המיליארד השלישי

שיחת הטלפון הממושכת שהתקיימה בין לוס אנג'לס לירושלים, לא הייתה חריגה מקודמותיה. החסיד, ח"כ ר' יעקב ליצמן, נטל את ידיו, חגר את אבנטו, סגר את הדלת ונעמד מלוא קומתו. הוא שלף את מכשיר הטלפון הזעיר והכשר והקליד לתוכו את מספר הטלפון המיוחד במעונו של רבו מרן כ"ק אדמו"ר מגור. את מה שאירע מכאן ואילך ניתן להגדיר כיחידות טלפוניות. האדמו"ר מצווה, ליצמן רושם. המילים מדודות והיראה אוחזת בעצמותיו של ליצמן. לפחות שלושה אנשים היו משתוקקים לצותת לשיחה: אחד מהם הוא ראש הממשלה אולמרט.

מי שצבר בחייו שעות ליצמן יודע שניתן לשוחח עמו כמעט על כל נושא שבעולם, למעט מקום אחד ויחיד, קודש הקודשים שאיש מלבדו אינו מורשה להיכנס לשם: מסכת ההתקשרות המופלאה שבינו לבין רבו. אין תגובה, יאמר במקרה הטוב. במצב אחר, השיחה תקטע באחת.

מה לא נכתב על היו"ר החזק של אגודת ישראל, נכדו של המגיד מדובנא, בנו של הסוחר מברוקלין, שנפשו נקשרה בנפשם של אדמו"רי בית גור, ועדיין לא נכתבה רשימה אחת על האדמו"ר שעבור ליצמן הוא כל עולמו ולמען כבודו יהיה מוכן גם להכריז מלחמת-עולם שלישית. אחד ממקורביו הגדיר זאת השבוע כך: בשביל מלה של הרב'ה, ליצמן מוכן לקפוץ מהגג.

למפגשים בין ליצמן לרבו יש מסגרת זמן קבועה: אחת ליום. לא תמיד הם נעשים פנים אל פנים. לעתים השיחה תתקיים בבית האדמו"ר בבני-ברק; במעונו שבערד; בחדר המיוחד שבבית המדרש הגדול בישראל; ולעתים באמצעות מכשיר הטלפון. תוכן השיחות לא דלפו מעולם, אך כפי שמגדיר זאת ליצמן בשיחות סגורות, מדובר בעניינים של כלל ישראל שרובצים על כתפו של האדמו"ר.

תמונה אחת מרצפת האספלט של נמל התעופה בן גוריון, הבקיעה השבוע את מעטה החשאיות. רגעים ספורים לפני שהאדמו"ר נכנס אל רכבו בדרך למטוס שיוביל אותו למסע החיזוק בארצות-הברית יחד עם מרן הגראי"ל שטיינמן - מגיע ליצמן עם רכב אחר, יוצא ממנו במהירות ונעמד לשיחה עם רבו. כמתבקש, חברי הפמליה התרחקו מהמקום וברווח שנותר בין שני הרכבים החונים, ניתנו ההנחיות האחרונות על העקרונות שעליהם לא תיפול כל פשרה במשא ומתן הקואליציוני.

האדמו"ר וראש הישיבה, שלקחו עימם את ההכרעה לארצות- הברית, הותירו מערכת פוליטית מהורהרת שממתינה למוצא פיהם. "קשה לנו לקרוא את האדמו"ר", התוודה אחד מאנשי אולמרט בפני ליצמן. לשכת ראש הממשלה מבינה שהאדמו"ר אינו מתכוון להתפשר על תקציב קצבאות הילדים ומבקש להחזיר את מה שנלקח, אך לתומה חשבה שמענק בגובה של חמש מאות שקל למשפחות ברוכות הילדים, יירצה את החסידות ויוביל את המפלגה לחיק הקואליציה.

הדרישה החד-משמעית של האדמו"ר מגור להשיב את הגזילה, כלשונו, ולהחזיר את כל הקיצוצים שניטלו מהמשפחות במסגרת קצבאות הילדים, הכניסה את יועצי ראש הממשלה לתזזית. מבחינה ציבורית-חילונית, חוששים בלשכת ראש הממשלה לטפס בשקל אחד מעל לסכום שנקבע, והתקרה שקבע אולמרט בהשבת הקצבאות הפכה לרצפה בגור. מבחינתה של חסידות גור, ההצעה של אולמרט היא בסך הכל מתווה למשא ומתן חדש.

מי שעקב אחרי תנועותיו העצבניות של אולמרט בעת ששוחח עם ליצמן במליאת הכנסת, הבין כי הוא ממש לא אוהב את המצב אליו נקלע. האיש שמאמין כי עוד לא נולד האיש שיכול לשמש לו מורה דרך בסבך החצרות והרבנים, ואין יועץ שיכול לצייד אותו בטיפ אחד או שנים, מוצא את עצמו מופתע, פעם אחר פעם, ממהלכים ומדמויות שמשום מה לא עדכנו אותו על קיומם.

למרבה האירוניה, דווקא אותה לשכה שהזכירה בדחילו וברחימו את שמו של ליצמן כבן ברית מאז ולתמיד והתייחסה בזלזול לאנשי ש"ס, מוצאת את עצמה מתגעגעת לאלי ישי ולחבריו. "היתרון של ש"ס", נימק אחד מיועצי אולמרט, "הוא שיש לה בעל בית אחד: הרב. ברגע שמגיעים להבנה איתו, הכל סגור. הסיפור של יהדות התורה גדול עלינו. בשבועות האחרונים אנו נאלצים להתנהל מול פדרציה של חוגים וחצרות, וכשמסיימים עם האחד, מופיע השני: אנה אנו באים"...

"תגמרו כבר", תבע אולמרט מליצמן במליאת הכנסת. "אני לא מבין למה אתם מושכים. למה עוד אתם מצפים".

דליים של דמעות

אירוע הקצבאות של חסידות גור, הפתיע לא רק את אנשי אולמרט. משום מה, הנחת היסוד הייתה כי מענק בגובה חמש מאות שקל עבור כל משפחה בת ארבע נפשות ויותר, הוא בגדר זכייה בלוטו. בתסריט שרץ בראש של כמה אנשים, האברכים היו אמורים לרקוד על גגות בני-ברק עם פרסום הידיעה על המענק החדש, שיעלה לקופת המדינה כמעט מיליארד שקל.

למען האמת, יש לא מעט היגיון מאחורי הציפייה לפרצי השמחה הללו: אחרי שראשי המפלגות החרדיות הספידו את הקצבאות, כמעט באופן רשמי, והתייאשו מחזרתן, מי האמין שניתן יהיה להפיח רוח חיים בסעיף הפרובלמטי שמצליח להרגיז את החילוני הקלאסי כמעט כמו גיוס בני הישיבות.

שמחתם של הנושאים והנותנים, שציפו לישר כוח גדול, התפוגגה במהרה. קול קורא עבר במחנה: האדמו"ר מגור תובע את חזרתן של כל קצבאות הילדים, והמענק בגובה 500 שקל מתקרב בקושי לשליש מגובה הסכום שנלקח מהמשפחות מאז תשס"ג ועד עצם היום הזה. יחלפו כמה שעות עד שתתבהר באופן סופי עמדת האדמו"ר הכורכת את כניסתה של יהדות התורה לממשלה עם החזרת הקצבאות.

כשהתרוצצו השליחים השבוע בין בתיהם של הרבנים, והרצים יצאו דחופים אל לשכת ראש הממשלה, התברר כי גדולי ישראל של יהדות התורה בחרו לשים דגש אחד על תחומים מסוימים מבין רשימת הנושאים שסוכמה על -די כל הצדדים. גדולי התורה הליטאיים, לדוגמא, הצביעו בעיקר על העקרונות ההלכתיים בתחומים של מנועי חיתון ועיקרי הדת, ואילו האדמו"רים בחרו להשמיע את שוועתם של הנאנקים מהגזירות הכלכליות של השנים האחרונות.

בסבבי הפגישות התברר גם כי המדד המדויק להחזרת קצבאות הילדים, אינו זהה בכל החוגים. מתוך סכום כולל של כשלושה מיליארד שקל שנלקח מסעיף הקצבאות, ח"כ ר' שמואל הלפרט, איש חסידות ויז'ניץ, מתעקש להחזיר את כל הכסף, עד השקל האחרון במיליארד השלישי. "אם לא נקבל את הכסף של חוק הלפרט", טוען הלפרט. "אצביע נגד הממשלה". חברי הכנסת הליטאיים, בשיחות פנימיות, דווקא הסכימו להסתפק במיליארד שקל, שזהו בערך הסכום הכולל של אותו מענק בגובה 500 שקל.

התעלומה הגדולה קשורה דווקא בחסידות גור: מהו הסכום שיספק את רצונה. האם היא תובעת את כל שלושת המיליארדים? אולי היא תיעצר במיליארד השני. בכל מקרה, הם מוכנים באופן רשמי לוותר על התוספת של הלפרט פלוס הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה. אחד מחסידי גור שנשאל השבוע על כך, בחר להוביל את בן שיחו אל בית הכנסת של גור ברחוב משה יוסף בבני-ברק, משכנו של האדמו"ר מגור, בו מתקבלים הבאים ליחידות.

"בתקופה האחרונה יכול הרב'ה למלא דליים של דמעות מצרותיהם של רבים וטובים המבכים על מצבם", מספר אותו חסיד. את מעונו של האדמו"ר מבקרים בממוצע מידי יום ביומו קרוב לשלוש מאות אברכים ובעלי בתים. הדלת, שפתוחה בפני כל מבקר, יכולה לשמש יותר מכל כעדה לאנחות החסידים ולבכיים. זקנים וצעירים מתרסקים מול האדמו"ר. לראשונה מזה שנים, מדווחים אלו שעוברים לפניו, הם מתקשים לפרנס את בני ביתם בצרכים הבסיסיים ביותר כמו תשלומי מכולת, דמי שכר לימוד ורכישת בגדים.

בחסידות גור מיהרו להצביע על הגורם האחראי לשביל הדמעות הזה: הקיצוץ בקצבאות הילדים. עשרות אלפי השקלים שנגרעו מהקופה האישית של כל משפחה חרדית בשנים האחרונות הם אלו שהרעו את מצבם של המשפחות החרדיות. כעת, כשהממשלה מתנדנדת, הקופה מלאה בעודפים והצמיחה דוהרת, אין כל סיבה מדוע שלא ליישר את גבם של ראשי בתי האב.

ויש גם תובנה פוליטית לדרישה הזאת מעבר לפן המוסרי: לממשלת אולמרט אין חלופה קואליציונית אחרת זולת יהדות התורה. גם אם יתממש האיום של אולמרט ומר"צ תיכנס לממשלה, עדיין הוא משווע לכל קול וזקוק בעיקר לשותפים נאמנים מסוגו של ליצמן. בנסיבות שכאלה, מדוע שלא נדרוש מחיר מלא להצטרפותנו? עד כאן המשנה הגוראית על רגל אחת.

בינתיים נבחר השבוע ליצמן פה אחד ליו"ר זמני של ועדת הכספים. הכהונה נמסרה לליצמן מתוך תקווה לזרזו במשא ומתן. הזמניות שבתפקיד נועדה להלחיצו יותר. "אבקש מכם שלא תברכו אותי כיוון שלא ברור כלל אם אמשיך לכהן בזמן הקרוב כיו"ר", הסביר ליצמן.

חברי האופוזיציה הפתיעו בתמיכתם בו. "יש לליצמן יתרון", הסביר ח"כ ישראל כץ מהליכוד. "הוא גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה". חה"כ גדעון סער הופיע לפתע בחדר: "באתי לבדוק אם ליצמן באמת מונה ליו"ר". יו"ר הכנסת רובי ריבלין החרה אחריו: "אם ליצמן יהיה באופוזיציה אני מוכן לשמש כעוזרו".

מבט רחוק

הדיון האמיתי שהתקיים השבוע בכמה מוקדים מרכזיים בציבור החרדי עסק בשאלה האם ההתעקשות על המיליארד השני והשלישי, איננה מסכנת את המיליארד הראשון ואולי גם ההבנות האחרות שהתקבלו בנושאים העקרוניים.

ליצמן נשאל על כך השבוע על-ידי פוליטיקאי חילוני, שניסה להבין מה ייחשב כהצלחה בגור. "לא אומר מהו הסכום הסופי, אבל בכל מקרה על הפרוטות הללו לא נסכים לחתום. למדינה הזאת יש כל-כך הרבה כסף, למה שלא יתנו קצת לעניים?"

"מאיפה יש לך אומץ ללכת על מהלך שכזה?", שאל הפוליטיקאי. "אתה יכול לאבד את הכל".

"זה לא אני", הסביר בחיוך ליצמן.

"אתם מסכנים את הכל", הקשה.

"לאדמו"ר יש מבט רחוק", הסביר. בשפה שלנו קוראים לזה רוח הקודש.

הפרשנים לבית גור דרשו והתפלפלו השבוע ומצאו פרשנות נוספת לעמידה הנחרצת של החסידות לקבל את כל קצבאות הילדים בחזרה. ייתכן מאוד שהחסידות אינה רוצה להיכנס לקואליציה, טענו. התביעה להשיב את הקצבאות כמוה כתשובה שלילית לפניית אולמרט. אותם דורשים מוסיפים ואומרים שבמידה ואולמרט יעשה את הבלתי יאומן וייענה לתביעות במלואן, הרי זה אות משמים שעליהם להיכנס פנימה.

על שלושה יסודות נשענת הגרסא הזאת: כניסתה של ש"ס לממשלה, היעלמותה של שינוי ותוכנית ההתכנסות שבדרך. יהדות התורה שבטבעה הינה חיית בר שרועה במדבר ואינה זקוקה לחמץ הממשלתי כדי לשרוד – אינה מגלה סימני התלהבות להיכנס פנימה לתוך הממשלה כששלושת הפרמטרים הללו קיימים. בחסידות גור מתהלכת שמועה האומרת כי אין כל שחר לדימוי היוני שדבק בחצר, והסיבה להישארות יהדות התורה בקואליציה הקודמת הייתה רק למען הפסקת חילול ה' על-ידי הוצאת 'שינוי' מהממשלה.

אבל אם נפנה לעמדת הפרשן הרשמי ליצמן, נמצאים אנו למדים שאכן התלהבות גדולה להיכנס פנימה - אין. בניגוד לממשלה הקודמת, ש"ס נמצאת בפנים והיא יכולה לשמור על מרבית האינטרסים של הציבור החרדי, ובעבור כמה פרוטות בקצבאות הילדים, אין כל טעם לתמוך בממשלה שלא תאריך ימים.

ליצמן אגב, דוחה את התיזה שההתעקשות כמוה כתשובה שלילית. "אנחנו רוצים את הקצבאות ובעז"ה נקבל אותן ונכנס לתוך הממשלה".

הטלפון האדום

בתוך המון העוזרים והגבאים שהקיפו את הפמליות בשדה התעופה, נראה לפתע יו"ר ש"ס אלי ישי. פניו היו מיועדות אל הטרקלין שנשכר על-ידי החסידים לשמש את שני גדולי ישראל בטרם ימריאו אל-על.

הרעיון להפגיש את ישי עם האדמו"ר, הבשיל במוחם של שני היו"רים. כניסתה של יהדות התורה לממשלה טובה ליהודים של ש"ס וטובה ליהודים של ליצמן: הראשונים לא רוצים לצאת מהקואליציה בעוד פחות משנה והאחרון ישמח לשבת בפנים ולייצג את הציבור הגדול שתמך בו. בחודשים האחרונים הפכה הידידות בין השניים לציר פוליטי של ממש, כשברקע משפיעה ידידות האמת שקיימת בין מרן כ"ק האדמו"ר מגור למרן הגר"ע יוסף בדמות טלפון אדום. "ב'המודיע' הגר"ע יוסף מקבל אצלנו שישי", אוהב לומר ליצמן. "הם ידידים אמיתיים שלנו", מסביר ישי. "אף פעם הם לא פגעו בכבודו של מרן הגר"ע יוסף".

השיחות התכופות בין השניים הולידו הסכמה שבשתיקה: גם אם בסופו של דבר שתי המפלגות יישבו משני עברי הכנסת, ש"ס על רבניה וחבריה לא תותקף באופן אישי על-ידי ראשי יהדות התורה.

שעה קלה לאחר צאת השבת בדק ליצמן אצל הגבאים של האדמו"ר האם אפשר יהיה לבוא. יותר מידי עוילם נמצא שם היום, הסבירו הגבאים. לבסוף סיכמו השניים על פגישה קצרה עם האדמו"ר בחדר האח"מים של שדה התעופה.

"אני בא בשליחות מרן הרב עובדיה יוסף", פתח ישי בדברים.

האדמו"ר מגור פנה אליו בעברית צחה: "רצינו לעשות שיתוף פעולה איתכם".

ישי בתגובה: "מרן ביקש ממני להודות לכבודו על המאמצים שנעשו כדי להקים בלוק משותף מיד אחרי הבחירות".

האדמו"ר מגור שאל את ישי: "הרב יודע שרצינו את האחדות?"

יו"ר ש"ס השיב בחיוב והחל להסביר מדוע חשוב מאוד שיהדות התורה תיכנס לממשלה.

"אם נעשה גוש משותף כעת של שמונה עשר חברי כנסת, לא יוכלו לעשות שום דבר בלעדנו.
מצפים לנו אתגרים רבים. לא נוכל לבדנו לחסום את מר"צ".

תשובתו של האדמו"ר הייתה: "כשאחזור מחוץ לארץ, נכנס את מועצת גדולי התורה".

'המטבחון', טורו של יוסי אליטוב, מתפרסם בשבועון 'משפחה'

קישורים:
עוד פוליטיקה? לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!