תביעה ראשונה נגד 'חפציבה'

בבית משפט השלום בירושלים, הוגשה תביעה נגד חברת 'חפציבה' בתביעה להחזר כספים ופיצויים ע"ס 510 אלף שקלים, בפרשת הפרויקט במתתיהו מזרח שנאסר לאכלוס על-ידי בג"צ.

התובעים, משפחת סדוסקי, הגישו את כתב התביעה באמצעות עו"ד ידידיה לוונטהל. התביעה היא נגד 'חפציבה', חברת 'סולל בונה' ו'בנק ירושלים'- אשר העניק את המשכנתא והליווי הפיננסי.

כזכור, הורה בג"צ שלא להמשיך ולבנות בפרויקט הדירות של 'חפציבה' במודיעין עילית, זאת לאחר שלא ניתנו אישורי בנייה משום שהקרקע היא אדמה פרטית של תושבי הכפרים הערביים באזור.

התובעים הם זוג צעיר אשר רכש דירה, בת 3.5 חדרים, בקומה ה' בבניין 6, בפרויקט 'נחלת חפציבה'. התובעים רכשו את הדירה כקבוצה ללא ייצוג משפטי שליווה אותם בבדיקת הסכם הרכישה, כאשר הם מסתמכים, בין היתר, על המוניטין של הנתבעות, וכן על העובדה שלפרויקט ליווי בנקאי מיומן באמצעות בנק מוסמך.

בהסכם הרכישה נקבעה תמורת הדירה על סך 415,980 שקלים. התובעים שילמו על חשבון רכישת הדירה כ- 370 אלף שקל. בנוסף לזאת,הם הזמינו מטבח בסך 3,300 שקל, כלים סניטריים וריצוף בסך כולל של 5,482 שקל, הוציאו על עמלות פתיחת תיק הלוואה והוצאות לקיחת משכנתא בבנק ירושלים וכן שילמו תיווך בשיעור 0.5% + מע"מ מהתמורה.

בכתב התביעה נאמר, כי בעת חתימת הסכם הרכישה טרם הוצא היתר בניה להקמת הבניין בו נמצאת הדירה. היתר בניה הוצא רק בתאריך 25.8.2004, זמן רב לאחר שהחלה הבנייה בפועל. לטענת התובעים, מתברר כי היתר הבניה הוצא שלא כדין ועל פי תכנית בינוי עיר שלא היתה בתוקף במועד הוצאת ההיתר. כך גם עולה מתגובת פרקליטות המדינה בבג"צ.

התובעים לא ידעו כי אין היתר בנייה, ושילמו בהתבסס על העובדה שבאותו מועד כבר ניתן היתר בנייה. מה גם, שכל מי שביקר באתר התרשם כי תנופת הבנייה מתנהלת במלוא המרץ ובהתחשב במוניטין של חברות הבנייה ושל הבנק המלווה. לא ניתן היה להעלות על הדעת כי לפרויקט אין עדיין היתרי בניה כדין. כך על פי כתב התביעה.

נכון למועד הגשת התביעה טרם נתקיים דיון בבג"צ בעתירה נגד המשך הבנייה, והצו הארעי בעינו עומד. לכן, נאסרה כל בניה בתחום התכנית והופסק אכלוס הדירות במתחם ובכלל זה גם מסירת הדירה לתובעים, עד מתן החלטה אחרת.

בכתב התביעה נאמר, כי המוכרות ידעו כי היתרי הבניה שניתנו אינם בתוקף. בהיתר הבניה להקמת הבניין שצורף כנספח ג' לכתב תביעה זה מופיע מפורשות כי ההיתר הינו על בסיס תכנית 210/8/1 אשר באותה עת רק הופקדה – והיא מנוגדת לאישורי הבנייה.

ההוצאות של בני הזוג הם גם על כך שנאלצו התובעים לשכור דירה חילופית במקום הדירה שרכשו.

בכתב התביעה נאמר כי ל"תובעים יש עגמת הנפש ולחץ נפשי כבד אשר עובר על כאשר אינם יודעים היכן יתגוררו מחר. התובעים מצויים בלחץ כלכלי כבד. מחד הם משלמים דמי שכירות ומאידך משלמים גם את החזרי המשכנתא".

יצוין, כי גם בג"צ העיר כי על 'חפציבה' להשיב את הכספים לרוכשי הדירות. בדיון בבג"צ העלו המשיבים לעתירה את הטענה כי מתן צו על תנאי שיעצור את הבניה יפגע ברוכשים אשר רכשו בתום לב את הדירות ועלולים להיפגע מהצו. במענה לטענה זו השיבו שופטי בג"צ כי אם לא ניתן לבצע את המסירה מחמת שהבניה אינה כדין, הרי שחלה חובה על המוכרות להחזיר להם את כספם.

בכתב התביעה הועלה נושא נוסף באשר להתחייבות החברה לנוף וגינות סמוך לחלון הדירה. בפועל, הוקם שם קיר בטון ומבנה ענק שחוסם לחלוטין את הנוף, האוויר והאור.

עו"ד ידידיה לוונטהל אומר ל'עניינים', כי התביעה הוגשה לאחר היתר של רב לגשת לערכאות. עוד מסר לוונטהל, כי בבי"ד בירושלים הוציאו ל'חפציבה' כתב סירוב, לאחר ש'חפציבה' לא התייצבה לדיונים בבית דין.

לוונטהל מעריך, כי בעקבות התביעה הראשונה שהוגשה בנושא, צפויים להגיע תביעות נוספות. לדבריו, 'חפציבה' מנסה למנוע את הגשת כתב התביעה על-ידי איומים והבטחות שווא כי הכל יסתדר בעוד חודש-חודשיים.

טרם נתקבלה תגובת 'חפציבה'.

באדיבות 'עניינים' - מרכז העניינים של הציבור החרדי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!