מלחמת עולם

זה התחיל עם המכתב המפורסם של מנהלי מוסדות תורה וחינוך שנשלח לגדולי ישראל. עוד לא היה תקדים דומה, בו ארגן לעצמו חבר כנסת חרדי מכתב תמיכה, כדי לזכות בתפקיד מיניסטריאלי. אבל אם נבדוק את כל המהלכים שלו, השקופים יותר לצד המתוחכמים, הרי שכל מה שמעניין אותו זה הפן האישי.

אין אידיאולוגיה, רק כיסאולוגיה. וזה לא רק אותו ח"כ. כל הח"כים של יהדות התורה מונחים בכל דרכי פעילותם בתפקיד אותו הם מבקשים לעצמם, ובנדוניה אותה הם מנסים להשיג למפלגתם.

ועכשיו אנחנו מקבלים מלחמה חדשה – יהדות התורה נגד ש"ס. על מה ולמה המלחמה? הסיפור המלא לפניכם.

עם ש"ס זה נגמר. הגר"ע יוסף אישר את ההסכם בין ש"ס לקדימה, הסכם שנחתם כבר בראשי תיבות. וזה פן נוסף ומרכזי בנקודה שהזכרנו קודם.

בעוד ח"כ ליצמן תמך בכל פה בהליכה בבלוק טכני עם ש"ס, שכן כך, הוא ידע, תוכל גם יהדות התורה להגיע להישגים טובים יותר, הרי שגפני התנגד ליוזמה בכל תוקף.

את התוצאות ראינו הלילה. בעוד ש"ס סוגרת עניין ונכנסת לקואליציה עם תמורה סבירה, הרי שיהדות התורה נשארה עם הלשון בחוץ. ב'קדימה' אפילו כבר מעיזים לדבר כי את תפקיד יו"ר ועדת הכספים מייעדים לח"כ אלי אפללו, שנבצר ממנו לקבל תפקיד של סגן שר.

אך במקום להודות באמת, שכל הפיצוץ במו"מ בין יהדות התורה ל'קדימה' הוא פרי קפריזה אישית של ח"כ בודד, שגרר אחריו את כלל הנציגים, העדיף ככל הידוע אותו ח"כ לצאת בסידרת האשמות חריפות נגד ש"ס, כפי שצוטט באתר החדשות YNET, לאחר פיצוץ המו"מ בין יהדות התורה ל'קדימה': "הלכנו הביתה, הם לא רציניים. מתברר ש'קדימה' עבדה על ש"ס בעיניים. ההישגים של ש"ס בנושא הקצבאות הם בבל"ת מוחלט, ש"ס לא הביאה כל הישג בנושא הקצבאות".

וזה עוד לא הכל. זה שאין שום מילת פירגון להישגים שש"ס הצליחה להשיג במו"מ עוד אפשר להבין, אבל ביהדות התורה מנסים לגמד את ההישגים ואף לשגר אצבע מאשימה כלפי אלי ישי, כי ביטול הקיצוץ המתוכנן בקיצבאות הילדים, יגיע מכסף שיועד עבור תוכניות בנושא ילדים בעוני ובסיכון.

ש"ס שישבה כמה שנים טובות במדבר האופוזיציוני - בעוד נציגי יהדות התורה יושבים מדושני עונג סביב השולחן הקואליציוני - לא הייתה מוכנה להמתין יותר עד שיהדות התורה תואיל בטובה להיכנס פנימה.

"ש"ס הייתה שלוש שנים באופוזיציה והגיעה להישג אדיר למרות ישיבתה באופוזיציה", אמר ישי, תוך שהוא מדגיש את העדפותיה של ש"ס לשותפים נוספים בקואליציה - יהדות התורה וישראל ביתנו – כשם שגם היה מעדיף ללכת בבלוק חרדי. אבל הכל טוב ויפה כל עוד השביע את רצונו של אותו ח"כ. ברגע שהוא לא קיבל תפקיד, קבלו היום את 'יתד' ותתחילו להבין להיכן נושבות עתה רוחות המלחמה.

רק נזכיר נשכחות, מי גרם במו ידיו למצב הנוכחי, בו נמצאת, נכון לעכשיו, יהדות התורה בחוץ.

לחבר הכנסת הזה קוראים משה גפני. ליצמן רצה במהלך של הליכה בבלוק משותף עם ש"ס בכל מאודו. גם ח"כ אברהם רביץ הסכים ליוזמה. שלא לדבר שגם בש"ס הסכימו למהלך. אך התנגדותו הנחרצת של גפני חיבלה במהלך כבר בראשיתו, מה שלא הותיר בידי אלי ישי כל ברירה, אלא לשעוט קדימה להסכם טוב ככל האפשר, בנתונים הקשים הללו.

מעבר לכך שאלי ישי יכהן כסגן ראש ממשלה, תקבל ש"ס ארבעה שרים: תיק התמ"ת ללא מינהל מקרקעי ישראל עבור ישי, תיק התקשורת לאריאל אטיאס, שר האחראי על שירותי הדת למשולם נהרי ושר ללא תיק, כנראה באוצר, לאיציק כהן.

בנושא המדיני והדתי סוכם, לצרף מכתב להסכם הקואליציוני בו ייאמר כי ש"ס אינה מחויבת להצביע בעד ההתכנסות. כך גם לא תהיה כל חקיקה בנושא מנועי חיתון, רק אם הדבר יהיה מקובל על כל מפלגות הקואליציה.

עכשיו יש כבר לאולמרט קואליציבה יציבה ורחבה, והוא אינו זקוק כלל ליהדות התורה. לא פלא אם כן שאנו כבר שומעים את קולות המלחמה מכיוונם של אנשי 'יהדות התורה', ובעיקר מצידו של גפני.

כאן יורשה לנו לצטט קטע ממאמרו של הפרשן הפוליטי ('בקהילה') יעקב ריבלין, דברים נכוחים שאנו רואים כיצד הם מתגשמים לנגד עינינו:

"לא צריך להיות בעל דמיון מפותח במיוחד כדי לדעת כיצד הייתה מסתיימת התנהלות שכזאת מול מפלגה אחרת. במקום תיק הפנים נרשום ועדת כספים, ובמקום ש"ס נרשום יהדות התורה. במחזה הדמיוני הזה אולמרט מודיע חגיגית כי ועדת הכספים שמורה אצלו בעיקרון למפלגת השלטון וליהדות התורה הוא מציע לבחור כתחליף בין משרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה.

"איזו מהומה אידיאולוגית הייתה פורצת לפתע במחנה החרדי האשכנזי. פתאום היו מגלים כי בקווי היסוד יש סעיפים חמורים של נישואין אזרחיים לפסולי חיתון, אין שמירה די הצורך על עצמאות החינוך החרדי ועומדים לגרש יהודים מאדמתם בלי שמץ של תמורה מדינית וביטחונית.

לממשלה כזאת, אסור, הייתה אומרת יהדות התורה הזועמת, באיסור חמור ונורא להיכנס. כמו ממשלת השמד של יצחק רבין או ממשלת שינוי של אריאל שרון".

אז למי שעדיין שוגה וטועה לחשוב כאילו מדובר כאן בוויכוח אידיאולוגי, כאילו מדובר במאבק על הקיצבאות – הרי שברור שהוא טועה טעות מרה. ברור גם, שאם גפני היה זוכה לתפקיד כלשהו, ולו הזניח ביותר, אך עם תואר של כבוד בו יוכל להתהדר בסיוריו חסרי כל מטרה ותועלת בסניפים הסגורים של 'דגל' ברחבי הארץ - הכל היה נראה אחרת.

אבל עכשיו העסק הולך ומסתבך מרגע לרגע.

האדמו"ר מגור הורה להעלות את סף הדרישות של יהדות התורה. הוא מעונין שאולמרט יוסיף לפחות עוד 2 מיליארד לקיצבאות הילדים. דרישה נוספת שאין לה כל סיכוי להתממש - חוק חינוך חרדי חובה.

במצב הזה לא נותר ל'קדימה' שום ברירה, אלא להלך אימים על ליצמן, כי הנה עוד מעט קט הוא שומט מידיו את ראשות ועדת הכספים לידי ח"כ אלי אפללו, אשר יסיים עם כינון הממשלה החדשה את תפקידו כסגן שר התמ"ת ועלול להישאר ללא תפקיד, לאחר ביטול סגני השרים. נציין, כי מועמדותו לתפקיד כבר עלתה עם תחילת המו"מ הקואליציוני.

יהיה מעניין לראות בבוקר את 'המודיע' ו'יתד', ואת ההתקפה על ש"ס, הסמויה או הגלויה. מתקפה זו תהיה גם תהיה, ובלי שום כפפות. בשני העיתונים הללו יודעים להפשיל שרוולים, כשהם פותחים במערכה, בעיקר כשמדובר בש"ס, אך הפעם, עושה רושם, לא נראה שיש מישהו בש"ס שיבהל מהמתקפה הזו.

זה בוודאי רק יגרום לזיעה נוטפת על מצחו של האיש שעושה רבות כדי להכניס את יהדות התורה לקואליציה.

לאיש הזה קוראים אריה דרעי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!