כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

קבלת פנים חמה

א. מור בטור ביקורת התקשורת 'בין השורות': לאן נעלם רגש האחריות של 'בקהילה', הגשר הצר של ריבלין, הטעויות של הזעצר, הברנע של 'שעה טובה', ומזל טוב ל'משפחה' לצד הבטחה

קבלת פנים חמה



לשם שינוי, ולטובה, ניצבה לה העיתונות החרדית על הקתדרה, ותחת להתלהם בנחישות ובטיפשות, התנהגה, רובה ככולה, באינטליגנציה וברגישות.

כמים הפנים לפנים, לימדונו חז"ל, ולא צריך להיות פרופסור בכדי להבין, כי יחסו של הפוליטיקאי החילוני מן השורה באשר הוא, לציבור החרדי ולמצוקותיו, נגזר בין השאר, מקבלת הפנים שעורכת לו התקשורת החרדית בכללה.

שר המשפטים הטרי זכה השבוע לקבלת פנים חמה בעיתונות החרדית. חמה ללא מרכאות מצידם של יוסי אליטוב ב'משפחה', מ. כרמלי ב'המודיע' ובצלאל קאהן ב'יתד'. לעומת זאת ב'בקהילה' הייתה קבלת הפנים, "חמה" - עם מרכאות כפולות ומכופלות.

על משקל מאמר חז"ל, גם בנישואין שלפנינו, הכל יודעים פרופסור למה בא לממשלה. לשם שינוי, לא ענייני דת ומדינה עומדים כיום על הפרק. 'שינוי' נעלמה לה ולא הותירה אחריה אלא 'יד ושם'. על הכותרות הפופוליסטיות שסיפקו אנשיה חדשות לבקרים, אבד הכלח זה מכבר, החרדי שוב אינו אשם.

אמת, פרופסור פרידמן חד הלשון הרעה, ולא רק בכל הנוגע לענייני דת ומדינה, אומנם התבטא בעבר בחריפות ובגסות כנגד הציבור החרדי, ויש שיאמרו: פרידמן אמר את מה שעשה הנואם הבכיר בכנס נבחרנו בניר עציון, אך מכאן ועד לחיטוט בפצעים, ולהעלאת התבטאויות עבר על ראש שמחתנו וסדר יומנו, הדרך רחוקה.

אם היה ספק למאן דהוא בדבר מטרות בחירתו, באו דבריו של ראש הממשלה שצוטטו בעיתון 'משפחה' ופיזרו את הערפל: "פרידמן מחוייב להבנות עם החרדים", דיווח אליטוב, וציטט מדבריו של ראש הממשלה. הפרופסור לא הוזמן לממשלה על ענייני דת ומדינה להרצות, הבהיר ראש הממשלה נחרצות.

הקוראים בין השורות, והמאזינים בין הטונים, יכלו להיווכח בכך שפרידמן עצמו נמנע מלהתייחס לנושאי דת מרגע שנודע דבר בחירתו. משכך, מן הראוי היה להתייחס להתבטאויותיו בעבר בפרופורציה הנכונה. לא להתעלם, אך בד בבד, לא להפוך את הכרזת המלחמה כנגד מערכת המשפט, להכרזת מלחמה שאינה, כנגד הציבור החרדי.

בצלאל קאהן ב'יתד' ומ. כרמלי ב'המודיע', נהגו גם הם על זו הדרך, איש ואיש וסגנונו. "מי אתה פרופ' דניאל פרידמן"? שואל קאהן בכותרת כתבתו, ומשיב בתארו בעיקר את הכרזת המלחמה שבמינויו של פרידמן, כנגד "כנופיית שלטון החוק". בכל הנוגע ל"פרידמן ודעותיו על החרדים", יש לו לקאהן מה לומר, אולם בשולי הכתבה, כראוי לנושא שאינו עומד על הפרק, תוך שהוא מסכם בהוגנות כי "פרידמן ייאלץ להיפרד מהבעת דעותיו על כל מה שזז במדינה, ולהירגע קצת מדעותיו הקדומות והאנטי-דתיות כלפי הציבור החרדי". זכות המילה האחרונה, שמורה לו למ. כרמלי: "ההתבטאויות שלו בעניין הציבור החרדי, אינן מותירות מקום לספק, אבל אהוד אולמרט לא התכוון לפתוח השבוע במלחמה נגד הציבור החרדי, אם כבר נגד מערכת המשפט ומה שהיא מייצגת".

אלא שכל השיקולים הענייניים דלעיל לא הפריעו למערכת 'בקהילה' לצאת בכותרת ראשית אדומה (הרקע לפחות, צהוב כיאות) "שינוי בממשלה".

אם הטיל מאן דהוא ספק, בדבר השיקולים העומדים מאחורי הכותרת חסרת הפרופורציות, בא אשר מדינה, ובלהיטותו כי רבה פותר את התעלומה: "כתב 'בקהילה' הדהים את הח"כים החרדים כשחשף את דעותיו הקיצוניות של שר המשפטים החדש", נכתב בכותרת המשנה בעמוד השער. "הכל החל בכתבת פרופיל שגרתית שהטיל עליי העורך, בחפירה ארכיונית מאומצת (חיפוש מיגע ב'גוגל'? – א.מ.) מתגלה שמו של השר כחתום על מאמרים הנגועים בהסתה אנטי חרדית", מתפייט מדינה, וזה לא מסתיים בכך. לאורך הכתבות כולן, דואג מדינה לחזור שוב ושוב על המנטרה: "אני חשפתי, אני ואין בלתי".

את רגש האחריות והענייניות, הותירה הפעם מערכת 'בקהילה' והכתב החשפן, למערכות הביטאונים והשבועון המתחרה. לדידם של לבלרי הקהילה, העובדה שהנושא כלל לא עומד על הפרק, כמו גם התבטאותו המפורשת של ראש הממשלה שהבהיר כי פרידמן מחויב להבנות, אינה מהותית, כל עוד מכותרת צהובה נוספת ניתן להיבנות.

קצרים:

• גשר צר מאוד - זה השבוע השני ברציפות שהעיתונאי חד הלשון פוסע על גשר צר מאוד, שלא תמיד מחזיק מעמד בעומס העובדות. ריבלין וגרסתו מחד, העובדות מדברות אחרת, מאידך: "את כניסתם להר הבית של עשרות אלפי מוסלמים בעלי תעודות זהות כחולות אי אפשר למנוע מכוח החוק", גרסת ריבלין. ואילו העובדות: המשטרה מנעה את כניסתם של צעירים בני פחות מארבעים וחמש, גם כאלה הנושאים תעודות זהות כחולות. "בית המשפט הוציא לראאד סלאח צו הרחקה מכל איזור ירושלים". כותב ריבלין, ולא היא. צו ההרחקה הנו, עד למרחק של 150 מטר בלבד מחומות העיר העתיקה, וסלאח, נאמן לצו בית המשפט המשיך לשהות באזור ולהתסיס. ואין זה הפקשוש היחיד. את האירועים כולם מתאר ריבלין בשפה שאינה משתמעת אף לא לפן אחד... בלהט הציניות החוגגת שמגיעה לעיתים עד כדי בדיחות טפלות דוגמת תיאור בקבוקוני תרופות שנמצאו בחפירות, לא ניתנת לקורא ההזמנות להבין כתוצאה מאיזה אירוע קרס גשר המריבה, מהו הפתרון המוצע וכהנה על זו הדרך. מעברו השני של הגשר, מרימים את הכפפה, ומספקים פתרון לשאלה העיתונאים אליעזר שולמן ונתן וייס ב'משפחה', כשהם מנסים להסביר לציבור הקוראים "מהן העבודות במעלה המוגרבים שעוררו את כל השדים מרבצם"? מנסים להסביר אמרנו, שכן ניסיון ההסברה נגדע באיבו "הגשר הזמני נבנה לאחר קריסת מעלה המוגרבים לפני מספר שנים כתוצאה של שלג ורעידת אדמה. במסגרת התכנית אמורה להיהרס סוללת העפר ששימשה כמעלה המוגרבים ובמקומה יוקם גשר ברזל של קבע שישמש (המשך בעמוד 34)" מסתיימת הכתבה! –כשההמשך, מעשה הבוחע'ר הזעצר – נעלם מהאופק. עמוד 34, כמו מקבילו בעמ' 47, עוסק בכתבת ההיכרות של אליטוב עם שר המשפטים החדש. ויש שיאמרו, פני ההסברה בעיתון, כפניה של ההסברה הישראלית כולה, אוי לכלימה.

• כשהאילוסטרציה הופכת לאילתורציה - כשתמונות האילוסטרציה משתלטות על כל חלקה טובה, לא נותרת הברירה בידי מערכות העיתונים הברירה, והאילוסטרציה גם היא מגוייסת... כך ב'משפחה', ב'מטבחון' של יוסי אליטוב, מודבקת תמונתו של אולמרט מדלג בין הכסאות סביב שולחן הממשלה. ויש לה לתמונה כיתוב: "נקמת הזכאים. אולמרט מדלג בין המושבים במליאת הכנסת, שעות ספורות לפני פרסום ההחלטה על מינוי פרידמן". דא עקא, והקורא חד העין מבחין בצידה של תמונה, בשר לשעבר חיים רמון, הישוב סביב שולחן הממשלה. זה מה שקורה כשהאילוסטרציה הופכת לאילתורציה. וזוהי רק ההתחלה, ראו הקטע הבא...

• ניתוח פלסטי – העיתונאי נחום ברנע משמש לפרקים כשק החבטות של עיתונא/י 'שעה טובה', לפרקים טובים יותר, כשהוא תוקף את האנשים הנכונים, הוא משמש על תקן המלאך הרע העונה אמן בעל כורחו. כך או כך, השבוע, תחת הכותרת "ברנע על שולחן הניתוחים", מוגשת לקוראים, ולא בפעם הראשונה, תמונתו של ברנע. אך אבוי לפאדיחה, והברנע אינו נחום ברנע המוזכר שוב ושוב בעיתון, אלא אהרון ברנע, עיתונאי בזכות עצמו, אך לא האוטוריטה העיתונאית החתומה על המאמרים האמורים בכתבות. "והוא נחום יכפר עוון"...

• על האייכלר לבדו – כותבי הטורים הקבועים בגיליון 'משפחה', איש איש לפי כבודו ומעלתו, נעדרו השבוע, והותירו את הבמה כולה לח"כ לשעבר והמסבירן בהווה ר' ישראל אייכלר. זה האחרון לא טמן ידו בצלחת והצליף בשבט קולמוסו גם בעמוד השער של השבועון המתחרה. מזה ומזה אל תנח קולמוסך.

• בחזרה לכתיבה שפויה - המדור 'דעות בקהילה' מספק מידי שבוע את מיטב הכתובים ומאמרי הפרשנות של עיתונאים ואישי ציבור, חרדים וחילונים גם יחד. השבוע, במה שנראה כעודף של אפליה מתקנת, מובא מאמרו של עו"ד הרב יצחק גאגולה (הח"כ לשעבר, למי ששכח). תחת הכותרת "בחזרה למנהיגות שפויה", ובטעויות תחביר, מסביר(?) גאגולה כי "דרושות שלוש פעולות מרכזיות. לחזק את העומדים בפרץ מול גלי השחיתות. להקים מרכז ממלכתי למלחמה בשחיתות ולהקים ועדת חירום ממלכתית לחשיבה, היגוי ודיון בכל הנושאים החיוניים בחיינו". כותב השורות מאמץ את הצעתו של הח"כ לשעבר, גם אם במימד ספציפי הרבה יותר, וקורא לעורכי המדור לחזק את החשיבה וההיגוי בטרם ציטוט הדעה...

• נעים סבר – אם לא היה מדובר בכביש היוצא מקריית ספר בואכה ירושלים, הכתבה נעימת הסבר הייתה מן הסתם משנה את פניה. יחיאל סבר, בכתבה עשויה היטב תחת הכותרת "443 כביש ידידותי או כאב ראש"? מתייחס כלאחר יד לנתונים הקשים בחומרתם שהעביר לו דובר צה"ל: "ב-2007 בינואר היו 19 אירועים של זריקות אבנים ו-8 מקרים של השלכת בקבוקי תבערה". הנתונים, נתוני חודש אחד בלבד, מעידים כאלף אבנים, על מסוכנות הנסיעה בכביש, אך כתב הביטאון, תחת להתמודד עם המידע כעיתונאי מן השורה, עובר בנעימות סבר, כאילו מדובר בזריקה שבשגרה, לסדר היום היישר לנושא החשוב הבא: "האם מספר הקילומטרים בכביש רב יותר"... מסתבר, כי כשמדובר בקריית ספר, לא ניתנת לכתב הביטאון האפשרות לאחוז קולמסו בידו, כשהוא חמור סבר.

• מדור משלנו??? – מדור חדש נחנך השבוע במגזין 'משפחה', תחת השם: "אחד משלנו". למקרא המדור, מתעוררת אסוציאציה למקבילה בעיתון בקהילה :"המילון" של בנימין גרנות. כמו ב'מילון', כך גם ב'אחד משלנו' של משה גוטמן, מוגשת תעודת הזהות של המרואיין, כמו גם תמונתו, בצד הכתבה. כשהמרואיין, איש ציבור ולא מתופסי הכותרות הראשיות, בדרך כלל, מחמיא לעצמו ולסביבתו. בהתחשב בטיבם של מדורים כגון אלו, מוצא כותב השורות את המדור הקהילתי ראוי יותר ועשוי יותר, אם מבחינת תעודת הזהות הברורה יותר ב'בקהילה', אם מצד התמונה הפרופורציונלית יותר שאינה תופסת חצייה של כתבה, ואם מבחינת התשובות הקצרות והקולעות ב'בקהילה', אל מול התשובות הטרחניות, מלאות המחמאות העצמיות ב'משפחה'. מדור משלנו? הרעיון לא ממש מקורי, היישום קצת טרחני.

• שמחה משפחתית - בעיתונות אחרת, צהובה יותר, היו הקוראים זוכים מן הסתם, לקיתונות של מלל והתפארות עצמית. במערכת 'משפחה', וב'ענווה' ראויה לציון, הוקטנה כמות המלל והוגדל נפח התיעוד הצבעוני מטקס חנוכת משרדי העיתון החדשים. 'בין השורות' ובצד הביקורות, שלוחה בזאת 'מזל טוב' מעומקא דטורא, למערכת 'משפחה', ביום שמחתה. יוסיפו נא כותבי 'משפחה' לדאוג לליטרת השורות, ואל דאגה, אנו נטפל בטעויות...

קישורים:
לטורים קודמים של 'בין השורות' - לחץ כאן
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 39 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}