הדיינים רוצים גט מהשופטים

בכינוס טעון שערכה הנהלת בית הדין 'משפט והלכה בישראל', אשר עסק ביחסים המתוחים שבין בתי הדין הרבניים הממלכתיים לבתי המשפט בישראל, נמתחה ביקורת חריפה על-ידי דיינים בכירים מבית הדין הגדול בירושלים, כנגד שופטי בית המשפט העליון. גם אקדמאים בכירים שהשתתפו בכנס לא חסכו את ביקורתם, והביעו פסימיות לגבי סיכוי למציאת פתרון ממלכתי למתח שהולך וגובר בין שתי המערכות הממשלתיות.

החרפת היחסים הגיעה לשיא חדש על רקע פסיקת בג"ץ, שניתנה לאחרונה, וצמצמה את סמכויות בתי הדין הרבניים הממלכתיים לדון כבוררים בין בני זוג. גולת הכותרת של הכנס הייתה הפתרון שמציע בית הדין 'משפט והלכה בישראל': בית דין רבני עצמאי, מקצועי ויעיל שדן רק בהסכמת שני הצדדים. משנתו יונקת מדין התורה וסמכותו נשענת על חוק הבוררות שמאפשר לאכוף את פסיקותיו. בקרוב צפויה חנוכת בית הדין שמקבל כבר פניות רבות.

הרב שלמה דיכובסקי הבהיר בכנס ש"החיכוכים בין בתי הדין לבית המשפט הם 'מים שאין להם סוף', סיפור שלא נגמר ולא יגמר. כל עוד שלא יתקיים 'הפרד נא מעלי' לא נוכל להסתדר".

את האשמה למתח בין הדיינים לשופטים תלה הרב דיכובסקי בקולרם של השופטים ש"רואים את עצמם מוסמכים להיכנס לתוך הקרביים של בית הדין הרבני ולפשפש ולבדוק אם יש סרחה או אין סרחה, אם זה גלאט או לא".

הרב אברהם שרמן מבית הדין הרבני הגדול בירושלים טען כי מדובר ב"מאבק קיומי, האם אנחנו רוצים שבמדינת ישראל, העם היושב בציון יעצב את חייו על פי משפטי התורה או לא? המאבק הוא לא שלנו, לא של יחידים, זהו המאבק של כל העולם היהודי הרוצה כי משפטי התורה הם שיעצבו את חייו בכל תחומי החיים".

בהתייחסו לפסק הדין שנתנה לאחרונה שופטת בית המשפט העליון איילה פרוקצ'יה, שצמצם את סמכויות בתי הדין הזכיר הרב שרמן, שהשופטת פרוקצ'יה אמרה "הגיעה עת ההכרעה" ושאל: "למי- לך? או לכנסת?" וקרא לפרוקצ'יה: "תבהירי שהדברים לא ברורים ותחזירי את זה לכנסת, תחזירי את זה לעם לציבור".

ד"ר אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי משפט, טען שבשנים האחרונות "רוב שופטי בית המשפט העליון, ואני אומר את זה מתוך ידיעה, אינם מסוגלים אפילו לקרוא את פסקי הדין הרבניים... תתארו לעצמכם מצב שבו מובא לערעור פסק דין של בית דין הרבני ושופטים, אני שמעתי במו אוזניי, שופטים שמתחילים לקרוא את פסק הדין ופשוט לא מבינים מה קורה, מה כתוב שם. חלק מהנתק בין המערכות הללו נובע מכך, ששופטים היום לא מסוגלים לקרוא פסק דין. זאת נקודה שמי שמזלזל בה לא יודע מה הניכור הזה יוצר".

פרופסור דב פרימר מהאוניברסיטה העברית האשים את שופטי בית המשפט העליון כי השיקולים שעמדו מאחרי פסק הדין שנתנו שופטי בג"ץ, שצמצם את סמכותם של בתי הדין הרבניים, היו לא מוסריים וציין שהיות ו"בג"ץ אומר שאלו שמעוניינים לעצב את חייהם על פי דין תורה שיפנו ללא כפיה ומרצונם החופשי לבתי דין פרטיים", הרי שיש "אתגר רציני ליצור מערכת לתפארת של בתי דין לממונות אשר תמשוך אליה ציבור גדול מרצונו החופשי".

הרב יוסף כרמל, המשמש כאב בית דין ב'משפט והלכה בישראל' ציין ש"הפניות לביה"ד הולכות וגדלות, ציבורים רחבים מאסו בסחבת של בתי המשפט האזרחיים וחפצים בנורמות הצדק של מורשת ישראל - של דין התורה. לכן הם פונים אלינו. בית הדין 'משפט והלכה בישראל' מציע מערכת הוגנת מקצועית ויעילה בעלויות נמוכות . בית הדין 'משפט והלכה בישראל' נותן פתרון הן על פי דין תורה, הן על פי החוק, מייעל מערכות ומפיג מתחים מיותרים בין חלקי העם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!