כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024

"היה ברור לו שהוא יכול למות, אבל הוא נכנס פנימה"

כך אומר מפקדו של סרן דוד שפירא, קצין הצנחנים ובוגר 'מרכז הרב' שחיסל את המחבל. הגיבור על עצמו: "אני עשיתי את מה שהמפקדים, החברים והפקודים שלי היו עושים. אני לא רואה בזה דבר חריג". הקצין יקבל צל"ש על עוז רוחו.

נשקו של הרוצח. צילום: ש. משי, דוברות זק"א
נשקו של הרוצח. צילום: ש. משי, דוברות זק"א

הסיפור הזה הוא סיפור של אומץ וגבורה. סרן דוד שפירא, קצין צנחנים ובוגר ישיבת 'מרכז הרב' חיסל את המרצח השפל במו ידיו, יחד עם תלמיד הישיבה, יצחק דדון, בחירוף נפש של ממש.

שפירא, שמתגורר בסמוך לישיבה, שמע מביתו קולות ירי, וחשב שאלו קולות נפצי פורים, אומר מפקדו, סגן אלוף יקי "מהר מאד קלט בשמיעה החדה שלו שאלה יריות. הוא לקח את הנשק מהארון ורץ החוצה. זאת סיטואציה קשה. יש לו שני ילדים קטנים, בני שנתיים וארבע וחצי, אישה בהיריון מתקדם. אחד הילדים נרדם בדיוק, השני עוד היה ער. הוא פשוט לקח את הנשק ויצא".

המפקד מספר על גבורתו הבלתי נתפסת: "כשהגיע לישיבה, הוא פגש שוטרים בכניסה, הם אמרו לו: 'לאן אתה הולך, בלי אפוד קרמי, בלי מיגון'. שפירא אמר לשוטרים: 'עופו מפה. איזה קרמי, איזה מיגון'. הוא רץ פנימה, לחפש את האירוע. הוא הבין שזה בספרייה. הוא מכיר את המקום, אז הוא ידע לאן ללכת. הוא עשה למחבל איגוף, נכנס לזיג, דלת, פינה שממנה הוא יכול היה לראות אותו, וירה בו בעמידה. 16 כדורים. אחרי שהוא סיים את העניין הוא לקח את אנשי המשטרה והסתובב איתם. הם סרקו את המקום יחד".

"הוא היה מאוד מכוון. הוא ראה מלא זוועות בדרך, אבל שום דבר לא עצר בעדו. לא הספרים הזרוקים, לא כל הדם שהיה על הרצפה. המחבל היה כשיר לירי, פשוט לא היה לו יותר במי לירות. אנשים נכנסו לחדרים וסגרו אותם עם שולחנות, או קפצו מהחלונות החוצה. שפירא הבין - מרגע ששמע את היריות ועד שהאירוע נגמר - שהוא בא לחפש את המחבל. לא היה לו זמן לחשוב. היה לו ברור שהוא יכול למות, בטח. אבל הוא נכנס פנימה. הוא השאיר את אשתו והילדים בבית, ורץ לתוך האירוע. לתפוס את המחבל".

ביום שישי קיבל סרן דוד שפירא שיחת טלפון לא שגרתית. על הקו היה הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, שהביע בפניו את הערכתו על המהירות והנחישות שבהן פעל באירוע, ואמר שהוא מצפה מכל קצין לנהוג כך. בין שהוא בתפקיד ובין שהוא בחופשה. הרמטכ"ל אמר לקצין: "בפועלך הבאת לידי ביטוי את ערכי רוח צה"ל, הפגנת דוגמה אישית, תושייה, קור רוח, אומץ לב וחתירה למגע עד להכרעת המחבל. פעלת כמצופה מקצין".

זמן קצר לאחר חיסול המחבל, התקשר למפקדו: "סיימתי עכשיו היתקלות. הרגתי את המחבל. אני בסריקות. אדבר איתך עוד מעט". שפירא תמצת את העניין בדרכו שלו: "אני מתגורר מול הישיבה, בזמן הפיגוע השכבתי את ילדיי לישון. שמעתי צרורות, הצצתי מהחלון, לקחתי את הנשק ורצתי לישיבה. בכניסה פגשתי שני שוטרים. שאלתי אותם היכן המחבל, והבחנתי בו ממרחק של שניים או שלושה מטרים בלבד" והוא מוסיף "אני עשיתי את מה שהמפקדים, החברים והפקודים שלי היו עושים. אני לא רואה בזה דבר חריג".

אלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, שיבח את שפירא ואמר לו: "אין ספק שזו ההתנהגות הראויה לקצין בצה"ל". דוד שפירא יקבל מאת מפקדו צל"ש והעלאה בדרגה כהוקרה על התנהגותו.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}