לא שמן לא זית

הוא נכנס בחשאי אל החדר וסגר אחריו את הדלת. איש מבין עובדי המפעל אינו נמצא כאן כעת, זו ההזדמנות לקדם את תוכניתו. במהלך השעות הבאות העמיס על המדפים שלפניו בקבוקים רבים, כולם מלאים בשמן סויה. אחר כך שלף מתיקו את סליל המדבקות והחל להצמיד את התווית המתאימה. 'שמן זית'. "זית?" – הוא גיחך לעצמו. "והרי הנוזל הזה לא ראה זית מימיו".

עקרת הבית עברה על פני המדפים והבקבוקים השונים, מנסה לאתר את זה המתאים לה. 'שמן זית' לצורך מצווה, אמר לה בעלה. והיא הגיעה כדי לרכוש לה בקבוק מתאים. ההבדלים הבולטים במחירים השונים צרם לה, היא משכה בכתפה, הוסיפה לעגלת הקניות שלה בקבוק שמן זית. 'מחיר משתלם' חשבה לעצמה, והמשיכה את הקנייה. שמן סויה מהודר.

לא מרימים את הכפפה

הרוטינה חוזרת על עצמה בכל שנה מחדש. שבועות רבים לפני שהצרכן החרדי יעמיס על עגלתו את בקבוקי שמן הזית למאור החנוכה מפריחים מנהלי מפעלים עשן במקטרתם, מכנסים עוד ועוד ישיבות סגורות, ומנסים למצוא את 'פטנט השנה'. זה שיאפשר להם 'גם להרוויח כסף בגדול וגם למכור שמן-כאילו-זית'.

משחקי החתול-עכבר בינם לבין ארגוני הכשרות השונים חוזרים ועושים כותרות, אולם עד כה לא הצליח איש לעצור את התופעה. 'אל תנסו לחדור אל המפעלים הללו ולרחרח, מכות רצח יהיו התשובות אותן תקבלו', הזהירו אותנו יודעי דבר. רבים מבין המשגיחים כבר חטפו לא פעם.

כל המשגיחים עמם שוחחנו חזרו על כך, "שוק שמן הזית הוא שוק פרוע. הרמאויות בו הן כל כך מתוחכמות, עד כי לוקח זמן לעלות עליהן. רבים מבין מנהלי המפעלים הללו שייכים לקבוצות האדם המכונות 'לא כדאי להתעסק עמם' וד"ל.

"קיימת בכפר סבא חברה לייצור שמן סויה, מספר לי אחד מראשי מערכות הכשרות, "את שמן הסויה הם מייצרים בהכשר הבד"צ, אולם את שמן הזית ככל שידוע לי, ויש לי גם הוכחות לכך, הם מערבים בשמן סויה. המכירה של הבקבוקים הללו נעשית תחת התווית של 'שמן זית' ובמחיר של שמן זית, כמובן. יש להם פטנטים כדי להסוות את הפעולות הללו, הם משתמשים בצבע ירוק מיוחד הנקנה בשכם המותיר רושם כאילו מדובר בבקבוק של שמן זית. את שמן הזית הם מוכרים בהכשרים שונים ומשונים כמו רבנות כפר סבא, בד"ץ בית יוסף, בד"ץ נחלת יצחק ועוד. לפני מספר חודשים הייה נגדם תחקיר בעיתונות החילונית אך נראה שהדבר אינו מזיז להם".

ואין זה רק בשמן למאכל, אלא גם בשמן המיועד למאור. גם כשרויות הנחשבות מהודרות נכוו קשות. כך למשל, לפני שנתיים הורדו ממדפי הצרכניות החרדיות בקבוקי שמן זית לאחר שהתברר שהמדובר בזיופים. זאת, למרות שהשמנים היו לכאורה בהשגחת כשרויות מהודרות יחסית, כמו חוג חתם סופר וכשרותו של הרב ועסטהיים. "ידוע לי", אומר לי אחד המשגיחים, שבאותו זמן, התריעו בפני ראשי הכשרות על כך שהמדובר בזיוף ברור וההשגחה אינה מספקת אולם ללא הועיל ומה שהיה מוזר זה שעיתון חרדי חשוב שכביכול אמור להגן על אברכים בני תורה, ניסה להגן על שמן הזית המזויף הזה והכשיל רבבות". כזכור, בסופו של דבר נתגלתה התרמית, השמן המזויף של הכשרויות המהודרות הללו, כביכול, הורד מהמדפים בבושת פנים ורבים מהצרכנים נותרו ללא שמן להדלקה ונאלצו לקנות בקבוקים חדשים ברגע האחרון.

למעשה התקלה ההיא חזרה לאחרונה כאשר אחת ההשגחות המהודרות, העניקה כשרות לשמן סויה שנמכר כשמן זית, כשבאותיות הקטנות ציינו שמדובר ב'שמן צמחי'. "הם טענו שזה מספיק. אולם זה לא רציני. מי מסתכל על האותיות הקטנות? כתוב 'שמן זית' בגדול ואנשים בטוחים שזה בסדר".

גם באום אל פחם קיים מפעל לייצור שמן זית. בעבר היה המפעל בשותפות של יהודי וערבי, היום עזב השותף הערבי ונותר היהודי. כיום למפעל השגחה מהודרת יחסית, אך מועצת הזיתים הוכיחה שהשמן מזויף. "אמר לי אחד ממנהלי ההשגחה", מספר לי משגיח, "'אותי לא מעניין אם זה סויה או זית. מה שמעניין אותי זה כשרות'. אבל זה לא נכון, שהרי הנושא של שמן זית מהותי לגבי הידור בהדלקת נרות חנוכה. ולא רק. יש משפחות, המהדרות להדליק נרות שבת בשמן זית סגולה לבנים תלמידי חכמים. לחשוב על זה שאישה מדליקה בשמן, שהיא בטוחה שהוא שמן זית, ובעצם הדליקה בשמן סויה, ובכל זאת השגחות רבות אינן מתעניינות בכך ומתעלמות במודע".

האנשים, החושפים בפניי את הנתונים הקשים הללו, חוששים לעורם. "אני לא יכול לדבר בשמי, אני עצמי קשור למערכת הכשרות, ואם אדבר זה יזיק לי אישית", אמר לי אחד מהם.

בבד"ץ של הרב לנדא, ובבד"צ העדה החרדית מקפידים במיוחד על הנושא ומספרים על פטנט מיוחד, פרי המצאתם, המסייע להם לגלות זיופים. הם מסבירים לי את פרטי הפטנט וכיצד הוא עובד, אולם עושים זאת 'שלא לציטוט'. "באם יידעו במפעלים את הסוד שלנו, יצליחו לחשוב על דרכי עקיפה. אנחנו מעדיפים לשמור עליו בלי פרסום".

הזיופים כה קשים עד שהחברות המנסות למכור שמן זית אמיתי עומדות בפני סכנת סגירה. למשל מנכ"ל מפעל 'זיתא', מפעל מכובד לייצור שמן זית, "המנהל שלהם פשוט מסתובב נואש, מספר לי אחד המשגיחים, "הם משקיעים בייצור שמן הזית מאמצים רבים ובסופו של דבר מתקשים למכור במחיר אותו הם דורשים. אנשים לא מבינים, ששמן זית הוא מוצר יקר, ואם המחיר זול צריך לבדוק למה והאם לא מדובר בזיוף. שמן זית אמיתי הוא קשה להשגה, מדובר במחיר עולמי. מנכ"ל זיתא נפגש עם שר התמ"ת ועם הרבנים הראשיים ושאל נואשות מדוע קורה דבר כזה שכשרות מהודרת, כמו של הרב רובין למשל, מסוגלת לתת הכשר על שמן, שיודעים שהוא זיוף. בינתיים איש לא הרים את הכפפה ולא טיפל בנושא".

הרווח שלהם, ההפסד שלנו

ניתן לחלק את שמן הזית לדרגות שונות של איכות, כתית מעולה, בעל שיעור חומציות 0%-1%; כתית - גם הוא באיכות גבוהה ושיעור החומציות שבו אינו עולה על 2%, וכתית רגיל בשיעור חומציות של 2%-3.3%. ושמן זית למאור - שאינו מתאים למאכל.

ככל שיש בשמן ריכוז נמוך יותר של חומצות שומניות חופשיות, כך הוא נחשב לשמן איכותי יותר. המובחר ביותר הוא שמן הכתית, אולם מחירו בהתאם. שמן זית מזוכך הוא הדרגה הבאה, והוא נוצר על ידי שילוב של שמן כתית ושמן מזוכך.

הבעייה הגדולה בכל הנוגע לשוק השמנים היא חוסר יכולתו של הצרכן הביתי לבדוק בכוחות עצמו את איכות השמן ואת ריכוז המרכיבים השונים בו, ומכאן נובעת התעוזה של היצרנים השונים למכור שמנים מזויפים. הם אמנם מוכרים זאת בעלות נמוכה יותר, אולם לצד ה'רווח' הכספי של הלקוח, מדובר בהפסד גדול מבחינה בריאותית ומבחינות נוספות. המשגיחים עמם שוחחתי תפסו את השמן המזויף במקומות, עליהם קשה להאמין כי ישתפו פעולה עם הונאה מהסוג הזה. רשתות שיווק יוקרתיות, מסעדות איכותיות, בתי מלון ברמה של 5 כוכבים.

"הזיוף נעשה בכמה אופנים", אומר לי אחד מהמבינים הגדולים בתחום. "יש המוהלים שמן כתית בשמן מזוכך, ומציגים אותו כשמן זית כתית. זוהי ההונאה הכי פחות 'כואבת', שכן בכל זאת קיבלת שמן זית. אמנם לא ברמה לה ציפית, אבל עדיין מדובר בשמן העשוי מזיתים. ההונאה הקשה יותר נוצרת כאשר מוהלים שמן צמחי זול כמו שמן תירס, סויה וכד' במעט שמן זית כאשר התווית שעל הבקבוק מכריזה 'שמן זית'. אך את המעשה השפל ביותר עושות החברות, המוהלות שמן סויה בצבע מאכל ומציגות את השמן כ'שמן זית'".

מה יעשה הצרכן ולא ייפול בפח? "הדרך היחידה", פוסקים כל המומחים, "היא לחפש את תווית מועצת הזיתים הישראלית. בדיוק כמו שחולה סכרת יחפש את תווית האגודה הישראלית לסכרת ולא יסמוך על יצרנים המבטיחים לו מוצר נטול סוכר, כך אדם הרוצה ליהנות משמן זית איכותי, חייב להקפיד שעל הבקבוק תהיה חותמת המעידה על כך". כך למשל בכשרות של הרב משה לנדא וכשרות הבד"צ של העדה החרדית לא מתפשרים בקטע הזה ולא מעניקים את ההכשר לשמן זית, שאין עליו חותמת של האגודה הנ"ל. "כאשר מסירה מועצת הזיתים את החותמת שלה מתוצרת מפעל מסוים, זהו הרגע בו גם אנו מסירים את ההשגחה", אומר לי אחד מהמשגיחים הוותיקים.

בערב חנוכה בשנה שעברה יצאה הרבנות הראשית לישראל במכתב המיועד לכל מנהלי מחלקות הכשרות בארץ. וזו לשונו, "לאור תלונות ההולכות ומתרבות בעניין זיוף כשרותם של שמני הזית, נערכה ישיבה של הרה"ר עם נציגי מועצת הזיתים ומשרד הבריאות על מנת ללבן סוגיה זו ולמצוא דרכים לפתרון הבעיה. במהלך הישיבה נמצא כי על פי התקן הישראלי אסור בשום אופן לייצר ולשווק שמן זית ולציינו ככזה, כאשר מעורב בו שמן אחר כגון: שמן סויה המלווה לעתים בתוספת צבעי מאכל ואמולסיפייר וכדו'. הוברר עוד כי תוספת המילה 'מעורב' בסמיכות לציון 'שמן זית' אף היא אסורה על פי תקן זה. במהלך הישיבה הובהר כי ישנה אוכלוסיה אלרגית לשמן סויה, כך שהצריכה של שמן מעורב מתוך חוסר ידיעה והטעיה מהווה נזק בריאותי ישיר.

"יש לציין כי ציבור רחב מקפיד לעשות שימוש בשמן זית דווקא לצורך הדלקת נרות שבת וכן הדלקת נרות חנוכה או לחילופין לצרכים בריאותיים, ועל כן ההטעיה בעניין זה חמורה על אחת כמה וכמה. בחלק מהשמנים מצוין כשר לפסח ללא תוספות והוא מכיל קטניות ובכך מוטעים הצרכנים המקפידים שלא לאכול קטניות בפסח".

"בהתאם לכך הוחלט לאסור הענקת תעודות הכשר ליצרנים העוברים על התקן, אלא אם כן יפעלו על פי הנחיות התקן הנ"ל". למכתב מצורפת רשימה של מפעלים, בהם נתפס זיוף חמור. האם זה עזר? לא ממש.

נופלים בפח


קשה לשבת מול גדי הורוביץ, סמנ"כל מועצת הזיתים, ולא להידבק בתחושת הזעזוע שלו ממה שקורה בארץ. "קנו רק עם תווית האיכות של מועצת הזיתים", קורא פלקט ירקרק ומזהיר. אבל נראה כי הלקוחות, העומדים ליד המדפים העמוסים בבקבוקים, לא שמעו מימיהם על כך.

אני מנסה להבין מאיזה כוח או חוק פועל הגוף הקרוי "מועצת הזיתים". הורוביץ עושה סדר בדברים ומסביר. "מאז קום המדינה ועד לפני כ-10 שנים היה שמן הזית שייך לתחום האקזוטיקה. קנו אותו בעיקר חרדים, שביקשו שמן זית כשר לפסח או שמן להדלקת נר חנוכה. מעבר לכך שמן זית לא ממש עניין את הצרכן הישראלי. בשנים האחרונות חלה תנופה אדירה במודעות לסגולותיו הבריאותיות של שמן הזית, ובמקביל נכנסנו גם אנחנו לפעולה".

כיום דואגת מועצת הזיתים לתת תעודת איכות לכל מפעל העומד בתקן. כל חותמת של תו איכות ממוספרת ויודעים בדיוק למי נתנו אותה. החותמת הזו אמורה לסייע ל'צרכן הנבוך', כהגדרתו של הורוביץ. "לצרכן אין שמץ של מושג מה צריך לבדוק כשקונים בקבוק שמן וכמה קל לרמות אותו".

מה אנחנו יודעים על שמן זית? שהוא נוזל שמנוני בעל גוון ירוק. "אבל זה לא מספיק. אם אתה לא יודע איך לבדוק. יוכלו למכור לך שמן סויה בתוספת צבע ירקרק ולהפיל אותך בפח השמן. אצלנו עושים בדיקות מעבדה מיוחדות כדי לוודא שאכן מדובר בשמן זית".

לאחרונה נוצר שיתוף פעולה מרשים בין מועצת הזיתים לבין אנשי הרבנות הראשית. נערכה גם פגישה רשמית בין מנכ"ל מועצת הזיתים לבין הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמר. "בבסיס הטענה שלנו עמדה העובדה, שהגופים הנוהגים לזייף בנושא הזיתים מזייפים גם בנושא הכשרות. ברבנות הסכימו עם קביעה זו. הגענו להסכמה גם עם המחלקות למצוות התלויות בארץ, ולפיה אנו נעביר לרבנות רשימה של מותגים המזייפים בכל הקשור לשמן הזית. הגענו לסיכום נוסף ולפיו מפעל שיבקש אישור לכשרות הזיתים שלו יהיה חייב קודם לכן בדיקה במעבדות של מועצת הזיתים".

הורוביץ קצת מתרעם על העובדה לפיה במערכת הכשרות של הרבנויות והרבנות הראשית מבינים שכדי לתת השגחה לשמן זית צריך לבדוק גם את איכותו, והאם בכלל מדובר בשמן זית ואילו דווקא בכשרויות חרדיות "המהודרות יותר", כמו של הרב רובין מרחובות למשל, עדיין לא הפנימו עובדה זו. "אני לא מבין איך ייתכן הדבר", הוא מביע בפני את תמיהתו. "אנשים הרואים חותמת כשרות מהודרת על בקבוק סומכים עליה בעיניים עצומות. והנה כשרויות מהודרות אחרות, עדיין נותנים חותמת לשמנים שאינם זיתים למרות שהכיתוב הוא 'שמן זית'. העברנו אליהם ממצאים ברורים, חזרנו וביקשנו את תשומת לבם, אך הם בשלהם: 'המוצר כשר, אנחנו אחראים רק לנושא הכשרות'.

"אנשים רבים מעוניינים להשתמש בשמן זית כחלק מתפריט בריאות. יש חולים רבים הדואגים לצרוך שמן זית בכל יום: חולי לב, חולי סכרת ועוד. שמן הזית ידוע כחומר הסופג את הכולסטרול הרע מהעורקים וידוע בסגולותיו הבריאותיות. כואב לחשוב על כך שהאנשים הללו מטעים את עצמם ומשתמשים בשמנים שונים ומשונים, רק לא בשמן זית. כל זאת בניצוחם של המפעלים, המרמים אותם במצח נחושה, בחסות שתיקתם של רבים מארגוני הכשרות ובכוח אדישותם של הגורמים המופקדים על החוק במדינה".

את משטרת ישראל, העושה גדולות ונצורות בתחום לכידת עבריינים בתחומים שונים, כולל כותרות ענק המכילות בעקבותיהן מידע מדויק על מקום ורגע תפיסת החשוד והוקעתו על עמוד הקלון, ההונאה הזו אינה ממש מעניינת. יהודי או ערבי הקימו מפעל? ייצרו שמן מסויה? מכרו כשמן זית? הזיקו בעקיפין לבריאותם של רבים? עשקו את הציבור במחיר לא ריאלי על שמן סויה? נו, כל עוד הם אינם גנבי מס או מבריחי מכס (בעיקר חרדים) זכות הציבור שלא לדעת, וזכות החוק שלא להיאכף.

למה באמת לא עושה משטרת ישראל דבר כדי ללכוד את העבריינים, מה גם שלדבריך כל ההוכחות מצויות במעבדות שלכם?

"זהו המצב. גרוע מאוד. הנושא אינו נמצא בראש סדר היום הציבורי".

מגדלים רבים טוענים כי אין ביכולתם לספוג את העלות של התשלומים למועצת הזית, והם נאלצים לוותר על תו האיכות. זאת למרות שאיכות השמן אותו הם מייצרים – מעולה.

"זוהי טענה בלתי הגיונית. אנחנו גובים על תו האיכות מחיר של כ-10 אגורות לבקבוק שמן זאת בשל הוצאות הבדיקות. מישהו יכול ליפול כלכלית מסכום שכזה, כאשר מחירו של בקבוק שמן זית נע סביב ה-30 שקלים לליטר?!".

מהו מחירו הרשמי של שמן הזית?

"המחיר הרשמי הוא 28-30 שקל לליטר. המחיר מורכב מעלות המוצר, הבִּקבוק והשיווק, מה שיותר זול מזה באופן חד, הוא חשוד כזיוף כי קשה להרוויח במחיר זול מזה".

אין אכיפה

לפני מספר ימים הגיע אל מועצת הזיתים משלוח של מספר בקבוקי שמן. אל המעטפה נילווה מכתב, ובו בקשתה של רוחמה, תושבת מודיעין עילית, המבקשת לבדוק את תכולת הבקבוקים.

"מיד כאשר הגיע אלינו הבקשה טיפלנו בה", מספר הורוביץ. "תכולת הבקבוקים הוכנסה אל המעבדות שלנו, והתוצאות היו ברורות. השמן לא היה שמן זית אמיתי". הוא מזמין כל אזרח במדינה לשלוח אליהם לבדיקה, ללא כל תשלום של שמנים חשודים.

אחר כך הוא מפרט מה בדיוק עושים עם השמן אצלם במעבדה. "השמן כולל 3 משפחות: שמן כתית – שמן שעובר תהליך מכני של כתישה, ערבול ודחיסה, בדיוק כפי שנעשה הדבר ביין. כתית מעולה מכיל עד 0.8 אחוזים של חומציות. שמן מזוכך – שמן שהיה כתית אך התקלקל. מחממים אותו, מסירים את הקלקול ומקבלים 100% שמן זית מזוכך. אל השמן הזה מוסיפים מעט שמן כתית כדי לשמור על הטעם והריח של השמן. שמן גפת זית – שמן שהופק מפסולת הזיתים והוא בבסיסו רעיל ואינו למאכל. במדינות בהם מייצרים כמויות גדולות של שמן זית מפיקים ממנו שמן גפת זית, מיצוי של הפסולת בעזרת ממצים כימיים. שמן זה מיועד לצרכי קוסמטיקה ותעשייה או למאור, וכדי שיהיה ראוי למאכל יש לזכך אותו. על פי חוק חובה לכתוב על הבקבוק 'שמן גפת זית'. לפני מספר שנים הגיע משלוח של שמן גפת זית לסעודיה ונמכר למאכל, עשרות אנשים הורעלו. אצלנו במדינה עוד לא אירע אסון מן הסוג הזה, אולם בקבוקי שמן גפת, שהוכשרו בעזרת תהליך זיכוך למאכל, נכנסים גם נכנסים".

במדינת ישראל לאיש, נכון להיום, הדבר אינו מפריע.

איך תצאו ממדפי שמן הזית מבלי לצאת מבולבלים? שימו לב לסעיפים הבאים: בכל הקשור לשמני זית לא מומלץ להסתמך על שום כשרות שאינה המהודרת ביותר. אם השמן מיוצר בארץ חפשו את תווית האיכות של מועצת הזיתים, בלעדיה השמן חשוד. והאחרון אחרון, המחיר: אם המחיר זול מדי ביחס לאחרים תהיו בטוחים שהמדובר בזיוף. אין בעניין הזה כל הנחות, וכך גם הוכח בעבר. רק אחרי שערכתם השוואה מקיפה שימו את הבקבוק בעגלת הקניות שלכם.

הכתבה מתפרסמת במוסף 'קולות' של עיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!