התותחים יורים, החרדים מדברים

בשעות קשות של תהייה ומבוכה, כאשר דיווחי דובר צה"ל על הצלחות צבאיות טובעים בצלילי האזעקות והטילים הנוחתים, מתגלה העיתונות הכתובה במלוא תפארתה. העם בציון צמא לדבר הפרשנים והמומחים הצבאיים שגודשים מדי יום עשרות עמודים של ניתוחים מלומדים על מה שהיה אתמול, והפך לחסר-ערך עוד לפני שהעיתון הגיע לחנויות.

מתוך חוש האחריות הציבורי המוטל על כתפינו התכנסנו - אידיאולוג חרדי בכיר, פרשן צבאי רב סמך וכתב פוליטי ותיק - בבונקר של פלאפל רוחמה ברחוב דוד ילין בירושלים. ברגע האחרון הצטרף אלינו גם מוישה תהלים זאגער הידוע מהשטיבל של זיכרון משה, יהודי קשיש שעבר שואה ומלחמות, ואשר מחזותו ניכר עליו שים של דמעות כבר נטפו עיניו על האותיות הקדושות.

הדיון היה נוקב ומעמיק. אם נקדים את המאוחר נגלה כבר עתה, כי הוא הסתיים במסקנה שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו בשמים. אפס כי מהלך הדיון עד למסקנה האמורה שופך אור על פינות אפלות רבות בעיצומה של המערכה, כולל חשיפות צבאיות שטרם פורסמו עד עתה.

בכפוף לחוקי הצנזורה ודרישות החוק הועברו אפוא העתקים מפרוטוקול הדיון רק ללשכת ראש הממשלה, לחמ"ל המטכ"לי ברחוב קפלן בתל-אביב, וללוחמי סיירת שלדג, שלפי פרסומים זרים פועלים כעת בעורף האויב בלבנון.

לעיני הקוראים מוצג בזאת עותק מצונזר בקפידה, שהושמטו ממנו כל הפרטים העלולים לפגוע במורל הציבור, או לסייע באיכון הטילים ארוכי הטווח האיראניים, העלולים לנחות גם על גג מוסד ידוע בגוש דן תוך סיום מהיר של מאבק הירושה.

דבר האידיאולוג הבכיר


לא ולא. אין שום ספק שחייבים להמשיך בלחימה ולדחות לאלתר את כל ההצעות להפסקת אש שיאפשרו לשייח' הזה עם הזקן להמשיך ולהתקלס בכבוד ישראל בעמים. יש להגביר את ההפצצות מהאוויר מהים והיבשה ובתוך כמה ימים להיכנס לפעולה קרקעית נרחבת לביעור קני המחבלים בדרום לבנון. ויהיה המחיר אשר יהיה.

כמי שהתמחה בעיסוק בסוגיות של דת ומדינה, אתם, ידידיי ורעיי, בוודאי שואלים את עצמכם מניין הידע הצבאי שפתאום נחשף כאן לעיניכם המשתאות. ובכן אתם ממש לא מכירים אותי. אני אמנם שוחררתי מהצבא בגלל חוסר יכולת להסתגל לרמה הנמוכה של הטשולנט המוגש בבסיסים הצבאיים בשבת בבוקר, אבל מה שאני הספקתי לשכוח, אפילו זאב שיף מ'הארץ' לא הספיק ללמוד.

עם כל הצניעות והענווה המתבקשת כדאי שתדעו עם מי אתם מדברים. עם אחד שבגיל שמונה בלע את כל ספרי שמואל ארגמן בספרייה העירונית, ובגיל תשע קרא אצל השכנים המיזרוח'ניקעס שלו את כל ספרי המתח והריגול של הגוי ההוא, איך קוראים לו? נדמה לי אליסטר מקלין, על מלחמת-העולם השנייה.

בנערותי הזדמנו לי גם כמה מהספרים של ב. טוכמן על מלחמות בעידן המודרני וזה עתה סיימתי גם את קריאת הספר 'צוואה' שחשף בפניי את כל מכמני שירות הביטחון הכללי. תגידו מה שתגידו, אבל עם שילוב מדהים כזה של ידע היסטורי, צבאי, מדיני וחברתי, לא נפגשתם זמן רב. שלא לדבר על ההגות היהודית המעמיקה הנפרשת בטוריי השבועיים המאלפים.

ועכשיו תבינו למה אני רותח מזעם על ההתנהלות המטופשת של הצבא בשבוע האחרון. איזה מין צבא זה שמודיע מראש לאויביו מתי הוא הולך לתקוף ונותן להם זמן לפנות את האזרחים מהמקום. הרי זה בדיוק מה שנסראללה רוצה: שנודיע לו היכן אנו עומדים לתקוף ואז השרץ הזה בורח מיד לבונקר סודי במקום אחר. רק בגלל ההומניות המזויפת הזאת אנו מפסידים מלחמה אחרי מלחמה.

כפי שציינתי קודם, קראתי הרבה ספרים על מלחמת-העולם השנייה ואני אומר לכם שאז לא חסו על נער, זקן וטף. בליץ אחד של אלף מטוסי בנות הברית על עיר אחת בגרמניה, כמדומני דרזדן, ומאה אלף תושבים ניצלו באש התופת כמו תפודים מטוגנים. הפצצת שטיח כזאת על דרום לבנון ומערב ביירות ואפשר כבר לעשות 'לחיים' על סיום המלחמה.

רק ביום ראשון השבוע שמעתי את שרת החוץ מדברת על הרחקת החיזבאללה אל מעבר לקו הליטני. מה בכלל מבינה האישה הזאת ולמה לא שולחים אותה חזרה למטבח להכין גפילטע פיש לשבת? מה יעזור לנו קו הליטני שהוא בסך הכול עשרים קילומטר מהגבול בשעה שטווח הקטיושות שלהם הוא לפחות ארבעים קילומטר. אם לא ניכנס לפעולה קרקעית מהגבול ועד פרברי ביירות, לא נצליח לקצוץ את ראש הנחש של החיזבאללה. הרבה חיילים ישלמו על זה בחייהם? מה אפשר לעשות. הלא כבר נאמר כי כזאת וכזאת תאכל החרב ולא לרכרוכי הלב המלחמה.

אני רוצה לומר גם. אבל רגע אחד. יש צפצוף של עדכון חדשות. אדון משה, אתה יכול רגע להגביה? תודה רבה לך. אוי א ברוך. אתם שומעים מה שאומרים עכשיו על הטווח של הטיל האירני זילזאל? מאה ושמונים קילומטר. זה יכול להגיע עד תל-אביב ואפילו עד בני-ברק. השם ישמור ויציל. אני ממש מודאג מאוד עכשיו. חמותי תחי' גרה בסמטת ברטנורא ורק עכשיו השגתי לה הלוואה לבנות חדר נוסף. אתם יודעים איך הבנייה שם בבני-ברק, טיל אחד וכל תוספת הבנייה הבלתי חוקית קורסת כמו בניין קלפים. את הרבנית האלמנה אני יכול להעביר בינתיים לירושלים, אבל מה יהיה עם הדירה שמחכה לי בירושה.

זה כבר משנה את התמונה לחלוטין. עד מתי תמשך שפיכות הדמים המיותרת הזאת? במשך עשרות שנים אני מתריע, שההנהגה הציונית המושחתת מעולם לא חשבה על חיי יהודים כאשר רצתה להגשים את חזונה לבנות כאן מדינה ללא יהדות וללא תורה. כמה פעמים כבר הזכרתי שההחלטה של הצורר ימ"ש להשמיד את יהדות אירופה התקבלה, כאשר נודע לו שההסתדרות הציונית העולמית הודיעה על הצטרפות למאמץ המלחמתי של בנות הברית. שישה מיליון יהודים שלמו על כך בחייהם.

אתם הרי מכירים את האידיאולוגיה שלי לא מהיום. אבות אבותינו ישבו כאן בשקט ובשלווה תחת שלטון הטורקים והבריטים וחיו עם שכניהם הערבים בלי מלחמות ובלי פרעות. רק משבאו הציונים החלו כל הצרות. כמה דם יהודי נשפך בגלל הטירוף זה של כוחי ועוצם ידי, והשתלטות על שטחים ערביים כדי להקים שם התנחלויות ויישובים מיותרים.

אני ממש לא מבין איך פתאום השתנתה אצלנו ההשקפה. בגלל שלושה חיילים חטופים נסחף כל הציבור החרדי לפטריוטיות צבאית מזויפת, שכבר גרמה לעשרות יהודים הרוגים, והסוף עוד לא נראה באופק. רק גנרלים ישראלים נפוחי חשיבות יכולים לחשוב שבהפצצות מהאוויר אפשר לחסל ארגון גרילה מחופר היטב מתחת לקרקע. הנה אתם רואים. אנחנו מפציצים והם, בטווח של שעתיים, מחזירים פי שבעה בקטיושות וטילים.

לכן חייבים להיכנס מיד למשא ומתן שיתבסס קודם כול על הפסקת אש מיידית. העיקר שיפסיקו להיהרג יהודים ומבנים לא יתמוטטו כל שחרית וערבית. רק אחר-כך צריך לדבר על היעדים האחרים.

מוריי ורבותיי, אם פיקוח נפש דוחה שטחים על אחת כמה וכמה שהוא מחייב הסכמה למעורבות בין לאומית להפסקת ירי טילים מסוכנים.

דבר הפרשן הצבאי המוסמך


תסלחו לי מאוד, אבל אני הייתי מבקש מכל האידיאולוגים והפרשנים בפרוטה לשתוק בימים אלו ולשמוע מה יש לפרשנים צבאיים מהסוג שלי - מומחי ביטחון אמיתיים, שיודעים להבדיל בין טיל ערד לקטיושת אל פאג'ר משופרת בהתאם לעוצמת הפיצוץ ומהירות הדיווח ב-ynet – לומר על המצב הסבוך בפניו נמצאת מדינת ישראל ומערכת העיתון בו אני עובד.

אם הייתם יודעים את מה שאני יודע, תאמינו לי שלא הייתם ישנים בלילות. שלשום התקיים סיור כתבים צבאיים עם שר הביטחון בצפון הארץ. אני לא הגעתי לשם בגלל התנגדות עקרונית של רעייתי (לפני שעושים לך בעבודה ביטוח-חיים של שני מיליון דולר, היא אומרת, אתה לא יוצא מאזור המרכז), אבל דיברתי עם קולגה שהיה שם ונעשה לי שחור בעיניים. אי-אפשר להכניס חייל אחד לתוך שטח לבנון בלי שהוא יעלה על איזה מוקש נעל. ומה שמחכה לטנקים ראינו כבר מה קרה עשר דקות לאחר החטיפה.

אבל הכי גרוע זה חוסר המוכנות של היחידות הצבאיות הקרקעיות. היחידות לא מתאמנות באופן סדיר בגלל קיצוצים בתקציב, רמת המשמעת ירודה, והברדק צועק מכל מחנה צבאי בו מבקרים באזור הצפון. אני אמנם לא ראיתי את זה בעיניים, אבל מה שהחבר שלי סיפר לי מספיק לסדרת כתבות שלמה.

וזו הסיבה שמשתמשים רק בחיל האוויר ולא מעזים להיכנס פנימה לנקות את קני המחבלים. ומה שיש עוד למחבלים במחסנים? שלא תדעו מצרות. עוד אלפי טילים ורקטות שבחלקם לא נעשה אפילו שימוש פעם אחת. נסראללה שומר אותם לשלב הבא שכל מה שעברנו עד עתה היה רק הצגה מקדימה.

מאיפה אני יודע את זה? אתם הרי לא מצפים שאגלה לכם מקורות וסודות מקצועיים. אבל תהיו בטוחים שאני לא מסתמך רק על הדיווחים הרשמיים של דובר צה"ל ושידורי תחנת 'אל מנאר' של החיזבאללה. אני קורא קבוע את 'רוטר' ו'תיק דבקה'. שם כותבים כל המבינים הגדולים והקיביצערים הצבאיים את כל מה שנעשה בעמקי הבונקרים הלבנוניים ובחדרי הפיקוד הקדמיים הצה"ליים.

ושלא תדעו מה עוד יש בבונקרים הסודיים של דרום לבנון. קודם כול אני רוצה שתדעו שהחיזבאללה החזיק בהם את החיילים החטופים עד לפני שהועברו לביירות לפני שבוע. עם תחילת ההפצצות על העיר הועברו החטופים לשגרירות איראן בעיר. שם הם מוחזקים כעת בחדר הארונות של השגריר בכבודו ובעצמו. ממקור סודי ביותר נודע לי שבקרוב תעגון בנמל טריפולי צוללת איראנית שמחכה ל... אוי לא. תשכחו מיד מה שאמרתי. אם תתנו לזה פרסום מוקדם, אתם תהרגו לי את הצימוק המרכזי בכתבת ארבעת העמודים שהכנתי למוסף של השבת הקרובה.

מה שמדאיג אותי במיוחד זה לא הטיל המצחיק הזה שקוראים לו זילזאל. כולו טווח של מאה וארבעים קילומטר שאם משגרים אותו מביירות הוא יכול מקסימום לפגוע בעמדת המציל בחוף של עתלית. החשש הכבד הוא מהטילים שיהאב חמש ומוחמד 2006 המסוגלים להגיע עד ירושלים, להתפוצץ באוויר בגובה של קילומטר ולפזר אלפי פצצות מצרר קטנות שינחתו ח"ו בכל רחבי העיר.

עד אתמול חשבתי שאני האזרח היחיד היודע את זה (מתוך האזנה לשיחה באוטובוס של שני חיילים מבסיס מזון בצריפין) אבל מאחת התגובות ב'רוטר', למדתי שיש עוד כמה שמודעים לידיעה הנוראה.

מתי הם ישתמשו בנשק הזה? להערכתי רק אם ישראל תשלוף מצדה את כלי הנשק הסודיים שלה מהמחסנים. אם מדברים על טילים שטרם נחשפו, גם לצה"ל הגדול יש עוד הפתעות שאפילו נסראללה לא חולם עליהם. ישנו טיל שברפא"ל החלו לעבוד עליו לפני עשרים שנה (וכבר התלוצצו על זה במלחמת ההתשה), אך רק בימים אלה הוא ירד מקו הייצור.

מדובר בטיל חדשני ביותר המצויד בחיישני ריח רגישים מאין כמותם. ברגע שלוחם חיזבאללה פותח קופסת חומוס לטבול בה את הפיתה (ואחרי ההפצצות אין למסכנים משהו אחר לאכול), מתביית הטיל על החלקיקים האורגניים הנפלטים ונוחת ישירות לתוכה. טווח ההרג של טיל כזה מכסה שטח של פלוגה שלמה. כמה טילי קרקע חומוס כאלה יכולים, לדעתי המלומדת ועל אחריותי בלבד, להכריע את המערכה.

דבר הפרשן הפוליטי הוותיק


חברים יקרים, אני באמת לא יודע באיזה עולם אתם חיים. זאת מלחמה זאת? בפיצוץ של אוטובוס אחד בירושלים כבר היו לנו יותר נפגעים. בסך הכול עפים כמה טילים, אנשים יושבים במקלטים וממילא יש הרבה פחות נפגעים בתאונות דרכים.

נו, טוב. אז גם חיל האוויר מפציץ קצת בלבנון ופוגע פעם רביעית במסוף הדלק של נמל התעופה בביירות. כבר עברנו את פרעה, למה שלא נעבור גם את זה.

אתם אומרים שאני מדבר מתוך תסכול. האמת שאתם צודקים. אין לכם מושג איזה השלכות יש למלחמה הקטנה הזאת על הזירה הפוליטית שסיקור הנעשה בה מפרנס אותנו רבות בשנים. אני מסתובב בכנסת ולא מאמין למראה עיניי. זאבים פוליטיים מצולקי קרבות מהלכים מעדנות כחתלתולים מאולפים. ראש הממשלה מלהג קלישאות מעל הבמה ואף אחד לא קם לשאול את השאלות המתבקשות. כולם מדברים בקולות נמוכים ובהבעה צדקנית נאנחים מדי פעם למשמע הידיעות על הטילים הנוחתים והפגיעות הקשות.

ואני שואל עד להיכן תמשך ההתדרדרות הזאת? רק לפני שבוע ויום היינו שקועים עד צוואר במלחמות האמיתיות בין אלי ישי ומשה גפני סביב בחירת נציגי הכנסת לוועדה למינוי דיינים. עקבנו בדריכות אחרי הברית החדשה בין יו"ר ש"ס ויו"ר אגודת ישראל והשלכותיה הצפויות בבתי הדין הרבניים ובחירת ההנהלה החדשה למועצה הדתית בירושלים. וכמעט שכחנו באיזו חדווה מקצועית דיווחנו על ההדים ביהדות התורה על הזמנת שניים מחבריה בלבד למפגש עם ראש הממשלה.

ופתאום שוד ושבר. אתה נכנס למזנון הכנסת ורואה את אלי ישי וחיים כהן יושבים ומדברים כמו שני ידידים ותיקים שכאילו לא עברו ביניהם בזמן האחרון כמה חתולים שחורים. אתה עולה לישיבת יהדות התורה וממתין לזיקוקים הקבועים ופתאום יוצאים לך גפני וליצמן כמעט חבוקים. ממש וגר זאב עם כבש של חזון אחרית הימים.

וכאן הצרות לא נגמרות אלא רק מתחילות. אחרי עבודה קשה עלית על קצה בדל של סיפור פוליטי ששווה חמש מאות מילה עם כותרת גדולה. חיש קל מתקשרים לעורך ומספרים שיש לך ידיעה בלעדית על הוויכוח בין פנחסי ואלי ישי על זהות נציג ש"ס במועצה הדתית בטבריה. נראה אם יהיה לזה מקום, הוא מהמהם לך בתגובה. ובכלל, הוא אומר, אני מציע שתעזוב כעת את הנושאים האלה ותביא איזה סיפור טוב על טיל שהיה בדרכו לכנסת ויורט על-ידי מטוסי חיל האוויר. על פחות מזה, מפזם לנו הברנש, אין מה לדבר.

מה שנותר זה רק לעסוק בהרחבה בהשלכות המלחמה על סיכויי הצטרפותה של יהדות התורה לקואליציה. מצד אחד, אולמרט אינו זקוק כעת לתמיכה של עוד שישה ח"כים כאשר כל האופוזיציה מצדיעה לו ועומדת דום. מצד שני, יש כעת אפשרות לאחד מבכירי דגל התורה לדרוש הצטרפות זמנית לקואליציה. כמובן בשם הסולידריות היהודית בשעת מצוקה והצורך של שירותי הרווחה בשר במשרה מלאה, שישתתף גם בישיבות הממשלה. הפוך בה והפוך בה דכולה בה ועדיין לא תגיע למחציתה של המכסה השבועית הקבועה.

מתי תיגמר המלחמה? אם אהוד אולמרט ויצחק ועקנין אינם יודעים, גם לי אין שמץ של מושג. חוששני רק, שאם תוך שלושה שבועות לא תסתיים המערכה, המפגש הבא שלנו ייערך במזנון של לשכת התעסוקה.

דבר אומר התהלים


איך ווייסט נישט מי נלחם נגד מי ולמה, אבל כשדם יהודים נשפך כמים, כל הקשקושים שלכם לא מעניינים. אני עוד זוכר פרלמנטים כאלה בלבוב לפני שהמלחמה הגדולה החלה. גם אז ישבו יהודים בין מנחה למעריב ודיברו כמו גנרלים פולנים. כבר אז אבא ז"ל אמר לי, במקום לבזבז את הזמן על כאלה דיבורים, עדיף שתשב ותגיד כמה קפיטלאך של תהלים.

ואני אומר לכם, שרק בזכות התפילות ואמירת התהלים יצאתי מעמק הבכא וזכיתי להקים כאן משפחה. עברתי כאן הרבה מלחמות ותקשיבו לי טוב-טוב. אף אחד לא ידע מה יהיה בסופה של כל מלחמה. כל האויבער-חכמים והפוליטיקאים הגדולים לא ידעו שבמלחמת סיני ננצח, אבל בסוף הצרפתים והאנגלים יגרשו אותנו כמו כלבים. במלחמת ששת הימים קידשנו עשרות בתי קברות ואחרי כמה ימים כבר עמדנו בתפילה מול חצר בית המקדש והעזרות. במלחמת יום כיפור כבר ראינו בעינינו את השואה השנייה. וחסדי השם כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו.

אז תעזבו את כל השטויות ותתחילו להגיד תהלים. אני גומר כל יום את הספר פעמיים, אבל אתם לפחות תסגרו את הפרלמנט הזה ותגידו אתי כאן ביחד כמה פרקים. אני שומע מהדיבורים שלכם שאתם עובדים בעיתונים. לי אין זמן לקרוא, אבל שמעתי אומרים שגדולי ישראל פרסמו כרוז להתחזק בתורה ולהיזהר ממחלוקת ולשון הרע. זה מה שיש לעשות בעת צרה ותראו איך בעוד שבוע שבועיים נצא כולנו מאפלה לאורה.

טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!