רווח לספרים

'אי לא האי יומא, כמה יוסף איכא בשוקא'. לכל יהודי יש את הקבלה האישית שלו מאותו מעמד נשגב בהר סיני, כך למדנו בשיחה גלוית לב עם ר' יגאל רווח. האיש מוכר כפנתר מעולם הפרסום, מסתבר והסוד הכמוס נעוץ דווקא במכון כתבי היד האישי שלו, שם מצויים האפיקים הקרובים לליבו, וברווח.

הרב יגאל רווח, הוא ללא ספק אחד השמות המעניינים בתחום ההדרת כתבי היד. למי שמרים גבה נקדים כי אכן מדובר בבכיר הפרסום החרדי מ'אפיקים'. אבל לא, הפרסום אינו כל עולמו של האיש, יש לו עולם משלו, מרתק למדי.

הסתבר שפענוחם של כמה מכתבי רבותינו רשום על שמו של האיש המנצח על מצעד הפרסום החרדי בדורנו. כתבי היד הם אהבתו הראשונה, אהבת אמת המלווה אותו מבחרותו ועד עתה בכל רגע פנוי שלו.

רצינו לשמוע את הסוד מכלי ראשון, שברנו לשם כך כמה מחסומי הצטנעות אופייניים כשאנו חודרים לקדש הקודשים שלו. וזו עדיין לא המילה האחרונה, כפי שהתברר.

קשה היה למצוא שעה פנויה לשיחה שכזו. מה ששכנע היה דווקא ההסבר שלנו על הכניסה הפולשנית לצנעת הפרט: לא יזיק אם בעלי עסקים אחרים ילמדו גם הם לנתב את כישרונם ללימוד התורה הקדושה, חבל להסתפק רק בלימוד הדף היומי לשעה מיותמת.

• ר' יגאל, כיצד בעצם החלו דברים, מדובר הרי לפני שנים רבות כשהתחום עדיין לא היה מפותח כשל היום. מה מביא אותך לכתבי היד?

"בעצם זה התחיל כבר בבחרותי בהיותי בישיבה. עסקתי בהוצאת חוברת תורנית עבור הגאון רבי אריה לייב בירנבוים זצ"ל, שהיה משגיח בישיבת מיר בארה"ב ולאחר מכן ראש ישיבת ראדזין.
לשם כך פניתי אל הרב יוסף בוקסבוים מנהל מכון ירושלים. הוא התייחס לעניין ברצינות הגונה וגם כנראה זיהה את הפוטנציאל הגלום בעלם שעמד מולו. על אתר ניתנו לי שני כתבים נדירים, האחד של הגאון ר' מרדכי בנעט מחידושיו על ענייני שבת והשני של הגאון ר' שלמה גאנצפריד בעל הקיצור שולחן ערוך בחידושים שונים.

"כתבים אלו היו האתגר הראשוני שלי, ישבתי עליהם ימים ולילות לפיענוח, ההדרה ודיוק הגרסאות כולל השוואה, ההערות וההארות שנכללו יחדיו באותה חוברת שנקראה 'משנת חיים'.
מכאן ואילך ניתן לומר שהתאהבתי קשות בתחום כתבי היד וזה מלווה אותי עד היום הזה".

• המשכת אם כן עם 'מכון ירושלים' לחולון?

"למען האמת, צירוף המקרים והאישים היה מקרי למדי. אחר נישואיי למדתי בכולל שהיה שלוחת 'מכון ירושלים' בחולון, שם אכן הכרתי את הרב אברהם יוסף ועימו את הרב ברגר שריכזו אז את עמל והוצאת כתבי היד במקום. באותה שנה התחיל הרעיון של ההדרת השולחן ערוך ונושאי כליו.

"היה זה פרויקט ענק ותוכנית גרנדיוזית למדי. תחילה התוכנית דברה על הפקת מין סדרה הדומה למה שמוכר כיום כ'אוצר מפרשי התלמוד' שזה ריכוז עצום של מפרשי התלמוד על המסכת- כך חשבנו לעשות על השלחן ערוך כאשר עם הזמן התעצבה דמותו של המוצר הסופי כפי שהוא מוכר בוודאי לרבים וטובים כיום בתבנית השולחן ערוך המפואר והמוגה לפרטי פרטים בכלי מאיר עיניים.
אני עסקתי תחילה בבניית אוצר המפרשים ולאחר מכן עבדתי על כתבי היד של נושאי כלי השולחן ערוך חלק אורח חיים שאיתו התחלנו את מלאכת הענק".

• קצת לפילוסופיה, איך התחושה של להיות מי שנוגע בשורות ומילים של גדולי האומה, זה בעצם להיות שותף סמוי לתווים שיכתיבו את שירת התורה בדור הבא, לא כן?

"אכן הנגיעה בנשמת האומה היא אחריות עצומה, וזו בכלל לא הרגשה פשוטה. צריך להבין שעצם ההדרת כתבים ופירושים של גדולי ישראל נחשבה עדיין אז כדבר מהפכני למדי שכן אנשים באותם ימים הלומדים היו מחוברים לצורת הדף ואף היו דבקים בה באופן שקשה היה להפריכם מכך.אפשר לזכור את המאבקים שהיו בתחילתו של פרויקט רמב"ם פרנקל כאשר השינוי התקבל בחשדות רבות, ובצדק.

"מאז שהתחילה הפריחה הגדולה של הדיוק בכתבי רבותינו והעמדתם במקומם הנכון ביותר, התרגלו לכך הלומדים ונוצר לזה גם ביקוש גדול.

"בד בבד, ככל שהדברים קבלו משמעות חותכת וסופית אני וחברי ניצבנו בפני תחושת אחריות עצומה, אתה מרגיש שבהחלטה שלך ייקבע לדורי דורות מה בדיוק כתב הרשב"א ולמה התכוון בעל המאור, וזה לא כל כך פשוט בתחושה למי שיש לו ולו מעט יראת שמים.

"מאידך, עם מהלך הכתיבה הזו הייתה גם הרבה הנאה ותחושת סיפוק, שכן במקביל נוצרה התובנה כי אנו מעין שותפים זעירים למלאכת האדירים של רבותינו מעתיקי השמועה מדור דור, מעיין שותפות כלשהי של מסירת התורה בהיקף של דורות".

• מעט פנימה, מאיזה רובד באישיות שלך מתחברת תאוות פענוח כתבי היד?

"(מחייך) למעשה ניתן לחלק זאת לשלושה חלקים. ראשית היא תכונת הסקרנות המפעפעת בי לחדור לחקר האמת לאמיתה בדברי רבותינו. שנית, יש לקשר זאת לעולם הישיבות בו חונכתי על ההעמקה וחשיבות העיון הנכון במילה הכתובה. שלישית, בכל אדם יהודי מפעפעת התחושה של הבקשה אותה אנו מבקשים כל בוקר 'ללמוד וללמד לשמור ולעשות' כל אחד מגשים את ה'ללמד' בדרכו שלו.
מי שמבין שיש בזה גם צו אלוקי גבוה ונשגב מנסה להגדיל את חלקו במסירת התורה לדור הבא ולהרבות בזה את זכותו.

"בהתאם, אני משתדל בסייעתא דשמיא להשתמש במה שחנני השי"ת ולתת את חלקי בפענוח והצאת כתבי רבותינו".

• ישנם מן הסתם פידבקים מעניינים אחרי שיצאו כתבים לאור?

"בהמשך השנים כאשר עברתי לכולל ברסלב בבני ברק הייתי אמון על הוצאת הספרים של ראש הכולל הגאון ר' נתן צבי קעניג זצ"ל, בד בבד הושמתי על הקבצים הידועים 'נתיבות תורה' שבהוצאת הכולל.

"ב'נתיבות תורה' נכלל כמובן מדור כתבי ראשונים כמו וחידושי הר"ן על גיטין ואחרים, אז החלתי את שקידתי על חיבור 'בעלי האסופות' העוסק בדברי רבותינו כמו הראב"ד הרז"ה בעל המאור ורבנו שמשון, שם עמלתי רבות לדייק, להשוות להאיר ולהעיר. כשהייתי צריך להתחבט (תראה בסימן י"ז, בצ"ע של האור זרוע, נזכר ר' יגאל בעיניים שקועות אי שם באותה שורה אלמותית) או לקחת אחריות להחלטה גורלית בין שני גרסאות הייתי מתייעץ עם גדולי ישראל שחבקו אותי בחביבות רבה.

"פעמים שהינף של קולמוס קט מחק תשובות ארוכות בדברי האחרונים, או אף ויתור על מילה בודדה איפס הררי שיעורים חמורים בדברי רבותינו ראשי הישיבות, אך זו דרכה של תורה.

"מאז ועד עתה אני מקבל מכתבים וטלפונים מתלמידי חכמים חשובים, אני נזכר כעת שקבלתי טלפון חביב ומוקיר שכזה באישון ליל (01.00 בלילה) מהגאון ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א שהוא בעצמו מחבר גדול. הטלפון ההוא היה סימבול לשיחות רבות אחרות בהמשך שהעמידו אותי בפני היקר והכבוד שגדולי התורה רוחשים לעבודת הקדש הזו.

"חייבים לומר שהעיסוק במלאכה הזו אינו מותיר רובד פנוי במוח, העורך חייב להיות שקוע כל ראשו ורובו בהבנת הסוגיה בכדי לבודד את הדעה של המחבר שעל דבריו הוא עמל, להציבו על כנו אל נכון ללא גרורות ודעות קדומות כל שהן. אני יכול לזכור מאז המון שיחות ולבטים עם הגאון רבי אריה לייב בירנבוים זצ"ל ועם יבדחלט"א הגאון ר' דוד כהן מחברון והגאון ר' ישראל מרמרוש שליט"א שנשאתי ונתתי עימם רבות.בשיאה של המלאכה הייתי מסתובב כארי בסוגר עם מטען חורג שרק המילה הכתובה יכלה לפרוק".

• אז מה, עולם התורה יקבל את ספרו של 'בעל האסופות' בעוד השקה מוצלחת מבית היוצר של 'אפיקים'...

"אכן למעשה עדיין לא כיליתי מלאכתי והספר לא הושלם, הוא עדיין על שולחני כשידי אינה משה מתוך ידו אם ניתן לקרוא לזה כך. העיסוקים הרבים שהשתרגו עלי כיום מעכבים את הדבר האמיתי אבל הוא בא יבוא, הנדבכים נבנים עם הימים אך האסופות נאספים בעזרת ה' (ואת זה אמר ר' יגאל עם עיניים למרום, אגרוף קמוצה, והרבה נחרצות)"

• ציפור לחשה לנו כי בימים אלו הושק באלעד מכון הוצאת כתבי רבותינו, בשם 'מדרש יאיר', עופות שמים אחרות מספרות שזהו בן הטיפוחים של ר' יגאל רווח. (יאיר הוא שמו השני של ר' יגאל)

"אמת, מדובר במכון ייחודי שייתן דגש על הוצאתם של ספרי רבותינו מאורות המזרח ומעתיקי השמועה הרבים שאינם זוכים לתשומת לב במקומות אחרים. ראיתי את העזובה הרבה בתחום, נוכחתי לדאבוני כי יש ספרים רבים שאילו היו יוצאים לאור היה עולם התורה הספרדי נראה אחרת. אנו נשתדל כמיטב יכולתנו להקדיש את הכל בכל מכל כל, כולל קדמת הטכנולוגיה למשימה אפשרית וחשובה זו".

• פילנתרופיה מעניינת ב'אפיקים'. אבל מדוע דווקא בתחום זה, בגלל שהנושא קרוב לליבך או שמא ר' יגאל רווח מתכונן להקדיש בעתיד הקרוב נתח ניכר יותר מיומו לעמידה בראש המכון התורני

"זוהי בעצם התכלית והמטרה, התקווה מדברת כמובן על כמה שיותר ולא ברור מתי זה יהיה, אך ברור שהשורה האחרונה היא מטרת החיים והתפילה היום יומית "אבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין. לְהַשְׂכִּיל. לִשְׁמוֹעַ. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד" זה הקמפיין האמיתי שבשבילו נשלחנו לעולם, השאר רק פרזנטציה".

באדיבות מערכת 'עונג שבת', המוסף התורני של יום ליום

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!