"מרן כועס"

נקודת השבר אצל אלי ישי הופיעה ביום העשרים לפתיחת המשא ומתן הקואליציוני. לראשונה העז יו"ר ש"ס והביט באומץ לעבר המציאות האכזרית והמתעתעת, נחלת חלקו מאז מוצאי הבחירות.

פלפולי הסנגוריה שניסה להשמיע, בעיקר לעצמו, הכניעו גם אופטימיסט מושבע כמותו שבמיומנות יוצאת מגדר הרגיל מאבחן תמיד מסביבו גשמי ברכה, גם כשכולם מסביבו חשים כי הממטרים היחידים שניתכים על ראשו, אלו הם ממטרים של לעג ושנינה.

מישהו פה חומד לצון, התנגנה המנגינה אצל ישי לאחר שבן שיחו מלשכת ראש הממשלה בישר לו בפרץ של התלהבות על הרכש החדש של ש"ס: סמכויות מלאות על שוק ההון. כן, כן, זהו תחום האחריות של השר השלישי במפלגה החרדית-חברתית. לא שירותי דת. לא חינוך ולא בריאות. ניוד רצועת האלכסון, זהו הבייבי החדש של הש"סניקים.

בהתוועדות החירום שהתכנסה בבית מרן הגר"ע יוסף בשעות הלילה של שני האחרון, השתיקה הייתה הדומיננטית. אלי ישי, רפאל פנחסי, אריאל אטיאס ודוד גלאס השמיעו את הדיאגנוזה על אולמרט, כוונותיו ומהלכיו. הגר"ע יוסף לא אהב את ששמע. מה קורה כאן, שאל. האם אולמרט נגדנו?

דווקא ישי נמנע מלייחס לאולמרט כוונות זדון. אובייקטיבית, הוא הסביר לנוכחים, ש"ס נמצאת בבעיה. לאולמרט יש ממשלה בלעדנו, אמנם ממשלה צרה, מה שיאלץ אותו להזדקק לקולות שלנו, אך יש מחיר לשותפה שבאה אחרי שכבר המנדט ה-61 הצהיר אמונים בממשלה.

הקולות שנשמעו בלילה המתוח בבית הגר"ע יוסף, התכנסו מאחורי שני מחנות. האחד תבע שבירת כלים מוחלטת מול אולמרט. אין לו ברירה. הוא זקוק לנו. ליברמן מאותת כי פניו לאופוזיציה. בואו נעשה שריר ונודיע כי אנו פורשים מהמשא ומתן עד שיתייחסו אלינו ברצינות. אם זו הנדוניה, בין כה וכה אין לנו מה לחפש שם. אחד הבכירים ציטט שני חברי מועצת חכמי התורה שהביעו את עמדתם כי בנסיבות הללו עדיפה האופוזיציה.

השני, למוד ניסיון מממשלת שרון 2003, המליץ לכופף את הראש ולשבת על הגדר בהמתנה למשב רוח אחר שיופיע בלשכתו של ראש הממשלה שבדרך. אתם גיבורים גדולים, טענו אחרים. ליברמן לבסוף יכנס לממשלה ואנחנו נישאר בחוץ. בואו לא נמהר לשרוף את החוטים. נמשיך לדבר איתם ונראה מה ילד יום.

פניו חמורות הסבר של הגר"ע יוסף הסגירו את תחושותיו הפנימיות. כבר בימים הראשונים שאחרי הבחירות הבינו בבית הרב שש"ס לא תהפוך למפלגה מיוחסת בממשלה החדשה. מצד שני, יש גבול לביזיון ולהשפלה. הם רוצים לקחת את משרד הפנים? ניתן אולי להבינם בשל האילוצים הפנימיים. אבל איפה הפיצוי? מדוע לא נותנים סמכויות בשירותי הדת לש"ס? שר במשרד האוצר, גובל בהשפלה אחת יותר מידי. אסור לנו להתבזות. מישהו שותל מידע לא נכון במוחו של אולמרט, נימק אחד המשתתפים. אחרת, הוא לא היה מתנהג אלינו כך. משום מה הוא משוכנע כי נסכים להיכנס גם תמורת שלושה שרים ללא תיק.

בתחילת הערב, לפני שהתמונה נפרשה במלואה, ההנחיה של הגר"ע יוסף הייתה להסתפק במה שהובטח ולהיכנס פנימה. "תשיג מה שאפשר ודי", אמר הרב. בשלב זה השמיעו המשתתפים את דברם והמטוטלת נעה לכיוון האופוזיציונרים.

"אולמרט נותן לנו שתי סטירות לחי", טען פנחסי בלהט. "הוא לקח לנו את משרד הפנים, לקח לנו את השר הרביעי ועוד מעיז להציע שר שלישי במשרד האוצר שימלא תפקיד של עב"ם. אתם יודעים מה יעשה השר מש"ס? שר האוצר מקדימה ישלח אותו להשיב במקומו על שאילתות בכנסת בכדי לפנות לו זמן יקר".

"לעולם אי אפשר לנהל משא ומתן כשהתוצאה ידועה מראש", המשיך אחד הבכירים בנימה. "שלוש שנים היינו באופוזיציה. האם הרשת החינוכית נסגרה? מה פתאום! הנזק הגדול נעשה במקוואות הטהרה שלא הוקמו. מצד שני, אולמרט לא מבטיח לנו דבר במקוואות. איך נוכל להסביר למצביעים שלנו שנכנסנו לממשלה בעבור משרדי התמ"ת והתקשורת. מה אנחנו מפלגה של הייטק?"

"תמסור להם שאנו דוחים בתוקף את ההצעה", פסק הגר"ע יוסף.

השר חיים רמון יוצר קשר עם אחד המשתתפים. הוא ממהר להביע את מורת רוחו מהיחס כלפי ש"ס. "אני לא מבין למה הוא עושה את זה", אמר.

השר אברהם הירשזון העביר מסר דומה.

ישי נדחק לפינה. הוא יוצר קשר טלפוני עם עובד יחזקאל, הדיבורית של אולמרט. "תקשיב טוב מה שאני אומר לך", נהם קולו של ישי. "מרן כועס. אתם חוצים קו אדום. לא משרד הפנים, לא שירותי הדת ולא חינוך. הגזמתם".

"אתה יודע שלא אני הוא זה שמחליט בתיקים", נימק יחזקאל. "ההחלטה נמצאת רק בידיים של אהוד".

בתפילת ערבית ביום שאחרי, הקו של הגר"ע יוסף כלפי אולמרט כבר היה יותר מגובש. "הוא לא רוצה אותנו בממשלה? לא צריך!"

אחד מהקרובים לו הוסיף פרשנות משלו: "אחרי כל הביזיונות שספגנו ממנו, גם אם אולמרט ייענה היום לכל דרישותינו, פעולת התגמול תיעשה כשהוא יבוא לדון על תוכנית ההתכנסות. אז הוא יוכל לחפש אותנו. עם יחס שכזה הוא עוד מצפה מאיתנו לתמוך בפינוי של שבעים אלף יהודים מביתם?"

אהוד השני


ההתנהלות המוזרה של אהוד אולמרט מול ראשי המפלגות וחבריו מבית, מזכירה אהוד אחר: ברק. היהירות. האטימות. זחיחות הדעת. ביטחון עצמי מופרז והמחשבה שאפשר להתל בכולם, גם מבסיס פוליטי צר של 29 מנדטים. ממש כמו אצל ברק שטרח להשפיל את שותפיו הקואליציוניים והצניח לבסוף את שריו בשטח זר להם. אריה דרעי ואביגדור ליברמן, שניהם התנבאו השבוע בנפרד על תוחלת חייה של הממשלה. 24 חודשים, העריך דרעי. אני לא נותן לה יותר מ-18 חודשים, חוזה ליברמן.

אלא שבסאגת ההשפלות שעוברת על ש"ס יש גם מעט רשעות. השפלות מיותרות שאינן משיגות דבר, ואמירות שמטרתן היא לערער את מעמדו של היו"ר הנוכחי. ציניקנים יאמרו בוודאי שהיחס העודף כלפי ישי הינו חלק בלתי נפרד ממורשת שרון. אלמלא יהדות התורה לא הייתה זוכה ביחס דומה, אולי היה ניתן לחשוב כך. העניין הוא שגם המפלגה החרדית-אשכנזית שנהנתה מדלת פתוחה אצל שרון, יודעת אף היא לדווח על יחס מזלזל ומתנשא מצד לשכת ראש הממשלה החדש.

ולמרות הרשעות והאטימות מצד אולמרט, ש"ס אינה יכולה לפטור את עצמה מאחריות לזלזול בה ובראשיה. ראשית, המסר אותו העבירה מלכתחילה כי בכל מחיר היא מחויבת להיכנס לממשלה הבאה. קשה לרדת לסוף דעתו של עו"ד דוד גלאס יו"ר צוות המשא ומתן, אבל מהו ההיגיון באמירה החוזרת ונשנית מפתיחת המשא ומתן הקואליציוני, כי ש"ס בדרכה לקואליציה ועד החג ניתן כבר לסכם את הכל. מה הם כל כך מרוצים? הגיבו אז בלשכתו של אולמרט כשקריין מהדורות החדשות של קול ישראל חזר וציטט את גלאס פעם אחר פעם.

היה זה מעט משונה לראות השבוע את ראשי ש"ס תרים אחרי סוכני חרש שחודרים בחשאי אל ביתו של אולמרט ולוחשים לתוך אוזנו את הסוד הגלוי שש"ס מוכנה, לפחות עד תחילת השבוע, להיכנס לממשלה הבאה ובכל מחיר. כל מי שעוקב אחרי הטקסטים שיוצאים מש"ס בשנה האחרונה, מזהה מצוקה רבה. אופוזיציה? לא קיימת בכלל בלכסיקון הש"סי. מה הפלא, אם כן, שהסוחר אולמרט מסרב לשלם מחיר מופרז על סחורה שבלאו הכי תיפול בחלקו. ליברמן יכול היה להיות מורה טוב לישי. השבוע הוא הלך לשחק טניס וביקש מאנשי אולמרט לא להפריע את מנוחתו אם אין להם בשורה מיוחדת למסור לו.

קחו את התסריט הבא: אלי ישי רוטן וכעוס מופיע באולפן תקשורת ומכריז בקול את מספר הטלפון הנייד שלו. "אני הולך ללמוד בכולל, אם יש לאולמרט מה לחדש לנו שיתקשר אליי בבקשה", יאמר בזעם ויחדד במעט את הבעייתיות בתוכנית ההתכנסות, לאור הצהרות האמריקאים כי גם לאחר העקירה הגדולה מיהודה ושומרון, ארה"ב לא תכיר בגבולות החדשים של ישראל בלעדי הפלשתינים. שלושה ימי בונקר בשכונת הר נוף, יהפכו את ישי לא רק לשר פנים אלא גם לסגן ראש ממשלה.

יש לנו ממשלה בלעדיהם, ניסה להסביר לי השבוע אחד האנשים הקרובים לאולמרט. ממש לא מדויק. לאחר שהתבטלה חלוקת סגני השרים, מוסד מורדי קדימה קרוב מתמיד לקום. חבריו יהיו כל אלו שלא זכו בתפקיד שר או יו"ר ועדה ויראת אולמרט אינה מצויה בליבם. בתחנה הראשונה שהקרונות יוסטו מעט מפסי הרכבת, הם ייצאו מחוריהם ויתלשו את שערותיו של אולמרט, בעזרת ממורמרי העבודה, נפגעי פרץ. במאזן כוחות שכזה, האם יכול אולמרט להרשות לעצמו מריבה מיותרת עם 12 חברי כנסת צייתניים ומנהיג רוחני רם מעלה שדורש לפחות פעמיים בשבוע ותמיד יכול למצוא משל משעשע או דימוי מהאגדות שימחיש את דעתו על תפקוד ראש הממשלה?

בכל תסריט שלא יהיה, הסביר אותו מקורב לאולמרט, ש"ס תצטרף לממשלה החדשה ותפרוש ממנה מיד לאחר שתוכנית ההתכנסות תקרום עור וגידים. גם לא מדויק. כולנו מכירים את תקופת הדמדומים בין נאום הרצליה לקריאה השלישית בכנסת. אם אולמרט היה קושר את רגליו של ישי במשרד הפנים ומקיף אותו בשרים וסגני שרים ובגדודים של עוזרים ויועצים, סביר להניח שישי היה בוחר בפרשנות המקלה ופורש מהממשלה יום אחרי נתניהו.

הבא המתווך


אחת הציטטות שיוחסו השבוע לאולמרט, הביאה להרמת גבות ביהדות התורה ובמיוחד בש"ס. "תפסיקו כל הזמן לצטט לי את הרבנים שלכם", התבטא ראש הממשלה בשיחה עם חבר כנסת חרדי. "אני יודע יותר טוב מכם מה חושבים הרבנים אצלכם. מה אתה באמת חושב שאינני יודע מה קורה בבית הגר"ע יוסף?"

כאן אנו מגיעים למשגה השני של ש"ס: ריבוי הערוצים במשא ומתן הקואליציוני. באופן רשמי, צוות המשא ומתן המצומצם כולל שלושה פרקליטים, עו"ד דוד גלאס, פרופ' יוחנן שטסמן ועו"ד עמרם מליץ. צוות זה מצטיין בעיקר באוצר בלתי בלום של הגיגים בו התברכו חבריו ובדימוי הפרקליט שאמור לעורר התרגשות מיוחדת כשמעל ראשו של האדם שיושב מולך, תלויה תעודה מוזהבת של עורך דין. באופן פחות רשמי, קיים צוות נרחב שמאגד בתוכו שני מניינים. פעילים חביבים מסוגם של יואב בן צור וליאור גבאי, נמנים על הצוות הזה.

ברמה המעשית, מנהל ישי משא ומתן ישיר מול עובד יחזקאל, יועצו של ראש הממשלה ומזכיר הממשלה מימון. הערוץ הזה הוא החשוב ביותר, אם כי הוא לא הביא עמו אף בשורה לש"ס. ברמה החשאית יותר, מתפקד צוות של אדם אחד, משה הבא שמו שבעברו כיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר. בידיו הופקדו הסמכויות לסכם את המסמך הכלכלי של ש"ס. בינתיים, הערוץ הזה הביא את הבשורות המעטות לש"ס. וברמת החשאית לגמרי פועלים כמה ערוצים, ואם נאמין לדברי אנשי אולמרט, ש"ס מדברת עמם לפחות בחמשה קולות שלעתים האחד סותר את השני.

עוד יבוא היום ומפת הערוצים תצוף ותעלה ואז יתברר באופן סופי - מי השתיל מידע אצל מי; מי מחוץ לרשימת חברי הכנסת של ש"ס, נטל לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו ודיבר בשם ההנהגה, ומי נחשד כסוכן כפול שמייצג יותר את האינטרסים של אולמרט מאשר את של ש"ס ודבריו מתקבלים בחשדנות. אין ספק שריבוי הערוצים הזה, היה בעוכריה של המפלגה ולא חיזק את מעמדו של יו"ר המפלגה, ויבוא יום שבו הוא יעשה בדק בית רציני.

האולטימטום שלא היה


עשר דקות, זו מכסת הזמן שביקש יו"ר ש"ס ישי. הוא האמין כי בפגישה שכזאת יצליח לפתור את כל הבעיות ולצאת בסופו של דבר ממנה כשמשרד הפנים בידיו. נכון לאמצע השבוע, לא נמצא הזמן. למעט שיחה אחת שיכולה בדיון לזכות בהגדרה של גניבת דעת.

היה זה בתחילת השבוע כשאנשי לשכת ראש הממשלה הבינו שהציבור הישראלי לא אוהב את הממשלה הרחבה והיקרה. לכן החליט אולמרט לשבור את המסורת, ולבטל באופן גורף את תפקיד סגן השר היוקרתי ולעתים חסר המשמעות. החיסכון לקופת המדינה: 40 מיליון שקל בשנה.

איך הצליח אולמרט לשכנע את השותפות הקואליציוניות לוותר על סגני השרים? מקורביהם של מנהיגי העבודה וש"ס טענו כי ראש הממשלה המיועד פשוט עשה להם תרגיל. "אולמרט עבד עליהם", אמרו. הכל החל בשני בבוקר. אולמרט נפגש עם עמיר פרץ כדי ללבן את הסוגיות האחרונות שנותרו במחלוקות בין קדימה לבין העבודה. במהלך הפגישה סיפר אולמרט לפרץ כי הגמלאים וש"ס תומכים ביוזמה שלו לבטל את תפקיד סגני השרים.

פרץ התלבט. אולמרט לחץ. "הגמלאים הסכימו לוותר. שמעתי שגם אלי ישי מוכן לוותר. עמיר, עכשיו גם אתה צריך להסכים", ופרץ התרצה. לאחר הפגישה סיפר פרץ למקורביו כי הרגיש שאולמרט דחק אותו לפינה. "אלי ישי הסכים לוותר על סגני השרים אז לא יכולתי שלא להסכים. אם הייתי מתנגד, היו מאשימים אותי בבזבוז כספי ציבור. היו אומרים שכולם הסכימו לוותר, ורק אני לא".

האם ישי אכן היה הראשון שהסכים לוותר על סגני שרים? לא בטוח. יו"ר סיעת העבודה, ח"כ אפרים סנה, שאיבד את תפקיד סגן שר הביטחון, התקשר ליו"ר ש"ס כדי לברר את העניין.

"אתה הסכמת לזה?" שאל סנה את ישי.

"הסכמתי למה?" התעניין ישי.

"אתה הסכמת לוותר על תפקיד סגני השרים?" שאל סנה בקוצר רוח.

ישי נדהם: "על מה אתה מדבר? לפני עשר דקות התקשר אלי עובד יחזקאל, בשמו של אולמרט, ואמר לי: 'הוא מתכוון לבטל את כל תפקידי סגני השרים בממשלה. צריך לחסוך בהוצאות. הגמלאים הסכימו, עמיר פרץ הסכים, ואתה האחרון שנותר'. השבתי לו: 'הבוקר הוצאתי הודעה על רעיון שלנו לבטל את פקידי השרים ללא תיק. ראיתי שזה לא הצליח. אבל אם יש הסכמה של כולם לבטל את תפקידי סגני השרים, אז גם אני מוכן'".

בסביבתו של אולמרט כמובן דחו בתוקף את הטענות לפיהן עשה תרגיל פוליטי לפרץ ולישי: "שניהם מפחדים להיראות כמי שוויתרו על תפקידי סגני השרים, אז הם מנסים להפיל את זה עליו. אולמרט הסכים לוותר על סגני השרים במפלגתו. הוא קשוב לרחשי הלב של הציבור".

זו לא הפעם היחידה שאולמרט בוחר לעשות שימוש בשסניקים, ללא כל תמורה, ועל הדרך להוסיף צביטה קלה. במהלך ימי חול המועד הופתעו ראשי ש"ס לשמוע שהם הציבו אולטימטום ברור לפיו לא יכנסו לממשלה החדשה אם פרופ' אוריאל רייכמן ימונה לשר החינוך. כותרות העיתונים דיווחו על כך בהרחבה, וישי וגלאס הופתעו לשמוע שאולמרט מתחשב בצרכים שלהם, מבלי שכלל דרשו, בעוד הוא דוחה את מרבית הדרישות שהגישו. ממש רגישים, הגיבו במרירות.

אולמרט, מסתבר, ביקש לבעוט ברייכמן במשרד החינוך ויועציו הפילו זאת על ש"ס. בפעם השנייה כשרייכמן החל לרמוז שהוא מבקש לקחת לעצמו את משרד המשפטים, דבר שאולמרט מאוד לא רצה, הופיעו הטפטופים המוכרים של אז על אולטימטום חדש של ש"ס. הפעם התעשת מי שהתעשת וביצע סבב שיחות עם הכתבים הפוליטיים. "אנחנו מאוד לא אוהבים את רייכמן", הבהירו בש"ס וציינו מיד: "אבל אל תאמינו ללשכת ראש הממשלה. הם לא מגרשים אותו בגללנו".

אחד הבכירים בש"ס סיכם את מרתון השיחות במשפט הבא: "כשנקיים חשבון נפש, נצטרך לקחת בחשבון את הקריסה התקשורתית של ש"ס. במשא ומתן הזה הספינים של קדימה שלטו סופית. בפעמים הבודדות שמסר הצליח לחלחל בדעת הקהל היה זה כשקדימה התנדבה לדבר בשמנו על האולטימטומים של רייכמן ועל הוויתור שלנו על משרד הפנים".

'המטבחון', טורו של יוסי אליטוב, מתפרסם בעיתון 'משפחה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!