יוזמה: "חירות ליונתן פולארד"

'הועד להשבת יונתן פולארד' יוצא ביוזמה חדשה לקראת חג הפסח. הועד הכין מעמד מיוחד, ובו 'קריאה לחירות', על מנת לשימו על שולחן ליל הסדר. במעמד מופיעה תמונתו של יהונתן פולארד, התפילה לשלום השבויים והנעדרים, ומכתבו של יהונתן מהכלא.

פולארד יושב בכלא האמריקני זה 23 שנה, לאחר שנתפס בידי השלטונות כשהוא מגרל למען מדינת ישראל. מאז ועד היום, לא הגישה ממשלת ישראל בקשה רשמית לשחרורו, על אף אין ספור הזדמנויות ו'עתות רצון' שנוצרו במהלך השנים. התחושה היא שיש -כאן בארץ- מי שמעוניין למנוע את השחרור.

את המעמד המיוחד ניתן להשיג -בחינם- ברשת חנויות 'אוצר הארץ'.

מכתב מצמרר מהכלא

דברים שכתב פולארד לפני שנתיים מתוך הכלא לקראת חג הפסח.

חג הפסח ה-13 שלי בכלא מתקרב. אם לא יקרה נס, זה מה שעומד לעבור עלי במהלך השבוע של חג החירות:

רעב - בכל שנה אין מספיק מזון בחג הפסח והרעב הוא "חברי" הקבוע...

עבודת פרך - לא יהיה לי שום סדר פסח. לא מצה שמורה, לא יין, לא הסיבה כבן חורין. במשך השבוע של החג, ממש כמו בכל שבוע אחר, אני אהיה עסוק בשטיפת חלונות ובניקוי אסלות בבתי שימוש. שום דבר אישי, בעניין הזה אני פשוט סמל לעם היהודי.

בדידות - אני לגמרי לבד, בלי משפחה, בלי חברים, בלי מבקרים. אני מודאג עד כדי חולי כשאני חושב על אשתי האהובה אסתר, הנמצאת בירושלים. אסתר עדיין נאבקת למען לשחרורי למרות מצבה הבריאותי הרעוע, המחסור בכסף וחוסר התמיכה המוחלט מצד ממשלת ישראל. אני מתגעגע אליה יותר משכל מילה תוכל לתאר. ליבי נשבר מן הידיעה שפעם נוספת שנינו עומדים לעבור את חג החירות כאסירים.

חולי - עשרים ושתיים שנים של סבל ממושך בכמה מבתי הסוהר עם התנאים הקשים ביותר, הרסו את המערכת החיסונית שלי. לחץ הדם שלי נמצא כבר מזמן מחוץ לסקאלה, יש לי כולסטרול גבוה, סכרת, דלקת פרקים כרונית, סימפטומים של גלקומה, התקפות קשות מכיס המרה, גידולים בסינוס שמונעים ממני להיבדק על מנת לוודא האם הם ממאירים או שפירים. בנוסף, יש לי סינוסיטיס כרוני אשר גורם לי לעיתים קרובות לדימום, סחרחרות, בחילה וכאבי ראש נוראיים. כשלכל אלה נוסף הלחץ של המחסור במזון ושאר הקשיים של חג הפסח, מצבי רק הולך ומחמיר.

תחושת בגידה - השירות שלי לישראל לא היה למען מפלגה או מנהיג פוליטי. התגייסתי על מנת לשרת את האומה, למען טובת הכלל. מעולם לא בקשתי תודות או תמורה. אך גם בחלומותיי הגרועים ביותר, מעולם לא דמיינתי שלעם שלי לא יהיה אכפת ממצוות פדיון שבויים עד כדי כך...

לא לסמוך על הנס. המסורת היהודית מלמדת אותנו לא לסמוך על ניסים. אנו חייבים לעשות את ההשתדלות שלנו ואלוקים יעשה את השאר.

במשך 22 שנה אני מדמם באיטיות עד מוות לנגד עיני כל עם ישראל. במשך 22 שנה נותרו זעקותיי לעזרה חסרות מענה וכל תחנוניי נפלו על אוזניים ערלות. אם חס וחלילה יאזל הזמן, לא תהיה שום דרך לכפר על החטא של עמידה על דמו של אח...

רק מתוך אחדות ישראל נראה לבורא עולם שבית ישראל לא ישקוט ולא ינוח עוד! לא יעמוד עוד על דם רעהו! בפדיונו של שבוי אחד, עם ישראל פודה למעשה את עצמו.

חג החירות קרב. בעזרת ה', הישועה תבוא כהרף עין! יהי רצון שהפסח הזה יהיה חג של חירות - כללית ופרטית – והלוואי שיהיה זה פסח של אותות ומופתים לגאולתם של כל שבויי עם ישראל !אמן! כן יהי רצון!

קישורים:
לרשימת חנויות 'אוצר הארץ' בהם ניתן להשיג את המעמד

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!