האלוף הדתי - נגד הדתיים

מאז הוקמו ישיבות ההסדר לא היה כעס ותסכול שכזה ביחסים בין בני ישיבות ההסדר לבין צה"ל, כפי שעתה זה בא לידי ביטוי. פרט להינתקות, שהיוותה משבר ערכי לאוכלוסייה זו, הרי שבני ישיבות ההסדר שאפו מאז ומתמיד לשרת בכל תפקיד צבאי אפשרי ובעדיפות גבוהה ליחידות לוחמות ולסיירות יוקרתיות.

אם בעבר ביחידות הלוחמות ולסיירות המובחרות הגיעו רבים מאנשי הקיבוצים והמושבים, הרי שבשנים האחרונות המהפכה הורגשה בכל היחידות הללו ובמקום אנשי קיבוצים, נראו יותר ויותר בני ישיבות ההסדר. דבר ששינה את הצבע האנושי ביחידות אלו. כיום בעלי הכיפות הסרוגות שולטים ביד רמה ומהווים אחוז ניכר מאד בין שורות הלוחמים ביחידות השונות.

אלא שמאז הגיע האלוף אלעזר שטרן ועמד בראש האגף למשאבי אנוש, חלה תפנית חדה ביחסו לחובשי הכיפות בכלל ולאלו מישיבות ההסדר בפרט.

זה החל במלאכתו עוד בהיות קצין חינוך ראשי, בכך שהוא לחם נגד הרבנות הצבאית וכפה עליה לגייר חיילים גויים מחבר העמים גיור מהיר וזריז, כזה שברור שהמתגייר איננו מתכוון לשמור תורה ומצוות. עם כניסתו לתפקיד ראש האגף למשאבי אנוש, ההליך צבר תאוצה והוקמו מכוני גיור צבאיים. מכוני גיור כאלה בעלי 2 דלתות, בדלת אחת נכנס גוי ובשניה הוא יצא יהודי, הליך שמהירותו הייתה כמעט כמהירות 'האור'.

שטרן גם מנע קידומם של רבנים צבאיים חרדים אשר בניהם לא שירתו בצה"ל מטעמים של 'תורתו אומנותו'.

ועתה הוא נלחם בבני קהילתו ממש. אילו הדבר היה תלוי בו, הוא מזמן היה מבטל את מה שנקרא 'ישיבות ההסדר'. "שיעשו צבא כמו כולם", אמר בהזדמנויות רבות, "למה חייל חילוני צריך להלחם במשך 3 שנים ואילו זה הדתי מישיבת ההסדר נהנה מחצי תקופת שירות?".

את עמדותיו הוא מנסה להשליט במקומות בהם יש לו סמכות. כל מי שמבקש לשרת ביחידות לוחמות ובסיירות יגיע לשם ללא המסגרת של ההסדר ולא כחטיבה או גוש של חיילי הסדר, אלא כחלק שווה בין שאר חיילי צה"ל. כך החליט.

מי הוא שטרן, מה דעותיו ובמה מסתכמת דתיותו? את כל זאת שאלנו אישים שונים ששירתו במחיצתו, ואלו הנתונים שאספנו: שטרן נמנע כמעט לחלוטין להגיע ולהתפלל בית הכנסת הבסיסי ביחידות ששירת. בנותיו 'עלו לתורה' בעת 'הגיען למצוות'. את האירועים הדתיים בהם הוא נאלץ להשתתף מתוקף תפקידו, הוא עבר כמי 'שכפאו שד'.

כך לדוגמה, במשלחת צה"ל הראשונה שיצאה לפולין, היה זה בתקופה בה הוא היה מפקד לבית הספר לקצינים במצפה רמון. במשלחת היו קצינים מכל חיילות צה"ל. מטבע הדברים הרי שהחוויות והמראות היו קשים מאד. אך למרות זאת ולמרבה הפלא, לא מעט מהקצינים השבורים והרצוצים ממראות הכבשנים באושוויץ ובברקנאו, נמצאו בעת ערב בבתי מרזח ובילוי שלא ראוי שיוזכרו כאן. הרב הצבאי שהיה במשלחת היה לא אחר אלא זה שלימים הפך להיות הרב הראשי לצה"ל תא"ל הרב ישראל וייס, אז סא"ל הרב ישראל וייס רב מפקדת חיילות השדה. הרב זעם ובבוקרו של יום הוא נזף קשות בקצינים. אך שטרן גיבה את הקצינים הסוררים והמושחתים בטענה שהם היו חייבים לפרוק מעליהם את העומס הרגשי והזעזוע מהמראות הקשים.

שטרן כמעט ומתנצל על היותו חובש כיפה, ובמקום לעסוק בתחום עיסוקו ובמשאבי אנוש, הוא בוחר לעצמו בכל הזדמנות להכות בדתיים באשר הם, חרדים או לאומיים, באופן מוזר הגורם לתמיהות ותהיות רבות.

עתה נראה כי ראשי ישיבות ההסדר החליטו להסיר כפפה והם מאיימים שאם הגזירה לא תוסר הם יורו לתלמידים להצהיר על 'תורתם אומנותם' ושלא לשרת בצה"ל ממש כמו אחיהם החרדים.

קישורים:
עוד כתבה בנושא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!