כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

תרופת פלאים ושמה בחירות

האם לא הגיעה השעה להפנים שאין בנמצא דרך פלאים לתקן באחת את כל הליקויים, וכי הטיפול במצוקות החברה הישראלית יהיה ארוך ומייגע

תרופת פלאים ושמה בחירות


לא חלפו אלא חודשים ספורים מהבחירות האחרונות וכבר נישא באוויר ריחם של בחירות חדשות. התקשורת כהרגלה מפריחה לחלל סקרים ומספרים ומפיחה תקוות חדשות בלב המפסידים מהמערכה האחרונה. האכזבה הציבורית מהתנהלות הממשלה והצבא במלחמה האחרונה, הביאה בעקבותיה גל של קריאות לפיטורין ולנטילת אחריות אישית.

מבלי להיכנס לגופם של דברים, עצם הנטייה לראות בבחירות חדשות פתרון לכל צרה ומכאוב, התגלתה כבר מזה זמן כמקסם שווא. כל אימת שישנה אי נחת בציבור הרחב מהמצב הכלכלי; החברתי; הביטחוני; המדיני; הדתי; החינוכי; היושר הציבורי וכיו"ב, נתלים אנו בתקוות כי החלפת השלטון תביא מזור ומרפא לכל תחלואי החברה הישראלית.

התוצאה העגומה היא חוסר יציבות שלטונית ומערכות בחירות בכל שנתיים-שלוש, כשהבעיות האמיתיות העומדות בפני החברה הישראלית נותרות כשהיו. הפתרונות הנדרשים לבעיות אלו אינם יכולים להיות מושגים בדרך פלא של החלפת מנהיגות זו באחרת. לשם כך נדרש שינוי מערכתי בדרך ההתנהלות של הדברים.

הרעיון של בחירות איננו תרופת הפלא היחידה שהתפשטה בארצנו, גם הקמתן של ועדות חקירה ובדיקה, אשר המלצותיהן מונחות לאחר מכן כאבן שאין לה הופכין, יעילות באותה מידה. פריחתן של מפלגות מרכז כאלו ואחרות בכל מערכת בחירות, נועדו גם הם להבטיח פתרונות קסם לכל הבעיות והמצוקות.

האם לא הגיעה השעה להפנים שאין בנמצא דרך פלאים לתקן באחת את כל הליקויים וכי הטיפול במצוקות החברה הישראלית מן ההכרח שיהיה ארוך ומייגע ורצוף עליות ומורדות? מניין הציפייה חסרת היסוד לאפי-הנד מושלם אשר יפתור בבת אחת את הבעיות?

החלפת השלטון עשויה להיות בהחלט חלק מפתרון כולל, אבל אין לראות בכך את עיקרו של דבר. ניתן אף לטעון שדווקא האפשרות התיאורטית להחליף את השלטון כל אימת שהוא לא יגשים את המצופה ממנו, גורמת לחוסר הפעלת שיקול דעת מספיק בבחירות עצמן.

אילו ידע הציבור שבחירתו היא גורלית למשך ארבע שנים תמימות כפי שהדבר קיים בארה"ב למשל, ייתכן שהיה בוחן באופן טוב יותר את מועמדיו להנהגת המדינה. דומני שדווקא ההתפכחות מאשליות אלו וההבנה שלכל פתרון יש גם מחיר לא קל, יקרב אותנו לקראת מציאות טובה יותר.

הדוגמא המובהקת לכך, שפתרונם של הבעיות מחייב ראיה לטווח ארוך ונקיטת צעדים קשים ולא פופולאריים, היא התוכנית הכלכלית של שר האוצר היוצא, בנימין נתניהו, אשר נאלץ לשלם במשרתו על כך. דרך זו הוכיחה את עצמה כיעילה וכבעלת התוצאות הטובות ביותר דווקא מפני שלא נוצרה מקיצורי דרך וממקסמי שווא.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}