איש היהלומים וכלי הנשק

מה יש לדן גרטלר להסתיר? ומדוע הוא מעסיק יועץ תקשורת מהשורה הראשונה, רק כדי שלא יאזכרו אותו בתקשורת?

העיתונאי אריה נפתלי מגלה פרטים מרתקים על איש הצללים והיהלומים בכתבת פרופיל נרחבת במגזין העסקים 'מנהלים נכון' שיצא לאור השבוע.

לצד היקפי התרומות האדירים שלו למוסדות תורה, מתברר כי לא הכל כשר בעסקאות היהלומים שלו במדינות העולם השלישי. לטענת המגזין, בחלק מעסקאותיו היו מעורבים גם סחר בנשק שנועד להמשך שלטונם של רודנים רצחניים.

להלן ציטוטים נבחרים מהכתבה:

יש לנו הרגשה שגם אלמוניותו של דן גרטלר כיום, לא תוכל להימשך עוד תקופה ארוכה. כעת גרטלר אנונימי לא פחות משהיה לבייב לפני עשור. כמוהו הוא עוסק בענף היהלומים ובפרט בתחום ייבוא הגלם. אט אט גרטלר מצא עצמו בעמדת כוח כמתחרהו הישיר והגדול ביותר של לבייב בעסקיו ובעמדת מחזיק מוסדות תורה וחסד. עמדת הכוח הזו מצריכה אותו לנקוט בצעדי בידוד תקשורתי, שיטות עבודה מסתוריות, ובריחה מחשיפה.

מי שמסייע לו לחמוק מהזרקורים הוא חברו הקרוב ביותר ר' חיים יענקל לייבוביץ, השותף בחלק מהפרויקטים בהם גרטלר מעורב.

ואכן, נראה שבכל הקשור בגרטלר רבים הסיפורים על העובדות. העובדות היחידות הן שמדובר באיש מחזיק תורה ומוסדותיה, תומך גדול של פרויקט 'מאורות הדף היומי' ולומד בעצמו; חסיד גדול של הרב דוד אבו–חצירה מנהריה, אשר הוא מרבה להתייעץ עמו, וכאמור, חמקן גדול מכל חשיפה בכל סדר גודל. הוא אפילו שכר את שירותיו האישיים של ליאור חורב - איש יחסי ציבור ידוע בחוגי ראשי המדינה והעסקים בישראל, המעניק את שירותיו למפלגת קדימה, לכנס הרצליה השנתי ועוד.

שירותיו לגרטלר הן טיפול בנושאים התקשורתיים, או ליתר דיוק לשמש חוצץ בינו לבין העיתונאים המתדפקים על הדלת. "אילו היית יודע עד כמה אני בעצמי כמו כל אחד מהסובבים אותו ממודר מלדבר בנושא - לא היית יושב איתי פה", אומר חורב.

מדובר בנכדו של משה שניצר נשיא הבורסה ליהלומים לשעבר, חתן פרס ישראל למפעל חיים וכיום נשיא כבוד של הבורסה ומנהל מ .שניצר ושות' אשר נמצאים בשותפות עם אשר גרטלר, אביו של דן.

דן יליד תל אביב, בוגר תיכון, שחקן כדור –רגל לשעבר בקבוצת הילדים והנוער של בית"ר תל אביב.

לא ידוע מתי הגיעה נקודת התפנית, אך עד לחתונתו ולהשלמת הקמת החברה שבבעלותו DGI, כבר היה דן גרטלר חוזר בתשובה, בחור שומר תורה ומצוות.

"בעל קשרים צבאיים"


בעזרת אנשי קשר מקומיים וזרים, על-פי מספר עדויות, הצליח גרטלר לארגן לעצמו פגישה עם לורן קבילה שליט קונגו. הרעיון: לשכנע את קבילה לתת לו זיכיון בלעדי לכל יצוא היהלומים מקונגו. מה שנסתר מעיני הצופים בנקודה זו היא העובדה על התכתבות ארוכה בין חברת מ .שניצר ושות' שייצגו את דן גרטלר עוד לפני שהקים את DGI לבין גורמים בכירים ברפובליקת קונגו כבר בשנת 1998.

ארגון בינלאומי לשירותי שלום אזוריים IPIS נכנס בעובי הקורה של 'יהלומי הדמים' באזור. לפי רישומי הארגון, ההתכתבות המדוברת כללה הצעות קונקרטיות בין שניצר וגרטלר לבין שר המכרות של קונגו. במכתבים הציגה עצמה קבוצת DGD (דן גרטלר דיאמונדס) כקבוצה עצמאית בעלת יכולות לוגיסטיות בנושאי הכרייה, סחר ביהלומים, ציוד התחבורה והביטחון הדרושים לפעילות, וכל זאת ברוסיה, סרי לאון וגאנה.

במסגרת ההצעה, מתואר דן גרטלר בעצמו כבעל קשרים צבאיים ב'אחווה הצבאית הרוסית' אשר עוסקת באימון והכשרת חיילים בבתי ספר צבאיים. בתחקיר של IPIS ניסו להבין את מהות הקשרים של גרטלר עם אותה אחווה צבאית, אך התגובה הרשמית הייתה שמכיוון ש IDI-לא הייתה קיימת בזמן ניסיון העסקה אין שום סיבה לשאול שאלות. כיום, כשהיא חברה רשומה, אין לה שום קשרים עם אחווה צבאית כזו או אחרת.

ב'ידיעות אחרונות' מספטמבר 1999 מציין הכתב הצבאי רון בן ישי, שאביו ואמו של דן גרטלר לא היו מרשים לו להתעסק עם סחר בנשק בשום אופן ובשום מחיר. ככל הידוע העסקה לא יצאה לדרך, אך היא גילתה את הצורך הגדול בהכנסת 'ערך נוסף' בעל אופי צבאי לכל עסקה פוטנציאלית עם אפריקה.

השותף מסיירת מטכ"ל


הצוות לבייב–גיאדמק הכה שורשים באנגולה ושורשיו אשר הגיעו עד לאבני היהלום, כללו את הסיוע ה'צבאי' בעל הערך המוסף. גיאדמק היה בקשרים טובים עם דני יתום, ראש המוסד לשעבר ואיש סודו של אהוד ברק. יתום היה בעליה של חברת הייעוץ האסטרטגי אס .סי.ג'י. יתום ומשלחת של מומחים ביקרו באנגולה יחד עם גיאדמק וחברה בשם 'אסקורפ' של לבייב.

לאחר מכן, חברת 'אסקורפ' (שבבעלות לבייב) שכרה את שירותו של אלוף זאב זכרין ראש לשכת הרמטכ"ל לשעבר משה לוי. החברה אותה ניהל, עסקה באימון צבאי בקונגו. העסקה הצבאית הזו באה בתמורה לרכישת ציוד ונשק צבאי ישראלי בהיקף של 10 מיליון דולר בתמורה ל-3 שנות אימון צבאי ואבטחת נשיאים.

דן גרטלר הגיע למסקנה שטוב להציע את השירות הצבאי כבר בעסקיו בסירה לאון. דיווחים קודמים תיארו קשר בינו לבין דב כץ וסא"ל יאיר קליין בוגר הסיירת בשנת 1997. כץ היה האחראי בתיווך בין גרטלר לבין מכרות היהלומים לצורך הרכישה שלהם בידי גרטלר, וקליין באימון הצבאי . קליין הסתבך בזמנו והואשם בהצגת מסמכים כוזבים, אשמה ממנה זוכה בסופו של דבר. (לאחר מכן הוצא נגד קליין צו מעצר בארה"ב בגין אימון צבאי של סוחרי סמים בקולומביה ויצוא נשק לא חוקי מישראל).

באפיזודה האחרונה של גרטלר באנגולה, הציע דן לשלם 20 מיליון דולר תמורת הזיכיון הבלעדי. מנהיג רונגו הסכים והקים בקונגו את חברת אי-די-אי ,שלוחה של די -ג'י- אי. לקבילה הייתה עוד בקשה קטנה ומוכרת לגרטלר: 'ייעוץ ביטחוני'. את הלקח מסירה לאון למד גרטלר היטב. הפעם ניסה לעשות זאת באופן רשמי יותר. דרך האלוף אביגדור(יאנוש) בן גל, הוא ניסה לעניין את התעשייה הצבאית בהנפקת היתרים לייצא נשק קל ותחמושת ולאמן את משמר הנשיאות של נשיא קונגו. המהלכים האלה הביאו למכירות של נשק קל ותחמושת לקונגו - מכירות שהסתכמו בשנים 2001-2002 בהיקף של 700 אלף דולר בלבד.

בכל העת ועל רקע הפרסומים הבלתי פוסקים על סחר לכאורה בנשק, המשיך גרטלר להכחיש את מעורבותו האישית בסחר שכזה. לדבריו, הוא הביא את בן –גל כדי שייעץ לממשלת קונגו כיצד לשפר את אבטחת המכרות ולמנוע את הברחת היהלומים מהם.

בעיני ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם ועיתונאים חוקרים, אלה הם מעשים שמנציחים את שלטונם של רודנים.

את תגובת משרד DGI לא הצלחנו להשיג, משום שהמשרד יצא לחופשה מרוכזת בת חודש ימים. אך משום מה יש לנו הרגשה שבכל מקרה לא היינו זוכים לתגובה.

באדיבות מגזין העסקים 'מנהלים נכון'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!