ה'חפץ חיים' ממליץ על גאידמק...

במהלך החנוכה קיימה ישיבת 'כנסת ישראל' חברון, אירוע של משפחת ידידי ישיבת חברון בהשתתפות רבנים, אישי ציבור ונדבנים רבים. ביניהם גם המיליארדר ארקדי גאידמק אשר לו קשרים הדוקים עם הישיבה.

במהלך האירוע התברר כי הקשרים בין הישיבה לגאידמק קדומים יותר מששיערו: בארכיון הישיבה התגלה מכתב המלצה, משנת תרפ"ה, בכתב ידו של ה'חפץ חיים', בו הוא ממליץ על בחור בשם חיים גאיידמק, בן משפחתו של ארקדי, שמבקש להתקבל להיכל ישיבת כנסת ישראל בעיר חברון.

המכתב נשלח לפני שמונים שנה על-ידי ראש ישיבת ראדין, הגאון רבי נפתלי טרופ אל ראש ישיבת "כנסת ישראל", הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, בעל ה'לבוש מרדכי', ובו מתואר הבחור כ"בחור יקר ונעלה חריף ובקי ירא אלקים כמר חיים גיידעמאק, תלמיד ותיק בשקידתו על התורה".
הגנאולוג והחוקר התורני הרב יהודה הורוויץ, מסביר כי עקב כמות הסרטיפיקטים הזעומה שסיפקו הבריטים לעלייה לארץ, ביקשו ראשי ישיבת ראדין, שם למד הבחור, מראש ישיבת חברון שיאפשר לבחור לעלות לארץ ישראל כדי ללמוד בישיבה. "באותם ימים", הוא מטעים, "לא רק שהבריטים העניקו כמות זעומה של סרטיפיקטים לסוכנות היהודית, אלא שגם אלה האחרונים לא מיהרו להעניקם לחרדים. אבל ישיבת כנסת ישראל עלתה שנה קודם לכתיבת המכתב בתרפ"ד מסלובודקה שבליטא אל עיר האבות חברון. ולכן היה סיכוי שבאמצעות ראש ישיבת חברון ה'לבוש מרדכי' יהיה ניתן להשיג לו סרטיפיקט שיאפשר לו לעלות לארץ ישראל וללמוד בישיבה. אין ספק", הוא מוסיף, "כי העובדה שה'חפץ חיים' באופן נדיר, צירף את בקשתו ואת חתימתו למכתב ההמלצה מראה כמה הבחור חיים גאידמק היה חשוב לו וקרוב אליו".

המכתב הגנוז, שהתגלה במפתיע, הוענק במהלך האירוע לארקדי גאידמק שהתרגש מאוד לקבלו. גאידמק זיהה את הבחור חיים, כבן משפחתו.

"תמיד", הוסיף בהתרגשות עצומה, "מהיום שבו התחלתי לתמוך בישיבות הקדושות הרגשתי קשר מיוחד לישיבת חברון, עכשיו אני מבין מדוע".

גאידמק שימש כאורח הכבוד באירוע של ידידי הישיבה שבו השתתפו ונשאו נאומים גם ראשי ישיבת חברון, וכן הרב ישראל מאיר לאו, השר משולם נהרי, הרב פנחס גולדשמידט, יהושוע פולק ובוגר הישיבה ח"כ אברהם רביץ, שדיברו בשבח התמיכה בתורה ולומדיה ועל חשיבות מקומה של ישיבת חברון בקיום עולה של תורה בארץ ישראל.

ארקדי גאידמק נשא נאום ודיבר על חשיבות התמיכה בחינוך היהודי השורשי ועל הצורך של אנשים רחוקים מהיהדות להתקרב אליה יותר, כדי להכיר את שורשיהם שלהם: "לא החרדים צריכים להתקרב לחילונים", אמר, "אלא החילונים הם אלה שעליהם ללמוד יותר על יהדותם ולהתקרב לחרדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!