הקבורה היהודית קמה לתחייה

מחוץ לבירה זאגרב, בטירה מפוארת אליה הובלה המשלחת היהודית אחר כבוד, בשיירה נשיאותית, פגש הנשיא סטפן מסיץ' בגר"א שלזינגר בעל הדרת הפנים הרבנית. הוא הניח לנושא שלשמו נקבעה הפגישה, והחל להזכיר נשכחות. הוא סיפר על ימי בחרותו, כפרטיזן צעיר שהלך נגד הזרם ברחוב הקרואטי האנטישמי והצטרף לכוחות הלוחמים בנאצים, ותיאר כיצד סייע לחברים יהודיים שלחמו לצידו, בה בעת שבני משפחותיהם מובלים לכבשנים העשנים. לא נחה דעתו עד שסיבר את אוזנם של הנוכחים, כי את נכדתו הוא שולח לגן יהודי. הרבנים הביטו זה בזה באי הבנה, עד שהנשיא לא התאפק וגילה את סודו: "השורשים שלי, גם כן יהודיים, כמוכם". חברי המשלחת, למודי פגישות עם מנהיגים ושועי עולם, כבר ראו (כמעט) הכל, אך התרגשות שכזאת, הם עדיין לא חוו.

את הביקור המיוחד ששם את עניינה של יהדות קרואטיה במרכז, יזמו אנשי 'מרכז רבני אירופה', בראשם העסקן הרבני רב הפעלים הרב לוי מטוסוב, איש האיחוד האירופי, שאת קשריו חובקי המדינות, הוא רותם, משך כל ימות השנה, למענה של יהדות אירופה. אך טבעי היה שהקרואטים, שמנהלים בתקופה זו מגעים לקביעת מעמדם באיחוד האירופי, יקבלו את איש האיחוד בזרועות פתוחות.

הרב יצחק שוחט רב קהילת מיל היל בלונדון, ור' יוסף קורניק, מנהל אגף קשרי החוץ ב'מרכז', עשו עמו יד אחת בתכנון ובארגון הביקור, כשהם אינם מותירים דבר ליד המקרה ודואגים לתאם הכל מראש, עד לפרטי הפרטים הקטנים ביותר.

בראש המשלחת עמד הגאון רבי אברהם יפה שלזינגר גאב"ד גענף, חבר נשיאות מועצת רבני אירופה ויו"ר האגף לבתי העלמין, שהגיע, על מנת לעשות סדר ולהביא לפתרון סוגיית הקבורה היהודית הבוערת בקרואטיה.

המצב שנגלה לעיני שלוחי האגף בבירת קרואטיה זאגרב, היה קשה מנשוא. זה לצד זה בבית קברות אחד, ולעיתים בקבר משותף תחת מצבה אחת, חרוטים על המצבות צלבים נוצריים לצד מגיני-דוד יהודיים, שמות יהודיים אותנטיים בלשון הקודש, לצד שמות ודיוקני נכרים, בשפה זרה.

וכאילו כדי להוסיף בושה על חרפה, נתברר כי גם חלקת הקהילה הקטנה, עומדת בפני כליה, עקב חוקי המדינה המאפשרים בסיטואציות מסוימות, את מכירת הקבר לכל המרבה במחיר, תוך השלכת עצמות הנפטרים לקברי 'אחים נוצריים' במקרה הטוב, והשמדתם, במקרה הרע.

בניגוד למרבית בתי העלמין באירופה המוחזקים בידי הקהילה היהודית במקום, הרי שבקרואטיה על פי חוק, מחזיקה המדינה בבתי העלמין, ולפיכך במצב הבלתי אפשרי שנוצר, לא נותר בידיה של הקהילה אלא לפנות לסיוע האגף לבתי העלמין שעל ידי 'מרכז רבי אירופה'.

גם אלו מבין אנשי הקהילה היהודית שתלו תקוות בפעילות המשלחת, הופתעו מקבלת הפנים הממלכתית, בה התקבלו הרבנים היהודיים. ראש הממשלה איבו סנדר, נשיא המדינה סטפן מסיץ', וראש עיריית זאגרב מיליאן בנדיץ, שעם כל אחד מהם, נועדה המשלחת לפגישת עבודה נפרדת, הבטיחו, איש איש בתחומו, לדאוג לכך שהבית הקברות המקומי יועבר לידי הקהילה היהודית, ולדאוג לכך שיהודי קרואטיה יוכלו גם להבא להיקבר על פי ההלכה היהודית.

ראש הממשלה, קיבל את המשלחת כשלצידו שרי הממשלה, ומעבר להבטחות בנוגע לשימור בתי העלמין היהודיים, הוסיף והעניק 'תשורה אישית' בדמותה של החלטה על החזרת השטח עליו עמד בית הכנסת העתיק, לידי הקהילה היהודית. כיום משמש המקום כחניון ענק שערכו הכלכלי רב, אולם ראש הממשלה הבטיח כי המקום ייבנה בדיוק על פי המתכונת בו עמד בית הכנסת העתיק, שתוכניותיו האדריכליות שמורות עד היום בארכיוני עיריית זאגרב.

ואין המדובר בהבטחה של מה בכך. רבה של הקהילה, טרם שהניף עליה הכורת הנאצי את גרזן ההשמדה, היה הגאון רבי שמואל חיים סופר, דודו של האדמו"ר מערלוי, מבני בניו של בעל ה'כתב סופר'.

היסטוריה יהודית יש, כעת נמצא גם מי שישיב עטרה ליושנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!