ירושלים פינת וינוגרד

מדינת ישראל זקוקה היום לשלושים אלף עקשנים שלא ילכו הביתה עד שאולמרט ילך הביתה.
עקשנים שלא נבהלים ממזג אוויר, שלא נפגעים מקרה, שלא מפחדים לקחת חופשת עבודה ללא הגבלה.

שלושים אלף עקשנים שיעמדו במשמרות מחאה עקשניות יום אחרי יום שעה לפני שעה, מול בית ראש הממשלה, בכיכרות ובמרכזי הערים, עד שמעטה הציניות החייכני של אולמרט יתרסק לרסיסים והוא ילך הביתה.

אף אחד לא יוכל לעשות את העבודה במקום העקשנים הללו. אלא אם כן חבר באמת טוב של אולמרט ירים אליו טלפון בעת לילה מאוחרת, כשוך הקולות והקללות, וייתן לו עצה ידידותית כנה לפרוש כל עוד שהיוזמה בידיו.

כל עוד שלא יימצאו העקשנים הללו, מיותר אפילו לדווח על התוצאות. בימים הקרובים יכנס אולמרט מסיבת עיתונאים ויאמר שהדו"ח חמור, חמור מאוד, בהחלט חמור, חמור ונוקב. כאילו שמישהו חשב אחרת.

אה, רגע, בעצם יכול להיות שהמסיבה תידחה בגלל השלג. השלג דאשתקד. קיימת סבירות גבוהה שפרשנים צבאיים קודרי מבע, ילעסו חזור ולעוס את זעזועם של האלופים מנחם עינן וחיים נדל מתפקוד הצבא. ילבנו בקול נוגה רווי דרמטיות את חרדתם העמוקה מהתנהלות כוחות היבשה, את היותם המומים מאופן פעולתו של הרמטכ"ל. בכל זאת, מדובר בחמשה חברי ועדה שכל אחד מהם קיבל יותר מ-38 אלף שקל בחודש. צריך להתחשב בדאגותיהם ולו כדי להצדיק את השכר שהם קיבלו.

ובכלל, כמה קל לחבוט בפוחלץ של חלוץ, לרקוד על גווייתו של פרץ ולהזדעזע מהאלוף אודי אדם. אלו שעם התפטרותם כמו הודו באשמה ושאבו אליהם את כל האש.

אך ראוי לומר דווקא בשעה זאת את האמת: מבין שלשת האלטרנטיבות אולמרט, ברק ונתניהו, אולמרט אינו בהכרח הגרוע מביניהם. לא הוא האיש מביניהם שאינו יודע לעמוד מול לחצים. לא הוא האיש מביניהם המזגזג בעמדותיו מצד לצד כמו נהג רווי אלכוהול. יתכן שטראומת לבנון חנכה אותו, יותר מכל קורס אחר והוא ראוי ויכול למלא את תפקיד ראש הממשלה בהצלחה.

אבל דווקא בגלל שהוא מתאים ויכול, הוא חייב ללכת הביתה עכשיו. לא בגלל האחריות. לא בגלל המוסריות. לא בגלל המילואימניקים. עם כל ההבנה ללבם הכאוב, הוא ממש לא אשם שהם מצאו מפקדים מבולבלים, מפות משובשות, מחסנים ריקים וצבא מלא חלודה.

אולמרט צריך ללכת הביתה בגלל סיבה אחת: ירושלים.

אדם שעמד בראשות עיריית ירושלים ומלבד לטדי קולק מזוהה עמה יותר מכל, ובקלות דעת בלתי נתפסת הפנה לה עורף ציני, ללא כל היסוס החליט להקפיא חלקים מתוכה ולהדביר את הבנייה בשכונות בתוך העיר, חייב ללכת הביתה ומהר.

למה? בעוון הפזיזות וחוסר שיקול הדעת.

כי אין סליחה על ביתורה של ירושלים לגזרים עוד בטרם ישבו הצדדים לישיבה רצינית אחת של משא ומתן. אם על ירושלים ויתר אולמרט, כבר בספתח, על מה ידונו ליבני ואבו מאזן בשיחות ברמאללה. על גירוש יהודי העיר לאירופה?

אחד מגדולי התורה בארץ התבטא לאחרונה שארץ ישראל ידעה תמיד לבוא חשבון עם אלו שפגעו בה. בעבר, עשתה זאת בתשלומים ומאוחר. בשנים האחרונות היא גובה את המחיר במזומן ועכשיו.

פוליטיקאי שמצריך מכתב אישור מאבו מאזן על בניית סוכה ברמות פולין, ראש ממשלה שהופך הוצאת פרגולה במעלה אדומים לפשע, מנהיג שמניף חרב אכזרית על שכונות ירושלים וקובר אותם, אינו ראוי להיות ראש ממשלה אפילו עוד דקה אחת גם אם חמשת חברי וינוגרד ירכיבוהו על הסוס בחוצות העיר ויכריזו ככה ייעשה לראש הממשלה.

לפעמים וינוגרד הוא רק התירוץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!