הורשע הרוצח של פרידה ויזל ע"ה

רוני פרץ, תושב קריית-אתא, בן 40, הורשע היום (א) בבית משפט המחוזי בחיפה ברצח שתי קשישות ובשורה של מעשי שוד חמורים כלפי הקורבנות וקשישים נוספים.

השופטים הרשיעו את פרץ בכל סעיפי כתב האישום, וקבעו: "ניתן לרשום על מצחו כאות קלון את המילים - רוצח סדרתי".

לפי אתר YNET, השופטים לא חסכו במילים לתאר את מעשיו האכזריים של פרץ: "מתוך ארבעת קורבנותיו, שתי קשישות אינן בין החיים לאחר שמצאו את מותן הטרגי תחת מסת ידיו המגואלות בדמן. שני קורבנותיו האחרים שרדו אך בנס את התנהגותו המפלצתית ואת רגעי האימה. אחד מהם, יצחק היינריך השים עצמו כמי שאינו בין החיים וכך למעשה ניצל... קשה להשתחרר מהרושם העז שהותירה עדותו של היינריך בפנינו בתארו את האלימות הרבה שהפגין הנאשם כלפיו".

לפני תחילת הדיון חזר פרץ וטען כי הוא חף מפשע. לדבריו, הוא לא היה מעורב באף אחד מארבעת המקרים והוסיף "אם לשופטים יש אומץ, הם יזכו אותי".

אתר YNET מדווח כי התובע אמר בבית המשפט, כי הוא מתכוון לדרוש לגזור את העונש המקסימלי על פרץ - שני מאסרי עולם ועונשים נוספים במצטבר בגין העבירות האחרות, אך השופטים החליטו כי הטיעונים לעונש וגזר הדין יישמעו במועד מאוחר יותר.

הרצח הראשון

הרצח הראשון אירע ב-30 בינואר 2006, בביתה של פרידה ויזל ע"ה (89), אישה חרדית שהתגוררה ברחוב הוגו מולר בקריית אתא. פרץ אמר כי הוא דוור שצריך לתת לויזל מכתב רשום. לאחר שפתחה את הדלת הוא תקף אותה, גרם לה לשברים בצלעות ובעצם החזה, חנק אותה וגרם למותה. פרץ גנב את ארנקה של המנוחה ובו כ-800 שקלים, ועזב את הדירה תוך שהוא נועל אחריו את הדלת.

פרידה ויזל ע"ה, חמותו של איש החסד הרב שרגא שניצר ממירון, הובאה לקבורה רק לאחר יממה רצופת סערות, הפגנות ומאבקים. זאת לאחר שחוקרי היחידה לזיהוי פלילי דרשו לנתח הגופה.

הערכה הראשונית שלח החוקרים הייתה כי מדובר בשוד, אך כדי לאמת את החשד ביקשה המשטרה אישור לנתח את הגופה. בני משפחתה של ויזל סירבו לבקשה והיום בבוקר הגיעה בקשת המשטרה לדיון בבית המשפט. בדיון קבע השופט, בניגוד לעמדת המשפחה ולעמדת המחלקה המשפטית של ארגון זק"א, כי יש לבצע נתיחה לגופה.

מיד לאחר החלטת השופט, ולמרות כוונת אנשי המחלקה המשפטית של זק"א להגיש ערעור לבג"צ, הזדרזה המשטרה להעביר את הגופה אל המכון לרפואה משפטית באבו כביר והפתלוגים מיהרו לבצע את נתיחת הגופה. מדוברות המכון לרפואה משפטית באבו כביר נמסר: "המכון קיבל צו מבית-המשפט שאישר את הנתיחה, ופעל על פיו".

מיכאל גוטויין, יו"ר המחלקה המשפטית בזק"א, אמר אז כי המשטרה ביצעה 'מחטף' לאחר החלטת בית המשפט. לדבריו, בדרך-כלל לאחר כל החלטה של בית משפט בנושאים אלה, יושב הצוות המשפטי ולומד את ההחלטה ובמקרה הצורך מערער. "מה שקרה הפעם, שהמחוז הלך ישר וניתח את האישה. למרות שיש להם סדר יום ועבודה ולנו יש תמיד זמן ללמוד את ההחלטה, ובפרט שהמכון ידע שמדובר באישה חרדית".

מהמשטרה נמסר, כי לאחר ביצוע הנתיחה עולה שפרידא ויזל ז"ל נרצחה תוך כדי אלימות. מזק"א נמסר, כי נציג זק"א שקיבל את גופת המנוחה הזדעזע עמוקות מהצורה בה הגופה הייתה מבותרת ומהניוול שעשו בגופה. "שנים רבות לא ראינו ניוול שכזה בגופה", אמרו בארגון.

מיד לאחר שנודע על החלטת בית המשפט החלו מאות אברכים ובחורים להפגין באיזור כיכר השבת בירושלים, תוך שהם מבעירים עגלות אשפה ומיידים אבנים על מכוניות חולפות, במחאה על הכוונה לנתח את הגופה. רחובות בר-אילן, כיכר השבת, יחזקאל ושמואל הנביא נסגרו מאז שעות אחר הצהריים בידי המשטרה כדי למנוע פגיעה באזרחים. כל הדרכים המובילות אל רחוב בר אילן נחסמו ובאיזור היו פקקי תנועה כבדים עד שעות הערב.

במקביל יצאו מאות אברכים אל המכון לרפואה משפטית באבו כביר. המפגינים ניסו לפרוץ את שערי המכון. דובר המשטרה מסר כי, "סמוך לשעה 14:00 הגיעו למכון לרפואה משפטית כמה עשרות אנשים כדי להוציא גופה שהייתה אמורה להיות מנותחת במקום על פי צו. משסורבו ניסו כמה מהם לפרוץ למקום והפרו את הסדר. נעצרו 9 חשודים שהועברו לחקירה".

השאיר מחברת

הרצח השני היה אלים אף יותר. פרץ הגיע ב-2 בפברואר לביתה של ילנה נאומיבקין ז"ל (81), כמה עשרות מטרים מהבית בו בוצע הרצח הראשון. הפעם הוא הגיע כשהוא מצויד גם בסכין ובחבלים, וכן במכתבים על מנת ליצור את הרושם כי המכתבים מיועדים לקשישה. "לאחר שהמנוחה איפשרה לנאשם להיכנס לביתה", נכתב בכתב האישום, "הנאשם גרר את המנוחה מהסלון לחדר השינה, שם כפת אותה בעזרת החבלים ברגליה ובידיה". מהדירה גנב פרץ ארנק ובו 400 שקלים.

ב-30 בספטמבר 2005 שדד פרץ קשישה. על פי כתב האישום, הגיע פרץ לביתה של אישה בת 92 והציג את עצמו כעובד באחת הרשויות במדינה. הוא דחף את הקשישה לרצפה, היכה אותה וגרם לשבר בירכה ולחבלות בגופה. פרץ שדד מהאישה חסרת האונים 5,000 שקלים, תלש שרשרת זהב מצווארה והסיר טבעות מאצבעותיה. הוא עזב את דירתה של הקשישה כשהיא מוטלת על הרצפה.

ב-26 בינואר 2006, דפק פרץ על דלת ביתו של קשיש בן 78 והציג את עצמו כדוור. לאחר שנכנס לבית תקף אותו הנאשם באגרופים ואיים עליו, שאם לא ייתן לו את כספו הוא יהרוג אותו. פרץ דקר את הקשיש, ש"נפל על רצפה והפסיק לזוז מתוך תקווה שהנאשם יסבור שהוא מת. הנאשם קשר את הקשיש גרר אותו מהסלון לעבר חדר השינה, והשאירו בפתח החדר כשהוא כפות. הנאשם גנב כ-400 שקלים ומסמכים שונים, וכן שעון יד", נכתב בכתב האישום.

פרץ נתפס כמה שבועות לאחר המקרה האחרון. בין היתר התברר כי השאיר בדירתה של נאומיבקין מחברת ובה פרטים על מעשי השוד ושרידי ד.נ.איי שקשרו אותו למעשי הרצח. כמו כן התברר כי באחת הזירות הותיר אחריו בדל סיגריה.

קישורים:
לאלבום תמונות מהמהומות לפני שנה - לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!