עשה להם בית ספר
איך הצליח יהודי חרדי להשתלט על חבורת נערים אלימה, להוריד משמעותית את צריכת הסמים, ולהפוך את בית הספר לאחד המצליחים והבטוחים בניו יורק? 'מעריב' מביא את סיפורו
- צחי יוקד, מעריב
- י"ח אדר א' התשס"ח
- 3 תגובות
שמעון וארונקר. צילום: נדב נויהוז, מעריב
מחלקת החינוך של מדינת ניו יורק כבר היתה על סף ייאוש מהאלימות ב"חטיבת הביניים "22 בברונקס, עד שבא המנהל שמעון וארונקר * איך הצליח יהודי חרדי להשתלט על חבורת נערים אלימה, להוריד משמעותית את צריכת הסמים, ולהפוך את בית הספר לאחד המצליחים והבטוחים בניו יורק? האמצעים: שיטת לחימה צבאית וחמימות יהודית
צחי יוקד, מעריב
הרבה מאמרים וכתבות תחקיר נכתבו בשנים האחרונות על מערכת החינוך בישראל. אלא שספק אם איש מהמורים בארץ נאלץ להתמודד בכל שנותיו עם מה ששמעון וארונקר חווה כבר בימיו הראשונים כמנהל חטיבת הביניים ,22 שבחלקו הדרומי של רובע ברונקס בניו יורק.
סמים, אלימות, מאבקי כוח בין חבורות שונות, היו חלק משגרת היומיום בבית הספר שדורג בין 12 בתי הספר האלימים ביותר בניו יורק, מתוך 1,446 בתי הספר שבמדינה. אפילו תחנת המשטרה הקבועה שהוצבה בחצר בית הספר לא עזרה להרגיע את הרוחות הסוערות ולהוריד את מפלס האלימות, כפי שלמד וארונקר כבר ביומו הראשון כמנהל בשנת .2004
באותו יום נאלצו כוחות המשטרה לעצור את אחד התלמידים, לאחר שזה היה מעורב בקטטה אלימה במיוחד במסגרת אותם מאבקי כוח בין החבורות השונות. אלא שהמדים, הנשק וניידת המשטרה, כך מתברר, לא הותירו רושם מיוחד על עשרות התלמידים שהתגודדו סביב אותו שוטר, גידפו אותו והתקרבו אליו בצורה מאיימת, עד שזה נאלץ לקרוא לתגבורת מיוחדת שתחלץ אותו מהמקום.
"חשבתי שדברים כאלה קורים רק בסרטים", מספר וארונקר בראיון ל"המגזין." "אלא שאז הגעתי לפה, וכבר בכניסה נדהמתי לגלות כתובות גרפיטי גדולות על הקירות. סכינים שנשלפות בחצר בית הספר ובתוך הכיתות כדבר שבשגרה, וסמים שנסחרים בכל פינה שהפך לנורמה בין התלמידים".
האלימות הגבוהה וההישגים הנמוכים שהיו למאפיינים הבולטים ביותר של בית הספר, הפכו את מלאכת הניהול במקום לקשה במיוחד, כשבתוך שנתיים בלבד נאלץ להחליף בית הספר לא פחות משישה מנהלים. אלא שבאופן מפתיע, ובניגוד מוחלט לכל הציפיות, היה זה דווקא וארונקר שלא רק משלים כעת את שנתו הרביעית במקום, אלא גם הצליח להפוך את בית הספר לאחד המצליחים והבטוחים ביותר בניו יורק.
המורדים נכנעו
ההצלחה של וארונקר מפתיעה עוד יותר על רקע העובדה שבית הספר רובו ככולו מורכב ממיעוטים, שחורים והיספאנים. וארונקר, יהודי חרדי המשתייך לקהילת הרבי מלובאוויטש, הצליח לא רק לשקם את תדמית בית הספר, אלא גם להתחבב על המורים, על ההורים והכי חשוב, גם על התלמידים עצמם, שלמדו בתוך זמן קצר להעריך את מי שנחשב בהתחלה לנטע זר, שסיכוייו לשרוד בתפקיד קלושים מאוד.
ואולי, במחשבה שנייה, בבית ספר שבו ספרדית היתה לשפה הכמעט שלטת ותלמידים שחורים נאבקו על מקומם בחברה, היתה זו דווקא הזרות והשונות של וארונקר שאפשרו לו להצליח במקום שבו רבים כל כך נכשלו קודם לכן. ובעצם, כפי שווארונקר מסביר, היה גורם נוסף שעזר לו להתמודד עם המצב הקשה, שירותו הצבאי ביחידת המודיעין האמריקנית במשך שנתיים קרוב ל20 שנה קודם לכן.
"כשהצבא נתקל בבעיה של מורדים מקומיים," מסביר וארונקר את מה שיכול להישמע תחילה כמו שיח צבאי בין יחידות לוחמות בעיראק, "לימדו אותנו לעשות שלושה דברים: להזמין חלק מהמורדים להצטרף לכוחות השלטון, ולערוך פעולות תעמולה בקרב התושבים המקומיים נגד הכוחות המורדים. אם שני הדברים הללו לא עוזרים, הרי שאז צריך להביס את מנהיגי המרד."
עוד רגע תגיד לי שעשית חיסול ממוקד לתלמידים בעייתיים.
"לא. אבל מה שכן עשינו היה להקים קונגרס מיוחד לתלמידים, שמטרתו היתה לנסות לשלב את אותם תלמידים בעייתיים במסגרת לגיטימית, שתאפשר להם לקבל סמכות ולא ללכת ולחפש אותה באלימות ובמאבקי כוח. הקונגרס המיוחד שבמסגרתו נבחרו נציגים מכל כיתה, גם איפשר לי להכיר טוב יותר את המנהיגים בקרב אותם תלמידים, ולדעת מי בצד שלי ומי לא.
במקביל, עברנו גם לשלב השני של התעמולה בקרב שאר התלמידים. במסגרת זו ניהלנו קמפיין שלם נגד אלימות, והבאנו לבית ספר שוטרים שהרצו על אלימות וגם אני דיברתי בפני כל כיתה. במקביל היה לנו חשוב להראות להם צדדים נוספים בחיים, שיכלו לפתוח בפניהם אפיקים אחרים שהם לא הכירו עד אז, כמו טיולים בחיק הטבע ועוד פעילויות רבות שערכנו מחוץ לבית הספר עצמו. בשלב השלישי, מי ששני השלבים הראשונים לא מיתנו אותו פשוט נאלץ לעזוב את בית הספר, ולעבור למוסד חינוכי אחר."
כשאתה מדבר על אלימות, אתה יכול לתת דוגמאות למקרים חריגים במיוחד שנתקלת בהם?
"האלימות היתה בכל מקום ובכל זמן, אבל אני יכול לספר על דברים שהיו בשגרה, כמו מבחני קבלה לחבורות השונות. תלמידים שרצו להצטרף לאחת החבורות, היו נעמדים ומקבלים חבטות חזקות בפנים משאר החברים בחבורה, כדי להוכיח שהם גברים. יתרה מזו, אחת הבעיות הכי גדולות עם החבורות, אשר לרוב ייצגו קבוצות שונות כמו שחורים, היספאנים ולטינים, היתה העובדה שהם חיפשו כל הזמן לצרף אליהם תלמידים צעירים, כי לפי החוק, תלמיד מתחת לגיל 16 שנתפס עם סמים לא יכול להישאר במעצר יותר מ־24 שעות. בגלל זה היה חשוב להם לצרף תלמידים מתחת לגיל ,16 כדי שאלה יסחרו בשבילם בסמים בלי שזה יוביל למעצר ממושך."
איך דווקא אתה, חסיד חב"ד שאיש לא נתן לו סיכוי בהתחלה, הצלחת להשתלט על מה שהיה אחד מבתי הספר המסוכנים ביותר בכל ניו יורק?
"אני חושב שבית הספר לא חיפש דמות חזקה שתוכל להתמודד עם התלמידים בכוח. ההפך, מה שהתלמידים הללו היו צריכים יותר מכל היה יחסים טובים יותר וחמים עם המבוגרים, בין שזה אני ובין שאלה שאר המורים שעבדו איתי בשיתוף פעולה מלא. ברגע שאותם תלמידים בעייתיים קיבלו תמיכה מהמבוגרים, הם חשו בטוחים מספיק, ולא הרגישו צורך להצטרף לאחת החבורות. ברגע שתלמיד חדש חש לא בטוח, הוא מחפש להישען על מישהו, ואם אנחנו לא עומדים לצדו, אז הוא ילך למקום אחר."
"הייתי משבט אותו"
כניסתו של מנהל לבן, יהודי וחרדי לבית הספר בברונקס לא היתה קלה לאף אחד מהצדדים. לא אחת מצא את עצמו המנהל המזוקן במצבים מסוכנים. "אני זוכר שבאחד המקרים חבורה של שמונה נערים הגיעה לשער בית הספר, לסגור חשבון עם מישהו שהיה מעורב בקטטה עם אחד מהם יום לפני כן. השוטרים שהיו מוצבים בבית הספר באופן קבוע יצאו החוצה אל אותם תלמידים, וביקשו מהם לעזוב את המקום. אלא שעד מהרה זה התפתח לקללות ולאיומים בין אותה חבורה ושני השוטרים, עד ששני השוטרים נאלצו לחזור חזרה לבית הספר.
באותו שלב יצאתי החוצה ופשוט נעמדתי מולם במשך כמה דקות. אמרתי להם שאין לי כל כוונה לאפשר להם להיכנס לבית הספר. באותו רגע הם פשוט התקפלו ועזבו את המקום. אני חושב שמה שזה מראה הוא שצריך לדעת איך לדבר אליהם, צריך להיות מה שמכנים 'מענטש' עם אנשים כאלה, זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות."
ואכן, מעבר לירידה במפלס האלימות ובהוצאת השוטרים מתחומי בית הספר, יכול וארונקר להתגאות בכך שתוכניתו הייחודית נשאה פירות ממשיים, כשבדירוג האחרון של בתי הספר בניו יורק זכתה חטיבת הביניים 22 בניהולו לציון הגבוה "טוב מאוד." במקביל, בית הספר שעד לא מזמן היה אחד מ־12 האלימים ביותר בכל ניו יורק, נחשב כעת לאחד הבטוחים ביותר באזור. ההישג שבו מתגאה וארונקר במיוחד הוא האחוז הגבוה של נוכחות התלמידים בשיעורים, שעומד כעת על לא פחות מ־93 אחוזי נוכחות. "מדובר במקום שונה לחלוטין מאז שווארונקר הגיע," מעיד ג'ואל קליין, הממונה על בתי הספר במדינת ניו יורק, "אילו יכולתי לשבט אותו הייתי עושה את זה מיד."
מה שעוד עזר לווארונקר, בעל תשובה בן 39 ואב לשישה ילדים, הוא העובדה שהוא בן לאם מצ'ילה ואב אמריקני. עד גיל 11 הוא גדל בצ'ילה ודיבר ספרדית שוטפת, מה שסייע לו לתקשר טוב יותר עם התלמידים הרבים דוברי הספרדית. בישראל, כפי שהוא מעיד, הוא היה פעמיים. בעוד שבביקור הראשון הוא עדיין היה חילוני, הרי שבביקורו השני כבר היה בעל תשובה חרדי שמצא את עצמו בוכה מול הכותל המערבי.
ובזמן שגם היום הוא עדיין חולם לעשות עלייה יום אחד ולחיות בארץ, על מערכת החינוך בישראל הוא לא ממש שמע. על האפשרות שייאלץ להתמודד עם 40 תלמידים בכיתה, כפי שאני מנסה להכין אותו, הוא לא ידע קודם לכן, אבל אף שהמספר נראה לו בהחלט גבוה, הוא מסרב להתרגש מכך יתר על המידה. "אני חושב ש־40 זה בהחלט הרבה," הוא אומר, "אבל אם יש לך מורה טוב, אז גודל הכיתה לא ממש משנה. כשאני הגעתי, הדבר הראשון שעשיתי היה לפטר חצי מהמורים. ברגע שאתה יודע שיש לך מורה טוב בכיתה, אתה יכול להיות שקט, בין שיש שם 20 ובין 40 תלמידים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות