רופא וחסיד

בערבו של יום רביעי נערכה בגן אירועים בדרום הארץ חתונה נדירה ומיוחדת במינה. החתן היה בעל חזות של אברך חסידי לכל דבר. הוא חבש שטריימל לראשו וגרב גרביים לבנות. אולם קרואי החתונה ידעו כי חרף גילו הצעיר הוא משמש כרופא בכיר בבית החולים קפלן וכי עד גיל 20 לא ידע מאומה על יהדותו.

סיפורו של אברהם לייב בושלוויץ', שחווה מהפך דרמטי בחייו, הוא סיפור חיים מרתק ביותר. לרגל נישואיו השבוע הוא הסכים לגולל כיצד מנער רוסי מגושם שלא היה לו מושג קלוש על יהדות, הפך להיות לחסיד רחמסטריווקא מהשורה.

בושלוויץ': "נולדתי בעיר חרקוב באוקראינה. עד גיל 20 לא היה לי שמץ של מושג ביהדות, מלבד העובדה שסבתי דיברה באידיש ודאגה כל העת להזכיר לנו כי אנחנו יהודים וכי במשפחתנו תמיד נישאו עם יהודים.

"כשהייתי נער בגיל 17 התחלתי את לימודי הרפואה באוניברסיטה בחרקוב. בגיל 20 החלטתי לטוס ארצה בפעם הראשונה בחיי כדי לבקר את דודתי שעלתה בעלייה הגדולה מממדינות חבר העמים לארץ ישראל ומאז היא מתגוררת בארץ.

"שבוע לפני שנסעתי ארצה אמרתי לעצמי שאם אני כבר נוסע לארץ ישראל, עליי למול את עצמי קודם לכן. הייתי משוכנע שאין זה נאה לבוא ארצה מבלי לעבור ברית מילה. ביררתי, אפוא, היכן ניתן לערוך ברית והפנו אותי לארגון 'ברית יוסף יצחק' שאכן ערכו לי ברית מילה ומיד לאחר מכן טסתי ארצה.

"בכל מהלך ביקורי בארץ, לא ביקרתי בשום אתר בעל זיקה לדת. דווקא בדרך חזרה לאוקראינה נדלק בי לפתע, ללא שום הסבר הגיוני, הניצוץ היהודי. בלי שום הסבר הגיוני לכך, דרשתי בטיסה חזור לקבל אוכל כשר. כשירדתי מהמטוס באוקראינה כבר חבשתי כיפה לראשי וביוזמתי התחלתי להתקרב לבית חב"ד בחרקוב, בו התחלתי ללמוד לראשונה יהדות.

"במקביל לתהליך החזרה בתשובה שלי, המשכתי את לימודי הרפואה באוניברסיטה. חבריי התייחסו אליי כשווה אליהם ולא שידרו כלפיי שמץ של אנטישמיות. אין לי ספק שכאן בארץ היה לי יותר קשה ללמוד באוניברסיטה, כשאני בזקן ופאות. השנאה בארץ ליהודי חרדי גרועה יותר", מציין אברהם לייב בהתרגשות.

"בשלב מסוים נוצר קשר ביני ובין המשב"ק של אדמו"רי בית רחמסטריווקא, הרב מרדכי אשר קופרמן, הנמנה עם ראשי ארגון 'ברית יוסף יצחק'. במהלך ביקור קצר שקיימתי בארץ הוא הכניס אותי אל האדמו"ר מרחמסטריווקא זצ"ל. דמותו של האדמו"ר עוררה בי התרגשות עצומה. האדמו"ר גילה כלפיי יחס אבהי ואכפתי ובו במקום אמרתי לפניו כי אני רוצה להיות חסיד שלו. מני אז ואילך נקשרה נפשי בנפשו ולא עשיתי צעד אחד מבלי להתייעץ עמו קודם.

"לפני חמש שנים, כשהייתי בגיל 24, סיימתי את לימודיי באוניברסיטה והחלטתי לעלות ארצה. אם הייתי נשאר באוקראינה הייתי יכול להתקדם ברפואה אבל הרגשתי שמקומי בארץ ישראל ולא באוקראינה. במשך שנה שלמה למדתי בישיבת רחמסטריווקא ושאבתי מלוא חופניים תורה וקדושה מהאדמו"ר זצ"ל, עמו הרביתי להתייעץ על כל צעד ושעל.

"לאחר שנה הגשתי בקשה למשרד הבריאות לקבל אישור לשמש כרופא ואז אמרו לי שאני צריך לעבור מחדש את כל המבחנים במשך שנה שלמה. בתחילת השנה נרשמו אלפיים איש אולם רק 20 מתוכם הצליחו לעמוד בכל המבחנים הקפדניים. לשמחתי, הייתי אחד מהם.

"נדרשתי לעבור שנה נוספת של התמחות (סטאז') בבית חולים ובחרתי בבית החולים 'שערי צדק' ביודעי שהוא בית-חולים דתי. כעבור שנה התקבלתי לעבודה קבועה בבית החולים קפלן ברחובות שם אני משמש עד היום כאחראי משמרת במחלקת אף אוזן וגרון".

כיום מתגורר אברהם לייב ברחובות ומתפלל בבית מדרשו של הרב ישראל אליעזר אדלר, רב חסידי ויז'ניץ בעיר, המגלה כלפיו יחס של קרבה מיוחדת ואף משגר לפתחו אנשים רבים שיתייעצו עמו בטרם גשתם לטיפולים רפואיים שונים.

בני הקהילה ברחובות אמרו השבוע, כי נדיר למצוא רופא כה צעיר וכה מוכשר המקפיד על קלה כחמורה ממש. "הוא פותח את יומו בהליכה למקווה. הוא מקפיד על כל ענייני חסידות ומדבר באידיש שוטפת", שח אחד מבני הקהילה. "היה מי שרצה להניע אותו מלחבוש שטריימל ואת שאר הלבוש החסידי בתואנה שזה צעד אחד יותר מדי, אך הוא התעקש ואמר כי כשם שברפואה לא ניתן לעגל פינות, גם בחסידות אין אפשרות כזאת".

כאמור, השבוע נסגר המעגל ואברהם לייב בושלוויץ' נישא לחוזרת בתשובה, עולה ממולדביה. בכך זכה להמשיך את השושלת המשפחתית שהקפידה בכל הדורות ברוסיה הצארית שלא להינשא לבן עם זר אלא לבת ישראל כשרה.

סיפורו של אברהם לייב בושלוויץ' מתפרסם השבוע בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!