ההימור הנכון

אחד אחד הם נכנסו למערה בגן הלאומי בבית שערים בסמוך לקברו של רבי יהודה הנשיא. היתה זו ישיבת ממשלה חגיגית שנערכה בשבוע שעבר בחיק הטבע לציון המאבק הסביבתי. האווירה הנינוחה שרתה על ראש הממשלה ועל הנוכחים. הנה, שנתיים תמימות חלפו ועוד מושב הגיע אל סיומו בראשותה של ממשלת אולמרט. מי האמין.

שרי ש"ס לא השתתפו בישיבה הירוקה והחגיגית. כולם, למעט השר נהרי, שזה עתה קם ממיטת חוליו. אולמרט המבחין בזווית עינו כי נהרי עושה את דרכו לעבר המערה, קם מלא קומתו, מחבקו בחמימות ומתעניין בשלומו.

משנוכח נהרי לראות כי הינו הסמן הדתי הבודד במערה, נחה עליו רוח טובה והחליט ליטול את שרביט הדיבור ולהעניק לנוכחים פרק ביהדות: "התורה בפרשת דברים פותחת בשבח ארץ ישראל. היא מתארת את גודל חשיבותה של מתנת ארץ ישראל. אנו צריכים לחנך את בני הנוער שלנו לכך, ולהנחיל להם את ערכיה". במשך דקות ארוכות המשיכה לשונו המתגלגלת של נהרי לרתק את הנוכחים שישבו בשקט גמור והאזינו לשיעור התורני. מסתבר, כי בימים טרופים דוגמת אלה, גם אם נהרי יברך את ברכת המזון בקול רם ובסלסול תימני בלדי בישיבת הממשלה ייתן אולמרט לכך את מלא תשומת הלב הראויה.

באותן שעות ממש התכנסה סיעת יהדות התורה בעירית ביתר וקראה לעמיתתה הספרדית לפרוש מהקואליציה. ראש הממשלה עודכן על ישיבת הסיעה העתידית של ש"ס למחרתו של יום בביתר, הוא גם ידע על הצבעת אי האימון של יהדות התורה שתמלכד את ש"ס, והבין כי אין לו ברירות רבות מלבד לחבק, ועוד פעם לחבק את שרי הסיעה הספרדית. טלפון מבטיח לגר"ע יוסף על חידוש הבניה בביתר והסיעה התייצבה כאיש אחד (למעט השרים ישי ואטיאס שכדרכם התקזזו. נהרי: "אני לא אוהב את השטויות האלה; אם צריך להתייצב אז מתייצבים") לימינו של אולמרט בהצבעת אי האימון.

בעוד ששר הביטחון אהוד ברק נגרר אחר ראש הממשלה, מאולץ ומקרטע, נראה כי עם ישי ואטיאס נכרתה ברית אמונים. מי שלא שמע את נאומו של יושב ראש סיעת ש"ס, יעקב מרגי, ביומו האחרון של מושב החורף שעה שהגן בחירוף נפש ובלהט קודש על ממשלת אולמרט, לא שמע נאום הגנה מימיו. נראה, כי קשה למצוא אפילו בקרב חברי קדימה חייל נאמן אחד שכזה.

בתום מושב החורף, מעניין אף להיווכח כי הנורמות החדשות שאולצה ש"ס לסגל לעצמה בתהפוכות הזמן - העצמאות המופגנת בצמרת בסיעה - רק הועילו לה, לפחות בכל הקשור בהתנהלות אל מול ראש הממשלה. ההתנהלות הזו טובה לכולם. כשעובד יחזקאל רוצה להעביר מסר יש לו שתי אופציות, וכשצריך לעדכן מבצעים שני טלפונים. באורח פרדוקסאלי גם לציבור החרדי, מלחמת הכוחות הובילה להישגים טובים יותר. ככה זה כשחייבים לרצות שניים.

לאולמרט זה מתאים כמו כפפה ליד. תמורת החלת 'הפרד ומשול' הוא מוכן לשלם מחיר יקר יהיה אשר יהיה (תשלומי כפל עדיין פחותים מתשלומי ארבעה וחמישה) בעבור הוא יודע כי בעיתות לא ממש נעימות, תמיד, אבל תמיד, ישאיר אחד מהשניים את דלתו האחורית פתוחה למחצה.

לפי הכללים

לא היו זמנים טובים יותר לש"ס כתקופה הנוכחית. ממשלה צרה ומקרטעת כשצלע מרכזית אחת ממנה קמילה ונובלת לבלי יכולת קום לפחות בעתיד הקרוב הנראה לעין, וראש ממשלה עם רוח צעירה שתמורת הכסא ייתן כמעט הכל, עושים לה, לש"ס, רק טוב מבחינה פוליטית וציבורית.

ייאמר לשבחו של יו"ר התנועה אלי ישי שהיטיב ללמוד את הראש של הביג-בוס ומשתדל להתנהל על פי כל הכללים. כלל ראשון: אל תאיים ותקבל הכל. מי מאיתנו הספיק לשכוח את שלל האיומים שנהג אלי ישי לפזר מידי שבוע על כל נושא אפשרי. על כל הצהרה בדבר חלוקת ירושלים שתבוא, על אי הקמתה של וועדה שתעסוק בענייני קצבאות הילדים, על משבר הלחם, על הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים ועוד כיד הדמיון הטובה עליו. עד כדי כך התגלגלו הדברים, עד שמאן דהו, יודע פרק בהלכות ש"ס ואיומים, שנקלע למזנון הכנסת בעיצומו של היום שאמור היה להיות מושלג בירושלים לדידם של כל החזאים, שאל את השר משולם נהרי בציניות האם ש"ס עשויה לאיים על פרישה מהקואליציה בגין השלג שבושש לבוא משום מה.

בשלב מסוים נמאס לאולמרט מהמשחק החוזר על עצמו כריטואל קבוע מידי שבוע והחליט לטרטר את ישי. מידי מספר ימים הופרחה שמועה בסגנון כזה או אחר בדבר חלוקת ירושלים: ציפי לבני סוגרת דילים מאחורי גבו של אולמרט, ציפי לבני הבטיחה לאבו מאזן על דעתו של אולמרט, חיים רמון מדבר ירושלים ואפילו אהוד ברק השתתף לא פעם בחגיגה. השמועות הססגוניות האלה נפלו על אוזניים כרויות וש"ס הפכה באחת למטווח ברווזים.

המפנה הגדול התרחש בשבועות האחרונים. שר השיכון הודיע כי הבניה בגבעת זאב תופשר ושרי ש"ס יכלו לנשום לרגע לרווחה. ביום ו' שלפני ההפשרה, ישב ישי אצל אולמרט לשיחה ממושכת. במסגרת השיחה ביקש אולמרט מישי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: תפסיקו לעשות רעש וצלצולים לטוב ולמוטב. אל תאיימו כשכואב ואל תצלצלו כששמח. פשוט תהיו בשקט. ישי לא טיפש. המסר נקלט היטב.

גם כעת, בטרם ניתנה ההבטחה הפומבית האחרונה על ביתר עלית, נראה היה כי מצוקת ש"ס אינה עושה רושם מיוחד על ראש הממשלה. בעבר, על פרשיה שכזו היתה ש"ס מרימה קולות זעקה ומאיימת לשבור כלים. אלא שישי בלם בזמן. האיומים המרומזים הושמעו בעדינות בשיחות סגורות הרחק מעיני ואוזני העיתונאים. גם הרטינות הקלות שהושמעו במזנון הכנסת על דג סלומון מעושן ואורז בירקות מוקפצים לא יוחסו לישי. אולמרט היה מרוצה. כאילו אמר 'הצלחתי לאלף אותם' – והופס, ההבטחה יצאה לדרך. הבטחה, שימים ספורים יגידו, אם היא שווה חיבוק.

כלל ברזל נוסף במשנתו של אולמרט רכש ישי במהלך המושב האחרון: אל תטפס אף פעם 'על גדול'; זרום עם הפוליטיזציה. ובמילים פשוטות: אל תלחץ אותי בנושאים רגישים שאתה יודע שאני לא מסוגל לעמוד בהם, אלא במצב של פיקוח נפש. דוגמה: רוצה את הפשרת הבניה בגבעת זאב? חכה ששה שבועות עד שיאזלו לי כל הנימוקים האפשריים, החל מהיעדרות בארץ בשל טיוליי ברחבי הגלובוס, דרך מצבים ביטחוניים מתוחים בצפון ובדרום וכלה בהבטחות אווריריות שמותר לי לעכב את קיומן בשבוע-שבועיים, ותקבל. רוצה את הפשרת הבניה בביתר עלית? המתן ליום ההצבעה על הצעת אי האימון של עמיתכם האשכנזיים, שיצמידו לך אקדח לרקה וגם אז תקבל רק הבטחה. בוער לך נושא קצבאות הילדים? קבל ועדה לא לפני שאעכב את הקמתה חודש-חודשיים. בינתיים, שב בשקט.

במסגרת ההבנות ההדדיות, יש להסיר מסדר היום נושאים שמעוררים רעש רב מדי ועניין לציבור. סוגיית הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים שהובטחה לש"ס ערב החתימה על ההסכם הקואליציוני לפני כשנתיים, למשל. אך עלה הנושא על סדר יומה של הכנסת לפני כחודש ומחצה וכבר מצאו להם שרי העבודה והתקשורת הכללית פינה להתגדר בה. מששרי העבודה הגישו ערער על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, לא קודם הנושא. מדוע? פעמונים צורמים באוזניים.

התנכלות מכוונת או הצתה מאוחרת

החלק היותר מרגיז בכל מערכת היחסים המורכבת הזו, היא ההבנה כי גם בחקיקת חוקים הנוגעים לציבור החרדי מותח אולמרט את חבל החוק עד שצבה בטנו של אלי ישי ורגזנותם של נהרי ואטיאס מרקיעה שחקים. אחרת לא ניתן להסביר כיצד שרי ש"ס נופלים שדודים פעם אחר פעם בעת שהחוקים הפוגעניים הללו מועלים על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה ובהצבעות בישיבות הממשלה, ומותירים את זירת המלחמה לשלבי החקיקה הסופיים.

בשבוע שעבר הבאנו כאן את סיפור 'התרגיל המבריק' שעשה ח"כ דוד אזולאי לשרת החינוך בהכשילו את ההצבעה על חוק ההוראה של שרת החינוך שעל פיו ייאלצו כל מורי ישראל להצטייד בתואר ראשון טרם ישובצו בבית הספר. בסוף השבוע שעבר, כצפוי, גייסה שרת החינוך את כל שרי העבודה והחוק עבר בקריאה ראשונה למורת רוחה של הנציגות החרדית.

טרם ההצבעה נפגשה שרת החינוך עם השר משולם נהרי לשיחה בארבע עיניים. נהרי ביקש להבין מדוע איננה מחריגה את המורים החרדיים מהחוק המוצע. שרת החינוך הגישה לו ספר עב כרס ובו תמצית החוק. נראה היה על נהרי כי הוא מופתע בעליל. נהרי: "כמה זמן עמלת על החוק הזה". תמיר: "שנתיים ימים". נהרי: "נראה שעשית כאן עבודה יסודית, אך תני לי להבין, חוק שאת בעצמך עמלת עליו שנתיים תמימות את מבקשת שנצביע עליו במחי יד?!. תמיר: "אני מבטיחה להחריג את המורים החרדיים בעת שיעלה החוק לוועדת החינוך; לא אעשה כלום בכפייה". בתום הדברים האלה הלכה תמיר לטקס ההצבעה במליאה.

מסתבר, שאת הסחורה שאזולאי וגפני לא חפצו לקנות לפני שבועיים, רכש נהרי בשבוע שעבר. כזכור, שרת החינוך שחררה את אותה הצהרה שבוע קודם לכן מעל בימת המליאה ולא קיבלה את הסכמת החרדים על כך. נהרי: "לשרת החינוך היה רוב גם בלעדינו; לא היה לנו סיכוי למנוע את המשך חקיקתו של החוק לקריאה ראשונה; עם הבטחת שרת החינוך נשנה את החוק בוועדת החינוך".

אם זו היתה נחלתו של חוק כושל אחד ביום סגריר אחד, ניחא. סיפור עצוב זה מצטרף לשרשרת חוקים שכמעט וחוקקו לרעת הציבור החרדי במהלך השבוע שעבר ורק בשל שתדלנות של הרגע האחרון נמנעה ההפליה. הדוגמה הבולטת ביותר היתה חקיקת חוק ההזנה שעבר בקריאה שניה ושלישית ורק בדקת האפס הוכנסה הסתייגותם של הח"כים גפני ואזולאי המכלילות את גני החובה ברשת הגנים של החינוך העצמאי והגנים ומעין החינוך התורני.

כזכור, בדיוני הועדה בשבוע שעבר דרשו חברי הכנסת מיהדות התורה ומש"ס כי בחוק ייכללו גם גני החובה של רשת הגנים של מרכז החינוך העצמאי ושל מעיין החינוך התורני אך נענו בשלילה על ידי נציגי האוצר שביקשו לחלק בין החינוך הממלכתי למוכר שאינו רשמי. משעלה החוק לקריאה שניה ושלישית במליאה הובאה הסתייגותם לאחר שהאוצר נעתר לבקשה להוסיף עשרה מיליוני שקלים לילדי הגנים החרדיים.

רק ברגע האחרון נפל האסימון למישהו בצמרת. השר נהרי, בשיחה עם הצוות המקצועי המלווה את החוק, גילה כי בכדי להכליל את ההסתייגות האמורה בחוק יש לכנס רוב של 51 חברי כנסת מאחר וההסתייגות הינה בעלת עלות תקציבית שלא אושרה על ידי הממשלה. וכך, שעה קלה לפני חקיקתו של החוק בקריאה שניה ושלישית, הוזעק אלי ישי אל הדגל ואץ לראש הממשלה שאישר את התקציב ובכך התאפשרה העברת ההסתייגות אף ברוב רגיל.

לכל אורך הדיון בחוק במליאת הכנסת הוטחו חילופי האשמות בין השר ישי לחברי הכנסת גפני וליצמן שתקפו אותו על כך שועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק מבלי שיבחינו בכך. גפני אף עקץ את ישי בכך שהזכיר לו את סלוגן הבחירות שלו: "ילד רעב - לא לומד" וכאן, אמר גפני, "נרדמתם בוועדה והילד החרדי נותר רעב". לדידו, יש כאן עניין של חוסר מיומנות. חוסר שימת לב לחוקים הבעייתיים העולים חדשים לבקרים בוועדת השרים.

נהרי בתגובה דוחה את טענות גפני בשאט נפש וטוען כי כוחם בוועדה ובישיבות הממשלה מוגבל. "חשוב להבין כי בוועדת השרים לענייני חקיקה אנו נמצאים בדעת מיעוט וכך גם בישיבת הממשלה. בשל כך, אין מנוס מלהילחם על חוקים אלו בוועדות ובמליאת הכנסת", נאום השר במשרד האוצר.

להיכנס לפרופורציות

בתום דברי האיגרת הזו, חשוב לשים את הדברים על השולחן ולהיכנס לפרופורציות: בין אם בשגגה או באונס קמיירי, האופציה השלישית – פרישה מהקואליציה, עדיין נחשבת לגרועה בהרבה. בהערכה זהירה ניתן כבר לומר כי מהלך ההצטרפות של ש"ס לממשלת אולמרט וההיאחזות בה עד לרגע זה, נחשב להימור מוצלח מבחינתה. ש"ס באופוזיציה, משתווה בכוחה ובהישגיה למפלגת ירוקים שלא עברה את אחוז החסימה.

בהסתכלות עתידית, גם אם נלך על התסריט הגרוע ביותר כשראש הממשלה ישלוף 'הסכם מדף' בדבר השכונות הערביות בירושלים במהלך הקיץ הנוכחי ויכריז על בחירות מוקדמות, ש"ס אינה עשויה להינזק פוליטית. ראשיה יוכלו תמיד להצטדק בכך שאהוד אולמרט, שהפך את הפוליטיקה למקצוע, ואת ההישרדות לאורח חיים - התכוון ללכת על ההסכם בכל דרך אפשרית. עם ש"ס או בלעדיה - יחד עם מרצ, והסיעות הערביות שלעולם אינן מסרבות למתת יד שלטונית תמורת תמיכה במהלכי הקואליציה.

במושב הקיץ הבא יהיה על ש"ס לעבוד צפוף ולנצל את כוחה הפוליטי עד תום בטרם תופל הממשלה (ולא להירתע ממסע ההפחדות הקורא לשרי ש"ס 'להוריד פרופיל' מחשש להקמתה המחודשת של שינוי). יעדה המרכזי יהיה יישום מסקנות הוועדה לענייני קצבאות הילדים. אין ספק, כי גם אם הכל יתקתק כשורה הוא יתנהל לפי המתווה שהוכתב מראש: קצבה שווה לכל ילד ולא יותר ממיליארד שקל לכל הסיפור. מעט מדאי לטעמנו, אך די והותר בשביל אולמרט, ומספק בהחלט לתנועה החברתית שתוכל לנופף בדגל הקצבאות ערב הבחירות הכלליות.

היעד המשני במושב הקיץ יהיה חוק החינוך החרדי, וזה כבר סיפור אחר לגמרי. מדובר בחוק בעל רעש וצלצולים שאהוד אולמרט יתקשה עד מאד ליישמו. למרות שידו של האחרון לא רטטה כשחתם על הרצת הליך חקיקתו ערב ההסכם הקואליציוני עם ש"ס, במבחן המעשה הוא יקומם עליו את כל שרי העבודה שישתוללו כחיות פצועות כדי לעצרו. התסריט שעברנו בסוגיית הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים ייחשב לקדימון עלוב ביחס למה שיתרחש שם בעת שלבי חקיקת חוק החינוך החרדי.

טורו הפוליטי של מאיר בר מתפרסם ב'מרכז העניינים'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!