כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

יוצא לאור

שר התקשורת אריאל אטיאס מספר בראיון ראשון לתקשורת: כך הפכתי ממשגיח כשרות לשר בממשלת ישראל

יוסי אליטוב
יוסי אליטוב



קרוב לחודשיים הוא מתהלך בין מסדרונות הכנסת והממשלה, והמערכת מתקשה ללמוד אותו. צבא של לוביסטים ויועצי תקשורת מנסה להתחקות אחרי צעדיו וללמוד מיהו האברך הצעיר מש"ס שעשה את הקפיצה הגדולה ביותר בפוליטיקה - חוץ מאריה דרעי - ממערכת הכשרות של "בית יוסף" עד לחדר הישיבות של הממשלה, והפך לאחד האנשים המשפיעים במדינה.

עד לפני חמישה חודשים נהנה אריאל אטיאס מאלמוניות מלאה. בדומה לח"כ יעקב ליצמן, הוא פעל בעיקר מאחורי הקלעים. כל מי שנחשף למתרחש בבית מרן הגר"ע יוסף, הבין מיד שהמנכ"ל הצעיר של מערכת הכשרות ''בית יוסף'' נהנה מאמון מיוחד של הגר"ע יוסף, ולא רק בנושאים של עוגיות ותבלינים. גם במפלגה שבה קשי יום מהצפון הופכים בוקר אחד לפרלמנטרים מהשורה, הזינוק היה חד מדי. רק משתתפי המניין ברחוב הקבלן ובאי הבית הבחינו בתהליך מראשיתו. פעם אחר פעם פגשו במבט הבוחן של הגר"ע יוסף עד לרגע שבו כבר היה ברור כי הנער הפך לאיש, סומן כמי שידלג על פני האחרים ויוצב במקום גבוה ברשימה לכנסת, ומס' 2 בצמרת של שרי המפלגה.

הסקרנות שעורר מינויו של אטיאס בתוך ש"ס, הפכה למיני פניקה בענף התקשורת בישראל. מיהו הש"סניק התורן שהצניחו אותו לתוך המשרד? שאלו בעלי עניין ואינטרסנטים שרבים הם בעולם זה כחול הים. מהי האג'נדה שלו? למי הוא מחויב? האם, לעזאזל, הוא יעדיף את חברת "בזק" על פני המתחרה? ומי הן הדמויות המשפיעות עליו? הפניקה החריפה כשהתברר להם כי שר התקשורת החדש לא העניק מעולם ריאיון לכלי תקשורת כלשהו. מעטים הם האנשים שמכירים אותו אישית, ולכו תדעו מי האיש שהצמיחה החצר הפעם.

משרד התקשורת הוא אחד המשרדים המשונים ביותר במדינה. תקציב המשרד הוא פחות ממאה מיליון שקל. מצבת העובדים קטנה יותר מזו של מערכת הכשרות "בית יוסף", והיכולת של השר לנייד תקציבים ממטרה למטרה כמעט אינה קיימת. מצד שני, השר המכהן במשרד משפיע על מיליארדים של דולרים. תפקיד הרגולטור שהופך אותו למשגיח הכשרות של התקשורת בישראל, מקנה לו יכולת, בחתימה על מסמך זוטר אחד, לקבוע אם מאות מיליוני דולרים ינדדו לחשבונות הבנק של חיים סבן בלוס אנגל'ס, ואולי משפחת פישמן היא זו שתגרוף את הרווחים מההחלטה האחרונה.

אטיאס הגביר את החשדנות סביבו כשהחליט לא למנות אף עוזר אחד או יועץ סביבו. בחודש הראשון למינויו לשר הוא בחר לנהוג במכונית המאזדה המשפחתית ולהתהלך לבדו בלי עדת מקורבים וידידים. לשכת השר שממוקמת בבניין מנדטורי ישן מעל בית הדואר המרכזי של ירושלים, הוצפה בפניות מצד כלי התקשורת השונים. הכול ביקשו ללמוד דבר או שניים על עולמו של אטיאס. אבל אטיאס דחה את כולם בנימוס. "שיהיה לי מה לומר אקרא לכם", אמר.

העיתונות הכלכלית בישראל שמייצרת אלף עמודים בשבוע, לא השלימה עם הגזרה. עיתונאים נברו במערכות הכשרות הספרדיות, ובעיקר פרסמו הגיגים בגרוש. כך לדוגמה נפוצו שמועות על מינויים עתידיים שלא היו ולא נבראו, וכמה ממקורביהם של בעלי ההון העבירו מסרים באמצעות העיתונות כי עדיף שהשר יבחר לידו אנשים בעלי מקצוע, לאו דווקא דתיים, בטח לא ש"סניקים. אטיאס קרא את הידיעות וצחק. השנים המעטות בזירת ההתרחשויות הסוערות של ש"ס הכשירו אותו להתחקות אחרי המנהרות התת קרקעיות שמחברות בין ידיעה מודפסת בעיתון לבין גורם מנומס וניטרלי, לכאורה, שיושב ספון במשרדו ומנענע באמצעות שליחים את העריסה.

את התשובה הוא נתן במינוי של מרדכי מרדכי למנכ"ל המשרד. "אני אבחר לתפקידים מרכזיים אנשים מוכשרים שהם גם שומרי תורה ומצוות", אמר אטיאס. "מי אמר שהדת סותרת כשרון והתאמה?", שאל.

אם תאכזב, לא יצטערו


זהירות. זו התכונה הבולטת באישיותו. בש"ס היא נחשבת למצרך נדיר. במפלגה שמורכבת בעיקר מאנשי כפר שהגיעו לכרך הגדול ונאלצו לעשות כברת דרך ארוכה בזמן קצר יחסית, אטיאס נחשב לעוף מוזר ואחר. בילדותו הוא לא נחשף מעולם למצוקות כלשהן. הבית שבו גדל נחשב בבני ברק לבית אריסטוקרטי: הורים אנשי חינוך ובעלי מעמד בחברה, אחים רבנים ודיינים, ובית מבוסס שהלחם מצוי על השולחן בשפע.

הצטרפותו לבד"צ "בית יוסף" ומערכת הידידות שנרקמה בינו לבין הרה"ג רבי משה יוסף, נתנו לו גישה חופשית להגר"ע יוסף. הרבה קיבלו את ההזדמנות להתחבב, אך בודדים צלחו את המבחן. שם, בבית שבו נופלות הכרעות רבות בשורה ארוכה של נושאים, למד אטיאס להחריש, להפנים ולברוח מהפרים של המצלמה. הסוף הטרגי של רבים בתוך ש"ס, הביא אותו לאמץ כמה תובנות מרכזיות, למי שרוצה לגדול ולזכות באמון. כמו למשל, אל תיכנס לביצה שאינך מחויב לטבול את רגליך בה; תיצמד למילים של הרב, אבל גם לרוח שמאחוריהן; תמיד תזכור שרבים לא יצטערו אם תאכזב ולא תצליח, אז קודם כל בשבילך, כדאי שכל משימה שהופקדה בידך, תבוצע עד הסוף.

בריאיון שהעניק השבוע ל"משפחה", שבר אטיאס שתיקה של שנים. "אין ספק שהאחריות שרובצת עליי היא רבה מדי", הוא אומר. "גדלתי בכור ההיתוך החרדי, צמחתי במוסדות התורה ובעשייה ציבורית, ואני בהחלט מודע לכובד האחריות שמחייבת אותי לנהוג בהמון זהירות וענווה. לכן, כבר מרגע כניסתי למשרד קבעתי לי כלל שאתמקד פחות בהצהרות ויותר בעשייה. אני מקווה שבסופו של יום אבחן על מעשים שיגרמו לקידוש ה' ואמנע מהתבטאויות מיותרות ומזיקות שאינן מובילות לשום תכלית".

מתוך עשרים וחמישה שרים, אתה אולי השר הצעיר ביותר מסביב לשולחן הממשלה, הערתי לאטיאס. "מודה באשמה. אני יושב מסביב לשולחן הממשלה ומבין היטב את מי אני מייצג. אני אריאל אטיאס, תלמיד חיידר 'קרלין' בבני ברק ובוגר ישיבת 'תורה אור' בירושלים, יושב בין שרים ופוליטיקאים מנוסים ממני, ועליי לייצג בכבוד אך בתקיפות את המקום שממנו אני בא. תראה, ניהלתי מערכת כשרות, והייתה לי זכות גדולה לשהות במחיצתו של מרן הגר"ע יוסף, אך אם אפשר להצביע על עיקרון אחד שלמדתי בבית המדרש המיוחד הזה, הרי הוא שלא עיקר המדרש אלא המעשה. נשלחתי לשדה הציבורי בשם רעיון מוגדר מאוד של זיכוי הרבים. למפלגה שאני נמצא בה יש סדר יום ברור, ואני מחויב לו".

לאן אתה שואף להגיע? שאלתי. "אם משמים כיוונו אותי למקום שבו אני נמצא ולא חלמתי מעודי להיות שם, כנראה לכך יועדתי. מהי השאיפה שלי? להשפיע על הצביון היהודי של המדינה. אני יודע שיש שחושבים כי המעבר שלי מהכשרות לפוליטיקה היה מעבר טבעי. זה לתלוטין לא נכון. לבד"צ בית יוסף הגעתי לפני חמש שנים כדי לעסוק שם בענייני השמיטה. הכוונה הייתה שהעיסוק יהיה זמני. בסופו של דבר ההשגחה הובילה אותי לנהל את הצד הכלכלי של מערכת הכשרות 'בית יוסף' וראיתי הצלחה במעשי ידיי.

"מובן שהמתנה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל הייתה העבודה במחיצת הגר"ע יוסף. במאות שעות של עבודה נוכחתי לדעת עד כמה חשוב להגר"ע יוסף כל העניין של זיכוי הרבים - שיותר ויותר יהודים יאכלו מוצרים כשרים על פי החומרות המהודרות שלו, ועמדתי נפעם מול המבט הרחב שלו כלפי כל עניין ציבורי שעולה על השולחן".

"בשלב מסוים החליט הגר"ע יוסף בעצה אחת עם אלי ישי לשנות את תפקידי ולהעביר אותי למערכת הפוליטית. חשוב לי לומר שאולי התפקיד שונה, אבל לא המטרה. אמנם כיום אני יושב ברחוב יפו ולא בכנפי נשרים, אבל השליחות נותרה בעינה וכמובן גם היעדים - אני נותרתי שליח של מערכת ערכים גדולה שהגר"ע יוסף מייצג אותה".

מגדל הפיקוח והלבנת הערוצים


הכניסה של אטיאס למשרד התקשורת עוררה ציפיות מיוחדות אצל הרבנים וראשי הישיבות שמתמודדים בחודשים האחרונים בדרכים לחסימת המידע האסור שזורם בטלפונים הניידים. אטיאס הוזמן השבוע לכמה מפגשים עם ראשי ישיבות, והמרכזי בהם התקיים בביתו של אחד מחשובי הפוסקים בבני ברק. התוכן של השיחות הללו הוא ברור: שר התקשורת הקודם אולמרט חסם את הגישה לשיחות תועבה.

הבעיה הגדולה היא שמכשיר הטלפון הנייד הפך מזמן למכשיר שאפשר להתחבר דרכו למקומות אסורים, ולהיחשף למידע רב. "צריך לעצור את השיטפון הזה", אמרו ראשי הישיבות.

אטיאס ניגש לסוגיה בדחילו וברחימו. הוא מחפש דרך מקורית לחסום את ערוצי המידע הללו בלי לצאת למלחמת עולם עם החברות הסלולריות. "הקלות הבלתי נסבלת בנגישות של בני הנוער לתכנים אסורים מטרידה כל יהודי שומר תורה ומצוות, וראשי הישיבות שעמם נפגשתי בחודש האחרון, הביעו את עמדתם בצורה הברורה ביותר כי חייבים לעשות מעשה. אחד מראשי הישיבות בירושלים אמר לי: 'דע לך שמטעמים של קנאות לא הצבעתי בבחירות האחרונות לש"ס, אבל כל הקיום של ש"ס כדאי הוא בשביל לגדור את הפרצה החמורה שעלולה להשחית בני נוער רבים'".

"הדרך הקצרה היא להכניס תיקוני חקיקה בכנסת שימנעו שימוש בתכנים אסורים. הבעיה רק שהתנהלות שכזו תיצור רעש מיותר וכותרות מזיקות. במאבק הספציפי הזה יש לנו מספיק שותפים מקרב ארגונים שאינם מזוהים כחרדים, כמו 'המועצה לשלום הילד' ועוד שמנסים להיאבק בתופעה. אני משוכנע שהדרך הנכונה היא לנטרל את המרכיב הדתי במערכה, וליצור הידברות והבנה עם החברות הסלולריות כדי לעצור את השיטפון של המידע האסור שמציף היום את מכשירי הטלפון. נדמה לי שגם חברי כנסת מ'העבודה' ומ'קדימה' מודעים היטב לסכנות, וביחד נשכנע את החברות כי הדבר אינו ראוי ואינו כדאי. בשלב האחרון, אחרי שנגבש את התכנית, נביא אותה בפני הגר"ע יוסף שיכריע סופית מה נעשה".

הציבור הספרדי תולה בך תקוות גדולות, אני אומר לאטיאס. הוא מצפה שתקים לו ערוץ קודש רשמי גם במחיר של הורדת מגדל הפיקוח בנתב"ג שמפריע לקליטת שידורי ערוצי הקודש. "בדיונים שקיימנו במשרד התקשורת שאלו אותי הפקידים במשרד: מדוע דווקא הדתיים זכאים לתחנת רדיו? המצב הנוכחי הוא שיש כיום שני תדרים פנויים, האם אחד מהם חייב ללכת לציבור הדתי? אמרתי להם: הרי אתם עוקבים אחרי הפעילות של אותם מפעילי ערוצי הקודש, היכן יש עוד אנשים שמוכנים לתרום מכיסם, לשלם קנסות ולהמשיך לשדר בתנאים לא תנאים והעיקר להעביר שיעורי תורה ותכנים יהודים לקהל המאזינים שלהם?!"

"אבל יש סיבה נוספת: הציבור החרדי אינו צורך אינטרנט, טלוויזיה או ערוצי רדיו אחרים. אם אתה לוקח ממנו את ערוצי הקודש, מנעת אפשרות ממיליון יהודים חרדים, דתיים ומסורתיים, לתקשר האחד עם השני ולהתחבר לתכנים המועדפים עליהם. זה מגיע לנו בדין. יש היום שלוש עשרה תחנות רדיו אזורית, ואין שום סיבה שהציבור שלנו יופלה לרעה".

השאלה הגדולה היא האם תוכל לעמוד בציפיות של כל מנהלי התחנות. הם מעוניינים שתלבין ותכשיר את ערוצי הקודש. אינך חושש לאכזב אותם? "בתקופה הקרובה ביותר, בטווח של חודשים בודדים, יקום ערוץ קודש חדש. נקודה. נעשה זאת בהתייעצות עם גדולי התורה ובראשם מרן הגר"ע יוסף, והם יורו לנו איך להסדיר את העניין על הצד הטוב ביותר. חשוב לי גם לומר שהמטרה העומדת לנגד עינינו היא שהתחנה הדתית שתוקם לא תהיה תלויה בעתיד בנוכחותו של שר חרדי. אנו מחויבים בפיתרון בר-קיימא ולאורך זמן".

אטיאס בהחלט מודע לציפיות ולשחקנים השונים בשוק הזה. "יש אנשים שציפו ממני לסגור את אגף הפיקוח במשרד התקשורת, ובינתיים לעדכן אותם על מועדי הביקורת של חוליות הפיקוח. צר לי, אבל אינני מתכוון למלא ציפיות מסוג זה. אעשה הכל במסגרת החוק ולמענם של מיליון יהודים מסורתיים ודתיים שאליהם אני חש מחויבות אמיתית".

בהתמודדות של אטיאס להקמת רדיו חרדי ולחסימת התכנים הבלתי ראויים, יש לו מטרה נוספת פנים חרדית. משאת נפשו היא למנף את ציבור בני התורה הספרדים שמתכנסים תחת כנפיו של מרן הגר"ע יוסף וליצור 'גאוות יחידה' של המצביעים התורניים של המפלגה. "אנשים חושבים שש"ס היא מפלגה מסורתית, אבל חשוב לזכור שלש"ס יש שדרה תורנית רחבה עם פירמידה של גדולי תורה ופוסקי הלכה שבראשה עומד מרן הגר"ע יוסף".

אטיאס נמנה עם אלו שחושבים כי יש לחזק את עצמאותה של ש"ס. "ש"ס תישאר בממשלה גם אם 'יהדות התורה' תחליט לבסוף להישאר בחוץ. ברור שנשמח מאוד אם 'יהדות התורה' תבוא לממשלה וביחד נהפוך לכוח גדול, אבל גם אם הדבר לא יצא אל הפועל ש"ס תישאר מחויבת לסולם הערכים שהציב הגר"ע יוסף. כל עוד שנוכל ללכת לפי סולם זה, נישאר בפנים".

המשמרות ב''מצות אביב''


באחד המפגשים הראשונים שקיים אטיאס עם תשעת הסמנכ"לים של משרד התקשורת, הוא גולל בפניהם את סיפורו האישי. הפקידות הבכירה שבוחנת כל העת את השר שעומד בראש המשרד, הציגה בפניו את תחומי הפעילות והתכניות לעתיד. מטרתם של מפגשים אלו היא להמם את השר ולהציפו בנתונים. במקרה שמדובר בשר חרדי, המשימה הופכת למהנה יותר.

אטיאס בחר לדבר על חייהם של האברכים בישראל לצד המלגה הממשלתית. "זה היה בחודש ניסן לפני שמונה שנים, סיפר לפקידים. בתקופה ההיא נזקקתי להשלמת הכנסה. לקראת חג הפסח ההוצאות מרובות, והבנתי שעליי לנצל את 'בן הזמנים' כדי להשלים הכנסה. אחד החברים הציע לי לבוא ולעבוד כסבל במפעל של 'מצות אביב'. לא חשבתי פעמיים וניגשתי לעבודה. חודש לאחר מכן, כשכבר חזרתי לכולל, קיבלתי צו גיוס מהצבא. התברר שהעתק תלוש המשכורת הגיע לצה"ל, ומבחינתם, מי שבחר לעבוד - אפילו ב'בין הזמנים' - עליו להתגייס לצבא. מכאן הגעתי לשירות בצה"ל".

שאלתם היכן יש מקום למהפכות חברתיות בחלקת הארץ הקסומה של אילי ההון במפת התקשורת? אטיאס חקר ומצא שהסעיף היקר ביותר לצריכה בנפש הוא בתחום התקשורת ולא בענף המזון כפי שהיה בעבר. "הצרכן בישראל פוגש את משרד התקשורת בכל שעות היום, משיחות הטלפון וערוצי התקשורת ועד הדואר והדוא"ל. מדהים לראות שדווקא אנשים משכבות חלשות מוציאים אלפי שקלים עבור שירותי תקשורת על אף שאין להם יכולת בסיסית לפרנס את ילדיהם. בכל מקרה, גם במקומות שפועלים על פי אינטרסים כלכליים, יש מרחב לסייע לשכבות החלשות. לכן, בכוונתי לבצע הנחות בתעריפים לשכבות החלשות, בתאום עם ראשי חברת 'בזק', בשיעור של שבעים מיליון שקל לשנה".

האם יש לך מנדט לבצע הנחות שכאלו?, שאלנו את אטיאס. "ההנחות ייעשו בתשלומים החודשיים שמשלמים הצרכנים ל'בזק'. הכוונה היא שאלו המשתכרים פחות ישלמו פחות על דמי השימוש בטלפון. מצד שני, אינני מעוניין בפגיעה ברווחי החברה שפועלת מטעמים מסחריים. לכן, נעשה זאת בשיתוף פעולה עם החברה כדי להגיע למצב שהרווחים יעמדו בעינם, אבל החלוקה הפנימית תיעשה באופן כזה שמובטל מדימונה ישלם פחות, ואילו חברת 'בזק' תמשיך להיות רווחית".

אינך חושש שמהלכים אלו יעוררו אנטיגוניזם?, אנו מקשים על השר. "אין לי שום יומרות להשתלט על שוק התקשורת. ההצלחה שלי תבוא כאשר הכל יראו כי שר חרדי מבני ברק ללא תארים אקדמיים וללא תעודת בגרות מצליח להביא לשוק תחרותי שמעודד כניסת משקיעים אליו, אבל יודע גם לבוא לקראת האוכולוסייה החלשה.

"בכלל, כל אדם שמגיע לתחום הציבורי בוחר לפעול בדפוסי עשייה משלו. בשנים האחרונות פעלתי יותר בעשייה שקטה ומאחורי הקלעים. החשיפה הציבורית אינה קלה עבורי ואינה תואמת את אישיותו. אינני טיפוס רעשן, ואת כוחי לא אראה בהצהרות מתלהמות אלא בעשייה נטו. אני זקוק להמון סייעתא דשמייא. תראה, במשרד כמו שלי, אפשר לשבת מבוקר ועד לילה ולהציף את התקשורת בהודעות לעיתונות. חשוב לכולנו לזכור שלפני תקופה לא ארוכה הייתה כאן בישראל מפלגת 'שינוי' שסיכנה את החיים היהודיים במדינה. אותה מפלגה הגיעה לממדים מבהילים גם בגלל טעויות בגישה ובהתנהלות של אנשים מתוכנו.

"אם בסופה של הקדנציה נצליח להשיג מיליארד שקל למוסדות התורה ונקים עשר תחנות רדיו שישמיעו כל היום מוזיקה חסידית אבל נקבל בכנסת הבאה מהדורה חדשה של 'שינוי' - לא עשינו דבר. חשוב לכולנו לזכור שהמפכה הדמוגרפית במדינה השתנתה. הגיעו לכאן מיליון עולים בעשור האחרון, והשינוי ביחסי הכוחות מחייב סגנון פעולה שונה וזהיר, בלי לוותר על התוצאה הסופית".

ועדיין אתה חייב להסביר, מדוע אתה נוקט בזהירות שכזאת: נמנע מלמנות יועצים ועוזרים, ומסרב להעניק ראיונות לתקשורת. "בשנים האחרונות נפלה בחלקי הזכות לעבוד במחיצתו של הרה"ג רבי משה יוסף, ושם למדתי את העצמה שבשקט. הרב משה הצליח להקים את חומות הכשרות של הבד"צ הודות לזהירות ולצניעות אופיינית. היה לי שם בית ספר טוב, ואני מקווה שאהיה גם תלמיד טוב".

האם תהפוך לסמן היוני של ש"ס או הניצי? "בית המדרש להשקפה הלכתית ולעשייה ציבורית שבו צמחתי בשנים האחרונות הוא זה של מרן הגר"ע יוסף. במקום הזה למדתי לאהוב מאוד את ארץ ישראל, להתנגד למהלכים חד צדדים שמביאים רק לשפיכות דמים, אבל גם לדעת שביום מן הימים, כשהערבים יגישו יד לשלום אמת, נצטרך לשקול ויתורים על חבלי ארץ. נכון להיום, אין עם מי לדבר".

'המטבחון', טורו של יוסי אליטוב, מתפרסם בעיתון 'משפחה'

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}