חינוך (חרדי) למחוקקים

הם ישבו אחד לצד השני במשך שעות ארוכות. חלקם, משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות. מאוגדים לטוב ולמוטב בכנס שערך 'איגוד מנהלי הישיבות' ביום חמישי האחרון. זמנם קצר אולם מלאכת ההתמודדות היומיומית מרובה. חשוב היה להם להתעדכן בגזירות האוצר. ללמוד על המינוס של החודש הבא: כמה אפסים יימצאו בו והיכן ייעצר מפלס הקושי. מי עדיין לא בקיצו ומי על סף קיצו.

ארשת פני המשתתפים העניינית לא הסגירה מאום על שהתחולל בקרבם. הם כבר מורגלים בכגון דא. גוום השפוף של למודי מכות ממשלתיות סופג כמעט הכל. 'מנהלי מוסדות' - כך הם מתוארים בלקסיקון החרדי. ובמילים מורכבות פחות: אנשים העמלים מבוקר ועד ליל לסגור מינוסי ענק לטובת תשלומי משכורות מקוצצות.

בזה אחר זה עלו הנואמים אל הדוכן ופרסו את משנתם הסדורה. ההערות האגביות שהומטרו שם למכביר על ידי מאות המשתתפים היו מקצועיות בעליל. מקצתם של הנואמים שניסו להעביר מסרים פוליטיים, כנראה לא תואמו מראש על זהותו של קהל היעד. אחד מהם היה שר התמ"ת ישי, שכנראה הספיק לרפרף בשבועונים החרדיים עם כוס קפה של שחרית שלא בדיוק הצליח.

ישי כועס. ובמחשבה ראשונה, וגם שניה, יש צדק מסוים בכך. "כשצצים עיכובים פוליטיים וש"ס מתקשה להביא הישגים לעולם התורה, תוקפים אותנו בחריפות בכל ביטאון אשכנזי אפשרי. משצלחו המאמצים, מייחסים את ההישגים ללחץ התקשורתי-אשכנזי", זעק ישי בפנים משולהבות לנוכח פניהם המשתוממות של מאות מנהלי המוסדות משל ניצב בנאום בחירות לוהט אל מול קהל בוחרים פוטנציאלי. "מדוע לא מאזכרים את ש"ס שהעבירה השנה לבדה את כספי הישיבות", התבטא מאוחר יותר מנהמת ליבו.

בעוד שאוזני כל כתב פוליטי היו מזדקרות באינסטינקטיביות אופיינית הרי שבקרב הנוכחים הופגנה אדישות מה. ככה זה שמילים נכונות נאמרות במקום הלא נכון. הם הביטו בו במבט רחמני, כמו אומר: 'צא מזה, אלי, תפסיק להשתכשך בשטויות ותמשיך להתעסק בדברים האמיתיים'. עיניהם אורו לראשונה כשנמלטה ההבטחה מפיו: "נפעל במסירות נפש למען חקיקת חוק החינוך החרדי".

הופענו בשערי הכנס באולמי חפצדי אשר בעיר הבירה בצהריי היום. מזכיר האיגוד, ר' שלמה ברילנט, קיבל את פנינו במאור פנים אך מיד הכניס אותנו לפרופורציות: "אין כאן הרבה פוליטיקה", הוא אומר, ותוחב את התוכניה לידינו. באולם הכנסים מצאנו את יו"ר יהדות התורה שנשמע מפויס יותר בנאומו. "נפעל בשיתוף פעולה עם ש"ס לחקיקת החוק", הכריז ליצמן וזכה למחיאות כפיים סוערות.

מאוחר יותר ניסינו לעמוד על אופיו של שיתוף הפעולה. "אין מדובר על תמיכה בממשלה הזו ואף לא תמיכה מבחוץ", אומר לנו ליצמן בטון בלתי מתפשר שלא משאיר מקום לספקות. "לא תמורת קצבאות ילדים ולא תמורת חוק חינוך חרדי נציל את הממשלה הזו". תהיתם מה בכל זאת ניתן לעשות מבלי להתייסר בחבלי הצטרפות לממשלה? "אפגש עם ביבי לצורך העניין", אומר ליצמן ביבושת.

ככה זה שסיעת הליכוד הפכה לסחירה בקרב הפוליטיקאים החרדיים. למרות שנתניהו לא מצליח לקרב את מועד הבחירות, הוא ממשיך, בינתיים, על פי בקשותיהן של יהדות התורה וש"ס לקדם חוקים בעלי אופי יהודי, למורת רוחה של מפלגת העבודה, וימים יגידו האם גם לרווחתם של מנהלי הישיבות הקטנות.

מי מחפש את נהרי?

הוולבו הכסופה של השר נהרי הופיעה בשערי האולם בשעות אחר הצהריים המוקדמות. גם לנהרי, כמו לעמיתו, יש בטן מלאה על האשכנזים. אבל הוא מבכר לשתוק. אינו מעוניין בפרק ניצי נוסף עם משה גפני וחבורתו.

טרם נכנס לאולם, אמרנו לו שעל וולבו דוגמת שלו לא שווה 'להתלבש' תקשורתית. כוונתנו היתה לדיווח המוזר שפורסם בעת שהותו בחו"ל לפני כחודש כי 'השר נהרי השאיר לבנו באישור את מכונית השרד הממשלתית מסוג וולבו'. אחר כך הבנו שדרכנו לו על יבלת מוגלתית.

"תראה מזה תקשורת עוינת", אומר לנו נהרי, "קבלתי אישור ממינהל הרכב ומרשויות הביטחון להעניק את הרכב לבני בעת שהותי בחו"ל, אבל העיתונאים חיפשו להעלות את שמי לכותרות לא מחמיאות ולהתסיס את האווירה נגדי".

מעניין לציין, אבל נהרי, כמו כל שר אחר, מחויב להפריש ממשכורתו מידי חודש סכום כסף לא מבוטל לשם החזקת רכב השרד. "מצידי, אני מחזיר את הרכב ואת המאבטחים שנצמדים אלי ברגע זה; ככה זה מתנהל שמסמנים מישהו בתקשורת", אמר נהרי בעצבנות קלה ועשה את דרכו לאולם הנואמים.

בשיחות סגורות יספר נהרי כי גורמים מסוימים 'מחפשים אותו' באוצר. בהקשר לכך הוא מעלה את פרשיית 'צוהר' - סעודת 'שבע ברכות' שערכו לכבודו אנשי הארגון בעת כלולות בתו. לדבריו, במקרה הזה היו אלה גורמים עלומים שמקורם בציבור החרדי שהדליפו מידע נבזי לעיתונאי חילוני שחגג על כך בעיתוני יום המחר.

נהרי עולה על דוכן הנואמים ולא מצליח להתאפק. "ב-1992, כשהפסיקו לחלק את הכספים הייחודיים, תקפו אותי במגזר החרדי. חרדים בעלי זקן ופאות הגישו נגדי בגצי"ם. אבל לא נרתעתי. היה לי ברור כי אני עושה מלאכתי נאמנה. כשסיימתי לעשות סדר בתקציבי עולם התורה הגיעו למשרדי גדולי מתנגדיי והודו לי על פעולותיי שבסופו של יום הוכחו כמוצלחות".

בשלב מסוים קלטנו רחשים בלתי מוסברים מכיוון המושב שלידנו. העפנו מבט וגלינו כי מדובר במנהל ישיבה מסוים שעל כל משפט שני של נהרי סינן מילים לא מובנות בעליל. גון פניו הבהיר הכל.

אם כבר חוק, אז חוק כולל

משולם נהרי נחשב בדרך כלל לריאליסט. הוא לא אוהב למתוח את החבל כשיעריך מראש כי החבל עשוי להיקרע. בדיוק בשביל כך ישנם אחרים בש"ס וביהדות התורה שייטלו את האחריות על סיכונים פוליטיים לא מחושבים. לשם כך, יפריד נהרי בין עמדתו האישית לסיוע שיעניק בפועל כשיידרש לכך.

כך גם בעניין חוק החינוך החרדי. "אין לכם מושג איזה 'גיהינום' עברתי בשביל להעביר את חוק הרשויות המקומיות; כל הצמרת הפוליטית נעמדה על רגליה האחוריות בכדי לחבל בחוק", סיפר נהרי למשתתפים ברמזו כי העברת חוק בעל ניחוח חרדי עשויה להיתקל בקשיים מרובים.

נהרי אינו מעוניין להרפות את ידי העושים. אולם יש לו בקשה אחת: אם כבר חוק, אז לכו על כל הקופה. בדבריו מכוון נהרי למוסדות הפטור שבכל הסדר תקציבי נותרים מחוץ למעגל.

כידוע, בימים אלה, עד להכרעה הסופית של בג"ץ בסוגיית תקצובן של הישיבות הקטנות, מקבלות אלו תקציב מקוצץ על פי מעמד מוסדות הפטור. הנורה האדומה שהסבה את תשומת ליבו של נהרי נדלקה בדיון האחרון בבג"ץ אז התבטאה השופטת פרוקצ'יה כי יש לבטל את המינוח של מוסדות פטור שלדבריה "הכרה במעמד שכזה מהווה בריחה מהמציאות" כלשונה הלא קדוש.

בכדי שלא להיכנס למספרים ומינוחים משפטיים, רק נאמר כי קיימים מאות תלמודי תורה המוגדרים כמוסדות פטור שעלולים למצוא עצמם ביום בהיר ולא צפוי אחד בפני שוקת תקציבית שבורה. אסון זה עלול להתרחש היום יותר מתמיד מאחר וכבר בימים אלה מוטל נתח נכבד מעולם החינוך החרדי על שולחן הניתוחים בגבעת רם.

נכון להיום טיוטת חוק החינוך החרדי מתייחסת אך ורק לישיבות הקטנות. החוק העתידי, אינו עשוי להיות עוד תיקון לחוק הממלכתי אלא מנותק ממנו לחלוטין וזאת בכדי למנוע את התערבותו האפשרית של משרד החינוך. בדיוק בשל כך, אומר נהרי, חשוב ליתן את הדעת אף לנושא חיוני זה: עיגון מוסדות הפטור בחוק.

יש להניח שכשח"כ גפני יקרא שורות אלו יימרח חיוך מריר על פניו ואצבעותיו ינועו בתנועת ביטול מופגנת. דאגתו של נהרי למוסדות הפטור מעלה אצלו אסוציאציות לא ממש נעימות בלשון המעטה. לדידו של גפני, (שנעדר מכנס ה'איגוד' בשל עניינים דחופים), אם כבר בדאגה לחינוך עסקינן, אזי יש לפרוס מחדש על שולחן הדיונים את 'יוזמת גפני' שפורסמה לראשונה בעיתוננו לפני כחודש.

היה זה בעת חקיקתו של חוק הרשויות המקומיות. גפני נלחם כאריה להכליל את מוסדות הפטור בעת חקיקת החוק ואף הגיש על כך הצעת חוק נפרדת. משולם נהרי מצידו הסביר לו בעדינות כי מבחינה משפטית הדבר אינו בר יישום. אלא שהדברים יצאו מכלל שליטה. חילוקי הדעות גלשו לטונים צורמים והכתבים הפוליטיים החרדיים חגגו. מאוחר יותר כינה גפני הצעה זו כחוק 'דה הרטוך' על שמו של האיש שהדף את מוסדות הפטור מזכאי תקציב הרשויות החדש.

גם ח"כ ר' יעקב כהן, שעובדת היותו מנהל ישיבה בעברו הפכה אותו לבקי בנבכי התקציבים על פני עמיתים אחרים בסיעה, אומר בשיחה עמנו כי בגלגולי החוק העתידיים חייבים להכליל את מוסדות הפטור. "אני מתכוון להעלות את הנושא הזה בחודש הקרוב", אומר כהן בשיחה עמנו. ומדוע לא עכשיו? "ראשית יש לבדוק כיצד מתייחסת הממשלה לחוק הזה וכיצד ניתן לקדם אותו פוליטית ומשפטית", דברי כהן.

למי שאינו זוכר (או שאינו מעוניין לזכור מסיבות שכאלו ואחרות), כהן היה הראשון שהתריע על קלקלתו של מעמד הפטור בפני עסקני הישיבות והנציגות החרדית בכנסת. עכשיו מתברר כי השופטת פרוקצ'יה לקחה את מעמד הפטור צעד אחד קדימה. "מעמד הפטור היה ויישאר בעייתי, אם לא נביאו לפיתרון חוקתי מסודר נאבד תקציבי מוסדות רבים", אומר כהן.

אין ספק כי רק רחמי שמים מרובים יעבירו את חוק החינוך החרדי ותהא המתכונת אשר תהא. הדד ליין המסתמן לעין מבחינתו של בג"ץ נמצא בסוף שנת הלימודים הנוכחית. עד אז, צריכה הנציגות החרדית בכנסת להספיק להתכתש בינה לבין עצמה, לציין תיקונים ולשנות נוסחאות, להעביר ברעדה את הנוסחה הסופית בחצרות כל גדולי התורה ולקבל את הסכמתם, לשכנע את אהוד ברק ואת הלשכה המשפטית במשרד החינוך (מילה אחת של דורית מורג חזקה עשרת מונים על שלל שבועותיה של שרת החינוך יולי תמיר) לתמוך בחוק, ואיך כמעט שכחנו, לאפשר לממשלת אולמרט לשרוד לפחות עד לאחר חקיקת החוק המיוחל.

טורו של מאיר בר מתפרסם בעיתון 'מרכז העניינים'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!