אז מי שולט?

לאחר פסיקת בג"ץ אשר הותירה על כנו את ההסדר הנוכחי של 'חוק טל', נשמעו מבין החוגים החרדיים קולות של שביעות רצון אודות פסיקה זו, אשר הסירה לעת עתה את סכנת הרס עולם הישיבות בישראל.

האמנם? האם היה מקום לקולות הסיפוק הללו? האם יש מקום לשאננות וטפיחה על השכם בשל חקיקת 'חוק טל'?

דומני שלא, ודומני שאין שביעות רצון זו נובעת אלא עקב אי הכרה של הדרך בה מתנהל הבג"ץ וראשו, אהרון ברק, בדרכו לכפיית ערכיו על מדינת ישראל.

בית המשפט העליון, למרות הדברים החוזרים ונשנים על המהפכה החוקתית שהביא בכנפיו, משתדל על דרך כלל לא להתנהל במהפכנות, אלא בעקב בצד אגודל. הוא אינו דוגל ברבולציה, אלא באבולציה.

כך, למשל, המהפכה החוקתית המפורסמת שהקנתה לבית המשפט את הכח לבטל חוקי כנסת, החלה בעצם הרבה קודם שבוטל ולו חוק כנסת אחד: תחילתו בקולות על הצורך בחוקתיות שפיזר אהרון ברק בפסקי דין שונים, עוד לפני אף שחוקקו חוקי היסוד (ניתן להצביע על אחד מהם משנת 1986), המשכו בהצהרת כוונות בשנת 1995, בפסק דין מזרחי הידוע, התולה כביכול את המהפכה בחוקי היסוד, ורק אחרי שההמון הורגל לאבוס, בוטל לאחר זמן חוק הכנסת הראשון, ומאז נפרץ הסכר.

כך גם כמעט בכל עניין ועניין נוהג בג"ץ לעשות דרכו אט-אט ובזהירות, כדי לא לעורר יתר על המידה את הנתינים נגד נחת זרועו של השליט. די להזכיר בהקשר זה משפט אחד שבו חשף אהרון ברק את דרך פעילותו. כוונתי לפסק דין קעדאן. שם, בסיום פסק הדין הפוסט-ציוני הזה, כותב ברק כי מערכת המשפט עומדת בפני פתחה של דרך ערכית חדשה בה שומה ללכת בזהירות.

גם בהתייחס לגיוס בני הישיבות, עומד הבג"ץ בתחילתה של דרך בה הוא מכרסם אט-אט בלגיטימיות של ההסדר. וכדרכו, כל פסק-דין רומז על הצפוי לנו בעתיד. וכך גילה הבג"ץ שוב כי תחוקק הכנסת אשר תחוקק, בסופו של עניין יבטל הבג"ץ את ההסדר.

ישחקו הנערים לפנינו, אמר הבג"ץ, חוקקו לכם כאשר תחוקקו, אבל את ההכרעה אנו נעשה ושנת ההכרעה הולכת כפי הנראה להיות שנת 2007.

על כן, יהיה מי שיקום ויאמר שכל עמל החקיקה של 'חוק טל' היה לשווא, משום שמחד, למרות החוק, יבוטל ההסדר בעתיד. מאידך, הבג"ץ גם ללא כל חוק, לא היה ממהר לבטל את מעמד בני הישיבות בפתאומיות וברבולוציה משפטית. זה שיטען כך, שמא ושמא יצדק.

יהיה גם מי שיקום ויאמר, שהדרך היחידה להסרת הסכנה, אינה בחוק ועוד חוק, כי אם בקציצת כנפי הבג"ץ והקמת בית דין לחוקה שיתן מקום גם לערכים היהודיים של ישראל. הוא ודאי וודאי יצדק.

זו האמת העצובה שאנו מופתעים, משום מה, לגלותה כל יום מחדש. כולנו, העם, הכנסת, נציגי הציבור והמחוקקים, כולם חסרי ערך וחסרי כח מול 13 איש, היושבים בצומת השלטונית האמיתית בגבעת רם.

יצחק הורוויץ, סגן עורך 'בקהילה', הוא עורך המחקר 'בג"ץ מגמות ותהליכים', הוצאת מנוף

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!