גננת, רישיונות בבקשה

אחד הנושאים המדוברים ביותר בימים אלה ברשתות הגנים, הפעוטונים והמשפחתונים, ובעיקר בקרב הגננות המפעילות גנים פרטיים, הוא: "חוק המשפחתונים". או בשמו הרשמי, "חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות."

מה אומרת הצעת החוק?

לפי דברי מציעיו, החוק בא לתקן את המצב כיום, בו כל אחד יכול לפתוח מסגרת לתינוקות ללא כל פיקוח. וכתוצאה מכך רבים מהתינוקות והפעוטות עד גיל 3 מתחנכים במוסדות הפועלים ללא רישיון וללא פיקוח שעות רבות, לעיתים במבנים לא תקניים ואף מסוכנים, תחת השגחה של אנשים שלא תמיד עברו הכשרה מתאימה, וגם אם קיים פיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות מתחת לגיל 3, בהן שוהים מספר קטן של ילדים, הוא לוקה בחסר ומעמיד ילדים רבים במצבי סיכון.

לדבריהם, מרבית הפעוטות בגילאים אלה מטופלים בידי מטפלות פרטיות, לא מיומנות, שאין להן כל הכשרה בתחום הגיל הרך. הטיפול בהם נעשה, לרוב, בביתה של המטפלת ופעמים רבות אין הוא עונה אף לא על הדרישות המינימליות, הגופניות, השכליות, הרגשיות והחברתיות לטיפול בתינוקות ובילדים צעירים. במקרים רבים מסכן המבנה את בריאותם וביטחונם של הילדים.

עוד הם מציינים, כי החוק הקיים בנושא, הוא כללי מידי והצעת חוק זו באה לשים דגש על אוכלוסייה ספציפית זו של תינוקות וילדים צעירים, שטרם מלאו להם 3 שנים, ונועדה להבטיח טיפול הולם בהם, גם כאשר הם שוהים במסגרות ביתיות קטנות, ואף שלא מחוץ למשפחתם. וכל גן יחויב ברישיון ופיקוח.

מלבד החובה לקבלת רשיון, ההצעה מסמיכה ומחייבת את השר הממונה, לקבוע שורה ארוכה של תקנות שיסדירו הפעלתה של מסגרת חינוכית לפעוטות. בין השאר קובעת הצעת החוק, כי ייקבע תקן מספרי לעובדי מסגרת חינוכית, ביחס למספר הפעוטות ולגילם וכן היא קובעת דרישה לתנאי סף של השכלה והכשרה לעובד מסגרת חינוכית.

החוק יחול על מסגרות, שבהם מוחזקים 4 ילדים מעל 20 שעות בשבוע.

אחד מיוזמי ההצעה, ח"כ מיכאל מלכיאור הסביר, כי גם אם ההורים סומכים על המטפלת, אינם מכירים את כל נהלי הבטיחות החייבים להיות במקום שכזה וחובה שפקחים יבקרו במקום ויראו אם הוא עומד בכל הדרישות.

הבעת דאגה ומחאה

במגזר החרדי הובעה התנגדות גדולה למהלך, ודאגה מהמצב שישתרר אם הוא יצלח. מנהלות משפחתונים ומטפלות אף ארגנו הפגנה מול הכנסת כנגד היוזמה. הן טוענות, כי במגזר החרדי נפוצה מאוד תופעת המשפחתונים והגנים הפרטיים, זאת בעיקר מחוסר ברירה. שכן, בבניית פרויקטים למגורים לזוגות צעירים, וגם במקומות וותיקים, לא הוקצו מקומות לבניית מעונות כפי הצורך והחוק יפגע בהם. הוא יחייב סגירת גנים פרטיים, ולאלפי הורים לא יהיה להיכן לשלוח את ילדיהם. הם אף באו בדברים עם ח"כ מלכיאור אך הוא ממשיך בנסיונותיו להעביר את החוק. בשלב זה, עקב פעילות חכ"ים חרדיים נדחה הדיון בחוק עד הקיץ.

פנינו לשניים ממנהלי רשתות פעוטונים החרדיים הגדולות, להם יש עשרות פעוטונים לילדים בני פחות משלוש. הרב יצחק גולדקנופף, מנהל רשת הגנים והמעונות, 'בית יעקב' והרב ליאור גבאי מנהל רשת 'נאות מרגלית'.

הרב גולדקונפף אומר, כי אין בעיה עם חוק שיסדיר פיקוח על הגנים, אך החוק הזה איננו חוק טוב. הוא מציין לשבח את הפיקוח הקיים כיום על המעונות המוכרים ואומר כי אין מה לחשוש מפיקוח. אך עם זאת, החוק המוצע הוא בעייתי מכמה סיבות, והעיקרית שבהם, שהוא נותן סמכות בלעדית בידי השר להורות על סגירת פעוטונים או לפטור פעוטונים מהדרישות, לפי שיקול דעתו. "מנסיון העבר בתחומים אחרים הוכח, כי זה לא מועיל ואף מזיק כשנותנים סמכות בלעדית בידי אדם אחד. לא ייתכן שתהיה יד אחת בלבד שלה ינתנו הכח והסמכות הבלעדית לסגור גנים ופעוטונים," אומר הרב גולדקנופף ומוסיף, "לפני שבאים לחוקק כזה חוק מהפכני, צריך הרבה שיקול דעת מקיף וממצה, שיבואו לשמוע את מנהלי הגנים והפעוטונים ולחשוב הרבה לפני שמתקינים תקנות שרירותיות".

כדוגמא הוא מביא את שכונת עזרת תורה או סנהדריה בירושלים. שם במעונות של "בית יעקב" מתחנכים כ100 ילדים, ועוד 500 ילדים מתחנכים במקומות פרטיים. "אין לי אפשרות לקבל יותר ממאה, כי אין לנו מבנים לאכלס יותר ממה שכבר יש לנו, כשאני פותח את הרישום, תוך חצי שעה הוא נסגר, לצערי, או לשמחתי. אם ייסגרו המעונות הפרטיים היכן ישימו את חמש מאות הילדים הללו, שכן החוק עלול להוביל למצב של סגירת פעוטונים אלו. לכן אם רוצים לעשות חוק פיקוח, צריך להכניס בו איזונים שלא יביאו לסגירת פעוטונים רבים".

לעומתו, הרב ליאור גבאי, מנכ"ל רשת "נאות מרגלית" , מעדיף לראות את הצד החיובי שבדבר, ואומר כי חשוב שיהיה חוק שיסדיר את החינוך בגיל הרך, שהוא דבר חשוב והשפעתו מרובה על כל מהלך חייו של הילד.

אך, כאמור, בשלב זה נדחתה ההצבעה על החוק לקיץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!