משאלות לב ומציאות

מאז הסיר אלי ישי את משקפיו בניתוח לייזר, ניתן להסתכל לו עמוק בעיניים ולנתח את נתוני האמת. למרות שבדרך כלל הוא משתדל להחצין את רגשותיו, ובמיוחד בשיחות סגורות, הברק בעיניו אומר הרבה. אלי, הוא מסוג האנשים שלא אוהבים את תרבות ה'כאילו' ומשחקי 'נדמה לי'. גם כשילך עם וירגיש בלי, הוא יעצור במוקדם או במאוחר היכן שהוא. מבחינתו, כבר מתחיל להיות מאוחר.

הוא עמד על דוכן הנואמים בסוף השבוע שעבר בכנס פעילי התנועה הקדושה בכינר והצליח להפעים את חבריו לסיעה. לא מתוכן הדברים כמו מהלהט. הסתכלנו לו בעיניים. אלו לא היו עיניים מזוגגות ומפלבלות ששידרו בלבול וחוסר נוחות של מרכיב קואליציוני שסורח קבל עדה ושרי ממשלה. אף לא מבט מצועף בסגנון ליברמני מהוסס מה. עיניו ברקו כפי שלא ברקו מעולם. הוא התכוון לכל מילה. לכל הגה שיצא מפיו. לכל כותרת שתצא לעיתונות בתום הנאום המרגש.

"אני לא יודע כמה זמן הממשלה הזאת תחזיק מעמד, אני מעריך כי בקרוב תהיינה בחירות ואולי עוד אפילו לפני הבחירות לרשויות המקומיות", אמר ישי. גורמים בש"ס עימם שוחחנו ניסו אמנם להמעיט בחשיבותם של הדברים. המפוכחים שבהם התייחסו למבחן המציאות השונה בתכלית. אך גם המציאות הקפואה לא תוכל להפוך את משאלות הלב של היו"ר. אלי ישי רוצה להוציא את ש"ס מהממשלה כבר עכשיו.

ויש לו את כל הסיבות הפוליטיות לעשות כן. באופן רשמי שם המשחק הוא ירושלים. הקופירייטרים שייחכרו ערב הבחירות הבאות כבר יכולים להכין את הסטיקרים. כי על ירושלים תיפולנה מפלגות ועל ירושלים יצמחו עשרות אלפי קולות חדשים. אלי ישי, שלא יצליח לחלץ קצבאות ילדים ללא עזרתו של ליצמן שבינתיים אוטם את אוזניו באטמי אוזניים וכלל אינו שומע את ציוציו המרעישים של עובד יחזקאל, ייאלץ לבוא לבוחר השס"י ממקום של אופוזיציונר לוחם. קבלו את הסטיקר הבא: "ש"ס שמרה על ירושלים, רק ש"ס תשמור על ירושלים".

זו כמובן העילה הרשמית. אולם בפוליטיקה ישנם רבדים עמוקים יותר. מה דעתכם על התואר: יו"ר האופוזיציה אלי ישי? (כל עוד סטס' מסז'ניקוב מחזיק ברשות ועדת הכספים אין ליברמן יכול להתהדר בתואר הנכסף). הרווחים: סיעת ש"ס ממקמת את עצמה במשבצת המקבילה למפלגת השלטון ופופולאריות היו"ר תנסוק פלאים. הבונוסים הנוספים: חסל סדר דיבורים והתלחשויות על המטאור הפוליטי החדש בשמי ש"ס. ישי יגיע לבחירות כשולט יחיד מבלי ששרים ותתי שרים ינשפו בעורפו.

והיה עוד מישהו שטרח בשבוע שעבר להזכיר לישי כי הוא חי נושם ובועט. היה זה יו"ר ש"ס לשעבר שבהתכנסות באווירה חסידית עילאית מסוימת הביע את צערו העמוק על התנהלות המפלגות החרדיות. יודעי דבר המתמצאים בנבכי ה'מקווה נייעס' בהר נוף (מסתבר שיש חיה כזו בסביבות רח' הקבלן בהר נוף) יודעים לספר על מחשבי קיצין שבדקו ומצאו כי בעוד כששה חודשים יוסר אות הקלון מרבי אריה. אף כי הכל מסכימים שברח' הקבלן מעוניינים לשמר את ימי העדנה, אך מי כמו אלי ישי יודע כי בפוליטיקה הכל צפוי וכי כל שאגה מפיהו של האריה שכוחו הפוליטי במותניו עשויה לחולל זעזועים של ממש בסיעה המורכבת מגוונים שונים.

מכל הטעמים והצימוקים האמורים מעוניין ישי להאיץ מהלכים ולהכין את התשתית הראויה לפרישה מוקדמת של הסיעה. בשיחות סגורות מדבר ישי במונחים של זמן קצוב. עד הפרישה הצפויה לוחץ ישי על הדוושה הפוליטית ומנסה לקצור כמה שיותר הישגים כספיים נוספים ולעצור את הקפאות הבניה בשטחים אל מעבר לקו הירוק. גם ישי יודע, כי כל עוד הקו האדום לא נחצה בקרב חברי המועצה העליונה יישאר ישי כשרק משאלות ליבו בידו.

את החלטת מועצת חכמי התורה של ש"ס שקראה לסיעה להישאר בממשלה עד השלב שבו יעסקו בסוגיית ירושלים מכנים חברי כנסת במפלגה: דו"ח וינוגרד הש"סי. הדברים שנאמרו שם היו חד משמעיים. ידי ישי כבולות לעת עתה, אך הסכנות שעלולות לצוץ בעקבות תרגיליו הפוליטיים שעלולים לצוץ במוחו הקודח של אולמרט ביום פקודה מכניסות את ההחלטה לפרשנויות מחודשות.

הדבר היחיד שניתן בינתיים לעשות הוא ליצור דעת קהל שתדרוש מש"ס להתעלות על עצמה ולבצע את הצעד האבירי. לאחר נאומו חוצב הלהבות של ישי בכינר, לא נתפלא אם בימים הקרובים תלחש ציפור קטנה על אוזננו ותספר כממתיקת סוד כי כל האיגרות והמאמרים שנכתבו בדם וביזע רב בשבוע האחרון על ידי טובי הלבלרים החרדיים שקראו לפרישת ש"ס הוזמנו על ידי יד מכוונת מלמעלה. לתשומת ליבך, אריאל.

הצמד ממשיך לחגוג


ובצל הרוחות הירושלמיות הסגריריות, למרות שכל שרי הסיעה מתנבאים בקול אחד הרי שרוח הדברים משתנה משר לשר. מבחינתו של אטיאס לא יעבור חודש ללא הישגים שש"ס תהיה חתומה עליהם. אטיאס, שהעלה בכינר על נס את פועלה של הסיעה - הרצת הרדיו התורני והחלת הליך מיגור התועבה המקוונת (ובל נקפח את השר כהן שסיפר בהתרגשות על הפעלתו המחודשת של משרד הדתות והישועה הגדולה הצפויה לעם ישראל מכך), הפעיל את כל המרפקים בכדי להביא להישג התורן הבא. והפעם: מהפכת הגיור.

בקול תרועות וצמד ש"סי חוגג, הוכתר ביום ד' האחרון הרב הראשי הספרדי לישראל, הראשון לציון הגר"ש עמאר, לאחראי הבלעדי על מערך הגיור בישראל ונערך טקס השקה לרשות הגיור המלכתית שיצאה לדרך בארץ לא זרועה. ההחלטה הראשונה הינה לכאורה משמעותית שכן היא עשויה למנוע כל בקשה מצד רפורמים או קונסרבטיבים להכניס גויים לעם היהודי שלא באמצעות גיור כהלכה.

לתוצאה המבורכת האמורה קדמו לחצים פוליטיים כבדים. ל'מרכז העניינים' נודע על שיחת טלפון טעונה שנערכה בעיצומו של הדיון בין הגר"ש עמאר לשר בוז'י הרצוג. זה האחרון, שלא ראה בעין יפה את מידורם של הרפורמים ממערך הגיור, ניסה בכל דרך למנוע מההחלטה האמורה להתקבל.

באותה שיחת טלפון איים השר הרצוג להותיר את הסתייגותו שהועלתה בישיבת הממשלה לפני כחודש בנושא סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים לדון בגירות ובבוררות דיני ממונות גם בישיבת הממשלה הקרובה ובכך להמשיך לחבל במעמדם של בתי הדין הרבניים, דבר שכזכור עומד בניגוד גמור להסכם הקואליציוני עם ש"ס.

דו השיח התנהל (לערך) כך:

הרצוג: "אמריד את כל סיעת העבודה נגד הממשלה ולא אסיר את הסתייגותי".

הגר"ש: "הרי סבך, הרב הרצוג פעל למען הסדרת הגיור בישראל על ידי בתי הדין הרבניים"?!.

הרצוג: "הזמנים השתנו".

הגר"ש: "תעשה מה שאתה מבין, אני עושה את המוטל עלי".

משנוכח הרצוג כי ידו על התחתונה נסוג אחורנית והשתתק. בהזדמנות זו חשוב לציין כי לא רק סיעת העבודה שמה רגליים למהלך. אף מזכיר הממשלה עובד יחזקאל לא נעתר כה בקלות ליוזמה המדוברת.

חבל לנו לקלקל את הקרדיט של שרי ש"ס, אולם גורמים יודעי דבר מספרים כי לולא מספר טריקות טלפונים לעובד יחזקאל ושיחות נוקבות עם אולמרט שבוצעו על ידי עסקן ציבורי ידוע (על כותב השורות הוטל צו איסור פרסום כדי שלא לחשוף את זהותו מחשש לחבלה טוטאלית ביחסים שבין צמרת ש"ס לביתו של הגר"ש עמאר) לא היה נחתם המהלך למרות כל הלחצים השסיי"ם והפיכת השולחנות בנוכחותו של ראש הממשלה.

לאחר שנפלה ההחלטה אצל מזכיר הממשלה עובד יחזקאל החלו העניינים לזרום בקלות יתר. גם כשנציגי המשרדים ממשלתיים הערימו קשיים והתנצחו עם שרי ש"ס לא היו לדברים כל משמעות. עם כניסת יו"ר הועדה - ראש הממשלה לישיבה, נחתמו כמעט כל הסעיפים לשביעות רצונם של שרי ש"ס.

הישג מוגבל


רק לאחר שתרועות השמחה והצהלה במסדרונות ש"ס על ההישג הגדול נמוגו התברר כי ההישג הגדול עדיין לפנינו. המאבק המרכזי: הוצאת מערך הגיור ממשרד ראש הממשלה אל משרד הדתות לא צלח ומערך הגיור נותר בקרבתו של ראש הממשלה שטוען מעל כל במה חילונית אפשרית כי פריצת הדרך לגיור המוני נוצרה עתה.

תחת זאת, הוקם אגף סמך ללא מנכ"ל וללא חשב משפטי עצמאי. ועיקר העיקרים: מערכת הגיור נשארה בפיצולה. כלומר, מחלקת הגיור בסוכנות היהודית אשר לה מנגנון עתיר תפקידים וכספים לא הוכפפה לרשות הגיור החדשה.

כידוע, באותה מחלקת גיור בסוכנות היהודית טמונות כל תחלואות הגיור הישראלי. מכוני הגיור, שהוקמו ב-2001 על ידי פרופ' יעקב נאמן ובראשותו של איש הפלג המזרחי הרב חיים דרוקמן בכדי לספק 'גיורים ידידותיים', עדיין ניצבות על עומדם לראווה מנקרת עיניים ומלמדות את כל הבא בשעריו כי בכדי להתגייר חשוב להיות ישראלי טוב לבוש בכחול לבן. למרות שברוב המקרים כשהוגשו תיקי הגירות לבתי הדין הרבניים היו מיועדים לגיור רבים נפסלים על הסף, במקרים רבים אחרים היו אלה מתקבלים לגיור בקשר של שתיקה.

בסביבתו של הגר"ש עמאר מודעים לצרת מכוני הגיור ומקווים לטוב. לדידם, טוב היה להשאיר את מכוני הגיור מחוץ לרשות הגיור הממלכתית בכדי שלא לשחק לידיהם של הרפורמים ושופטי בג"ץ שעלולים במחי פסק משפטי אחד לטרפד את כל המהלך.

אולם בכדי למגר את התופעה הפסולה מתכוונים שם לבצע הליך מיוחד שינתק באופן מוחלט את הקשר בין בתי הדין הרבניים למכוני הגיור. המשמעות המעשית, בין היתר: תופסק עבודתם של דיינים מסוימים שקרובי משפחתם עבדו במכוני הגיור ומשכך העלימו עין מהקפדות מסוימות שנקבעו ברוח ההלכה הצרופה. (אגב, מבין עשרת הדיינים שעשויים להצטרף למערך הגיור הנוכחי, שניים מתוכם נחשבים ל'ליברליים' בדעתם על פני כל דיין חרדי מצוי אחר).

מי מסוגל להרים את הכפפה הרגישה הזו? רק יו"ר בעל מותניים רחבות שיהיה מסוגל לקבל החלטות אמיצות. ומי יבחר את אותו יו"ר שיזיז את הרב דרוקמן מתפקיד היו"ר הנוכחי? כפי שהוחלט בוועדת השרים וועדת איתור היא זו שתחליט על המינוי המורכב ולא על ידי מכרז כפי שדרשה נציבות המדינה. וממי תורכב וועדת האיתור? לדברי מקורבי הגר"ש יש לעושי של הרה"ר רוב מספרי שיכריע לטובת מועמד מוסכם על הרה"ר.

אז איזה הישג רשם בכל זאת העם היהודי ביום רביעי האחרון? סמכויות הגיור של הרה"ר עוגנו בהחלטת ממשלה לצמיתות. הישג אמנם חשוב כשלעצמו אך עדיין חסר שיניים בשביל לחולל במערך הגיור את השינוי האמיתי שעדיין ממתין בכיליון עיניים.

טורו של מאיר בר מתפרסם בעיתון 'מרכז העניינים'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!