העיניים נשואות לסוריה

"יש לפנינו הרבה עבודה ואין לי זמן להתעסק בנושאים שאינם נוגעים לבטחון ישראל", כך הגיב השבוע הרמטכ"ל, דני חלוץ, בתשובה לשאלה אודות פרשת מכירת תיק המניות האישי שלו, ביום תחילת המלחמה בלבנון.

ואכן, מאז יום שני השבוע, נשואות עיני המטכ"ל והצמרת הבטחונית של ישראל לכיוונה של סוריה, שם על פי דיווחי המודיעין נמצאים כיום טילי קרקע קרקע כימיים, שמטווחים לכל פינה בישראל וסכנתם למדינה גדולה עשרת מונים מזו של חיזבללה המוכה והמובס.

נשיאה הרופס של סוריה השמיע השבוע הצהרות לוחמניות לכיוונה של ישראל. בניגוד לרושם הקיים, במערכת הבטחון מודאגים מאוד. סוריה שמצויה בברית עם איראן מצאה עצמה דחוקה לעבר הקיר הבינלאומי. ארה"ב מגדירה אותה כמדינת טרור, מה שפוגע בסחר החוץ שלה. מבחינה פנימית הנשיא סובל מירידה תלולה באהדת העם. לדברי גורמי הערכה מודיעיניים הוא קרוב לשלב שבו יחוש שאין לו מה להפסיד אם יצטרף לאיראן למלחמת ג'יאהד כנגד המערב. מיטב המנתחים הפסיכולוגיים, בישראל, לצד מומחים לשפת גוף, עוקבים אחר הופעותיו הבודדות של בשאר אל אסד בנסיון לתת מענה לאן פניו מועדות.

לא רק ישראל מודאגת ממצבה של סוריה. גם בארה"ב קיימת דאגה רבה. בימים האחרונים שוחחה שרת החוץ של ארה"ב, קונדליסה רייס, עם מלך סעודיה. ככל הנראה בעקבות שיחה זו שוחח האחרון עם נשיא איראן. גם שר החוץ הסעודי זומן להגיע לארה"ב לסדרת מפגשים עם ראשי הממשל שהוגדרה כדחופה. מצרים נמצאת גם היא בסוד המגעים שמנהלת ארה"ב, ובישראל ביקר השבוע בחשאי גורם בטחוני רם דרג ממצרים.

פני חיזבללה לאן?


ביום שלישי השבוע התנהל דיון חשאי בלשכת שר הבטחון. נכחו בו כמה בכירים בזרועות המודיעין של ישראל. כותרת המפגש היתה: "פני חיזבללה לאן". ההערכה של מערכת המודיעין בישראל היא כי חיזבללה ימצא עצמו מול שוקת שבורה בזירה הפנים לבנונית ויתקשה לשמור על מעמדו כמליציה החמושה היחידה בלבנון. הגבלת כוחו הצבאי-קונבנציונאלי עלולה להסיט את מוקד פעילותו לתחום הטרור, בסיוע איראן וסוריה. הכוונה והפעלת טרור הן מטבען פעולות חשאיות ופחות ניתנות להוכחה ולהטלת אחריות פומבית על תומכיהן ומבצעיהן.

לכן צפוי כי חזבללה ימשיך לטפח ולנצל, ואולי אף ביתר שאת בעקבות העימות האחרון, את קשריו עם ארגוני טרור ורשתות פרו פלסטיניות וחוליות בודדות של ערבים ישראלים, במטרה לפגוע בישראל ולשמר בידיו ובידי פטרוניו האיראניים יכולת להשפיע ולסכל מהלכים מדיניים בעתיד. בין הגופים היכולים לבצע פעולות כאלה נמנה הג'יאהד האיסלמי ומחתרות איסלאמיות זרות אשר נהנו בעבר מתמיכתם חזבללה ואיראן.

לרשות חזבללה עומדת גם אופציה של פעילות טרור בחו"ל נגד יעדים ישראליים ואחרים, באמצעות מנגנון ייעודי אשר התמחה בפעולות כאלה ואשר תשתיתו פרוסה במדינות שונות בעולם. גוף זה לא ביצע בשנים האחרונות פיגועים בחו"ל, בעיקר בשל החלטה משותפת של חזבללה ואיראן להמנע מכך באווירה הבלתי סובלנית כלפי טרור בינלאומי לאחר ה-11 בספטמבר 2001, וכן בשל יכולתם לקדם את האינטרסים שלהם מול ישראל בגבולותיה. עתה, משאינו יכול לעשות זאת, חוששים בישראל שחזבללה יבצע פעולות טרור בחו"ל. בימים הקרובים צפויות שגרירויות ישראל בחו"ל להגביר באופן משמעותי את אמצעי הבטחון בהם הן נוקטות. כמו כן תתוגבר האבטחה האישית סביב שגרירי ישראל בחו"ל.

חטא היהירות


יציאת חילי המילואים של צה"ל מלבנון היתה בבחינת פריצת סכר הביקורת כלפי צה"ל. בניגוד לחיילים הסדירים, חיילי המילואים אומרים בקול מה הם חושבים על ההיעדר המוכנות של צה"ל למלחמה הנוכחית, והדברים ידועים.

לא יהיה זה מוטעה להניח כי שורש הבעיה נעוץ ביום הראשון של הלחימה. צה"ל החל את המלחמה הזו כמבצע עונשין לחטיפת החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר והריגת חמישה חיילי שריון. בתהליך, שבשבועות הבאים ייחקר, הדרג המדיני שאמור לתת את האישור לצה"ל מה לעשות ומה לא - אישר מערכה שיעדיה כלל לא היו ברורים לו, כפי שטען השבוע באוזניי גורם המקורב לשר הביטחון.

גם הדרג הצבאי נחשף כמי שאינו יודע לנהל כראוי מערכה צבאית. מי שמצויים ולו אפילו מעט בתורת הלחימה הצה"לית השמיעו השבוע מילים קשות מאוד על צורת ניהול הקרבות.

"קח לדוגמא את הקרב בבינת ג'בייל", אמר לי השבוע קצין שמצוי בפרטי הקרב. "צורת הלחימה הנכונה במקום שבו לחיזבללה יש עדיפות ברורה על כוחות צה"ל היא הפגזה מאסיבית מהאוויר מה שיגרה את אנשי החיזבללה לצאת החוצה. כאן מגיע תורו של החי"ר לפגוע באנשי החיזבללה. צה"ל בקי היטב בצורת הלחימה הזו. והנה, כאילו לא מתרגלים צורות לחימה, לבינת ג'בייל נכנסו כוחות חי"ר ללא פעולה מקדימה של חיל האוויר. תוצאות הקרב היו קשות מאוד".

גורם צבאי אחר מתח השבוע ביקורת על הדרג המדיני והצבאי גם יחד: "כשבא הרמטכ"ל דני חלוץ לשר הבטחון ולראש הממשלה, ביום הראשון למלחמה, ואמר: 'את היעדים ניתן להשיג באמצעים אויריים בלבד', הם היו צריכים מייד לעצור אותו. לא צריך לדעת איך טס מטוס קרב כדי לשאול שאלה פשוטה, איפה בהיסטוריה הצבאית העולמית קרה דבר כזה שמערכה הוכרעה באמצעים אויריים בלבד'?

"להערכתי, הרצון שלהם להראות שהם לא טירונים, ויודעים לנהל מערכה ביטחונית - היה בעוכריהם. על אף שלא הייתי במקום, אני יכול להתחייב שהמזכירים הצבאיים של ראש הממשלה ושר הביטחון תפסו את ראשם בידם כאשר שמעו שהרמטכ"ל קיבל את האישור לתקיפה מאסיבית מהאוויר.

"התוצאות של המלחמה הזו הן העדות הטובה ביותר שההחלטה התקבלה בפזיזות. לצפון ישראל נגרם נזק רב. יש אנשים שקשה לדעת איך יתאוששו מתוצאות המלחמה הזו. נהרגו אזרחים וחיילים במערכה שאפשר היה לנהל בחכמה ובמתינות. והיו מי שהתריעו בזמן אמת שהמבצע הזה מתחיל בצורה כזו שתדרדר את ישראל למלחמה שתוצאותיה מי ישורן.

"שיהיה לך ברור, אין איש במטכ"ל שחולק על כך שהיה צריך לצאת למבצע עונשין נגד חיזבללה. אבל לצאת למערכה מגומגמת שבה נהרגים אנשים ואיש מהדרג הצבאי לא יודע מה המטרה בסופו של דבר, זה מזעזע.

"בגלל שיצאו לקרב בלי לקבוע יעדים, לא גייסו מילואים, לא הכינו את העורף ולא פינו את תושבי הצפון שהיו בסכנת מוות. להגיד לך את האמת, אני לא מאמין בוועדת הבדיקה שקמה. הדרג הצבאי יגלגל את האחריות לדרג המדיני והם יגלגלו את זה חזרה. איש לא ייתן את הדין בסופו של דבר".

טילים מתוצרת ארה"ב



עשרות עיתונאים ואנשי יחידות המודיעין שהתגודדו ברחבה המוצלת בלב 'הקריה' בתל אביב רכנו לעבר רקטה - גוש ברזל מפויח עליו הודבק סרט אדום עם הכיתוב 'נשק מעוקר', ולצידו תכולת הטיל - 'כוורת' של אלפי כדוריות ברזל קטנות, מודבקות לגוש אחד בדבק חם. זה הנשק אתו הצליחו נסרללה ולוחמיו לשתק את כל צפון המדינה ולהבריח מיליון תושבים מבתיהם למקלטים או למרכז הארץ. בתערוכה הוצגו כל כלי הנשק בהם השתמש החיזבללה: הרקטות ששוגרו לערים וליישובים, רובים ונשק ידני, טילי נ"ט, אמצעי תצפית וזיהוי, ומוקשים ומטעני צד.

על חלק מכלי הנשק ניתן בבירור לראות את ה'תווית' של מפעלי הנשק האיראניים עם הסמל ותאריך הייצור. חלק אחר מהתצוגה הוא 'מייד אין סוריה', והשאר מתוצרת רוסית, מה שמלמד על כך שהחיזבללה לא עסק בייצור נשק אלא קיבל אותו, ובכמויות גדולות, מאיראן וסוריה.

הרקטות שנורו לעורף הן החל מהרקטה הקטנה בקוטר 122 מ"מ ואורך כמטר, שנורתה ליישובים הקרובים לגבול, ועד הרקטות שנורו לכיוון חיפה שהן בקוטר 302 מ"מ ובאורך של כ-3.5 מטר! החלל הריק ברקטות הקטנות מולא בעשרות פצצות קטנות בגודל אגס, וכאשר הטיל פוגע ומתרסק, עפות הפצצות לרדיוס של עשרות מטרים סביב ומתפוצצות. הרקטות הגדולות מולאו בעשרות אלפי כדוריות מתכת בגדלים שונים שהתפזרו סביב וגרמו נזק רב. הרובים שהוצגו היו בחלקם עם סימני הירי שפגע במחבל שנשא אותם, חלקם רובי צלפים ועם אמצעי ראיית לילה.

בתערוכה נראה הדמיון הרב שבין הרקטות האיראניות לבין אלו המשוגרות ע"י הפלסטינים, מה שמלמד על מוצאן המשותף. עם טילי הנ"ט הוצג גם משגר וטיל טאו אמריקאי עם התווית 'תוצרת us' שנמצא מוסתר ומוכן לשיגור ביער בלבנון. הטיל כנראה נמצא במחסני הנשק באיראן עוד מתקופת שלטון השאה, אז סיפקה ארה"ב תחמושת לאיראן, ובינתיים החלו האיראנים לייצר טילים דומים לפי הדוגמאות שבידיהם.

החלק המרשים ביותר היה תחום התצפית שפותח על ידי מחבלי החיזבללה במקצועיות רבה, תוך העתקת מודלים של אמצעי תצפית משוכללים. המחבלים לקחו מצלמות דיגיטאליות פשוטות שניתן לרוכשן בכל חנות צילום, בנו מתקן חשמלי בסיסי שמסוגל לעלות ולרדת ולהסתובב ברדיוס מלא, חיברו אליו את המצלמה והעמידו אותו על גבי חצובה בכל חלון בבית שנבחר לתצפית.

המצלמות הופעלו על ידי תצפיתן שישב מוגן בחדר פנימי מול שלשה מסכי מחשב ומתקן היגוי פרימיטיבי שהורכב ממקלדת מחשב ישנה ומתגי חשמל משומשים, וצפה בעזרתן בכל תנועה של חיילי צה"ל בכפר. על חלק מהמצלמות הותקנה משקפת, כדי להגדיל את טווח ובהירות הצילום. כדי שמזג אויר סוער ואבק קרבות לא יפריע את ראיית המצלמה, הותקנו 'ווישרים' (מגבים) של פיאט אונו על גבי העדשה של המצלמה, וכן חובר מלמעלה בקבוק קולה מלא במים שבעזרת משיכת חוט שופך את המים לכיוון העדשה, כך שהתצפית תהיה אפשרית בכל מצב.

בנוסף לכל אלה הוצגו גם מטעני הצד הידועים לשימצה בהם משתמשים המחבלים נגד חיילים וכלי רכב צבאיים, גם בהם ניתן לראות את ה'השבחה' של היקף הפגיעה על ידי הוספת כדוריות ברזל מחוברות בדבק אפוקסי, שכאשר המטען מתפוצץ הן עפות ברדיוס גדול כדי לפגוע כמה שיותר.
א', קצין אמ"ן שבילה את השבועות האחרונים במעבדה בביתו בניסור ופירוק כלי הנשק שהובאו אליו על ידי צה"ל, אומר ל'משפחה' שהצבא לא הופתע מאיכות האמל"ח. "ידענו על הכמות הגדולה של הנשק, וכן על המאמצים הרבים שהשקיע החיזבללה בפיתוחו והכנתו. מה שהרשים אותנו הן הפלטפורמות בהן השתמשו המחבלים, מה שמעיד על לימוד והיכרות של כלי נשק מתקדמים והסבה של הנשק שברשותם למתקדם יותר ככל האפשר".

הכמות של הרקטות ששוגרו לישראל בשבועות הלחימה, כ-4,000, וגודלן העצום, מצריכים הובלה, איחסון ותחזוקה, שלא נעלמו מעיני הצבא, מה שמחדד את השאלה הקשה ביותר, איפה היינו שש שנים??!!

'שטח אש', טורו של אליעזר שולמן, מתפרסם בעיתון 'משפחה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!