תגלית: נחשף המקור לאבני הר הבית
במהלך עבודות לבניית בית ספר, נחשפה בירושלים מחצבה שסיפקה ככל הנראה אבני ענק לבניית הר הבית בתקופת בית שני
- כתב בחדרי חרדים
- י"א תשרי התשס"ח
- 3 תגובות
כלי שהתגלה במחצבה ושימש להוצאת האבנים ממקומן. תצלום: דניאל בר-און
בחפירות הצלה שערכה רשות העתיקות בשכונת רמת שלמה בירושלים נחשפה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח שגודלו 5 דונמים לפחות. כך מדווח אתר 'אומדיה'. לפי האתר, החפירה נערכה במסגרת עבודות שיזמה עיריית ירושלים לשם בניית בית ספר לילדי השכונה. במחצבה זו נחצבו אבני ענק ששימשו לצרכי הבנייה הממלכתית בירושלים בתקופת בית שני.
יצוין כי עם גילוי העתיקות הנחה ראש העיר, אורי לופליאנסקי, לעצור את העבודות ולתקצב את חפירות ההצלה בעלות של 350,000 ₪.
ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שאורכן מגיע עד כדי 8 מטרים בדומה לאבנים שהשתמרו בחלקים התחתונים של מתחם הר הבית. יצוין כי זוהי הפעם הראשונה שבה נחשפת במלוא עצמתה מחצבה מן הסוג הזה, ושאותה ניתן לקשור עם מפעלי הבנייה הכבירים בירושלים של תקופת הבית השני.
גובהו של הרכס (כ- 80 מטר מעל גובה הר הבית) וקרבתו לדרך הראשית שהגיעה לירושלים מצפון, הם שקבעו את מיקומה של מחצבה מרכזית זו. מכאן ניתן היה לגרור את אבני הענק במדרון המתון עד לשטחי הבנייה בירושלים.
"חציבת כל גוש אבן נעשתה בשלבים: בתחילה נחצבו תעלות צרות ועמוקות שהקיפו את ארבע צלעותיו של הגוש ובודדו אותו ממשטח הסלע שסביבו. לאחר מכן נעצו בעזרת פטיש שורה של יתדות ביקוע בחלקו התחתון של הגוש עד להיווצרות סדק בתחתיתו וניתוק האבן. חשוב לציין, כי באתר נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שנשכחה על ידי החוצבים הקדמונים", הבהירה מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות.
בתוך כך התגלו במקום גם שברי חרס ומטבעות, שלפי ההערכה, נוצרו במאה הראשונה לספירה, ומחזקים לכאורה את הנחת הארכיאולוגים שהמחצבה פעלה בתקופת השיא של מפעלי הבנייה בהר הבית.
יצוין כי עם גילוי העתיקות הנחה ראש העיר, אורי לופליאנסקי, לעצור את העבודות ולתקצב את חפירות ההצלה בעלות של 350,000 ₪.
ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שאורכן מגיע עד כדי 8 מטרים בדומה לאבנים שהשתמרו בחלקים התחתונים של מתחם הר הבית. יצוין כי זוהי הפעם הראשונה שבה נחשפת במלוא עצמתה מחצבה מן הסוג הזה, ושאותה ניתן לקשור עם מפעלי הבנייה הכבירים בירושלים של תקופת הבית השני.
גובהו של הרכס (כ- 80 מטר מעל גובה הר הבית) וקרבתו לדרך הראשית שהגיעה לירושלים מצפון, הם שקבעו את מיקומה של מחצבה מרכזית זו. מכאן ניתן היה לגרור את אבני הענק במדרון המתון עד לשטחי הבנייה בירושלים.
"חציבת כל גוש אבן נעשתה בשלבים: בתחילה נחצבו תעלות צרות ועמוקות שהקיפו את ארבע צלעותיו של הגוש ובודדו אותו ממשטח הסלע שסביבו. לאחר מכן נעצו בעזרת פטיש שורה של יתדות ביקוע בחלקו התחתון של הגוש עד להיווצרות סדק בתחתיתו וניתוק האבן. חשוב לציין, כי באתר נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שנשכחה על ידי החוצבים הקדמונים", הבהירה מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות.
בתוך כך התגלו במקום גם שברי חרס ומטבעות, שלפי ההערכה, נוצרו במאה הראשונה לספירה, ומחזקים לכאורה את הנחת הארכיאולוגים שהמחצבה פעלה בתקופת השיא של מפעלי הבנייה בהר הבית.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות