מה שלא ידעתם על שלמה ארצי

הפעם נהניתי משירתו של שלמה ארצי, וזאת כאשר שמעתי את השיר ביידיש, כשהוא מלווה במקהלת חסידי בעלזא. מי יודע אולי ישוב פעם שלמה ארצי למקורות משפחתו, שהניגון החסידי והיהודי ליווה אותם כל ימי חייהם.

למי שאינו יודע, שלמה ארצי הוא נכדה של רחל ליקוורניק, שהייתה אחותו של הגאון רבי מאיר שפירא מחולל 'הדף היומי'. אמו של שלמה ארצי היא מרגלית (מימי), הנקראת על שם הסבתא שלה, מרגלא (מרגלית), בת ר' שמואל יצחק שור, אב בית דין מונוסטריטש.

משפחת שור הייתה ידועה בגליציה ואוקראינה. שלמה ארצי הוא לא המלחין הראשון במשפחה. גם הרב מאיר שפירא היה מלחין ועד היום נוהגים לשיר מניגוניו. החזן בנימין אונגר הקליט פעם סדרה מניגוניו ב"קול ישראל".

אציב אתגר בפני שלמה ארצי: אולי יפיק פעם תקליטור עם ניגוני רבי מאיר שפירא זצ"ל.

גם מצד אביו, יצחק ארצי (בעבר הרציג), מוצאו של שלמה ממשפחת חסידית.

בספרו "דווקא ציוני" (הוצאת "ידיעות אחרונות") מספר יצחק ארצי על זיקתו למסורת, אם כי לא היה שומר מצוות. הוא מספר כי הוא זה שהוציא את רעייתו מרגלית, שהייתה כאמור בת אחות של הגאון רבי מאיר שפירא, מאורח חיים של שמירת תורה ומצוות. היא ניצלה מהשואה בה אבדו לה בני משפחה ונישאה ליצחק ארצי בשנת 1946.

יצחק ארצי מספר כי הכיר אותה כנציגת "בני עקיבא" ופעילה בתנועה. אגב, אביה ברל ליקוורניק היה ממייסדי "הפועל המזרחי" וגר בחיפה. יצחק ארצי כותב: "המעבר מאורח חיים דתי לחילוני לא היה קל למימי. הוא יצר אצלה בעיות מצפוניות ועימותים משפחתיים שלא יכולתי להתעלם מהם".. מהוויה יהודית זו היה על מימי להסתגל לאורחות זרים שאין בהם שמירת שבת, אי הקפדה על כשרות וקיום מצוות" (עמ' 134-135).

יחד עם זאת, מביע יצחק ארצי בכנות את צערו על הקרע בנפשו שלו. הוא כותב במבוא לספרו "רציתי שילדי יהיו קשורים לדת ולמסורת. אבל לא הכנתי אותם לכך. העדפתי להיות מורד בערכי הערב. לכן חלה אצלם התרחקות מן המקורות היקרים לי, התקשיתי לשכנע את בני שלמה לערוך טקס בר מצווה לבנו בן".

הייתי עד לאותם קשיים, שבסופם "נכנע" שלמה לאביו וקיים טקס בר מצווה כדת וכדין לבנו בן (כיום זמר בזכות עצמו).

הייתי נוכח בחגיגת הבר מצווה בבית הכנסת "עטרת צבי" בת"א, ואני זוכר את דמעותיו של יצחק ארצי, כאשר הגבאי אריה מוסקוביץ, חברו של יצחק ארצי מימי הגלות בקפריסין, הצליח לשכנע את שלמה להניח תפילין ביום הבר מצווה של בנו.

בשבת עלה הבן לתורה כדת וכדין ויצחק ארצי קרן מאושר והודה בדברים נרגשים על שזכה להכניס את נכדו לבר מצווה כדת וכדין. את הדרשה נשא קרוב המשפחה, בן דודה של מרגלית ארצי, הרב הראשי ישראל מאיר לאו שליט"א שכינה את שלמה ארצי "שאר בשרי היקר".

הייתי מיודד עם יצחק ארצי והייתי שכנו שנים רבות. פעם אחת נפגשנו בחתונה חסידית ונראה כי שנינו היינו אולי היחידים בלבוש מודרני.

יצחק ארצי "נתן שלום" לאדמו"ר מויז'ניץ ואמר לי: "עקיבא, הראית כיצד הרבי לחץ את ידי!"

הוא מספר בגלוי על הקרע בנפשו, כאשר הוא היה זה שהביא לפתיחת בתי קולנוע בשבת בתל אביב ולא שעה לבקשת הרב הראשי יצחק ידידיה פרנקל. מצווה אחת שקיים יצחק ארצי בכל לב הייתה מצוות כיבוד אב. אביו גבריאל ארצי גר בביתם והיה עיור ומדי שבת בשבתו היה יצחק מוליך את אביו לבית הכנסת. למרות שתמך ברפורמים ובקונסרבטיבים נהג יצחק ארצי להתפלל בבתי כנסת אורתודוקסיים, בשדרות סמאטס בת"א, בבית הכנסת "עטרת צבי" בת"א וכן בבית הכנסת "בית יעקב יוסף" של יוצאי רומניה. בצואתו ביקש לקבוע לוח זיכרון בבית כנסת זה.

לי היו רגשות מעורבים כלפי יצחק ארצי. מצד אחד כעסתי על כך כי הביא לפתיחת בתי הקולנוע בשבתות בת"א, ולא נענה לבקשת ראש העיר שלמה להט כי פתיחת בתי הקולנוע לא תחול על בתי קולנוע הסמוכים לבתי כנסת. אך מצד שני אזכור את יצחק ארצי כאיש חסד, נכון תמיד לעזרה, מבלי לבדוק השתייכותו המפלגתית של המבקש.

הוא סיפר לי כי בנו שלמה קורא בעניין את הספרים של דודה של אמו הגאון רבי מאיר שפירא. יצחק ארצי היה נוסע בשבת, וכאשר חליתי בא לבקרני בבית החולים בשבת. ואמר: עקיבא, תאמין לי שבאתי ברגל ולא נסעתי לבקר אותך.

מדי פעם, כשנפגשנו באירועים שונים, נהג יצחק ארצי להציע לי "טרמפ" לביתי ופעם שוחחנו על משפחות שונות בישראל, וכך הוברר לי שבעצם למרגלית ארצי ולי שורשים משותפים. היא נמנית על משפחת שור מגליציה. ואני מצאצאיו של הגאון בעל "תבואות שור". מאותה משפחה.

המאמר פורסם בפורום 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה'

קישורים:
לצפייה בשלמה ארצי שר עם חסידי בעלזא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!