כתבה ב'הארץ': משה רבנו היה הזוי
ברצינות תהומית, טוען פרופסור בני שנון מהאוניברסיטה העברית, כי בני ישראל ומשה רבנו היו בזמן קבלת התורה 'על טריפ'. את המסקנה הוא הסיק מנסיונו האישי רב השנים בשימוש בסמי הזיה
הפרופסור ההוזה. צילום מתוך אתר הארץ
לא תאמינו מה מצא 'הארץ' לספר לנו בעמודו הראשי. "האם משה רבנו היה על "טריפ" במעמד הר סיני?" - זועקת הכותרת. בתוך הכתבה תמצאו טיעונים של פרופסור מכובד שמשתמש במשקאות גורמי הזיות, ועל סמך חוויותיו החליט שזה מה שהיה במעמד הר סיני.
הפרופסור, שלא הצליח 'לפענח' את פסוקי קבלת התורה, מצא להם פרשנות משלו על סמך חוויותיו המפוקפקות: "מצאתי את עצמי מוזמן לטקס דתי בצפון האמזונס, שהתבסס על שימוש באיאואסקה. הייתי אז בלי ניסיון וידע, והיו לי חוויות של חזיונות, שהיו להם גם קונוטציות רוחניות-דתיות. במהלך השנים נכנסתי מאוד עמוק לשיקוי האמזוני הזה".
והמסקנה: "אם מסתכלים במעמד הר סיני, ובייחוד בפסוק "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן" יש שם כמה דברים שמזכירים את החוויות שהכרתי משימוש בשיקוי הזה. אחד הדברים האופייניים הם סינאסתזיה: חוויה ויזואלית שנוצרת מצלילים" והגאון מוסיף:"אין לי הוכחה ישירה לפרשנות הזאת, אבל גם אי אפשר לצפות שתהיה. נראה לי הגיוני שקרה משהו במצב התודעה של האנשים. יש סיפורים אחרים בתנ"ך שמוזכר בהם שימוש כזה בצמחים: למשל סיפור פרי עץ הדעת בגן עדן. הוא מראה שאנשים חשבו שאם לוקחים פרי כלשהו לפה מקבלים דעת".
שימו לב, ככה עובדים המחקרים המדעיים דהיום: פרופסור בני שנון, מרצה לפסיכולוגיה קוגניטיווית מהאוניברסיטה העברית בירושלים וראש מחלקה לשעבר, מתמכר לשיקוי מסמם, ומחליט שזה מה שעשו גם בני ישראל במדבר, והדבר הזה הופך למאמר בכתב עת מדעי.
הפרופסור, שלא הצליח 'לפענח' את פסוקי קבלת התורה, מצא להם פרשנות משלו על סמך חוויותיו המפוקפקות: "מצאתי את עצמי מוזמן לטקס דתי בצפון האמזונס, שהתבסס על שימוש באיאואסקה. הייתי אז בלי ניסיון וידע, והיו לי חוויות של חזיונות, שהיו להם גם קונוטציות רוחניות-דתיות. במהלך השנים נכנסתי מאוד עמוק לשיקוי האמזוני הזה".
והמסקנה: "אם מסתכלים במעמד הר סיני, ובייחוד בפסוק "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן" יש שם כמה דברים שמזכירים את החוויות שהכרתי משימוש בשיקוי הזה. אחד הדברים האופייניים הם סינאסתזיה: חוויה ויזואלית שנוצרת מצלילים" והגאון מוסיף:"אין לי הוכחה ישירה לפרשנות הזאת, אבל גם אי אפשר לצפות שתהיה. נראה לי הגיוני שקרה משהו במצב התודעה של האנשים. יש סיפורים אחרים בתנ"ך שמוזכר בהם שימוש כזה בצמחים: למשל סיפור פרי עץ הדעת בגן עדן. הוא מראה שאנשים חשבו שאם לוקחים פרי כלשהו לפה מקבלים דעת".
שימו לב, ככה עובדים המחקרים המדעיים דהיום: פרופסור בני שנון, מרצה לפסיכולוגיה קוגניטיווית מהאוניברסיטה העברית בירושלים וראש מחלקה לשעבר, מתמכר לשיקוי מסמם, ומחליט שזה מה שעשו גם בני ישראל במדבר, והדבר הזה הופך למאמר בכתב עת מדעי.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות