הציבור החרדי: כוח קנייה

"החברות פשוט לא מעריכות את כוח הקנייה של המגזר החרדי", אומרת רינה דגני, מנכ"ל מכון המחקר 'גיאוקטוגרפיה'. "עלפי מחקר שביצענו, כוח הקנייה של המגזר החרדי הוא 4.8 מיליארד. אז תראה לי חברה שתגיד שזה לא מתאים לה".

לדבריה, היקף המגזר החרדי הוא כ-7% מכלל האוכלוסייה היהודית של מדינת ישראל. ואילו מנתונים שפורסמו לאחרונה, עולה כי היקף הפרסום במגזר החרדי היה כ- 38 מיליון, המהווה יחס של 3% בלבד.

בנוסף לזה, לדביר דגני, על-ידי הפעילות המוגברת של השוק החרדי, יש שוק של ציבור דתיים שמתקרב לחרדים. זה גוף שהוא דתי-מסורתי, שבדרך כלל מתגורר בסמיכות למקום שגרים בהם חרדיים, והוא מתלווה ומגדיל את השוק של המגזר החרדי.

דגני אמרה את הדברים בכנס המרכז הישראלי לניהול, שנערך ביום חמישי, בו דנו בנושא השיווק לחרדים. הכנס נערך בחסות ראשית של עיתון 'יתד נאמן', ובחסות משרד הפרסום 'בולטון פוטנציאל'.

מוקד הענין בכנס, היה מחקר מיוחד של החטיבה הכלכלית במכון המחקר 'גיאוקטוגרפיה'. מהנתונים עולה, כי הציבור החרדי מסגל יותר ויותר התנהגות צרכנית כללית.

בישראל חיים כיום כ – 600,000 חרדים שהם כ – 110,000 משקי בית. המשפחה החרדית הממוצעת מונה 5.5 נפשות ובכ – 40% ממשקי הבית החרדים כ – 7 נפשות ויותר. שיעור הילדים עד גיל 18 עומד על 54%, לעומת 32% בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.

רמת תעסוקה – 40 אלף איש


על פי נתוני 'גיאוקרטוגרפיה', קיימת היום במגזר החרדי מגמה לכניסה למעגל העבודה. כיום, כ-40% מהגברים ומהנשים במגזר החרדי מועסקים לפחות באופן חלקי, בהשוואה ל-65% מועסקים בקרב גברים בכלל האוכלוסייה וכ- 52% בקרב נשים.

כ- 45% מהנשים החרדיות הלא מועסקות תשקולנה לצאת לעבודה אם יקבלו תנאי שכר סבירים, לעומתן כ- 30% בלבד מהגברים הלא מועסקים ישקלו להתחיל לעבוד. לפי אומדני 'גיאוקרטוגרפיה' מדובר בכ- 40,000 איש בני 18-65 שמוכנים לצאת לעבודה.

גם אם רק מחציתם יממשו את כוונתם, מדובר בשיפור רמת החיים של כחמישית מכל משקי הבית החרדיים והעלאת רמת הצריכה שלהם. העלייה ברמת הנכונות לעבוד נובעת בעיקר מהרמה הכלכלית הנמוכה במגזר וממספר הנפשות הגדול יחסית בכל בית.

כח הקניה– 4.8 מיליארד שקל בשנה


החרדים מהווים פוטנציאל מכירות עצום לחברות המזון ולחברות מוצרי הצריכה. מהנתונים עולה כי בכל שנה מוציא המגזר החרדי כ–2.6 מיליארד שקל על מוצרי מזון, וכ–2.2 מיליארד שקל על מוצרי צריכה אחרים, כגון ביגוד, הנעלה, מוצרים לבית וכדומה.

חברות המזון הישראליות שגילו את הפוטנציאל העצום של הקהל החרדי החלו בשנים האחרונות להשקיע יותר ויותר מאמצים בחדירה לקהל זה. מנתוני חברת 'סטור נקסט' המבוססים על נתוני המכירות בלמעלה מ – 1000 נקודות מכירה, שנאספו לקראת כנס המי"ל עולה כי החברות 'שטראוס-עלית', 'אסם' ו'תנובה' הגדילו ברבעון הראשון של השנה את נתח השוק שלהן במגזר החרדי בכ – 22% לעומת התקופה המקבילה לפני שנתיים. כיום מחזיקות החברות הללו בכ -27% מצריכת מוצרי המזון במגזר החרדי. עיקר המאמץ נעשה על-ידי הכשרת קווי ייצור ייחודיים, הכוללים כשרויות יוקרתיות וטכנולוגיות ייחודיות.

מותגים – נאמנות גבוהה


עוד עולה מנתוני 'גיאוקרטוגרפיה', כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של התחזקות ה'מותגיות' בחברה החרדית. יותר חרדים מוכנים לשלם יותר עבור מותגים. מהנתונים עולה כי כ- 22%-24% מהחרדים מייחסים חשיבות גדולה מאוד למותגיות גם כאשר הם הולכים לקנות מוצרים יומיומיים, כמו מוצרי חלב וגבינות. בקניית מוצרים יקרים יותר, כ- 36% מהחרדים יתחשבו מאוד בשם המותג, לעומת 40% בציבור החילוני.

יחד עם זאת. לכ-37% מהחרדים לא חשובה המותגיות בתחום מוצרי הצריכה היומיומיים.

הנאמנות למותג במגזר החרדי גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסייה החילונית רק במוצרי חלב וגבינות, בגלידות ושלגונים וכן ביינות. כ – 80% מהחרדים נאמנים למותגי החלב והגבינות, לעומת 75% בקרב החילוניים. כ–60% מהחרדים נאמנים למותגי הגלידות, לעומת 55% מהחילונים. כ- 50% מהחרדים נאמנים למותג היין, לעומת כ- 33% בלבד בקרב החילוניים.

לגבי יינות ומשקאות אלכוהולים אחרים, גם במגזר החרדי חלה עלייה בצריכה בשנים האחרונות. כיום החרדים קונים כ–35% יותר בירה, וכ–25% יותר משקאות אלכוהולים, לעומת התקופה המקבילה לפני שנתיים.

במגזר החרדי יש לילדים השפעה פחותה על ההחלטה איזה חטיף לקנות. בעוד שבקרב החילוניים השפעת הילדים על ההחלטה איזה מותג חטיפים לקנות היא כ- 65%, במגזר החרדי היא כ- 40% בלבד. חלק מהסיבה לכך נובע מהעובדה שחטיפים הם מוצר יחסית יקר (בשל מספר הילדים הגבוה במגזר ובשל תדירות הקנייה הגבוהה) ולכן במגזר החרדי יש מוצרים תחליפיים יותר זולים מאלה המקובלים באוכלוסייה הכללית.

ב – CIA – קרדיט אינפורמיישן אסוסיאיישן, מקבוצת גאון שוקי הון, אומרים שהעובדה שבמרבית ענפי הצריכה חל גידול במגזר החרדי, בעוד במגזר החילוני נשמרת היציבות, הביאה לכך שחברות רבות מפנות מאמצים שיווקים למגזר זה.

תרבות נופש – 40% יוצאים לנופש מדי שנה


בקרב האוכלוסייה החרדית שיעור גבוה של יוצאים לנופש. כ- 40% ממשקי הבית במגזר החרדי נוהגים לצאת לנופש, מדי שנה, כאשר מרבית החופשות נעשות בארץ. רוב הציבור החרדי יוצאים במתוכנת משפחתית, הילדים, משפחה מורחבת וחברים.

תקופת היציאה המועדפת – החופש הגדול, וכן סוכות ופסח. הזמנת החופשה נעשית בדרך כלל סמוך למועד היציאה. המשפחה החרדית הממוצעת זקוקה לשני חדרים והימים המועדפים הם ימי החול. היעדים המועדפים על החרדים הם: טבריה, ירושלים, צפת, כאשר העדיפות היא לבתי מלון, ורק אחר-כך לצימרים.

הביקוש לדירות – עדיפות לירושלים


שיעורי הביקוש לדירות במגזר גבוהים בכ-35% בהשוואה לשיעורי הביקוש בכל אלף משקי בית במגזר החילוני.

שיעורי הביקוש במגזר החרדי הרבה יותר קשיחים, מכיוון שלכל זוג צעיר נרכשת דירה. הביקוש לדירות במגזר החרדי עומד, לפי אומדני 'גיאוקרטוגרפיה', על כ-3,500 יחידות דיור חדשות, בכל שנה.
העיר המועדפת על החרדים היא ירושלים והסביבה (35%), בני ברק (25%) והערים הדרומיות של גוש דן (15%).

חרדים ומחשבים


מנתוני מכון המחקר, עולה כי במגזר החרדי ל-50% ממשקי הבית יש מחשב לעומת 90% ממשקי הבית במגזר החילוני, 65% מהחרדים מחזיקים במכשיר סלולרי, לעומת 85% מהחילונים ורק ל-20% ממשקי הבית החרדים מחוברים לרשת האינטרנט, לעומת 70% ממשקי הבית החילונים.

בכל הקשור לביצוע פעולות בנקאיות וקניות באינטרנט - 53% מהציבור החילוני מאמינים בקנייה באינטרנט, לעומת 38% מהחרדים, 50% מהחילונים מאמינים בביצוע פעולות בנקאיות דרך האינטרנט, לעומת 38% מהחרדים ו-24% מהחילונים היו מפקידים כסף דרך האינטרנט, לעומת 15% מהחרדים.

באדיבות 'עניינים' - מרכז העניינים של הציבור החרדי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!