אושר: פסקי בתי הדין הרבניים יקבלו תוקף משפטי
הצעת החוק הממשלתית אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה. שרי ש"ס וקדימה תמכו, שר המשפטים פרידמן התנגד. משמעות האישור - סמכויות בתי הדין הרבניים יורחבו באופן חסר תקדים
- שמעון מירוני, כתב 'בחדרי חרדים'
- י"ב אדר א' התשס"ח
- 6 תגובות
וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק ולפיה בתי הדין הרבניים יוכלו לדון בתיקים אזרחיים, ולהחלטותיהם יהיה מעמד חוקי ומשפטי, משמעות אישור הצעת החוק היא שינוי דרמטי בסמכות בית הדין הרבני, הרחבה בעניינים שלא היו עד היום מתפקידיו של בית הדין שעסק בנושאי נישואין וגירושין בלבד. מדובר בהצעת חוק שיזמה הממשלה במסגרת סיכומים קואליציוניים עם ש"ס.
על פי הצעת החוק שאושרה, יהפכו בתי הדין הרבניים לערכאה שיפוטית שיכולה לתת צווים ולהזמין עדים ואת פסק הדין ניתן להגיש להוצאה לפועל. עד היום נהנו בתי הדין ממעמד של 'בוררות' בלבד שלא איפשרה לכפות את פסק הדין על הצדדים. חשוב לציין, כי סמכות זאת ניתנת בתנאי חד משמעי ששני הצדדים ניגשו לדיון בבית הדין הרבני מתוך הסכמה.
וועדת השרים לענייני חקיקה שאישרה את החוק מונה 15 שרים. יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים, חברי הוועדה: שר האוצר, השר להגנת הסביבה, השר לביטחון פנים, שר השיכון, שר הבריאות, שר החקלאות, שר הפנים, שר התיירות, השר משולם נהרי, השר יעקב אדרי, שר הרווחה, השר עמי איילון, שר התמ"ת, והשרה רוחמה אברהם. שרי ש"ס, חלק משרי העבודה ושרי קדימה תמכו בחוק למעט יו"ר הוועדה השר פרידמן.
שר המשפטים שנמנה כאמור עם המתנגדים להצעה, טוען כי "ישנה בעיה של נתינת סמכות שיפוט כללית מחוץ למסגרת של דיני משפחה וכי מדובר בשינוי הסטטוס קוו". שרי המשפטים לשעבר, חיים רמון וציפי לבני מתנגדים אף הם לחוק.
ח"כ ניסן סלומיאנסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל) תומך בהצעת החוק, ונימוקיו עמו: "עמדתי היא שמערכת בתי הדין הרבניים היא חלק ממערכת המשפט של מדינת ישראל, לטוב ולרע. לא יכול להיות מצב שהמערכת תהפוך להיות מערכת שאני לא סומך עליה. דומה המקרה לכך שנאמר שבית המשפט המחוזי בתל אביב יכול להעביר תיקים בגישור אך בית המשפט המחוזי בחיפה לא".
גלעד קריב, "רב" בתנועה הרפומית, מתנגד: "במסווה של פשרה וקירוב לבבות בין בני הזוג המתגרשים, בתי הדין הרבניים מעצימים את יכולתו של הגבר לסחוט את האישה. ההצעה תאפשר לעקוף את פסיקת בג"ץ שמחייבת אותם לדון בענייני רכוש וממון על פי הדין האזרחי. עד אשר לא יתאפשר לאזרחי ישראל לבחור בין מסלול נישואים וגירושים אזרחיים למסלול הדתי, אין להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ואין לסייע בידם בהשלטת התפיסה הרבנית האורתודוקסית על הציבור שאינו מעוניין בכך" אמר קריב.
לא ברור היכן מוצא קריב 'כפיה' ו'השלטה בכח' שכן החוק קובע מפורשות שהסמכויות המשפטיות יוענקו רק כשהדיון נערך בבית הדין בהסכמת שתי הצדדים.
על פי הצעת החוק שאושרה, יהפכו בתי הדין הרבניים לערכאה שיפוטית שיכולה לתת צווים ולהזמין עדים ואת פסק הדין ניתן להגיש להוצאה לפועל. עד היום נהנו בתי הדין ממעמד של 'בוררות' בלבד שלא איפשרה לכפות את פסק הדין על הצדדים. חשוב לציין, כי סמכות זאת ניתנת בתנאי חד משמעי ששני הצדדים ניגשו לדיון בבית הדין הרבני מתוך הסכמה.
וועדת השרים לענייני חקיקה שאישרה את החוק מונה 15 שרים. יו"ר הוועדה הוא שר המשפטים, חברי הוועדה: שר האוצר, השר להגנת הסביבה, השר לביטחון פנים, שר השיכון, שר הבריאות, שר החקלאות, שר הפנים, שר התיירות, השר משולם נהרי, השר יעקב אדרי, שר הרווחה, השר עמי איילון, שר התמ"ת, והשרה רוחמה אברהם. שרי ש"ס, חלק משרי העבודה ושרי קדימה תמכו בחוק למעט יו"ר הוועדה השר פרידמן.
שר המשפטים שנמנה כאמור עם המתנגדים להצעה, טוען כי "ישנה בעיה של נתינת סמכות שיפוט כללית מחוץ למסגרת של דיני משפחה וכי מדובר בשינוי הסטטוס קוו". שרי המשפטים לשעבר, חיים רמון וציפי לבני מתנגדים אף הם לחוק.
ח"כ ניסן סלומיאנסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל) תומך בהצעת החוק, ונימוקיו עמו: "עמדתי היא שמערכת בתי הדין הרבניים היא חלק ממערכת המשפט של מדינת ישראל, לטוב ולרע. לא יכול להיות מצב שהמערכת תהפוך להיות מערכת שאני לא סומך עליה. דומה המקרה לכך שנאמר שבית המשפט המחוזי בתל אביב יכול להעביר תיקים בגישור אך בית המשפט המחוזי בחיפה לא".
גלעד קריב, "רב" בתנועה הרפומית, מתנגד: "במסווה של פשרה וקירוב לבבות בין בני הזוג המתגרשים, בתי הדין הרבניים מעצימים את יכולתו של הגבר לסחוט את האישה. ההצעה תאפשר לעקוף את פסיקת בג"ץ שמחייבת אותם לדון בענייני רכוש וממון על פי הדין האזרחי. עד אשר לא יתאפשר לאזרחי ישראל לבחור בין מסלול נישואים וגירושים אזרחיים למסלול הדתי, אין להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ואין לסייע בידם בהשלטת התפיסה הרבנית האורתודוקסית על הציבור שאינו מעוניין בכך" אמר קריב.
לא ברור היכן מוצא קריב 'כפיה' ו'השלטה בכח' שכן החוק קובע מפורשות שהסמכויות המשפטיות יוענקו רק כשהדיון נערך בבית הדין בהסכמת שתי הצדדים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות