דו"ח מבקר המדינה: החינוך החרדי סובל מאפליה קשה

דו"ח מבקר המדינה 'ביקורת השלטון המקומי לשנת 2007' שפורסם היום (א) מכיל פרק שלם העוסק בחינוך החרדי, תשתיותיו ותיקצובו.

על פי הממצאים שהועלו בדו"ח, החינוך החרדי בכללותו סובל מתקצוב לקוי, שאינו מוסדר בחוק, ומתנאי שטח קשים, בהם מבנים לא מתאימים, כיתות קטנות, חצרות משחקים שאינם, ובעיות תברואתיות קשות.

משרד המבקר בדק – כמדגם מייצג - את מצב מוסדות החינוך בבני ברק, במודיעין עילית ובאלעד ומצא כי "הנתונים הדמוגרפיים משקפים מגמה חדה ובולטת של הפרש הולך וגדל בין שיעור גידול אוכלוסיית התלמידים במגזר היהודי הכללי לזה שבמגזר החרדי. משנת 1992 ועד לשנת 2006 גדל מספר תלמידי המגזר החרדי בשיעור של 141%, ואילו מספרם של תלמידי בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים גדל ב-3.6% בלבד. לנתונים אלה יש השלכות ישירות על הצורך ההולך וגדל בתשתיות חינוך במגזר החרדי".

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מתייחס אף לנושא התקציבים בחינוך החרדי: "לדעת משרד מבקר המדינה, הקצאת המשאבים לחינוך במגזר החרדי, ובכללם המשאבים להקמת תשתיות חינוך, צריכה להיות מעוגנת במדיניות מוגדרת וקבועה אגב קיום... החלטות הנובעות מהסכמות פוליטיות יכולות להיות נדבך משלים למדיניות ההקצאה הרשמית, אך אינן יכולות לבוא במקומה".

בדו"ח ישנה התייחסות נרחבת למצבם הפיזי הגרוע של מוסדות החינוך החרדיים. לדוגמה "חלק ניכר מהמבנים שבבני ברק נבנו לפני 15 שנה ויותר. רוב המבנים ישנים ורעועים, כמה מהם נבנו מחומרים דליקים. כך, למשל, בסיורים שעשו עובדי משרד מבקר המדינה במהלך הביקורת נמצא כי אחת מכיתות הלימוד לתלמידי חינוך מיוחד מוקמה בשלדה של אוטובוס ישן, ללא חלונות ראויים וללא מיזוג אוויר. בבית ספר אחר מוקמו כיתות לימוד במכולות עץ של רכבת משא, ללא חלונות ראויים וללא פתחי מילוט".

והנה מסקנות המבקר מתוך הדו"ח, ככתבם וכלשונם:

"לדעת משרד מבקר המדינה, השינוי בתהליכי הטיפול האמורים חייב להיות מושתת על ארבעה עוגנים עיקריים:

1. על הממשלה או משרד החינוך לקבוע מדיניות בנושא הקצאת משאבים להקמת מוסדות חינוך חרדיים, להגדיר את מידת המחויבות של המדינה לתת מענה למגזר זה בתחום תשתיות החינוך ולהבטיח את קיומם של תנאים מזעריים במוסדות חינוך פרטיים.

מדיניות משרד החינוך בתחום זה צריכה להיקבע, בין היתר, נוכח החובה המוטלת עליו בחוק לפקח על קיום תנאים פיזיים נאותים בבתי הספר, ונוכח הדרישה שעוגנה באמנת האו"ם לזכויות הילד להבטיח הקצאה שוויונית של חינוך איכותי לכלל התלמידים.

2. יש לבסס את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא זה - ברמת השלטון המרכזי וברמת הרשויות המקומיות - על אמות מידה ברורות ושקופות.

3. תהליכי הבחינה והאישור של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות בעניין הקצאת משאבים להקמת מוסדות חינוך חרדיים צריכים להיעשות על פי כללי מינהל תקין. יש להגדיר את הפורומים שבוחנים בקשות בנושא, יש לפרט את הנימוקים להחלטות ויש לתעד את כל תהליכי ההחלטה שמתקיימים.

4. על משרד החינוך והרשויות המקומיות להגביר את הפיקוח על מצבם הפיזי של מוסדות החינוך החרדיים ולפעול כך שמוסדות אלו יתקנו את הטעון תיקון.

יש להביא לשינוי המציאות של עשרות אלפי תלמידים הלנים בפנימיות של בתי ספר חרדיים שתנאיהן הפיזיים ירודים ובלא שמתקיים בהן פיקוח של משרד החינוך, של משרד הבריאות או של הרשות המקומית שבתחומה מצויה הפנימייה. על משרד החינוך לפעול ללא דיחוי למיפוי כל הפנימיות שליד בתי הספר החרדיים, לבחון את מצבן הפיזי, וליצור תנאים לקיום פיקוח על אופן הפעלתן".

על פי טבלת נתונים ונתוני עתיד על מספרי התלמידים בכל זרמי החינוך, שהוצגו בדו"ח - החינוך הערבי ולהבדיל, החרדי בצמיחה, ואילו הממלכתי והדתי בצניחה.

בשנת 2006 מנה החינוך החרדי כולו 205,279 תלמידים (גידול של 141% ב-15 שנה) - כ15% מכלל התלמידים בארץ, והוא צפוי לגדול עד שנת 2011 ל-254,000 תלמידים.

החינוך ה'לא יהודי' (ערבי) מנה ב-2006 353,000 תלמידים, ועל פי התחזית יגדל עד 2011 ל-408,000 תלמידים. זאת לעומת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, שעמדו בשנת 2006 על 847,000 תלמידים, ובשנת 2011 הם צפויים לרדת ל-840,000 בלבד.

קישורים:
לדוח מבקר המדינה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!