ומשקל של עד 1.5 ק"ג. צבעיו אפור-צהבהב או חום. לאורך גופו פס מקוטע בצבע חום כהה ובצידי גופו כתמים כצבע הפס, המורכב ממעויינים המחוברים זה לזה. על ראשו ציור חום בצורת "V" שחודה פונה קדימה. סימן היכר לרוב בני משפחת הצפעוניים הוא: קשקשי הראש קטנים מקשקשי הגוף.

הכשה של צפע תגרום לכאב חזק מאוד באיבר המוכש. כעבור זמן מה יתנפח האיבר המוכש ובהמשך הוא ישחיר ויתפתחו בו שלפוחיות המלאות בנוזל. בסופו של דבר עלול הנפגע לפתח תמונה של הלם, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות.

נחש נוסף ממשפחת הצפעוניים, הוא האפעה ('אפעה מגוון'). בישראל מצוי האפעה באזורי מצוקים בנגב, בבקעת הירדן, במדבר יהודה, ובגלבוע. התפוצה של האפעה במערב הנגב מתרחבת. בישראל מצוי האפעה המגוון. האפעה אינו חופר ומשתמש בנקיקים, באבנים, בסלעים, ובמחילות מוכנות. ארסו של האפעה אינו קטלני אך הוא עלול לגרום לשטפי דם קשים.

אורכו של האפעה נע בין כ-20 ס"מ לצעיר ועד ל-80-83 ס"מ לבוגר ויכול להגיע למשקל של 180 גרם. צבעו אפור עם כתמים בהירים. האפעה בהרי הנגב ובגלבוע הוא חום-אדמדם בעל כתמים בהירים ונראה שהצבעים מותאמים לצבע הקרקע. האפעה בעל קשקשי צד קטנים המשמשים אותו להשמעת קולות אזהרה והפחדה. ראשו משולש ובולט מהצוואר הדק, וסימן ההיכר של המין הוא הלשון הוורודה.

מיני נחשים נוספים בישראל. משפחת הצפעוניים: צפע החרמון (נדיר), שפיפון הנגב, עכן גדול, עכן קטן ועכן החרטומים. באיזור ים המלח חי גם 'שרף עין גדי'. הנחש הארסי ביותר בישראל, המשתייך למשפחת הקוברה הוא 'פתן שחור', שהכשתו עלולה לגרום למוות מהיר. הוא חי בעיקר באיזור הנגב ומדבר יהודה, ואינו נפוץ.

הכשות, דרכי מניעה וטיפול

על מנת למנוע הכשות אלה יש לדאוג לצעוד בנעליים גבוהות ומכנסים ארוכות הנתונות בתוך ההנעליים, במיוחד באיזורים מסוכנים. יש להימנע מלהרים אבנים גדולות, כמו כן לא להכניס ידיים או רגליים למקומות חשוכים שאין ראות מספיק טובה על מנת לקבוע שאין סכנה וכמובן לנהוג ביתר זהירות.

סימני הכשה: 1. בחילה 2. חולשה 3. דופק מהיר 4. הזעה מוגברת 5. הרגשה כללית לא טובה. סימנים אלו בדרך כלל מופיעים 5-30 דקות מרגע ההכשה. על מנת לקבוע לבטח אם זו הכשת נחש, במידה ולא ראיתם מאיפה זה הגיע חפשו באיזור סימני שיניים שלפוחיות או נפיחות כל שהיא.

טיפול בהכשה: 1. להתקשר בראש ובראשונה לאמבולנס. 2.להרגיע את המוכש על מנת לא להאיץ את קצב דפיקות הלב שאחראי בין היתר על קצב זרימת הדם, אם המוכש יילחץ הלב ידפוק יותר חזק משמע הדם זורם יותר מהר והארס יחד איתו. 3. לדאוג שהמוכש לא יעשה מאמץ כלשהוא חוץ מלשכב ולהירגע (תזוזות מיותרות עלולות להזרים את הארס למקומות נוספים בגוף). 4. קיבוע האיבר המוכש.

דברים שאין לעשות למוכש: 1. חסימת הדם לא עוזרת ואף מזיקה. 2.אסור לחתוך את מקום ההכשה ולסחוט את הארס. 3. אין להגיש לנפגע משקאות חמים (תה או קפה) ולא אלכוהול. הערה: אם הצלחתם לזהות את מין הנחש זה ממש עוזר אבל אין לנסות לתפוס אותו, הוא עלול להכיש שוב!

מקרה מוות מהכשה הוא נדיר בישראל וממוצע מקרה המוות עומד על אחד בשנה מתוך 300 הכשות , אך עם זאת לא להיות יותר מדי אופטימיים ולנקוט באמצעי בטיחות כשצריך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!