מי הם המנהלים היעילים ביותר? חרדים

יו"ר ארזים, מאיר גורביץ, הוא המנהל היעיל ביותר מבין מנהלי החברות הנכללות במדד תל-אביב 100, על-פי מודל "אביר ההשקעות" של "גלובס". הדירוג, שבחר את 20 המנהלים היעילים, פורסם אתמול (ג') במגזין "גלובס LEADERS".

המנהל שנבחר בכל חברה הוא לאו דווקא המנכ"ל או בעל עלות השכר הגבוהה ביותר, אלא המנהל החזק בחברה, שלו עיקר ההשפעה בה. כך במקרה של גורביץ, וכך גם במקום השני, בו דורג לב לבייב, יו"ר אפריקה ישראל ובעל השליטה בה. למקום השלישי הגיע יוסף גרינפלד, יו"ר קרדן ישראל.

כיצד נערך הדירוג של 'גלובס'? הנה ההסבר של העיתון: המונח יעילות טומן בחובו שני פרמטרים, שהשקלול שלהם הביא אותנו למסקנות המודל: עלות שכרו של מנהל החברה הבורסאית (כולל שווי האופציות ושווי המניות שבידיו או שמומשו על ידו) ותשואת המניה של אותה חברה. המודל בודק את שני הפרמטרים לאורך חמש שנים (2006-2002). עוד פרמטר שנכלל הוא שווי החברה, ששוקלל גם הוא לתוצאות המודל. אם מדובר בבעל השליטה, שווי המניות שבידיו לא נכלל בחבילת התגמול שלו.

הנחת הבסיס של המודל גורסת כי מנהל טוב יצליח להגדיל את רווחי החברה לאורך זמן, וכי העלייה ברווחים תגרור איתה עלייה מתאימה במחיר המניה, וכך גם להיפך. מנהל שאינו מספק את הסחורה, לא מצליח להוביל את החברה בתוואי של עלייה ברווחיות ואולי אף מדרדר אותה לבורות של הפסדים, לא יהיה אהוד על המשקיעים. אלה ידאגו להתרחק ממניות החברה, ותשואתן לאורך זמן תהיה שלילית.

אביר המשקיעים, על-פי המודל, הוא לאו דווקא האדם שמניות החברה המצויה תחת שרביטו הניבו את התשואה הגבוהה ביותר. כי בד בבד עם התשואה נמדדת גם עלות שכרו. במקרה שמנהל מסוים הניב למשקיעים תשואה גבוהה, ברור כי בראייתם של המשקיעים מגיע לו תגמול מתאים.

יחד עם זאת, אין זה אומר שהמנהל יכול למשוך לעצמו (או שהחברה תעניק לו) משכורות גבוהות מדי. משכורת כזו עלולה במקרים מסוימים להגדיל את הוצאות ההנהלה והכלליות של החברה באופן ניכר, ולנגוס ברווחיה. לפיכך, המודל משקלל שני פרמטרים אלה, נותן תמונה אמיתית של היחס בין שכר המנהל לבין ביצועי המניה, ובודק מיהו המנהל המתוגמל באופן ה"חסכוני" ביותר עבור החברה בהשוואה לתשואת מניותיה.

כדי למצוא את "מדד גלובס" עבור המודל, מחושבת לכל חברה נוסחה פשוטה: היא משווה את השכר שלו ראוי המנהל על-פי ביצועי המניה לאורך חמש שנים ועל-פי גודל החברה, לבין השכר בפועל של המנהל באותה תקופה.

כיצד נקבע השכר הראוי?

על-פי בדיקת "גלובס", עלות השכר הממוצעת של מנהלי החברה הבורסאיות היא כ-2 מיליון שקל בשנה. כך שיהיה זה סביר לומר כי מנהל בחברה בורסאית המשתייכת לקבוצת מניות תל-אביב 100 משתכר שכר בעלות של 10 מיליון שקל ב-5 שנים. 10 מיליון שקל הם "שכר הבסיס" של המודל.

לנתון זה יש להוסיף "מענק" מסוים שלו ראוי המנהל, אם מניות החברה השיגו ב-5 שנים תשואה חיובית, או להפחית ממנו "קנס", אם תשואת המניה היתה שלילית. כל 1% תשואה חיובית העניק למנהל "מענק" של 60 אלף שקל בשנה, או 300 אלף שקל ב-5 שנים.

בנוסף, למנהלי חברות גדולות יותר מגיע "מענק" נוסף בשל ניהול חברה גדולה יחסית, והמענק צריך להיות גבוה יותר ככל שהחברה גדולה יותר. בניגוד לנושא התשואה, אין "קנס" למנהלים של חברות קטנות יותר. על-פי המודל, חברה גדולה היא חברה ששווי השוק שלה גבוה משווי השוק הממוצע של המאה שנכללות במודל, וזאת רק בתנאי שמנה זו גדולה מ-1.

בשלב זה קיבלנו את ה"שכר הראוי" של כל מנהל בשנים 2002 עד 2006. סכום זה הושווה לעלות השכר בפועל של המנהל, כולל שווי האופציות ו/או המניות ו/או המניות שמימש, על-ידי חלוקה של שני הסכומים. התוצאה הסופית היא "מדד היעילות" של "גלובס". מכאן, שככל שהמדד גבוה יותר, מדובר במנהל יעיל יותר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!