המניות צנחו בדממה

כואב היה לצפות בח"כ הרב משה גפני בתום ההצבעה על מינוי נציגי הכנסת לוועדה למינוי דיינים. כמות כזאת של עצב מרוכז, כפי שנשקפה מפניו של הח"כ המובס, אפשר לראות רק בתמונות הילדים היתומים בפרוספקטים של ועדות הצדקה. גפני לא רגיל להפסיד בהצבעות חשאיות על בסיס אישי, וכאשר נחת עליו הלם הידיעה המרה הוא התקפל לתוך עצמו כמו מתאגרף ותיק שספג מהלומת נוק-אאוט אדירה.

מבחינה פוליטית גרידא, לא הייתה חשיבות קרדינלית של ממש בהצבעה. בתרגיל פרלמנטרי קטן אחד של ערב אישור התקציב יש תועלת לציבור החרדי יותר מחמישה נציגים בוועדה למינוי דיינים (את באי בתי הדין הרבניים, ממש לא מעניין בחסדה של איזה מפלגה נבחר הדיין היושב בראש ההרכב בדינם).

בחודש האחרון גפני בעצמו עשה מספר תרגילים כאלה, שלפחות אחד מהם הכניס לקופה החרדית עשרה מיליון שקל שאפשרו את חידוש ההסעות לחינוך העצמאי. אנחנו באופן אישי היינו מעדיפים עוד כמה מיליוני פונטים מסוג זה על פני כל חברי הוועדות למינוי דיינים, שופטים וקאדים גם יחד.

ולמי שעדיין חושש מפני הבאות בגלל התבוסה, הנה צפירת הרגעה. למרות תוצאות ההצבעה, אין שום סכנה הנשקפת לעין של בחירת דיינים שאינם ראויים, הנמשלת כידוע להעמדת עץ אשרה ליד המזבח רח"ל. בחסדיו יתברך כי לא תמנו, יש רוב חרדי מוצק בוועדה החדשה גם בלי כבוד הח"כ מדגל התורה.

רשמו לפניכם את השמות שיקבעו את זהות הדיינים. מטעם ש"ס מכהנים השר אלי ישי וסגן שר התקשורת לשעבר יצחק ועקנין. עוד שני מקומות בוועדה שמורים לרבנים הראשיים, ושני נציגי בית הדין הרבני העליון הם הרה"ג ר' שלמה בן שמעון והרה"ג ר' חגי איזרר. כולם חרדים למהדרין מן המהדרין.

העובדה שארבעה מהם כפופים ישירות להנהגת ש"ס (שני הנציגים הפוליטיים, הגר"ש עמאר והדיין הגר"ש בן שלמה), לא תגרום לאנשים שאינם ראויים להיכנס למערכת אלא רק תסנן אותם לפי מוצא והשתייכות עדתית לתפארת המהפכה הספרדית החדשה.

אלא שכל זה מנחם מעט מאוד את הח"כ שציפה לנצח שוב במגרש החביב עליו של הצבעות חשאיות. בשתי הצבעות דומות בעבר הלך גפני נגד כל הסיכויים והצליח. הוא עבר מח"כ לח"כ, הפעיל קשרים וקסם אישי מהסוג שיש לו רק כשהוא ממש רוצה, ושבר מסגרות של קואליציה ואופוזיציה.

הפעם, עברו רק חודשים ספורים מכינון הכנסת ומרבית הח"כים הם מהדור החדש שלא ידע את משה. חלקם ישישים, חצי סניליים, מרשימה תימהונית שזכתה להצלחה פתאומית, ורבים מהם יצורים עלומי שם שצצו מאי שם בעקבות ההליך המוזר של בחירת נציגי קדימה לאחר קריסתו הפיזית של אריאל שרון.

לח"כים טירונים אלה אין עדיין מושג בין ימינם לשמאלם והם מצביעים אוטומטית כאשר ישית עליהם ראש הסיעה. גם בהצבעות חשאיות שרק הם והיושב במרומים יודעים מה באמת הצביעו.

וכאן כבר לא עזרו לגפני הקשרים האישיים. לפי כללי המשחק ההגון שעוד נותרו, עד להצבעה האחרונה ולא עד בכלל, נהוג היה לבחור לוועדות למינוי שופטים ודיינים נציג אחד מהאופוזיציה ונציג אחד מהקואליציה. קשה להאמין שבכנסת השקרנים יכבדו הסכמים גם מאחורי הפרגוד של ההצבעה החשאית אבל במרבית המקרים זה עבד.

הפעם החליטו בקדימה, בהנחייתו הישירה של שר המשפטים חיים רמון, לשבור את כללי המשחק בבחירות לוועדה למינוי דיינים. בלי למצמץ החליטו שם להריץ מטעם הקואליציה שני נציגים לוועדה במקום אחד. את ועקנין מטעם ש"ס ואת דוד טל מטעם קדימה. האופוזיציה השתוללה. ובצדק. חוצפה כזאת באמת עוד לא הייתה.

אי לכך הוביל ח"כ ריבלין (כמה פעמים עוד ניאלץ להסביר שאין לנו שום קשר משפחתי) מהלך מתוחכם. הוא הציע לכל חברי האופוזיציה להצביע עבור ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהאיחוד הלאומי, ולא לסמן בפתק שום שם של מועמד נוסף למרות שיש זכות להצביע עבור שניים.

בדרך זו הוא מנע כל אפשרות מהמועמדים האחרים, לעקוף את סלומיאנסקי כמספר שתיים. מדובר במתמטיקה פרלמנטרית שקשה לבאר אותה במסגרת טור המיועד לשכבות החלשות ולמשפחות ברוכות הילדים. אבל עובדה. התרגיל הצליח. סלומיאנסקי נבחר ודוד טל נשאר בחוץ.

מי ששילם את המחיר, על לא עוול בכפו, היה ח"כ גפני. אם רמון ושות' לא היו עושים את התרגיל הנבזי של הרצת שני מועמדים מטעמם, הוא (גפני) היה מקבל את מרבית הקולות האבודים של דוד טל וזוכה באחד משני המינויים.

ביהדות התורה משוכנעים כעת כי מלכתחילה נועד כל התרגיל של קדימה למנוע את בחירתו של גפני. "אם היו לרמון ויו"ר סיעת קדימה, אביגדור יצחקי, שמץ של הגינות כלפינו הם היו מורים לכל חברי הקואליציה לתמוך בועקנין, על תקן נציג הקואליציה, ובגפני על תקן נציג האופוזיציה, אבל הם ירקו לנו ישירות בפרצוף", אומר לנו בעגמומיות אחד מעסקני דגל התורה שהוזעק לכנסת לסייע לגפני במסע השכנוע האישי מח"כ לח"כ ומסיעה לסיעה.

ולמה לא הצביעו ח"כי האופוזיציה עבור גפני והעדיפו את סלומיאנסקי? אז ככה. חלקם לא ראו בעין יפה ששני נציגי הכנסת יהיו חרדים בלי שום ייצוג למגזר הדתי לאומי, וחלקם עשו חשבון אחר. היום, אומר ח"כ ריבלין, יהדות התורה היא באופוזיציה, מחר הם סוגרים הסכם עם אולמרט ונכנסים פנימה ואז אין לאופוזיציה שום ייצוג בועדה". כל כך פשוט. כל כך נכון.

העורב הלבן


דבריו של ריבלין כאיש אופוזיציה, והיחס לגפני מצד הקואליציה מצביעים על המצב המוזר והבלתי אפשרי אליו הכניסה את עצמה יהדות התורה.

ממש כמו במשל הידוע של קרילוב על העורב השחור שהחליט לצבוע את כנפיו ולהצטרף לעדת היונים הצחורות. סופו של המסכן היה מר. היונים שלחו אותו חזרה לבני מינו ואלה נחרדו מכנפיו הלבנות ושלחו אותו לחיי בדד על צמרות העצים. בחיים הפוליטיים זה בדיוק מצבו של מי שלא הגדיר את זהותו ונשלח כציפור משונה לרחף לו בדד בערבה.

ואם יש אשמים במצב המוזר הזה מוטב להם, לח"כי יהדות התורה, לא לחפשם בחוץ אלא בפנים. אם חיים רמון היה באמת חושב שתבוא תגובה של ממש לסטירת הלחי שהעניק ליהדות התורה בהצבעה על הוועדה למינוי דיינים, חזקה עליו שלא היה מבצע את המהלך.

דא עקא שרמון יודע את נפש שותפיו העתידיים ולכן הרשה לעצמו לבצע תרגיל שכוון במיוחד נגדם. לרמון היה נוח יותר עם נציג דתי לאומי בוועדה מאשר עם עוד חרדי בעל אמביציה שינסה לדחוף מועמדים לדיינות מטעמו.

רמון גם לא התרגש מכך שאותו נציג הוא שליחו של מרן הגרי"ש אלישיב שנושא מינוי הדיינים יקר ללבו. הוא גם לא שעה לסיפורים על היחס המיוחד שיש, כביכול, לאולמרט עם הבית ברחוב חנן. השועל הפוליטי הערמומי הזה יודע שהכול כאלאם-פאדי. יהדות התורה תספוג את היריקה, תנגב את הפנים ותמשיך לחכות לטלפון שלא מגיע מלשכת ראש הממשלה.

אין ספק כי התקרית האחרונה רק חידדה את מה שידוע היה כבר קודם לכן. סוד גלוי הוא במסדרונות הפוליטיים שבשבועות האחרונים צונחות המניות של יהדות התורה מהר יותר מהלירה הטורקית. כל יום שעובר מחזק את מבנה הקואליציה הנוכחית ומחדיר לראשם של אנשי קדימה את ההכרה שאפשר לתפקד יפה מאוד גם בלי ששת המנדטים של יהדות התורה. ואם אפשר לנצח בקלות בכל הצבעה בכנסת, רק טיפש חילוני ישלם מאות מיליונים לקצבאות הילדים ויעביר חוק שיקבע סופית את האוטונומיה החינוכית והתקציבית של החינוך החרדי.

פתאום התברר לקדימה כי הנשק המרכזי שבידי יהדות התורה מסוגל לירות כמו תותח הדווידקה המפורסם שבמרכז ירושלים. מאז כינון הקואליציה הנוכחית, מנסה יהדות התורה למכור את התזה שבלעדיה אין לאולמרט וחבריו משענת פוליטית פרלמנטרית אמיתית.

התקדים היה אירועי העבר והתבסס על כך שבקואליציות קודמות בהן ש"ס חברה לממשלה ללא יהדות התורה היא לא זכתה להשלים בה את ימיה לנוכח הלחץ שהפעילו עליהם אחיהם האשכנזים המיליטנטיים. דרעי הגדול לא עמד מול המתקפות בגין ההצטרפות לממשלת השמד. מי שבא אחריו, לא שרד בממשלת ברק בגלל משחן שנסע בשבת וגזירות נוראות שנחתו לפתע על עולם התורה והיהדות הנאמנה.

לקח לקדימה כמה חודשים של שותפות עם ש"ס בלי יהדות התורה כדי להבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. התברר להם שיהדות התורה המפורסמת בכישורי הלחימה הפוליטיים שלה איבדה את המרץ והרצון להילחם, במיוחד אחרי שאחד מנציגיה קיבל את הג'וב הנכסף של ועדת הכספים וחבר אחד לא מפסיק להצהיר על כמיהתו להצטרף לקואליציה באפס מחיר.

עובדה היא כי רק השבוע הוגשה לראשונה הצעת אי אמון שיש בה ניסיון כלשהו לתקוע טריז בין ש"ס לממשלה על רקע מצעד התועבה. וגם זה לא כיוזמה של הח"כים, המחכים עדיין לפגישה נוספת שתיערך אי שם אחרי החגים עם אנשי לשכת ראש הממשלה, אלא מכוח הוראה שקיבלו ישירות ממרן הגרי"ש אלישיב הרואה במצעד קריאת תיגר מחרידה נגד קדושת ירושלים. מעצמם הם לא חשבו על זה.

ש"ס מגלה את מנעמי הקואליציה


מה שעוד התברר לאנשי קדימה כי ש"ס בקדנציה הנוכחית בטוחה יותר בעצמה מאשר בקדנציות הקודמות והיא איבדה את הפחד מהדומיננטיות החרדית יותר של יהדות התורה. אחת הסיבות לכך היא הצטרפותו של אריאל אטיאס להנהגת התנועה.

בעוד לאלי ישי יש רספקט מיוחד לגדולי התורה האשכנזים, שאת בתיהם הוא פוקד מפעם לפעם, ויש לו גם קצת נטיות ימניות לא מוסתרות, אטיאס קורץ מחומרים אחרים. הוא חי ונושם רק את ביתו של נשיא מועצת החכמים הגר"ע יוסף והוא ממוקד רק בהשגת היעדים שישביעו את רצונו של בעל הבית.

לא, הוא חלילה לא מזלזל בגדולי תורה אחרים ואומרים שכמה מחבריו הטובים ביותר הם אשכנזים. אבל אם תיפרדנה דרכיהם של ש"ס ויהדות התורה, כפי שהיה בעבר, הוא ימשיך לישון טוב בלילה, ואולי עוד יותר. גם מהפגנות של מתנחלים ולחצים של אנשי ימין לא ירא לבו.

בכלל, יותר ויותר מתקבל הרושם כי ההנהגה הפוליטית של ש"ס מתחילה לרוות נחת אמיתית מהקואליציה הנוכחית. למעט השר משולם נהרי שנשלח לארץ גזירה ללא תיק כעונש על הצטיינותו בקדנציה הנוכחית (חטא חמור בתנועה שראשיה אינם אוהבים הצלחות שאינם מיוחסות אליה ישירות), כל יתר השרים מתחילים להפיק דיווידנדים מהתיקים החדשים.

השר ישי חותם על הוזלות במחירי הלחם. אטיאס חותם על הוזלות בדמי השימוש בקווי בזק למי שמדבר בפחות מחמישים שקל לחודש. השר יצחק כהן משלים לאט אבל בטוח את השתלטותו על המחלקה לשירותי דת במשרד ראש הממשלה.

ש"ס נמצאת אפוא בטווח של שבועות או חודשים ספורים עד להגשמת החלום והחזון האמיתי שהיא נושאת מיום הקמתה, קרי: שליטה על כל מערך המינויים של דיינים רבנים ונושאי תפקידים דתיים בישראל.

אחרי התוצאות של הבחירות לוועדה למינוי דיינים שבעקבותיהם שולטת ש"ס על ארבעים אחוז מחברי הוועדה, לא יתמנה עוד דיין בישראל בארבע השנים הבאות לפני שהוא יקבל את ברכת הדרך ברחוב הקבלן 45.

וזו רק ההתחלה. בתוך זמן לא ארוך יחסית, אולי עוד בתקופת פגרת הכנסת, ייכנסו לתוקף התקנות בחוק ההסדרים לביטול המועצות הדתיות והקמת עשרות מועצות ממונות שהרכביהן ייקבעו ישירות בלשכת השר ללא תיק הממונה על ענייני הדתות. כל מועצה דתית שולטת גם על מינוי הרבנים בתחומה ועוד עשרות פונקציונרים בתפקידי דת. מתפקיד מנהל מערכת הכשרות ועד אחרון הבלנים ושוטפי הרצפות במקוואות. עוצמה כזאת לא הייתה לש"ס גם בימים הגדולים של דרעי כאשר ש"ס החזיקה במשרדי הפנים והדתות.

ומי שחושב שש"ס תוותר על העוצמה הזאת רק בגלל הצעות אי אמון של יהדות התורה על מצעד תועבה ושאר מרעין בישין, לא מכיר את הלוך הרוחות בצמרת ש"ס החדשה. לפני שבועיים הודיע השר רמון על תכניתו להפוך את בית המשפט הגבוה לבית משפט לחוקה שיוכל לבטל כל חוק שאינו תואם את חוקי היסוד, עם כל המשתמע מכך על החקיקה הדתית.

שמעתם מישהו בש"ס מצייץ משהו? אנחנו לא. אותו רמון מריץ כעת את חוק ברית הזוגיות שיאפשר נישואין של יהודים וגויים רח"ל, ולמעט תגובה מינורית של נהרי בוועדת השרים לענייני חקיקה לא ראינו אף אחד מעמיתיו לצמרת עולה על בריקדות לנוכח היוזמה המסוכנת. תחת זאת ראינו אותם מקדישים את כל האנרגיות לדברים החשובים באמת: עוד נציג בוועדה למינוי דיינים ועוד אחד בוועדה למינוי קאדים (דוד אזולאי).

הקשר המתהדק בין ש"ס לקואליציה יעמוד גם בימי ההתכנסות שנכון לעכשיו נראית מעבר להרי החושך, תרתי משמע.

מבחינת יהדות התורה, מדובר בצניחת מניות כואבת ומהירה. הקשרים אמנם לא נותקו. השיחות הקואליציוניות יימשכו בתדירות של אחת לחודש, אבל מחיר ההצטרפות ימשיך לרדת בהתמדה. יש אחד ביהדות התורה שהמצב הנוכחי ממש לא מפריע לו אבל כל היתר ימשיכו לשאת את סבלם בדומייה.

טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!