כך הפיל "הבכיר המתוחבל" את תיק החתרנות על עו"ד גלס
הפרקליט הירושלמי עו"ד דוד גלס פותח את כל הקלפים ומספר, כיצד במהלך מסובב ומתוחבל, ניסה ה'בכיר בש"ס' שצוטט בהארץ, לתפור לו בתוככי הקהילה, את תיק החתרנות
אחרי עשרות שנים במקצוע, ושורה של הישגים, שקיבעו את מעמדו כמשפטן בעל שם, ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר, כי יש לו לפרקליט הירושלמי עו"ד דוד גלס מזג סנגורי מובהק.
באסוציאציה למלחמת מינויי השופטים, שהכריז שר המשפטים, ניתן לומר, שדניאל פרידמן, היה שש ושמח להושיב אישיות סנגורית מסוגו על כס השיפוט, במסגרת מאבקו הבלתי מתפשר, להחדרת משב רוח הגנתי מרענן, בין כותלי טחנות האי-צדק בהיכלי בתי המשפט בישראל.
דא עקא, לעיתים, כמו העת הזאת, גם הסנגור הגדול ביותר, הופך לקטגור.
כמו השמש הקייצית שפינתה השבוע את מקומה, תוך שעות ספורות, למזג אוויר סגרירי וזעוף, כך גם הפרקליט המלומד. טון הדיבור ההגנתי המתון דרך כלל, מפנה את מקומו להטעמה קטגורית נחרצת וקשוחה, כשעל הפרק עולה סערת השבוע החולף, שסחפה אותו למחוזות לא לו.
לא חלוקת העיר ירושלים, אלא חלוקת עיתון הארץ, היא שהעסיקה בשבוע החולף את צמרת ש"ס, ולא רק אותה. בעוונותיו, דפדף הפרקליט הירושלמי כהרגלו בין דפי עיתון 'הארץ' בבוקר יום רביעי שעבר. כמו כמה מבכירי ש"ס שרפרפו כמנהגם באותו עיתון ממש (בעוונותיהם הם), גם עיניו של גלס נפקחו לרווחה, והיד האוחזת את כוס הקפה של הבוקר רעדה, כשקרא, את הציטטה מחוללת הסערה: "בכירים בש"ס ביקרו את האיומים המחריפים על הפרישה מהממשלה שהשמיע יו"ר ש"ס השר אלי ישי בימים האחרונים. לדבריהם, מנהיגה הרוחני של ש"ס אינו מעוניין לפרוש מהממשלה בשלב זה". אל תתנו למשפט התמים לכאורה, להטעות אתכם, מדובר בלא פחות מהכרזת מלחמה רשמית, על מעמדו של יו"ר התנועה הקדושה, והצגתו כמי שפועל בניגוד להוראות מרן הגר"ע יוסף ואינו זוכה עוד לאמונו ולתמיכתו.
אם תרצו, מדובר בגירסה משופרת של הפשקוויל המסורתי. לא עוד העברת מסרים באמצעות הדפסת גזירי נייר במרתפיה הטחובים של ירושלים, והדבקתם על קירות הסמטאות, אלא הדפסה מכובדת וראויה במערכות עיתונים נחשבים פחות ונחשבים יותר (על פי זה הסדר). זה החל, בצד האחד של המתרס, כשמאמרו של א. ארצי שהתפרסם בשבועון הרבני האטרקטיבי 'שעה טובה', וכלל עצות לא מיומנות ולא מוזמנות לשר אטיאס, עשה את דרכו הטבעית להדבקה על לוחות המודעות בריכוזים החרדיים ברחבי הארץ וחלוקה בין ביתני מלון הנופש כינר - מקום כינוסם של פעילי ש"ס. זה נמשך, בשבוע האחרון, בתגובה אופיינית לא פחות, של העברת מסרים גלויים, מטעמם של גורמים סמויים, לעיתונאי 'הארץ'.
במקרה האחרון, לא היה צורך בהפצה רחובית, לא רק בגלל מכובדות היתר של דפי הגיליון, אלא בעיקר, משום שהמסרים הלא סמויים, לא יועדו להמון העם, אלא דווקא לאנשים חושבים המקפידים לקרוא עיתונים מכובדים, ולא מודעות רחוב זולות. המסר ולפיו יו"ר תנועת ש"ס אינו שולט עוד במפלגתו שלו, הועבר וגם נקלט היטב. כל פשקוויל וסגנונו. כל דף מסרים, ודרכי הפצתו.
בניגוד ל'הארץ', את עיתונות סוף השבוע החרדית, זכה הפרקליט הירושלמי, לקרוא, שלא כהרגלו. וכשהוא עשה זאת, נעשה לו חושך בעיניים.
בכלל, זה לא שהוא החליט להצטרף בסוף שבוע בהיר, לקהיליית קוראי העיתונות החרדית, המתרחבת והולכת. פשוט, היה מי שדאג לגלות את אוזניו כי השבוע הוא משמש כוכב ראשי בהצגה, שאת כרטיסי הכניסה אליה, חילקו בכלל אחרים, שגם גזרו קופונים לא רעים. כשהוא עלעל בין דפי השבועונים, נוכח עו"ד גלס לראות כיצד שלא בטובתו, משורבב שמו וגם נחתם, על המובאה האמורה, מעוררת הסערה.
השאלה שהעסיקה בסוף השבוע את צמרת ש"ס היתה מיהם ה'בכירים בש"ס' שהתבטאו כפי שהתבטאו ב'הארץ'? והנה, במהלך מסובב ומתוחבל היטב, ועל מנת להרחיק מהם את האש, באה לעולם מאת אותם בכירים כותרת נוספת - הפעם לא בעיתונות החילונית - שרימזה בצורה ברורה, כי עו"ד דוד גלס הוא הבכיר החתרן, מעורר הסערה.
וזאת למודע, כי מהערך המוסף שיש לחוות דעתו המלומדת של גלס, בבית ברחוב הקבלן 45, לא ניתן להתעלם, את ההשפעה המאגית כמעט, שיש לו במקומות הנכונים, לא ניתן להכחיש. אם יש דבר מה יציב בש"ס, מראשית דרכה ועד ימים אלו, הרי זו הקרבה היתירה שהוא זוכה לה בבית מרן הגר"ע יוסף. הפרקליט הירושלמי, גם לא מנסה להכחיש זאת. אדרבה, הוא מתגאה ומתהדר בכך.
אפילו את מעורבותו במהלכים לצירופה של ש"ס לממשלת ברק על אפו ועל חמתו של יו"ר ש"ס לשעבר אריה דרעי, מהלך, שהוצא השבוע מן הארכיון, הוא מאשר בחיוך רחב. וזאת הוא עושה, על אף ש'מטרת ההוצאה' מהארכיון, בהצגתו כשמאלן חסר תקנה המפיל את ש"ס פעם אחר פעם לזרועות השמאל, מובנת ונהירה לו. אלא שהחיוך, נעלם באחת, כשמגיעים הדברים להצגתו כמי שמנסה לתקוע טריז, בין יו"ר התנועה הקדושה ישי, לבין הגר"ע יוסף.
כה חורים לו הדברים המיוחסים, עד כדי יציאה חד פעמית מקונכיית השתיקה שהוא מקפיד להתעטף בה זה שנים, על מנת להכחיש ולכפור באשמה, שה'בכירים', מסיבותיהם הברורות, מנסים להדביק לו: "הזדעזעתי מהניסיון לשים בפי הרב דברים שלא היו ולא נבראו. מיותר לומר שלא אני הוא 'הגורם הבכיר' ששוחח עם עיתונאי הארץ, ואינני קשור כלל לדברים שנאמרו", הוא מבהיר לכותב השורות, לציטוט ולייחוס. מתוך מודעות לכך שהדברים יהדהדו, משכונת הר נוף על כל רחובותיה, ועד קצה 'הארץ', על שריה, ח"כיה, וכן, גם עיתונאיה.
צילום: חורים לו הדברים. עו
גדול עומד על גבם
לא מזוז מני - הפרקליט, אלא מאזוז הגר"מ - ראש הישיבה, הפר השבוע את שלוות הנפש, המעורערת גם כך, של בכירי ש"ס. כבר לא מדובר במודעות אנונימיות, אלא במכתב רשמי ופומבי של ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון רבי מאיר מאזוז, המתריע כנגד המשך ישיבתה בממשלה.
במכתבו, הוא פונה ל"ראשי תנועת ש"ס מנהיגיה ויועציה", ללא יוצא מן הכלל. למרות הלשון הכוללנית, מסתבר שלא כנגד כל ח"כי התנועה מכוונים הדברים הנוקבים האמורים במכתב. ישנם גם כאלו ש'חיים' עם הדברים הקשים, ובפרט אותו אחד מבין הח"כים, היוצא ובא בשערי מוסדות 'כסא רחמים', שבסביבתו של ראש הישיבה מספרים, כי שימש כח"כ דמסייע להעלאת הדברים על גבי הכתב. היה זה כאשר הגר"מ, הידוע בעמדותיו הניציות, הפציר בו "עד מתי תשארו?". הח"כ, על פי עדות מקורבי ראש הישיבה, לא התבלבל והשיב: "עד שהרב יעשה משהו, כדי להוציא אותנו". והרב עשה, ועוד איך עשה.
במכתבו, מבכר הגר"מ מאזוז להאמין לגרסת מגן חומות ירושלים האגודאי יענק'ל ליצמן שמתעקש כי המו"מ על ירושלים נמשך ולמעשה הושג כבר סיכום, על פני הבהרותיו של יו"ר ש"ס אלי ישי, הנצמד לגרסה הרשמית ולפיה הבנייה בגבולותיה המוניציפאליים של ירושלים נמשכת כרגיל, ומעמד ירושלים עצמו, נדחה עד לסוף המשא-ומתן. וכך כותב ראש הישיבה: "אנו שומעים מדי יום ממקורות נאמנים , שהבנייה בירושלים נעצרה וכי כבר מכרו לאויבינו ישובים רבים סביב ירושלים (בחדרי חדרים). ונעשתה 'ירושלים צרים סביב לה'. וכי תושבי יהודה ושומרון צפויים לגירוש חלילה, שיעלה בעצמתו ובזוועתו פי 20 מהמראות והמחזות הנוראים שראינו בגוש קטיף אשר פצעיהם לא החלימו ולא הגלידו עד היום הזה".
גם בסוגיה נוספת, חשובה לא פחות (ואולי יותר, ראה להלן), מעדיף הרב מאזוז את עמדתו של שגריר תושבי שדרות, איש דגל התורה מוישה גפני, הטוען כי פיקוח הנפש העכשווי של שדרות, קודם לכל סוגיה אחרת, על פני זו של השר התקשורתי מש"ס אריאל אטיאס, הגורס כי המצב בדרום לכשעצמו, אינו מהווה עילה לפרישה מהקואליציה: "ועל כולם" כותב הגר"מ מאזוז, "הקסאמים יורדים יום יום על אחינו תושבי שדרות, כאילו נידונו חלילה להשמיד ולהרוג כבימי המן". את ראש הממשלה ושר הביטחון, הוא תוקף בלשונו הציורית: "שני זנבות האודים (אהודים) העשנים' אינם עושים מאומה. רק פעם לחודשיים סיכול ממוקד פה, חיסול ממוקד שם ועוברים לסדר היום – ואתם מחשים?!".
הביקורת החריפה ביותר, ננעצת בבטנם הרכה של הגורמים הבכירים. באוזנינו, עוד מהדהדות קריאות ה"משכיל" ו"דברי הבלע", שכוונו לא מכבר, כלפי ח"כ ליצמן, לאחר שבראיון שנערך באכסניה זו, העז לרמוז, כי לש"סניקים דרכים משלהם להציג את המציאות בפני מורם ורבם: "אם הגר"ע יוסף היה יודע את האמת הוא היה מורה אחרת. השאלה איך מציגים את הדברים", אמר אז ליצמן והחריד את חברי תנועת ש"ס מרבצם.
מה לעשות והפעם, אין מדובר באמירה של נציג ציבור גוראי, אלא בהצלפה של גדול בתורה ספרדי: "מדוע לא תודיעו את כל האמת למרן הגר"ע יוסף שליט"א ותפרשו מיד מהממשלה?", תמה הגר"מ מאזוז בכאב, ואף עושה את החשבון הפוליטי המתבקש: "האם אתם רוצים שתנועת ש"ס תצטמק חלילה, למחצה לשליש ולרביע?! אם לא – קומו ועשו מעשה ויפה שעה אחת קודם. כי בנפשנו הדבר!".
צילום: מתוחבל? אריאל אטיאס
חלוקת הארץ
מכתבו החריף של הגר"מ מאזוז, כמו בא לפתוח צוהר לעולמו של המצביע הש"סניק הממוצע. זה שאינו מבין הכיצד נותרת התנועה הקדושה דבוקה לכורסאות המיניסטר, בו בזמן שמתפרסמות להן חדשות לבקרים הצהרות בנוגע לחלוקת ירושלים השתא הכא, כולל אחת כזו של אבו מאזן בעת כתיבת השורות. השבוע נתברר, כי להצהרות המאיימות ישנו גם כיסוי בשטח, בדמות החייאת הפעילות בסמל הריבונות הפלשתינית במזרח ירושלים – ה'אוריינט-האוס'.
שעת הכושר של שבירת מסכת השתיקה בעיצומה של סערה, היא בהחלט הזמן הנכון בו ניתן לשאול את הפרקליט הירושלמי גלס, האם לעמדותיו, שאינן נגועות בעודף ימניות בלשון המעטה, ישנה השפעה, גם בסוגיית שלמותן של חומות הבירה.
העו"ד הידוע, לא מסתיר את דעתו האישית. כמו איש אגודת ישראל הירושלמית דוד נחמן בלוי, גם הוא אינו מבין בשל מה הזעקה. הרי – הוא אומר - לא מדובר כאן במאבק על הכותל המערבי, גם לא על הרובע היהודי: "הויכוח הינו על כמה כפרים ערביים שגם כך אין לנו בהם שום אחיזה ושום שליטה, אז על מה כל המהומה?". את עמדתו האישית, בעלת האוריינטציה השמאלנית, הוא לא היסס לפרוש לפני הגר"ע יוסף, שהאזין לדברים בקשב רב, אך לא השתכנע.
ערב הבחירות בשנת 2003, שפך מי ששפך, על ראשו של גלס, אש וגופרית, לאחר שבראיון שהעניק הגר"ע לעיתונות הוא חזר על עמדתו ולפיה יש להחזיר שטחים במצב של פיקוח נפש. את הראיון (או שמא "שיחה" על פי הטרמינולוגיה שנקבעה לאחרונה, בנוגע לראיונות עם גדולי ישראל), שהוענק לכתב צביקה אלוש, יזם עו"ד גלס שהואשם כמי שמושך את הרב שמאלה ופוגע באלקטורט הטבעי של ש"ס. אז כהיום, מטעים גלס, לא שינה נשיא מועצת החכמים את דעתו. המציאות היא זו שהשתנתה. "אם יהיה שקט תמורת החזרת השטחים, רק אז נתמוך בזה", השיב הרב לפרקליט, שפרש בפניו את משנתו היונית הסדורה.
בכובעו כ'פרקליט', כמי שמניח לרגע את דעתו האישית ומתבונן במשקפי התנועה שהוא מקורב למנהיגה, סבור גלס כי על ש"ס לעזוב את הממשלה. לא בגלל המו"מ המדיני, ממנו הוא סבור, כמו רבים אחרים, שלא ייצא מאום.
אם תשאלו לדעתו, בניגוד למסע ההפחדות מפיהם ומפי כתבם של לוחמיה החרדים (תרתי משמע) של ירושלים, הוא אינו סבור שאולמרט ילך על כל הקופה, ויהמר על הסכם מדיני שיביא להפלת ממשלתו, וכלשונו מגוונת-התרבויות: "תרנגול הודו אינו מתפלל להקדמת חג ההודיה". ובכל זאת על ש"ס לפרוש, עקב הנזק האלקטוראלי שנגרם לתנועה בעצם ישיבתה בממשלה שמדברת על חלוקת ירושלים.
על מה הויכוח אם כן? על הטיימינג הנכון. בעוד ישי סבור כי פרישה בטווח המיידי היא מחויבת המציאות, הרי שגלס חושב שניתן להמתין עם הצעד מספר חודשים. את העמדה הזאת, הביע גלס בפני הגר"ע בנוכחותו של ישי. לא באמירות מתוחבלות, מאחורי גבו.
"אם יש לישי תכונה שלא הייתה למנהיגים הקודמים של ש"ס, הרי זו נאמנותו המוחלטת למה שמחליט הרב. הוא לא מנסה לשנות או לייפות את מה שנאמר לו, הוא פועל בדיוק על פי הוראותיו של הרב", מסביר גלס. ודווקא משום שזו דעתו, הוא מתקומם כנגד הניסיון להציגו כזה שכרה לישי את הבור ב'פשקוויל הארץ'. מסתבר, שגם הפרקליט הירושלמי מכיר את מאמר המקרא השגור כל כך על לשונם של הש"סניקים: "ארור מכה רעהו בסתר". הוא אינו מתעלם מהעובדה שיש גם כאלה שבהחלט יכולים לחוש כמי שהוכו על ידו, אך לא בסתר, אלא בגלוי. ישי לא נמנה עליהם.
עם התובנות דלעיל, ולאחר גל הפרסומים המגמתיים, נכנסו ישי וגלס בצוותא לחדרו של הגר"ע, כאיש אחד, גם אם לא בעמדה אחת, והציגו בפניו את כותרות השבוע החולף. הגר"ע ראה וחזר על המשפטים השגורים בפיו בנוגע לישי: "בכל ביתי נאמן הוא. לא זזה ידי מתוך ידו".
"אז היה מי שניסה לייצר כותרות ולתקוע טריז. הוא השיג את ההיפך. אלי הוא חבר אמיתי, וגם המחלוקת בסוגיית הפרישה מהממשלה היא שאלה של מומנטום. לא מחלוקת מהותית. וודאי שלא אישית", חותם גלס.
הכשל הלוגי
אם עד עתה חשבנו, שעל שני כפות המאזניים, זו לעומת זו, מונחת רבנות מול ריבונות, כאשר כף רבנות ירושלים, היא שמכריעה וקובעת את הישארות ש"ס בקואליציה לעת עתה, בא הח"כ במיל רפאל פנחסי ומגלה, כי משימות חשובות נוספות עומדות על הפרק, ומחייבות את הישארותה של התנועה הקדושה.
במטבחונו של השף הפוליטי יוסי אליטוב ב'משפחה', תואר פנחסי כמי שמוביל את העמדה האופוזיציונית בתוך ש"ס ויוצא חוצץ נגד נטישת הממשלה: "בשיחות סגורות הוא זועק: כעת שמשרד הדתות בידינו, נעזוב את הממשלה?! לא יקום ולא יהיה".
למה מתכוון המזכיר הזועק ומדוע התעורר מתרדמתו הפוליטית הארוכה כל כך? תזכורת קטנה: בשעתו, הובאה רשימת מינויי המקורבים במועצות הדתיות תחת שרביטו של השר (אז, ללא תיק) איציק כהן. הלוחם הפרלמנטרי ח"כ גפני חקר ומצא כי בכל הרשימה לא מופיע אפילו שם אשכנזי אחד. זאת ועוד, רשימת המועמדים הפוטנציאליים היתה כנראה כה קצרה, עד שמועמדים מסוימים זכו למינויים כפולים במספר מקומות.
אין כמו פנחסי שכיהן בעברו הרחוק כסגן שר הדתות, כדי לדעת מה ערכם של מינויים מהסוג האמור, עבור התנועה הקדושה. רק לאחרונה, מונה מקורבו יהושע ישי לכהונה הרמה של יו"ר המועצה הדתית בירושלים, ועוד היד נטויה למינויים שכאלו, מצידם של כל בכירי התנועה, בכל רחבי הארץ, מדן ועד אלעד!
אך דומה שהגר"מ מאזוז מצביע בפני צמרת ש"ס על כשל לוגי בחישוב האמור. שכן, אם בדרך למינויים החשובים והנחוצים, תאבד ש"ס מחצית, שליש או רביע מכוחה, כלשון האמורה במכתב, מה יהא אפוא על אלו שיוותרו ללא ג'וב הגון, בקדנציה הבאה? וכי מה תועלת יש באכילת כל פירות העץ, תוך גדיעת שורשיו והריסת חומות ירושלים?
בית ספר לפוליטיקה, טורו של אבי בלום, מתפרסם ברשת קו עיתונות דתית
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 34 תגובות