מתעצמת מחאת רבני אלעד נגד "המיתוג החילוני"

שבועות מספר אחרי חגיגות ההשקה ההמוניות וחסרות התקדים של סמלה וסיסמתה החדשים של אלעד, והסערה בעיר הממותגת מסרבת לגווע.

כזכור, לרגל הכרזת אלעד לעיר, ובמלאת תשע שנים לאכלוסה, החליטו במשרד הפרסום 'אפיקים', המספק יחסי ציבור לעיריית אלעד, כי יש צורך דחוף לרענן את ה'עיר הוותיקה' לרגל "עשור" להיווסדה, ועל כן חובה לערוך לה 'מיתוג מחדש'.

במסגרת הקמפיין הענק, חסר התקדים כמעט בהיקפו, שלפי הערכות גורמים שונים עלה כמיליון וחצי ש"ח, פורסמו בעיתונות החרדית, מדי שבוע, מודעות ענק הקוראות לציבור, מכל רחבי הארץ, לבחור עבור תושבי אלעד את סמלה החדש של עירם, מבין חמשת האפשרויות שפורסמו.

הסמל שנבחר לבסוף, "ברוב קולות הציבור" (כך על פי הודעות 'אפיקים'), היה אמנם שישי במספר, כזה שכלל לא היה קיים ולא פורסם בין החמישה.

עם פרסומו של "הסמל הנבחר" נדהמו תושבי העיר ורבניה לראותו, בעיקר בשל העובדה הבאה: מסמלה של אלעד - העיר החרדית - נעקר סמל לוחות הברית, ובמקומו ניטע עץ רחב ענפים, כזה היוצר את הרושם כאילו המדובר במושב חקלאי מלבלב ולא בעיר תורנית מובהקת. מלבד זאת נוסף לסמל ציור של כריכת ספר פתוח, כזה שגם טבעו אינו ברור – אפילו לא כעלה תאנה.

כאילו לא די בכך, גם מסיסמתה הקודמת של העיר "תורה עם איכות חיים" החליטו היחצ"נים להתנייד, מעתה אמור "העיר שקרובה אליך". חסל סדר תורה, או כהגדרתו הקולעת של עיתונאי תושב העיר "כמו פרסומת לשיווק איזור תעשייה".

בנוסף, ולא פחות ראוי לציון, בעוד שהסמל הקודם של אלעד נחשב לכל הדעות ליפה, מיוחד ומוצלח, או כהגדרתו של אחד ממתנגדיו החריפים של ראש המועצה הקודם צוריאל קריספל - זה שבתקופתו נעשה הסמל הקודם: "הדבר היחיד שהוא עשה כמו שצריך". הרי שעל הסמל החדש נשמעת מכל עבר ביקורת נוקבת על רמתו העיצובית הנמוכה, או כניסוחו המחודד של אחד ממנהלי המחלקות בעירייה: "סמל שמתאים לחולצת בית ספר".

מחאת כבוד התורה


הגרש"ז גרוסמן, שראה בכאב את ההתנהלות, הודיע לראש המועצה עוד קודם אירוע ההכרזה, כי באם לא תוחזר התורה לאלתר לסיסמתה של העיר, בכוונתו להחרים את אירוע ההכרזה.

לנוכח האולטימטום הרבני, נסוג צביקה כהן וכפה על משרד הפרסום 'אפיקים' להוסיף לכל הפחות את המילה 'תורה' לסיסמה החדשה, מעתה אמור: "עיר התורה שקרובה אליך".

הוצאת לוחות הברית והתורה, היו רק האות לסערה הציבורית שעוברת על אלעד בשבועות האחרונים. בין הדברים הושמעה ביקורת נוקבת על אירוע ההכרזה המפואר בעלות של מאות אלפי שקלים, על האופי החילוני לחלוטין בו הוא נערך, על זה שהאירוע נעשה כביכול למען תושבי העיר – אך היה סגור עבורם, על בזבוז כספי הציבור בשבוע בו העירייה מקשיחה את נוהלי ההנחות לאברכים בארנונה עד להפיכתם לבלתי אפשריים, ועוד ועוד.

בין הטענות החריפות במיוחד שהשמיעו עסקנים בכירים בעיר, נשמעה הטענה החמורה, כי כל בחירתו של משרד הפרסום המלווה את העיר נעשתה משיקולים זרים, לא ענייניים, כאלו הנוגדים את טובת הציבור.

כך או כך, קשה היה קמעה למצוא עיתון אלעדי הנותן ביטוי לביקורת החריפה שהפכה לנושא השיחה בעיר אלעד, שהרי שניים מתוך שלושת המקומונים האלעדים, אינם משתפים פעולה עם הביקורת.

העיתון המקומי היחיד שנתן ונותן במה לרחשי הלב של התושבים, ומביא מדי שבוע את דבריהם החריפים והחמורים של רבני העיר, זה שלא נכנע ללחצים ולאיומים שלא לכלול ביקורת על האירועים, הינו המקומון האלעדי המוביל "חדשות אלעד".

"ערב האירוע", מספר מו"ל העיתון, ר' שמואל ליאני, "נדרשתי על ידי יגאל רווח מ'אפיקים' להתחייב כי לא אכתוב מילה וחצי מילה של ביקורת מכל סוג שהוא על העירייה, ולא – יבוטלו על ידי משרד אפיקים כל מודעות העירייה, וזאת בנוסף למודעות של לקוחות אחרים העוברים דרך אפיקים, שגם את שלהם, כך על פי האיומים, ידאגו להפסקת הפרסומים אצלי".

שמואל ליאני, מו"ל 'חדשות אלעד', סירב לספק את ההתחייבות הנדרשת, בניגוד לשני המקומונים האחרים. "התוצאה לסירובי להתחייב לדרישתם החצופה", אומר ליאני, "הייתה מיידית. כבר באותו יום – ערב סגירת העיתון, הגיע ביטול של כמה עמודי פרסום, ומאחר שברגע האחרון לא היה מה להכניס במקומם, השארנו אותם ריקים תוך שרמזנו בהם לציבור במה המדובר".

בשבועות האחרונים, עם ההחרמה המוחלטת של העיתון על ידי העירייה, כבר לא היה ל'חדשות אלעד' ממה לחשוש יותר וביקורתם של רבני העיר ותושביה החלה להישמע עוד יותר בגלוי מעל דפי העיתון.

האירוע הוא החטא – דברי שטרית הם העונש


לפני כשבועיים פורסמו בהרחבה ב'חדשות אלעד' דבריו של הגאון רבי דב רוז'ין, רב שכונת דרך החיים בעיר, שהזכיר את השתלחותו של שר הפנים בציבור החרדי בעת אירוע ההכרזה, וקבע כי "קיום האירוע בסגנון החילוני הוא החטא, דברי שר הפנים הם העונש".

הגר"ד רוזין קבל על כך שהעירייה לא השכילה לחגוג את אירועי העשור בסיוע לנזקקים, עזרה למשפחות האברכים ולאנשים קשי יום העמלים לפרנסתם, ובמקום לדאוג להם, ערכה אירוע בסגנון חילוני, מנקר עיניים, בו לא הורשו תושבי העיר להשתתף.

בשבוע שעבר הביא העיתון את דבריו של הגאון רבי יואל פרידמן, רב שכונת אבן האזל בעיר, ומדייני בית דינו של הגר"נ קרליץ שליט"א שאמר: "לא רק שהוציאו את התורה מהעיר, גם שילמו על זה מיליון וחצי שקלים"...

בשבוע האחרון הצטרפו גם רבני העיר הספרדים לביקורת הציבורית החריפה על האירועים התמוהים.

הגאון רבי מרדכי מלכה ביקר בחריפות בדרשתו בשבת האחרונה את ראש העירייה באומרו: "השתלטו עליו אנשים שאין להם ערך לתורה. הם גורמים לבזבוזי כספים לריק". המרא דאתרא הבהיר, כי אינו יכול עוד לשתוק לנוכח המעשים החמורים וביזיון כבוד התורה ותושבי העיר.

גם הגאון רבי ינון מלאכי, מרבני העיר ומדייניה החשובים, תוקף באופן חריף את התנהלות העניינים: "יש דברים שמוכרחים לדבר והשתיקה אסורה: רפיון בדברים הנוגעים לתורה הקדושה על ידי מנהלי העיר".

אך הגר"י מלאכי אינו מותיר את ראש העיר צביקה כהן כאשם יחידי בנעשה ומבהיר: "לא יהיה זה נכון לתלות את הקולר של כל הבעיות בר' צביקה כהן, כי הלא הוא מוקף בעוזרים ויועצים שיש מהם שחסר להם בעבודת ה', יש הרגשה לכולם ששם למעלה יש 'אשר קרך בדרך', התקררות בדברים הנוגעים לקדושה".

מיתוג שכולו רווח?


גורמים בכירים בענף הפרסום והתקשורת עמם שוחחנו, מותחים ביקורת קשה על מהלך המיתוג התמוה וחסר היעדים. לדברי אותם גורמים, "אין לאף אחד מושג בשביל מה זה היה נצרך, מהם היעדים, מדוע היה צריך לבזבז על זה סכומי עתק ועוד בעיר שתושביה עניים. נוצר הרושם שמישהו הוביל אותם באף למהלך מפוקפק ו'אסטרטגיה' הזויה, וכעת הם משלמים עליו מבחינה ציבורית ביוקר רב".

בשבוע האחרון "נפל האסימון" בעירייה כשהבינו כי נקלעו כעת לבעיה ציבורית חמורה. אולם כרגיל, במקום לעשות בדק בית יסודי, להודות על הטעויות ולתקנן, בחרו ב'אפיקים' לפתור עבורם את העניין בדרך המוכרת: שוב פורסמו מודעות בעיתונים. מודעות גדולות ויקרות, כאלו המבשרות על אירוע גדול שיהיה בקרוב - והפעם לציבור התושבים.

"למותר לציין", כך אומרים לנו שלא לייחוס בכירים בעירייה, "כי אין כל אירוע שכזה בתכנון, ויתרה מזו – אין אפילו 'קצה של רעיון' לאירוע כלשהו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!