מספרי המעשיות

העיתונות החרדית, על שלל כתביה, קופירייטריה, עלוניה ועיתוניה, נראית לעיתים כשותפה של קבע ב"פסטיבל מספרי סיפורים". תרבות השיח כבר מזמן אינה ריאליסטית מפוכחת, נוסח "דבר אלי בעובדות". המעשיות ומספריהן, משתלטים על כל חלקה טובה. אוחזי הקולמוס עושים פלסתר את לשון הכתוב "הנה אנוכי נותן לפניך ברכה וקללה", עד שלעיתים נדמה כי לא ניתן עוד לעצור את המקהלה.

"זורע צדקות מצמיח ישועות", זעקה השבוע כותרת עלון 'ועד הרבנים לענייני צדקה'. הכותרת עסקה בישועות, אולם המלל שמתחתיה, רצוף סיפורי מעשיות. "תורמים ונושעים, תורמים ונושעים, שגרת חיים"… מבטיח העלון. דווקא בתקופה בה מצטרפים ל'ועד' עשרות רבני קהילות, מוצאים לנכון הקופירייטרים הנמרצים של 'ועד הרבנים' לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר, בסיפורת מעשייתית זולה:

"צדקה תציל מ…מים – הנה למשל סיפור מופלא שמספר תורם בשם י.י. על לילה סגרירי וסוער, בו הוא מיהר הביתה להימלט מן הגשם והקור, אלא שבהגיעו לביתו גילה כי צינור הניקוז שבגג נסתם. ובמקומו מתנקזים המים אל דירתו ועל כל מה שיש בה. כעת לך תמצא את בור הניקוז בעומק של 30 ס"מ מים קפואים ובחושך מוחלט… ולפתע… מתוך החשיכה הבליחה קרן האור בליבו – "ועד הרבנים!" איך שכח?! 180 ש"ח נתרמו על אתר, וצעדיו נעשו מאוששים יותר, שוב עלה אל הגג שלח את ידו בפעם המי-יודע-כמה אל בריכת המים השחורה והקפואה ו…הופס. הנה חור הניקוז!!!", סוף ציטוט. נאום ועד מספרי המעשיות.

אל חור הניקוז הזה, אוי לבושה, מתנקזת לדאבוננו "תנועת הצדקה" כולה. להסברים בדבר מעלת הצדקה אין עוד מקום במחוזותינו. סיפורי מעשיות, הם ואין בלתם, בכוחם להושיע, בבחינת "זורע מעשיות, מצמיח צדקות".

גידוף של עיתונאי

ואילו בעלוני צדקה לבד עסקינן, החרשנו. דא עקא, וכשתרבות השיח המעשייתית, תופסת את מרכז מדוריהם של עיתונאים בכירים, אי אתה יכול להתעלם.

תחת הכותרת "גידוף של מקובל" תמה העיתונאי יוסי אליטוב "מה הקללה הזאת שרובצת עלינו"???. תמיהה ותשובה מחשבת קיצין בצידה: "קללה, קללה, קללה, זה הנימוק הרציונלי ביותר שהצלחנו לחלץ מטובי המוחות. כל שבוע מועלה על המוקד אליל של הציונות, מנותץ ונשרף, והמאמינים האומללים מטאטאים את האפר בהלם".

ובקיאותו של אליטוב אינה מתמצית רק בענייני קללות. "חיסול החשבונות", הוא כותב, "משתלב בתמונה פנורמית כללית יותר. אולי זה תשלום למי שהופך רבנים לגנבים"…

אם בגידופי מקובלים ובניתוץ אלילים עסקינן, ילמדנו נא איש המטבחון, למי מאלילי הציונות משתייך הח"כ לשעבר שהועלה השבוע על מוקד "הזכאות"???

בשפתם של מספרי מעשיות ופועלי ישועות, לא נותר אלא להציע לאלילי הציונות המתנפצים, לתרום מעט לקופת 'ועד הרבנים'. וכמאמר הקופירייטר "תורמים ונושעים, תורמים ונושעים"…

קצרים:

• הרי זה מחובר - באווירה של מתן הנחיות ציבוריות סטייל "גזירה היא מלפני", ראוי מאמרו של הרב מרדכי בלוי, מראשי "משמרת החינוך והקודש", לקורטוב של פרגון. "צדדי ההתלבטות בנושא האינטרנט, המונחת בימים אלו על שולחנם של גדולי הדור", מוצגים על ידיו במאמר מפורט ב'משפחה'. וכל המדבר אל ציבור שלומי אמוני ישראל בגובה העיניים, ולא (רק) בנידויים וחרמות, הרי זה מחובר.

• מעשה ניסים – חגיגת הזהויות ב'שעה טובה' נמשכת. השבוע, מקיים העיתון את מאמר 'ונהפוך הוא', גם בח"כי המגזר כשתחת הכיתוב ניסים זאב מוצגת תמונתו של ח"כ ניסים דהן. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו "אזובי הקיר" – עורכי מעריב - שהחליפו בסופה"ש את תמונתו של הגר"מ אליהו בתמונתו של הגר"ש עמאר. לזכותם של "אזובי מעריב" ייאמר כי יום לאחר הפרסום מצאו הם לנכון לפרסם הבהרה והתנצלות, מה שאי אפשר לומר על "ארזי שעה טובה" המקיימים בהידור, מידי שבוע, את מצוות "עד דלא ידע"...

• "שינוי בקהילה" – 'אמרתי לכם' זועק מדינה בטורו 'מדעי המדינה'. תחת הכותרת "סנונית ראשונה" הוא מזכיר את כותרתו הראשית של 'בקהילה' לפני שבועיים: "שינוי בקהילה" (הטעות במקור, ולא בכדי... – א.מ.) וקורא לספקנים להתפכח: "בהצבעה על הארכת חוק טל, היה פרידמן היחיד מבין שרי הממשלה שתקף את החוק ונמנע בהצבעה", נאום איש מדעי המדינה. לאליטוב, מן הצד השני של המתרס, גרסה שונה בתכלית. פרידמן, כך אליטוב, הצהיר לנוכח קריאות לוחמניות של השר שיטרית, כי "אין להכביד על בני הישיבות שאינם משרתים בצבא". אולמרט, שהבטיח לישי בעת מינוי של פרידמן כי הסטטוס-קוו יישמר, אף מצא לנכון "לזרוק" לאלי ישי: "בדיוק כמו שאמרתי לך". "מדינה ומדינה ככתבה".

• שלושה במחיר אחד - לעורכי 'בקהילה' אצה הדרך לגיליון החמש מאות (קרדיט:השתקן1). קפיצת הדרך מוצאת את ביטוייה בדילוג קליל מגיליון מס' 492 בשבוע שעבר לגילון מס' 495 השבוע, כשהמטרה - הפקת הגיליון ה-500 ערב חג החירות - מקדשת את האמצעי... לדידם של עורכי 'בקהילה': "מעשה אבות סימן לבנים". לא רק מאתיים ועשר שנות שעבוד בפועל, יכולות להפוך להן לארבע מאות שנות גלות. גם גיליונות...

• קנאת זהירים – הזהירות ה'משפחתית' בדרכים, שראשיתה בסדרת הכתבות על הכבישים האדומים בריכוזים החרדיים, לא מהווה אפיזודה חולפת. באורח עקבי מקפיד המגזין ה'משפחתי' להעלות את הנושא הכאוב שוב ושוב, על סדר היום, למען יישמעו ויזהרו. השבוע, תחת הכותרת "חיים בצל האסון" מציגה הכתבת רוחמה פז, "מונולוגים מצמררים של ארבעה הורים חרדיים שאיבדו לאחרונה את בניהם בתאונות דרכים". ביטאון המודיע, גם הוא, בכתבה שנייה בסדרה של משה מיכאל צורן, תחת הכותרת "נוהגים לזלזל (ב)", מקדיש את מלוא תשומת הלב לתופעה הכאובה, ואף הולך בתלם ה'משפחתי' בסובבו בצמתי בני ברק ובתארו את מסוכנותם. "קנאת סופרים, תרבה זהירות בדרכים".

קישורים:
עוד טורים של 'בין השורות'? - לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!