משקיעים מספרים על עצמם

מי שחוטא מפעם לפעם בקריאת הטור הלזה, מבחין אולי כי לעיתים מבצבצת נימת ביקורת כלשהי גם כלפי הבית פנימה. אכן כן, אפילו במערכת עיתוננו המורכבת כל כולה מאנשים טובים וישרי-דרך אפשר למצוא פה ושם, אם ממש ממש מתאמצים, איזה חיסרון קל שבקלים. אבל השבוע החבר'ה חצו את כל הקווים. השבוע אני חייב לומר לעמיתַי המכובדים מרחוב הרטום 9: הגזמתם, לא יפה. הפעם עברתם את הגבול.

ומעשה שהיה כך היה. ביום ראשון השבוע, התפרסם טור קבוע של סופר מוכשר ביומון 'יתד נאמן' תחת הכותרת "כללים בהשקעה". נושא המאמר היה שטף ההצעות העסקיות המפוקפקות שרמאים מציפים בהן את הציבור החרדי, ואשר גורמות הפסדים מרובים לאנשים תמימים.

"השבוע", כך כותב המאמר, "הגיע לידי דף ובו מספר עצות חכמות מפי תלמיד חכם ודיין חשוב, שדרכו עוברים 'פתרונות' רבים לחלומות שאנשים חלמו או קנו - כי הרי אחרי היקיצה מהחלום כולם רצים לבית הדין לתבוע את מספרי הסיפורים ולגלות שברוב המקרים איש לא יוכל לעזור להם... אז הנה הכללים שנחרזו על ידי כותב השורות, כדי להפכם לקליטים קצת יותר מסיפורי הכזב שבגללם נכתבו:

1. אם אמרו לך העיסקה סודית - אל תספר עליה לאיש / זו לא עיסקה - זה עסק ביש.

2. אם סיפרו לך על 'עיסקה דמיונית באפס סיכונים' / תברר מי האפס המוכר סיפורים דמיוניים.

3. 'רווחים דמיוניים' עושים רק על עסקי נשק חובקי עולם / ובשביל זה הרמאים לא היו צריכים דווקא אותך מכולם.

כך ממשיכות להן השורות החרוזות עד לכלל מס' 21: "אם שכחת לעשות היתר עיסקה על רווח דמיוני, אל תתאבל / אין חשש לריבית כי גם את הקרן לא תקבל".

אכן, עוד שירות טוב מבית 'יתד נאמן', העיתון לבני תורה אמיתיים שאין להם בעולמם אלא ארבע אמות של הלכה והשקעה.

*

והנה בא עיתון 'בקהילה', אותו שבועון חצוף ונטול עכבות - ומפרסם את אותם כללים חשובים למשקיעים, אבל מה - בלי שום חרוזים! סתם כך, במילים פשוטות וסתמיות, בלי משקל ובלי מקצב.

ולא זו בלבד: במקום לסתום ורק לרמוז, כפי שעשו ב'יתד', שהעצות הכלכליות המועילות נאמרו "מפי תלמיד חכם ודיין חשוב", חושף 'בקהילה' שהדברים נמסרו מפיו של הגאון רבי מנחם מנדל שפרן שליט"א המצוי היטב בעניינים כגון אלו. ומגדיל לעשות אותו כתב שלהם, יעקב רייניץ, וכותב בלי בושה כתבה נרחבת על פני כמה וכמה עמודים, המרחיבה ומפרטת בעניינן של אותן עצות, וכל זה – אתם שומעים? – שבוע וחצי (!) לפני שהטור המחורז התפרסם ב'יתד נאמן'.

אז אני שואל את חברַי למערכת: אין גבול לחוצפה? איפה הקולגיאליות? איפה היושר המינימלי? איפה התחרות ההוגנת? אנשים עבדו קשה, אנשים כתבו בדם לבם - אז לא נורא אם הייתם נותנים להם איזה קרדיט קטן. לפחות תרמזו מה מקור הדברים. שום מילה? התעלמות מוחלטת? לפחות הייתם כותבים בסוף הכתבה, באיזו פינה נידחת, רק כדי להיראות הוגנים, משהו לצאת ידי חובה כמו למשל: "סדרת הכתבות 'ממונן של ישראל' מבוססת על טור קצר בחרוזים גרועים, שיתפרסם ב'יתד נאמן' בעוד שבוע וחצי". מינימום. מינימום של הגינות אין לכם, עמיתים יקרים.

שהרי לא ייתכן ש'יתד' גנב בלי בושה מ'בקהילה'. לאאאאא. זה לא ייתכן. שם לא עושים דברים כאלו. הרי זה לא סתם שבועון ביבים עז פנים וחסר מעצורים. זהו יומון חשוב ומכובד המדקדק על קלה כחמורה, עיתון שאין בו אבק לשון הרע ורכילות, חלילה, ובוודאי שלא מחלוקת או הלבנת פנים.

אבל בכל זאת, רק בשביל האפשרות הקלושה והבלתי סבירה ש'יתד' העתיקו, ככה בלי כוונה, מהכתבה שהתפרסמה ב'בקהילה' שבוע וחצי קודם לכן, יורשה לי לתת להם כמה עצות ידידותיות – הבה נקרא לזה "כללים בהעתקה" - שנחרזו על ידי כותב השורות כדי להפכם לקליטים קצת יותר.

1. כלכלה בחרוזים זה נחמד לילדים / אבל רוב המשקיעים הם אנשים מבוגרים / לכן עדיף לכתוב משפטים חדים וברורים / ולהציל מהפסד עוד כמה יהודים.

2. מי שכותב "השבוע הגיע ליָדַי דף" / עלול להיחשד חלילה בהרמת אף / כי למרות שהוא כותב ספרים נהדרים לטף / את חוסר פִירְגוּנוֹ כאן הוא חשף.

3. כי כל מי שמבין מעט בביזנֶס / יודע היטב שסתם לתת 'עֵייצֶס' / בלי לציין איזה רב אמר אותן, תַכְלֶס / זה ממש בגדר לעג וקֶלֶס.

4. אך מכיוון שדי ברור לכל ילד קטן / שלא הכותב השמיט את הקרדיט, אלא מערכת 'יתד נאמן' / אקדיש להם את הכלל דלקמן / למרות שאינני תלמיד חכם ואף לא דיין.

5. מי שסבור שיש לו מונופול על הפצת היִידִישְקַייט / חייב לנהוג קודם במֶענְטְשְלֵכְקַייט / הגינות ויושר הם כלל ראשון בהשקפה טהורה / ובמילים אחרות: דרך ארץ קדמה לתורה.

סוף ציטוט, טורו של חיים גרינבוים, מתפרסם במוסף 'קולות' של 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!