נהרי נהרי ותקנתיה

בדרך כלל הוא שומר על פרופיל נמוך. שונא לשלוף קלפים ולהתעמת עם מבקריו מבית ומחוץ. לפחות לא חזיתית. לא שהוא חושש להיתפס בקלקלה כלשהי. יש לו עור של פיל שכל חץ פולני או עיראקי מושחז ככל שיהיה, לא יוכל לו. כזה הוא השר נהרי. אולי זה אופי תימני מולד, ואם תרצו, עוד סוג של אסטרטגיה.

לפני כחודש וחצי ישבנו סביב שולחן עגול באירוע מסוים בירושלים. ההצלפות המילוליות על סיעתו שהונחתו ללא רחמים באותם ימים מעל גבי העיתונות החרדית, הצליחו לגרום לרעידות קלות במיתרי הלב. "נמאס כבר לראות את כל זה חוזר על עצמו במסורתיות", פלט לפני הגשת הקינוח. "אבל בוא תרשום לפניך: בתוך חודשים ספורים יש לך תקנות מוכנות לחוק הרשויות המקומיות". רשמנו.

שמעון פרס כבר הספיק לשכוח מי היו אלו ששיקעו אותו בכורסת הנשיאות, אבל נהרי לא שכח. וגם לא אנחנו. כבדרך קבע החזיק בפתקאותיו של אולמרט שהבטיחו את יישומו של החוק והציגן בפניו כסמרטוט אדום מול עיניו של שור בועט ועצבני. המוקשים עלו בזה אחר זה. פקידי האוצר, החינוך, המשפטים ומי לא.

בסוף השבוע שעבר נפרע השטר באיחור קל של ששה חודשים. גם הנס הזה לא היה מתרחש לולי התערבותו הישירה של אהוד אולמרט. המפגש בן שש השעות שהתקיים ביום שישי לסדר ויגש עם שרת החינוך שחולל לראשונה את התמורה, לא היה משיג את התוצאות המקוות בלעדי לחציו המאסיביים של אולמרט.

ביום שני שעבר פגש אולמרט בנהרי במסדרונות הכנסת ופלט לעברו: "משולם, הבטחתי ואקיים; אני עוד שומר את הפתק ואראה לך שאני עומד בהסכמים". כצעד ראשון הקפיא את התנגדות האוצר למהלך כשסגר עם בר און על הניסוח הבא: "רשות שתיקלע למצוקה כלכלית בעקבות ההוצאה האמורה ישקול האוצר לסייע לו". עוד שיחת טלפון נוקבת לשרת החינוך, ובערבו של יום שלישי גובש ההסכם העקרוני.

אך כמו תמיד, צצו אותם פקידי ממשלה שהבנות תמיר והחרדים הינם לצנינים בעיניהם והחלו לזרוע מוקשים משפטיים שלא נתנו לנהרי לנוח בשלווה על זרי הדפנה. היתה זו הגב' דורית מורג (ששמה התנוסס לא אחת במדור זה ולא ממש באזכורים מחמיאים..) ומרעיה מהמחלקה המשפטית של משרד החינוך שהערימה הררי בעיות משפטיות על תיקוני החוק האמור שגרמו לנהרי להתעצבן.

לעוזרי השר נשבר משהו. מבלי לחשוב פעמיים נגשו היכן שנגשו ודפקו על השולחן: "חבר'ה, אתם המשפטנים, אזי תמצאו את הפתרון המשפטי המתאים". אבישי פדהצור, רפרנט חינוך במשרד המשפטים, הציל את המצב הטעון כשמצא את הפיתרון המשפטי והביא את התקנות לידי גמר. שיחת טלפון שערכנו עם דוברת השרה אישרה את האמור. כעת לא נותר אלא לאשררן בניסוח סופי.

כשכולי מתרונן פגשתי בליל שישי האחרון ביריבו הפוליטי המר, ח"כ גפני. נו, תן מילה טובה, אמרתי. "מה, אני מדור ברכות?", הצטחק גפני לרגע, אך מיד הרצין. "נכון להיום לא הסתדר כלום. שוחחתי לפני שעה קלה עם יהושע שופמן, סגן היועץ המשפטי לממשלה, והוא אינו יודע משום הסדר" אמר גפני. "ברגע שהתקנות יכנסו לתוקפן, ובכל הישג אחר שתועיל ש"ס לעולם התורה, אודה לה על כך מעל בימת הכנסת".

בכדי שלא לקלקל את החגיגה הגדולה איתרנו במוצ"ש האחרון את עו"ד אריאל דרעי, עוזרו הנאמן של נהרי. דרעי כבר היה מעודכן. "שוחחתי עם גפני ביום שישי והבהרתי לו את פני הדברים; תתקשר אליו עכשיו ותשמע ממנו דברים אחרים". בהנחה שאכן אלו הם פני הדברים, אנו מחכים לחניכת מדור הברכות של גפני מעל בימת הכנסת.

תרבות לא יהודית


לדבר זו תכונה טובה. לדבר עם גפני זה עוד יותר טוב. לדבר עם גפני על ש"ס זה הטופ שבטופ. במסגרת אותו תענוג שנקרה לידינו בשבוע שעבר קבלנו גם אנו את מנת הדובדבנים השבועית. ולפרשת השבוע: גפני משתומם נוכח גודש הנאיביות שאפף את העיתונאים החרדיים בשבוע שעבר.

"ההתלהבות הזו מש"ס שהחזירה את גזילת הישיבות בלתי מובנת", אומר גפני. "יפה שהצליחו להחזיר את כל הגזילה לבדה, אך לא יותר ממה שנאמר כאן יש כאן. וכי מה ציפית? שלא יחזירו את זה? שילכו למהלך התאבדות?!".

בשלב הזה הוא מתפנה לטבלת הנושאים המצוינים במספרים, כשלדבריו, ש"ס עדיין לא טיפלה בהשגת תקציביהם, זאת בניגוד לשנים עברו אז הושגו סכומי הכסף בשתדלנותה של יהדות התורה ערב ההצבעה על תקציב המדינה. בין היתר הוא מונה את תקציבי תרבות יהודית, התתי"ם, הסמינרים, פנימיות ועוד שדומה כי לאיש אינה אצה הדרך וכאילו ההצבעה על התקציב בכנסת אינה משמעותית לגביהם. "מי שישא בתוצאות היא אך ורק סיעת ש"ס", חוזר גפני על המנטרה הקבועה.

בכדי להתנער מהאופוריה שאפפה את העיתונאים או כלשון גפני: הנאיביות, יצאנו להתחקות אחר תקציבי התתי"ם והסמינרים ולנסות לפתור את התעלומה הבאה: מדוע אכן נאלמה הנציגות החרדית בכנסת דומיה נוכח היעלמותם של אותם תקציבי ענק. התוצאה שקבלנו, איך לומר, היתה מפתיעה למדי.

מבירור קצר שערכנו, אלי ישי לא קיבל כל פניה מאף גורם מינהלי על חוסר בתקציבי הסמינרים או התתי"ם. חברים מסוימים בהנהלת הסמינרים פוטרים את הבעיה בהינף יד. "אנחנו מדברים רק עם נציגינו", יש מי שאומר שם. ומה עושים כשנציגנו מוקפאים בפריזר של אולמרט ואינם מוצאים החוצה אף לא בעיתות תקציב? "לש"ס פתרונים", זועקים החכי"ם האשכנזים מבעד לחלונות ומתכוננים לראשונה להתנגד בגאון לתקציב המדינה.

ושלא תהיה טעות. אי פניה לנציגות השסי"ת אינה פוטרת את ש"ס מלדאוג לעניינים 'פעוטים' דוגמת אלה ואינה מסירה את האחריות מעל גביהן. תחת להתקוטט עם אהוד ברק מי אמר ראשון 'דאגה לקצבאות' ומי מתח קווים יותר אדומים אל מול האוצר, צריך ישי לאתר את הרשימה האמורה בצירוף המספרים המדויקים בדיוק כפי שהשכיל לעשות בתקציבי הישיבות והכוללים.

זה שישי רוצה להמשיך למתג את עצמו כיו"ר סיעה חברתי, זה בסדר לגמרי ואפילו הגיוני (דוק רובם של מצביעי ש"ס מהיכן), אך זאת בתנאי שהנושאים הבוערים בציבוריות החרדית אינם נזנחים מבלי שימת לב. ונקודה נוספת לתשומת ליבך, אלי. אל לך להסתמך על הצמד החברתי החוצה מפלגות (יהדות התורה – עבודה) שלאחרונה שוב התגבש היכן שהוא. זה ממש לא רלוונטי מבחינתך.

ברכות בערבית


תשובה מפתיעה עוד יותר ששפכה אור על התמונה כולה בנושא תקציבי התתי"ם והסמינרים, קיבלנו מהרב שלמה לוין (שמתנגד לאף תואר נוסף לבד האמור, גם לא חבר איגוד התתי"ם) שבקיא ברזי הדברים.

באופן עקרוני גם ללוין זרה הפניה לש"ס. "לא פנינו אליהם מאחר ומעולם הם לא התעסקו בנישה הזו", אומר לוין, אלא שגם הוא מסכים כי כאן אין מדובר בעוד עציץ פוליטי. לדברי לוין, גם יהדות התורה מעולם לא הקצתה באופן רשמי סכומי כסף לכל גוף וגוף אלא התמקחה על 290 מיליוני שקלים גלובאליים. בפועל, אומר לוין, כל ח"כ "משך לכאן ולכאן".

וזאת למה? קבלו קצת רקע: תקציבי התתי"ם, כידוע, מאופיינים בקריטריונים קשוחים המקשים על העברת הכסף גם לאחר שהוקצה. קריטריונים אלו נקבעו בועדת שושני שקבעה כי תינתן שוויוניות לכספים המיועדים לכל בתי הספר שאינם רשמיים. הוי אומר: על כל שקל שיינתן לתלמודי התורה המקוטלגים כפטור (ומקבלים 55% ממכלול התקציב) יינתן סכום כמעט מוכפל (תלוי בדירוג המוסד) לכל בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים ובכללם בתי ספר של אוכלוסיות שיהדות התורה היתה עלולה לקבל עליהם מודעת 'טנא מלא ברכות' בערבית ובשפות דומות נוספות. התסריט האמור חזר על עצמו גם בתקציב הסמינרים.

וכך, לפני כשנתיים, צפו חברי הכנסת בעיניים כלות בכספים שיועדו לתתי"ם כשהם עושים את דרכם חזרה לאוצר כיתרה. לוין מנמיך קול כממתיק סוד ואומר כי "ישנם חברי כנסת ביהדות התורה שאין להם בעיה עם זה ובשתיקה הם מצדדים בהעברת הכסף גם במתכונת הזו". הרוב השפוי כמובן מתנגד.

לפני כשנה, לאחר שישבו גורמים מקצועיים על המדוכה, נמצא לבסוף הפיתרון שגרר אחריו 28 מיליוני שקלים לתתי"ם, פיתרון, שלוין מסרב בכל תוקף לדבר עליו. "אין מדובר בשתדלנות של חברי הכנסת, גם לא בנדיבות לב של משרד החינוך", אומר לוין. "מדובר בפתרון מקצועי לכל דבר שהשתיקה יפה לו".

האם ניתן להחיל גם השנה את אותו פיתרון מקצועי על תקציבי התתי"ם?, אנו שואלים. "עניין זה נמצא בבירורים וברגע שנגיע למסקנה כי אכן ניתן ליישמו נפנה למשרד החינוך בעצמנו", אומר לוין. לטענתו, לאחר שיימצא הפיתרון לא יהיה כל צורך להפעיל כוחות פוליטיים.

תפנו למשרד בעצמכם? אנו שואלים, הרי בדיוק בשביל כך נבנתה הנציגות החרדית? "אין נציגות רשמית מול משרד החינוך, הרי במשרד החינוך לא לוקחים ברצינות את החכי"ם החרדיים, ואני אומר לך את זה מידיעה".

אולי מומלץ להכתיר 'רן ארז' חרדי שירכז את כל נושא החינוך אל מול הגורמים הרלוונטיים? אנו שואלים. "אצלנו הסדר שכזה לא יעבוד", ממשיך לוין לירות כניידת ששכחה לכבות את הסירנה. "אם פלוני היה מצליח, היה אלמוני מתקנא בו והולך לחבל במאמצי הראשון". מילים כדרבנות. (ויהיו שיפטירו: מי שמדבר...)

אלא שגם הוא מבין כי כוחות מסויימים שייכים רק לפוליטיקאים בסופו של יום. "במידה והדברים ייתקלו בקיר אטום נפנה לש"ס", הוא אומר. "אני מאמין, שהיא תוכל להביא תקציבים גם לאחר ההצבעה על התקציב".

ואם לא, גם אז לא קרה כלום. רשמו לפניכם, מכובדי חברי הכנסת החרדיים, עצה קטנה: בתום ההצבעה על התקציב כנסו מסיבת עיתונאים משותפת ואמרו למצלמה את הדברים הבאים: 'יהודים רחמנים בני רחמנים, הרי לא באמת תכננו לקרוא את כל מאות עמודי ספר התקציב מפאת קוצר הזמן, וזאת, למרות שלקחנו את הספר הביתה וקראנו פרק מידי לילה. ידענו, שעד שנגיע לסוף הספר, כל הנזקקים, הישיבות והסמינרים עלולים לגווע ברעב. אבל אל דאגה, ראינו את האפליות, את חוסר האיזון ואת עוולות משרדי החינוך, האוצר, המשפטים והרווחה. אנחנו מבטיחים, שבתקציב 2009 המצב הזה כבר לא יחזור על עצמו'.

הטור מתפרסם בעיתון 'מרכז העניינים'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!