כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

קפואה ולא משלג

יהושע פולק התעקש שאין הקפאת בנייה בירושלים, אבל ב'המודיע' הקפיאו את תגובתו. כיצד הצליח "המתנחל החרדי" לשכנע את חבריו להשהות את המחאה האקטיבית עד לפרסום מסקנות וינוגרד? וגורל הכותל המערבי והר הזיתים על קבריו ומערותיו, מאחדים את הח"כים הגוראיים * אבי בלום עם 'בית ספר לפוליטיקה'

קפואה ולא משלג




חברי 'פורום ירושלים רבתי' בעלי כיפה סרוגה, חובש כובע המבורג קטיפתי, וגלוי ראש, התכנסו במועצה מקומית אפרת, לפני כחודש, לעוד ישיבה בהולה ודחופה, אחת מיני רבות שמתקיימות לאחרונה. על הפרק עמדה הודעתו הרשמית של ראש הממשלה שמשמעותה המעשית, לפיתת חנק ליישובים האמורים, לאור האיסור הגורף על הזזת בלוק והצבת תומך לפרגולה ביישובים שמעבר לקו הירוק, כולל הפריפריה הירושלמית.

ראשי הרשויות של היישובים: מעלה אדומים, גוש עציון ואפרת, החברים בפורום, הציעו לנקוט בצעדי מחאה אקטיביים כנגד הגזירה. מהם צעדים אפקטיביים בימים שכאלו? לא הפגנות המונים שמאז ימי ההתנתקות אבד עליהן הכלח, אלא מעשים יעילים יותר, כגון הפעלת מסע לחצים אינטנסיבי על חברי הכנסת מכל סיעות הבית. שהרי, הרחוב ודעת הקהל, אינם משחקים תפקיד בממשלה הנוכחית, אלא אך ורק הכנסת, ואצבעותיהם של חבריה.

בניגוד לחבריו לפורום ראשי הרשויות החרדיות, הרי שעמיתיו בפורום ירושלים רבתי, נוהגים להאזין לראש עיריית ביתר עילית מאיר רובינשטיין, בקשב ובכבוד הראוי. למרבה הפלא, זה קורה גם במקרים בהם "המתנחל החרדי", חולק על דעת חבריו, כמו בנידון דנן, בו סבר שהשתיקה יפה לפעילות המדוברת, לעת עתה.

תשאלו מדוע? את אותה תמיהה ממש, הקשה גם אחד מבכירי משרד השיכון שנפגש עמו באותו שבוע: "איך זה שאינכם הופכים שולחנות", הוא שאל את ראש העירייה ונענה בתשובה בעלת משנה סדורה: "אולמרט – הסביר רובינשטיין – זקוק לכותרות הענק המכריזות על הפסקת הבנייה בקו הירוק, על מנת 'לאתרג' עצמו לקראת וינוגרד. אתם תראו, הוא עוד יודיע גם על הקפאת הבנייה בירושלים כדי לקבל את הכותרות הנכונות. אסור לנו לשחק לידיו, עלינו להמתין ולראות מה יקרה חודש אחרי וינוגרד, כשאולמרט לא יזדקק לתמיכת השמאל והתקשורת כמו אוויר לנשימה. רק אז, כשכבר לא יהיה לו צורך בכותרות מיידיות, נוכל לבחון את המציאות לאשורה", ניתח ראש העירייה.

התחזית העגומה, התממשה לנגד עיננו בשבועיים האחרונים. כבר אין מדובר רק בעצירת הבניה באופן רשמי בביתר עילית. ומדוע אמרנו 'באופן רשמי'? שכן מעשית, מכרזים אינם יוצאים לדרך בעיר התורה בהרי יהודה, מזה כשנה. ולא, אין מדובר בקיטורים שגרתיים של ראש רשות נכנס על המצב העגום שהוריש לו קודמו, אלא בנתונים. אם עד לשנת 2007, יצאו לדרך, מידי שנה, בין חמש מאות לשבע מאות דירות לבנייה, הרי שבשנה הלועזית האחרונה, אף לא דירה חדשה אחת יצאה למכרז.

רשמית, דובר על סדרת עיכובים זמניים, כל פעם מסיבה מנומקת אחרת, אך בפועל, בחלוף החודשים הפוליטיים הסוערים שעברו על העיר, הבינו הכל כי מעשית, מדובר בהקפאה עמוקה. ומדוע לא נשמע קול זעקה משך כל אותה תקופה? כנראה שגם כאן תלויה האשמה בעיסוק האובססיבי בזהות הגורלית של ראש העירייה המקומי, כשעיני פרנסי העירייה היו נשואות לעבר הקלפיות, ולא לעברן של הדירות שאינן נבנות.

מי יודע, ייתכן שאם קצת פחות מחלוקת, ומעט יותר כיבוד הסכמים, היה פנאי לטפל גם בזוטות בנייה שכאלה, במשך השנה האחרונה.

מגפת ההקפאה בביתר, התפשטה לירושלים, בדיוק כפי שחששו מראש. שבועיים לפני פרסום מסקנות וינוגרד, עלה הכורת גם על ירושלים, לא רבתי, אלא נקודתי. על עלילות הצהרותיה של גב' שרה צימרמן מנהלת אגף נכסים ודיור במשרד השיכון, בהופעתה בפני ועדת המשנה של ועדת חוץ ובטחון כבר נכתב במדור זה. גם הכחשות משרד ראש הממשלה והצהרות הסרק שהושמעו בפני ח"כי יהדות התורה המאוחדת (לא כולל הח"כ המחרים ליצמן) בפגישתם המשותפת עם אולמרט, כבר אוזכרו. ובהבטחות שניתנו ליו"ר ש"ס אלי ישי, כבר דובר נכבדות. כזכור, היה זה יו"ר התנועה הקדושה, שנחפז להסיק מסקנות, התקשר לראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי וביקש כי כל הקפאה תדווח לו מיידית, על מנת שיוכל להסדיר זאת אונליין מול ראש הממשלה.

זאב, זאב


מי שמיהר לקפוץ על העגלה הירושלמית המתדרדרת ולצאת בכותרות ענק, המתריעות כנגד הקפאת הבנייה בירושלים והמסתעף, בעמודים ראשונים מידי יום ביומו, היה ביטאון אגו"י 'המודיע', שמיאן להתייחס להבהרות ולהצהרות שנשמעו מפיהם של אנשי לשכת ראש הממשלה, שלא לדבר על התבטאויותיו של השר ישי.

ראה זאת יהושע פולק, סגן ראש העיר, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבניה, ולפני הכל איש סיעת 'שלומי אמונים', ולא מצא מנוח. כקורא מן המניין, אם כי בעל משקל סגולי עודף, הוא מצא לנכון להרים טלפון למערכת ברחוב יהודה המכבי, וביקש להעמיד דברים על דיוקם: "הסברתי להם כי בשיחה אישית שהיתה לי עם מנכ"ל משרד השיכון חיים פיאלקוף הובהר לי כי גב' צימרמן שהופיעה בפני ועדת חוץ וביטחון התבלבלה כשנשאלה לגבי הבנייה בירושלים, והשיבה שאינה יודעת. והיא אכן לא ידעה, כי המדיניות הרשמית היא שהבנייה בירושלים נמשכת כרגיל".

וכשפולק מדבר על בנייה שנמשכת כרגיל, הוא מתכוון אפילו להר חומה שם שווקו 300 יחידות דיור במכרז קרקע, ועוד 125 אמורות להיות משווקות במסגרת שיטת 'מחיר למשתכן'. גם כאן בגלל ביקור הנשיא בוש והרעש שנוצר החליט משרד השיכון על דעת עצמו לעכב זמנית את שיווק 125 הדירות, אך אין לכך משמעות מעשית שכן הדירות תשווקנה כבר בתקופה הקרובה.

פולק אף קיבל חיזוק לעמדתו "מפי הגבורה", לבנייה בגיזרה בעייתית יותר, באזור שדה התעופה עטרות, עליו דובר בעבר במסגרת הסכמי אוסלו, כעל שדה תעופה שיימסר לידי הרשות. "כאן מדובר בשינוי ייעוד של השטח ובהפקעת קרקע מנהלית ובכל זאת אמר לי ראש הממשלה מפורשות: תעשה את שלך, המשך את התכנון", נאום האופטימיסט פולק. אם כי ההגינות מחייבת לציין שאף הוא לא חף משמץ של פסימיות ומודה כי בכל הנוגע להפקעת קרקעות המצויות בבעלות ערבית, הרשות אינה נתונה, לא רק בגלל מדיניות הממשלה, אלא גם בגלל הבג"ץ שלא ייתן לכך יד.

אם היה צורך בחיזוק נוסף לנדבך הירושלמי, הוא הגיע בצהרי יום ג' השבוע, במהלך אירועי העשור לאלעד. אל האוהל הענק בפארק העירוני, התכנסו כל המי ומי. מזכיר הממשלה עובד יחזקאל כשלוחו של ראש הממשלה, הגיע וטרח לדבר לא רק בשבחה של אלעד, אלא אף בשבחי ירושלים: "תמשיך את העבודה, בכל הכוח, בכל שכונות ירושלים", הוא לחש על אוזנו של פולק, שנכח גם הוא באירוע, ולא הסתיר את סיפוקו (מההפקה האלעדית ומההבטחה הירושלמית).

את המשנה הסדורה האמורה לעיל, חפץ פולק להעלות מעל דפי ביטאון המודיע, ולא עלתה בידו. לא בגלל חוסר מקום, אלא אך ורק משום שההסבר המקצועי לא התיישב בקנה אחד עם קמפיין ההפחדה נגד הקפאת הבנייה בירושלים. כך נאלץ פולק למצוא את הדרך לפרסם את משנתו, שלא על גבי הביטאון הרשמי של התנועה, 'מחזה לא נדיר', בקרב יושבי הבית ברחוב פרס 2 בירושלים.

לאור הסאגה האמורה לעיל, ניתן היה לחשוב, ולמען האמת, ישנם גם כאלו שממחשבה למעשה, מביעים את הדברים בקול, כי ירושלים, הפכה לכלי משחק בידיהם של גורמים ששמו להם למטרה להביא לנפילתה של ממשלת הזדון האולמרטית, ומה טוב אם יתרחש הדבר על גבה של ש"ס. מדוע נבחר הספין הירושלמי? יען כי אין דבר שיסחוב את הש"סניקים החוצה, כמו יצירת אווירה ציבורית שתהפוך את הש"סניקים החברים בממשלה למחלקי ירושלים בפועל. ראה ערך שלטי החוצות המתנוססים על קירות ירושלים.

מאז ניסה יהושע פולק להבהיר את עמדתו, חלף למעלה משבוע, זמן של נצח במחוזותינו, והנה, השבוע נתברר, כי בניגוד למשלו המפורסם של איזופוס, קריאות 'זאב זאב', אינן מעידות בהכרח על אזעקת שווא. אזעקת האמת, נשמעה השבוע, בתוככי ירושלים, בשכונת 'גבעת זאב'.

אילה שלוחה


וגרו איילות עם זאבים: כמאה מיליון שקלים, הושקעו בפרויקט 'אגן האיילות' בפאתי שכונת גבעת זאב, ששווק על ידי משרד השיכון והמינהל האזרחי בשנת 1999. פחות משנה אחרי שיצא הפרויקט לדרך פרצה האינתיפאדה השנייה. את הבלוקים לבנייה החליפו אבנים שהושלכו, ולקוחות לא נראו באופק.

על פי החוזה שבין משרד השיכון לקבלנים, הרי שהערבויות הכספיות שמעמידים הקבלנים למשרד השיכון כבטוחה לקיום החוזה, נחלטות ונותרות בידי המדינה, עם תום שלוש שנים, במידה והבנייה אינה מושלמת על ידי הקבלן, כמתחייב על פי החוזה. מובן מאליו שבמשרד השיכון לא נוהגים להקפיד הקפדה יתירה על לוח הזמנים. שהרי בישראל, לוחות זמנים, לכל דבר ועניין, הן בגדר המלצה בלבד, אך כאן, במצב שנוצר, מדובר היה בחריגה מופרזת, הרבה מעבר למועד הקבוע בחוזה, ובידי המדינה לא נותרה הברירה אלא לפתוח בהליכים לחילוט הערבויות שהעבירו הקבלנים, בסך עשרות מיליוני שקלים.

הקבלנים, שחלקם גם השקיעו דמי פיתוח, שירדו לטמיון, סירבו להשלים עם רוע הגזירה, הגישו תביעה כנגד המדינה על הפרת חוזה, וביקשו לבטל את ההתקשרות ביניהם. המדינה, התנגדה לכך בתוקף.

הפרקליטה מטעם המדינה, עו"ד רחל ווזנר, נימקה זאת בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, והסבירה כי המדינה מאמינה בפרויקט, השקיעה בו עד כה 100 מיליון שקל, השלימה את התשתיות ודרכי הגישה באופן שמאפשר אכלוס הדירות אם בנייתן תושלם, מעוניינת לקדמו ואינה מסכימה לביטול ההתקשרות. ובמילים פחות משפטיות: המדינה מבחינתה עשתה הכל. הקבלנים, הם אלו שאינם מצליחים לשווק את הדירות, ומשכך, אל להם לבוא בטענות אלא לעצמם.

שנים של קיפאון ודיונים משפטיים חלפו, עד שנמצא לקרקע גואל. העלייה האסטרונומית של מחירי הדירות בירושלים, הרחבת שכונת גבעת זאב, ובניית גדר ההפרדה בסמוך לשכונה, הפכו את המקום הנטוש, לאטרקטיבי עבור יזמים חרדיים, והחברה המשווקת את הפרויקט, פתחה במסע מכירות אינטנסיבי.

קחו לדוגמא את מודעת הענק שפורסמה לפני שבועיים בעיתונות החרדית, "בשעה טובה ומוצלחת!" עיטרו אותיות קידוש לבנה את המודעה: "לרגל סיום מכירת שלב א', חברות הבנייה הבונות בגבעת זאב החדשה מברכות את לקוחותיהן בשלב א' של גבעת זאב עילית החדשה".

ולמי שלא ניחן בבינה יתירה להבין 'בין השורות', כי במקום בו נדרשת ברכה מיוחדת לסיום רכישת הדירות, ולא איכלוסן, אות היא, כי מושקעים עמל ויזע במסירות ירושלמית יתירה, ניתנה הזדמנות שנייה להבין זאת מהתמונות שפורסמו במרכז המודעה המעידות על טרקטורים ומנופים המגלים פעילות ערה באתר הבנייה. למען הסר ספק מלב מפקפקים נכתב בתחתית התמונות "מראות הבניה בגבעת זאב החדשה בי"ד שבט תשס"ח". והרי הדברים משמשים עדות חיה להמשך הבניה, מפי כתבם, ומפי תמונתם של משווקי הפרויקט. לקורא לא נותר אלא לייחל, שלא תיפסק הבנייה לעולם.

השבוע, הציגו המפרסמים 'תוצאות אפקטיביות' נוספות של קופירייטינג במיטבו, כשפרסמו בעיתונות תמונות מושלגות תחת הכיתוב: "כשיורד שלג בירושלים, יורד גם בגבעת זאב". גם כאן, נרשם התאריך: "צולם ביום רביעי 30.1.08". לאמור, אם המנופים אינם נראים באופק, הרי זה בגלל השלג, ולא בגלל אולמרט.

אלא שעם כל הכבוד לדבר המפרסם, ועם כל הצער שבדבר, מבחינתם של רוכשי הדירות שכבר שילמו במיטב כספם, הרי שבפועל, נכון לשעת כתיבת השורות, מסרבת המדינה לחדש את החוזים והערבויות מול הקבלנים, דבר המותיר את הקבלנים והרוכשים, ללא דירות ויסודות של זכויות משפטיות בנכס. ועם פרסומות לבד כידוע, לא ניתן לשלם משכנתאות. (תשאלו את רוכשי 'חפציבה').

מי התנדב לערוך 'פרסומי ניסא' לדבר בידיעת אוזן בעמוד הראשון? ניחשתם נכונה. לא 'שר השיכון החרדי' מאיר פרוש שסבור שמדובר בנושא שהצנעה עדיפה לו ופועל מאחורי הקלעים ללא לאות, בין השאר בפגישה שנערכה השבוע עם חיים רמון המשנה לראש הממשלה, אלא יענק'ל ליצמן חסר הפשרות, הוא זה שקפץ שוב על החומה, והכתיב תגובה לוחמנית נוספת לביטאון הבית: "שוב מתברר שהבטחותיו של רה"מ לא שוות את הבל פיו והוא עושה צחוק משותפותיו לקואליציה בדרך למכירת ירושלים.. מי יודע אם הוא לא הספיק כבר להתקדם בתהליכים הרי אסון?!".

ולמלעיזים ייאמר, כי אין כאן אובססיה כנגד יו"ר ש"ס, ועל כך תעיד ההתנצחות המכובדת והעניינית, כמו גם מחמאות של ממש שעומדות להתפרסם בהמודיע בקרוב ממש. לאמור, לא אמצעי תקיפת ש"ס חשוב, אלא המטרה של שלמות ירושלים, ובכל הנוגע לזאת, ליצמן ברור ונחרץ.

על כסאה יישב זר


אלי ישי ישב במקומו דרוך כקפיץ, במהלך ישיבת הממשלה. כשכולם דיברו וחשבו וינוגרד וברק, הוא הוגיע את מוחו בסוגיה חשובה בהרבה. ברגע בו קמה שרת החוץ גב' ציפורה ליבני ממקום מושבה סמוך לכורסתו המרווחת של ראש הממשלה, הוא ניצל את ההזדמנות, כבש את מקומה ולחש על אוזנו של אולמרט: "אתה לא יכול לעשות לי את זה. הבטחת לי מפורשות שהבנייה בירושלים תימשך". אולמרט ניסה להרגיע ואף שיתף במאמצי ההרגעה את מזכיר הממשלה עובד יחזקאל שהבטיח, להסדיר את הנושא עוד השבוע.

אלא שיו"ר התנועה הקדושה לא נרגע, ובצדק. בראשו חולף לו שוב ושוב משבר תקציב הישיבות. הוא נלחם, נאבק, ובסופו של דבר ליצמן הוא זה שטען לבכורה. וכל כך למה? בגלל טעות מיותרת אחת של נערי האוצר, שקיצצו על מנת להחזיר, יותר ממה שהדעת סובלת, גם לא כתרגיל.

אם בכל הנוגע לתקציב הישיבות, יכל ישי להתנחם בכך שמרגע שיצאה ההבטחה מפיו של ראש הממשלה, היא לא הופרה, הרי שכאן מדובר בהפרה פומבית, בתוך פחות משבוע, של הבטחה שאלי ישי התהדר בה כהישג אישי. יתירה מזאת, הפעם לא ניתן לטעון שמדובר בגחמה אישית של פקידי האוצר, שלא על דעתו הראשונית של ראש הממשלה. שכן המכתב, הלא פרוס לפנינו ולפני השרים הרלוונטיים, והעבודות (שהופסקו) מדברות בעד עצמן.

זו הסיבה שישי מיהר לשגר כבר בסוף השבוע האחרון, מכתב נזעם, לשלישיית המכותבים: אהוד אולמרט ראש הממשלה, אהוד ברק שר הביטחון וזאב בוים שר השיכון: "מדובר בפרויקט אשר נועד לתת מענה דיורי לכ-2500 משפחות מן המגזר החרדי. העיכוב במתן אישור מחודש, עלול לפגוע קשות במאות משפחות שנכנסו להתקשרויות עם הקבלנים ומסבך את המדינה בתביעות כספיות אדירות כנגדה על אי עמידה בהסכמים. אני מבקש לקיים היוועצות משותפת למציאת דרך להצלת פרויקט בנייה זה במיידי".

באופן מפתיע, היו מי שהשתכנעו מהבטחותיו של ישי ודווקא בביטאון הבית של דגל התורה. בבוקר יום שני, נתפרסמה לה ידיעה תמימה, שסתרה את הידיעה שהופיעה אך יום לפני כן: "לאור הלחץ הציבורי – שר השיכון זאב בוים הודיע: היתרי הבניה בגבעת זאב החדשה יחודשו תוך יומיים".

הלכנו ובדקנו, וראו זה פלא. במשרד השיכון עצמו, לא מודעים עובדי המשרד להוראה החדשה. ההנחייה כנראה, עדיין לא ירדה מהדרג המיניסטריאלי ב'יתד', לדרג המנהלתי במשרד. היחיד שעומד בתוקף על כך שהאישורים אכן יינתנו, הינו השר אלי ישי, ותימוכין כתובים בידו, אין. ומדוע מצא לנכון הביטאון הלעומתי-הליטאי להביא את גרסתו? מסתבר, כי הכל עניין של סדרי עדיפויות פרסומיים, ולא לחינם נתפרסמה הידיעה במדור כלכלה פנימי.

מי שלא עמד בפרץ הוא 'המודיע', אשר לא רק שהוסיף לתקוף את הקפאת הבנייה בירושלים, אלא אף עלה מדרגה, כשהוא מצטט את דברי ליצמן כי באנאפוליס כבר נמכרו שכונותיה המזרחיות של ירושלים. ליצמן, אגב, מתעקש שמדובר במידע אמין ומבוסס. ולא, אין צורך להרחיק לכת ולחפש מקורות בלשכת הראיס אבו מאזן, שכן חזקה על ליצמן שגם בשבתו באופוזיציה, מחוץ למעגל העניינים לכאורה, מילתו מילה ומידעו מידע.

כך או כך, העובדה שיענק'ל 1 – ליצמן, ויענק'ל 2 – כהן, הובאו באותו עמוד ראשי, זה על גבי זה, במחאות מתלהמות נוסח כיכר השבת הירושלמית, מעידה, ולא בפעם הראשונה כי 'גדול עומד על גבם' של חברי הכנסת, במאבקם ההרואי, לשמירת הכותל המערבי והר הזיתים, על קבריו ומערותיו!

אפרופו פעילות אינטנסיבית של החברה המשווקת. היזמים כנראה, ספקניים קצת יותר מעורכי 'יתד נאמן' ואינם מסתפקים במכתבו ובהבטחותיו של ישי. זאת ניתן ללמוד מהעובדה שבמהלך יום שני הסוער, הסתובבו הללו הלוך ושוב במסדרונות הכנסת, ופעלו במרץ להחתמת חברי-הכנסת, על עצומה זהה למכתבו של ישי, המופנית לעברם של שלושת השרים המכותבים דלעיל. בעצומה מבקשים חברי הכנסת "לחדש את הסכמי הפיתוח באופן מיידי, אחרת לא ניתן יהיה לעצור את כדור השלג שכבר החל להתגלגל".

אז נכון שישי, נכון לעת כתיבת השורות, טוען שמדובר בכלל בכדור השלג דאשתקד, שכבר נמס מזמן. לדבריו, ההבטחה שניתנה בידיו ברת קיימא, לא רק בירושלים, אלא גם בביתר. לוגית, עושה ישי את החשבון הנכון. אולמרט צריך אותו כעת יותר מידי, מכדי שיוכל להרשות לעצמו להפר הבטחות מפורשות. אך מה לעשות ולעת עתה, הבטחות כמו חול, ואין מה לאכול.

במקרה זה, ייאמר ברורות, חובת ההוכחה מוטלת על יו"ר ש"ס. הבנייה בביתר ובגבעת זאב תקועה, "כאשר אין איש יודע מה ילד יום", כלשון כרוז מועצות גדולי התורה, אגודת ישראל ודגל התורה. ובשים דגש, 'גדולי' דווקא, ולא 'חכמי'. ודו"ק ותשכח.

שעת המבחן למימוש ההתחייבויות הברורות שניתנו לישי, תגיע כבר בראשית השבוע הקרוב, בעת שאיתן ברושי עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, יבקר לראשונה בביתר עילית על מנת לעמוד מקרוב על צורכי היישוב. במקור, הוא אמור לדון בין השאר בנושא הקפאת הבנייה. אם יש ממש בהבטחות שניתנו לישי, הרי שכבר בביקור הקרוב ביום א', ידובר נכבדות, לא על ההקפאה, אלא על חידוש תנופת הבנייה.

אלי ישי מבין שמדובר באבן דרך, ובתגובה לוחמנית, הוא מבהיר לכותב השורות, כי אם לא תוסדר לאלתר הבניה בירושלים וביתר, בכוונתו להורות לסיעת ש"ס להימנע בהצבה על הצעת אי-אמון שתוגש בנושא, כשהמשמעות הקואליציונית הכרוכה בכך ברורה. "אני מקווה שעוד השבוע, יוסדר הנושא והבנייה בגבעת זאב ובביתר תימשך. והיה אם לא, נלחם בכל הכוח", נאום ישי.

ומי ייתן, שכבר ביום ראשון הקרוב, יקויים בתושבי ירושלים וביתר "משנכנס אדר (א'), מרבים בבנייה". אשרי המצפה.


'בית ספר לפוליטיקה', טורו של אבי בלום, מתפרסם ברשת 'קו עיתונות דתית'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}