"אני לא ליטאי; יש לי תרבות שבאה מישיבות ליטא"

דבר אחד אי אפשר ליטול ממנו, מח"כ אברהם רביץ. חרצובות לשונו המשתלחת בכל דבר ועניין אינן מותירות אף עיתונאי אדיש על מקומו. תמיד תקבל אותו בדיוק איך שאתה אוהב. הכי לא ממלכתי. את הסגנון השמרני והניסוח המכובד הוא ישאיר לאחרים.

מה שיפה אצלו זה שפיו וליבו תמיד שווים. הוא אומר את מה שהוא חושב ללא כחל ושרק. אם יחליט פעם לבגוד בנקודת האמת בנושא כזה או אחר, יעשה זאת קודם על עצמו. מול המראיין הוא יאמר את כל האמת שלו.

כעת הוא מדבר בראיון ל'מרכז העניינים'. קטעים מהראיון מובאים כאן.

"ההתניה של רובינשטיין למנות את פינדרוס לתפקיד בביתר, במתן סגנות נציג שלומי אמונים במודיעין עלית, היא יצירה חדשה בעולם הפוליטי. אני לא מתייחס לזה. זוהי מחלקה מסוג אחר שאיני מומחה בה. הם רוצים כישרונות? אז שייקחו אותם למשא ומתן מסודר ולא יעשו דברים מוזרים שכאלה".

למרות המציאות המורכבת בחוץ, הבעיות מבית מרגיזות אותו שבעתיים. ההסכם שנחתם בין דגל התורה לויז'ניץ מקפיץ אותו. איש בדגל התורה לא שאל אותו בנידון והאפשרות לחוות את דעתו בעניין הכל כך מהותי כמו נשללה ממנו. עכשיו היו"ר, רביץ, כועס. ובצדק. משכך, הוא מניף את דגל התורה שלו ומתכחש לכל העסקה.

"אני לא מכיר את ההסכם הזה ולא חתמתי עליו. לא התעניינתי בכל זה באופן מופגן. שמעתי אמנם שסוכם על הסכם כזה בכל הארץ. אם אכן עשו דבר כזה, אני מודיע לך שזה בניגוד לכל השקפת עולמי. אני לא מחלק אנשים לפי החסידות שלהם אלא לפי כישוריהם. מה אני יודע, איזה נציג ויז'ניץ יצניחו לי בעפולה?!.

"אני לא מכיר כלל באופן קיומן של קבוצות. אני גם לא רוצה להיות שייך לקבוצה כלשהי. אני לא ליטאי. אמנם יש לי תרבות שבאה מישיבות ליטא. אבל מה זה אומר בכלל?!. אתן לך ים של פוליטיקאים שישחו איתך בביצה הזו, אני לא שם. אני לא רוצה להיות שייך לפוליטיקה מהסוג הזה ואף לא להרוויח מכך".

מסתבר, שאת "ים הפוליטיקאים" השוחים בביצות מרופשות גילה רביץ רק אחרי הבחירות בביתר. "חשבתי שהשתחררנו כבר מתקופת האבן. בתקופת האבן היו משתעבדים לקבוצות. אני בתמימותי, ואמשיך להיות כזה, סברתי שראש עיר אינו צריך להימדד על נוסח התפילה אותו סיגל לעצמו. פינדרוס נבחר בפעם הקודמת לא בגלל שהוא ג'יניג'י או אמריקאי בעל רקע ליטאי, אלא בגלל שהוא שכנע כי הוא ינהל את העיר בצורה הטובה ביותר. אך האכזבה טפחה לי בפרצוף. הפוליטיקאים עדיין מקטלגים אנשים על פי קבוצות".

ההפכפכות והזיגזוגים של הפוליטיקה החרדית פשוט מוציאים אותו משלוותו. "כשפרוש סגר דיל עם ש"ס בביתר עלית הוא הבין שזה לא יחייב את כל הרשויות המקומיות בעתיד. דיל מקומי זה דיל מקומי ולא מעבר לכך. פתאום קושרים את מינויו של פינדרוס למודיעין עלית ואת דגל התורה לויז'ניץ". ורביץ, כמו רביץ, שולף הבטחה מהמותן ומעניק לנו אותה מבלי להניד עפעף: "אני אתמוך ברשויות בכל מועמד חסידי שיהיה ישר ומוצלח ולא אתייחס לעובדה שאינו ליטאי".

בעיצומה של השיחה עוצם רביץ לרגע את עיניו ומפליג על כנפי העבר. "קח לדוגמה את הנציגים הבלזאיים בבני ברק ובירושלים. מדובר בשני כישרונות המשובצים על מקומותיהם של 'דגל התורה' וזאת בשל כישוריהם".

טוב, בא לא נהיה נאיביים, זה היה הסכם פוליטי לכל דבר, אנו אומרים לו. רביץ מכעכע במבוכת מה ואומר: "על כל פנים לא ההסכם הכריע כאן. אם הם היו שולחים אחד שלא שווה אגורה לא היינו עושים את זה. לא תמיד ה'מאכערים' הם הטובים", אומר רביץ ומוסיף באותה נשימה: "ואגב, גם לא בדגל התורה".

מספל קפה אחד למשנהו אנו מסיטים את תשומת ליבו של רביץ לעובדת תמימות הדעים בינו לליצמן בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי. המדובר, בחוק החינוך החרדי שרביץ רואה בו פרויקט אישי לצד אנשי הסיעה המרכזית ומערכת הבחירות הביתרית שליצמן ביקש שלא להתערב בה לטובת מועמד אגודת ישראל.

רביץ קוטע את שטף המילים. "כיצד ניכרת ההתקרבות הזו?" מבקש רביץ להבין. "אני מאד שמח שסוף סוף הסכים ליצמן לתמוך בחוק החינוך החרדי בעוד שבעבר הוא לא הסכים לשלם את המחיר שנדרש על כך, אבל איני רואה כאן כל התקרבות", אומר רביץ. חושיו המחודדים של רביץ מאותתים לו כי הגזים מעט עם העניין הזה והוא ממהר לסייג את הדברים: "אני לא חופר מתחת לאדמה להראות עד כמה אין התקרבות, אבל ייתכן שכשחוק החינוך יתקדם יהיו חילוקי דעות בינינו על שינויים פה ושם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!