הסודות נחשפים

לפני 200 שנה, על עגלה באוקראינה, חשף רבי נחמן באוזני תלמידיו את נבואתו על זהות המשיח. אחד מהם כתב את עיקרי הדברים בצופן. מאז ניסו חסידי ברסלב לשמור את המסמך בסוד. ב-1963 הוברח כתב היד ממוסקווה לישראל, אבל רק עכשיו פוענח, לפחות בחלקו. בקרוב יראה אור, ולעולם היהודי נכונה הפתעה גדולה. בלי גוג ומגוג ובלי נקמה, רק אחווה וגאולה - והרבה תרופות חדשניות. מיכה אודנהיימר כותב ב'הארץ':


במשך 200 שנה שמרו חסידי ברסלב בסוד כמוס את דבר קיומו של כתב יד מסתורי, שאת תוכנו הכתיב רבי נחמן מברסלב לשני תלמידיו הקרובים. על פי המסורת הברסלבית, רק אחד בכל דור קיבל את המפתח לפענוח משמעותו האמיתית של כתב היד, המקודד בנוטריקונים, בראשי תיבות וברמזים. כתב היד, "מגילת סתרים" שמו, נסב על התעלומה היהודית הגדולה ביותר, מן האובססיות המרכזיות ביהדות: טבעו וזהותו של המשיח - ואולי אפילו על התזמון המדויק של ביאתו.

ואולם, בעידן הפוסט מודרני סודות נוטים להתגלות. בתוך כמה חודשים צפוי כתב היד לראות אור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן, לאחר שצופנו פוענח, באופן חלקי לפחות, על ידי הד"ר צבי מרק, חוקר חסידות בן 43, המשמש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן וכחוקר במכון שלום הרטמן בירושלים. חלק מחסידי ברסלב מתנגדים אמנם לפרסום, אבל מרק זכה, להפתעתו, לשיתוף פעולה ולעידוד שקט מצדם של כמה מבכירי החסידות, שסייעו לו להשיג את כתב היד הסודי ולפענחו. "העולם צמא לדברי רבנו", אמר אחד מהרבנים הבולטים בברסלב למרק - ורמז כי הפופולריות העצומה שזכתה לה דרכו של רבי נחמן בעשור האחרון מאותתת, אולי, על כך שתם עידן החשאיות. "רבנו אמר לא לפרסם, אז אנחנו כחסידי ברסלב, לא יכולים", אמר מנהיג בולט אחר בחסידות. "אבל כנראה מן השמים קבעו שהגיע הזמן לגלות".

רבי נחמן, שרבים סבורים כי כתביו הם מן המעמיקים, המקוריים והפואטיים ביותר במסורת היהודית, האמין שהוא פורץ דרך חדשה ביהדות, וראה את הנתיב הזה בהקשר משיחי: "האש שלי", צוטט, "תוקד עד ביאת המשיח". עם לידת בנו, שלמה אפרים, האמין רבי נחמן כנראה שביאת המשיח קרובה - ושבנו התינוק עשוי למלא בעצמו את תפקיד הגואל או לפחות תפקיד מרכזי בתהליך הגאולה. אחרי שמת בנו והוא בן שנה וחודשיים, אמר רבי נחמן לתלמידיו הקרובים שידע עד עתה את התאריך המדויק להופעת המשיח, אך תאריך זה נדחה במאה שנים לפחות.

גנוז בחדרי-חדרים

כעבור חודשים אחדים, בה' באב התקס"ו (1806), חשף רבי נחמן את הנבואה המוצפנת במגילת סתרים. בזיכרונותיו, שפורסמו לאחר מותו, מתאר רבי נתן מנמרוב, תלמידו המסור והחשוב ביותר, כי שמע את הדברים שנרשמו ב"מגילת סתרים" בעת נסיעה בעגלה בין העיירה מדוודיבקה לעיירה טשערין באוקראינה. בעוד רבי נתן ותלמיד קרוב אחר, רבי נפתלי, מקשיבים לו מרותקים, החל רבי נחמן לדבר על ביאת המשיח. בשיחה נכחו עוד כמה אנשים, לרבות אחד מחתניו של רבי נחמן, אך למרבה הפליאה לא יכלו לזכור לאחר האירוע אלא מלים ספורות מדברי רבם.

במשך יותר משעתיים דיבר רבי נחמן על "דברים אשר לא נשמעו מעולם. היינו כל סדר ביאת הגואל צדק". חלק גדול ממה שאמר, כותב רבי נתן בזיכרונותיו, נשכח על ידי שומעיו מיד. אבל רבי נתן הצליח בכל זאת לכתוב, "ברמיזה בעלמא ובדרך נוטריקון וראשי תיבות", חלק גדול מתוכן דבריו הנבואיים של רבו. על פי רבי נתן, רבי נחמן לא קישר את החזון לזמן מסוים. "אך מתי יהיה זאת?" שאלו שני התלמידים את רבם. רבי נחמן השיב תשובה מעורפלת ומתחמקת: "אבל הסיפור בעצמו מזה, הוא דבר גדול מאוד", אמר. "כשבא עניין זה לתוך שיחה בזה העולם, מה שהיה גנוז בחדרי-חדרים, זה בעצמו הוא דבר גדול מאוד". רבי נחמן הורה לשניים שלא לחזור על מה ששמעו, לא להעתיק את כתב היד, אף על פי שנכתב בצופן, ובוודאי שלא לפרסמו. כעבור שלוש שנים, ב-1809, חזר רבי נחמן בפני אותם שני תלמידים על החזון המשיחי הזה, בשינויים קלים. שוב רשם רבי נתן את דבריו. שתי הגרסאות, שתועדו יחדיו על גבי אותו כתב יד, הן שנקראו לבסוף "מגילת סתרים".

לאחר מותו של רבי נתן מתחילה עלילת גלגולו של כתב היד להסתבך. בנספח לזיכרונותיו של רבי נתן כותב העורך: "ואחר הסתלקותו הקדושה של הרב רבי נתן ז"ל (...) נגנבו ונאבדו הכתבים הקדושים של מגילת סתרים הנ"ל, ועדיין לא נודע מקומם (...) וחבל על דאבדין ולא משתכחין".

אלא שכתב היד לא אבד. טענה זו היתה, אולי, חלק מהמאמץ להסתיר את קיומו. על פי "שיח שרפי קודש" - שישה כרכים שפורסמו לראשונה בשנות ה-80 וכוללים את המסורת שבעל פה של חסידות ברסלב - פירוש המגילה הועבר הלאה, לפני מותו של רבי נפתלי (רבי נתן מת עוד לפניו), אל רבי אהרן ליפוועצקער, "שהיה איש קדוש מאוד ונולד מברכתו של רבנו". לפני מותו העביר רבי ליפוועצקער את הסוד לרבי אברהם חזן - בנו של רבי נחמן מטולשין, תלמידו הקרוב של רבי נתן.

חזן, המוכר גם בשם רבי אברהם ברבי נחמן, הוא דמות מיתולוגית בחוגי ברסלב ואחד משני ה"צינורות" שדרכם הגיעה חסידות ברסלב ממזרח אירופה לישראל ולמדינות נוספות. מבחינות רבות, התאים חזן לסטריאוטיפ הקלסי של חסיד ברסלב - מלא התלהבות, סגפן, אקסצנטרי. על פי "שיח שרפי קודש", כששכב חזן על ערש דווי באומן - שם התגורר רבי נחמן בשנתיים האחרונות לחייו ושם גם נקבר - ביקרה אותו צירל, בתו של רבי אהרן ליפוועצקער, וגערה בו בכעס רב על שלא העביר את הידע הכמוס אל הדור הבא. אבל היא איחרה את המועד. חזן איבד כבר את כושר הדיבור ומת, על פי הסיפור הזה, בלי שהעביר הלאה את המפתח לצופן.

מאומן לירושלים

אלא שגם הטענה הזאת, שעל פיה חזן היה האחרון שידע את הפירוש האמיתי של "מגילת סתרים" - או אפילו שהיה היחיד בדורו שידע - עשויה להיות ניסיון ברסלבי נוסף להסתיר את המגילה ולהגן על סודותיה. את המגילה עצמה - כלומר את כתב היד של רבי נתן - הביא, בסופו של דבר, לירושלים, ב-1963, רבי גדליה פליר - אז חסיד ברסלב בן 23 מברוקלין - שקיבל אותה מידי רבי מיכל דורפמן, חסיד ברסלב ממוסקווה. פליר, בעזרתו של דורפמן, היה החסיד הראשון שהגיע לאומן לאחר מלחמת העולם השנייה מן המערב, שכן ברית המועצות אסרה אז על עלייה לרגל לצרכים דתיים.

דורפמן וקומץ חסידי ברסלב אחרים, שנותרו מאחורי מסך הברזל, היו נתונים לאיומים חוזרים ונשנים של הק-ג-ב. כשפליר עמד לעזוב, העביר לו דורפמן ספר בכתב יד, שחשש כי הסובייטים עלולים להחרימו. הספר הכיל כמה כתבים איזוטריים של החסידות, ובהם כתב יד מאת רבי אלתר טפליקר, דמות חשובה בחסידות במאה ה-19, אשר לדבריו "נעתק מקונטרס הנקרא מגילת סתרים מכתב יד מורנו הרב נתן זצ"ל, אות באות אשר שמע מפי אדמו"ר הקדוש נחל נובע מקור חוכמה", ושסיפר את "כל סדר ביאת הגואל צדק". "מגילת סתרים" החמקנית נמצאה סוף סוף.

שורשיו הרוחניים של פליר, כמו אלה של דורפמן, נעוצים בערוץ המרכזי האחר שדרכו הגיעה חסידות ברסלב למערב - רבי אברהם שטרנהרץ, שברח מברית המועצות לירושלים ב-1940, שם חי עד מותו ב-1955. פליר, כיום בן 66 ותושב ירושלים, סיפר ל"הארץ" שזמן קצר לאחר שהגיע לירושלים הראה את כתב היד לתלמיד אחר של שטרנהרץ, רבי הירש לייב ליפל. ליפל התגרה בפליר ושאל אותו אם הוא יודע איך לקרוא אותו; "אני יודע", הוסיף, וסיפר לפליר ששטרנהרץ, אשר נחשב על ידי תלמידיו לסמכות גדולה לא פחות מאברהם חזן בענייני החסידות, ושבתור נינו של רבי נתן היתה לו גישה למסורות משפחתיות - פיענח את כתב היד עבורו בליל חורף אחד באוקראינה. "ביקשתי מליפל לגלות לי את הסוד", סיפר פליר, "אבל הוא טען שהוא זקן וחולה וששכח הכל".

גם טענה זו התבררה כהסוואה. שבועות ספורים אחר כך שינה ליפל את דעתו. "אם אלוהים הניח את המגילה בידיך", הוא אמר לפליר, לדברי האחרון, "כנראה התכוון שתדע מה תוכנה". באותו ערב הוא הזמין לביתו את פליר ושני חסידי ברסלב אחרים וקרא לפניהם את כתב היד מתחילתו ועד סופו, כשהוא אוסר עליהם לתעד או לרשום רשימות. "כל הקיצורים וראשי התיבות התאימו", מספר היום פליר, "הוא בהחלט ידע את סוד קריאתה". פליר הפיץ עותקים מן המגילה המוצפנת לכמה חברים בקהילת ברסלב, אבל מילא פיו מים בנוגע למשמעותה.

30 שנה חלפו, ובשנות ה-90, בשיחה עם צבי מרק, בוגר ישיבות הסדר וחוקר קבלה וספרות עברית, פלט אחד מחסידי ברסלב שראה העתק של "מגילת סתרים". מרק הסתקרן, אבל לא הצליח להתקרב למגילה באמצעות אותו חסיד. חוקרים קודמים של חסידות ברסלב הזכירו במחקריהם כתבים איזוטריים שהיו בחזקת זקני הקהילה. שניים מהם, יוסף וייס ויהודה ליבס, הניחו שהכתבים, שכללו לצד "מגילת סתרים" שני סיפורים שסיפר רבי נחמן - "מעשה הלחם" ו"מעשה השריון" - הוסתרו בשל נגיעתם בשבתאות, אותה תנועה משיחית מן המאה ה-17, שהשפעתה זיעזעה את היהדות במשך עשרות ואולי אף מאות שנים אחר כך.

"זה לא שהחוקרים חשבו שרבי נחמן היה שבתאי", אומר מרק, "אלא שכדי להיאבק רוחנית בשבתאות הוא התקרב לרעיונות שבתאיים, ואת זה צריך היה לשמור בסוד". התעניינותו של מרק בכתבים האזוטריים של ברסלב נבעה לא רק מן העניין שהיה לו בפן המיסטי והנבואי של רבי נחמן, אלא גם מרצונו להוכיח שהסתרתם לא היתה קשורה בשבתאות. "אחרי גרשום שלום הפכה השבתאות למעין קלף ג'וקר", אומר מרק, "כל פעם שנתקלו בתעלומה, התשובה שניתנה (באקדמיה) היתה ?שבתאות'".

שכבות נסתרות

כשהוא מתפקד כבלש, אנתרופולוג ואיש אקדמיה, החל מרק לצרף יחדיו ולנתח כתבים איזוטריים שהחלו לצאת בהדרגה ממחבואם בתוך גבולותיה המתרחבים של חסידות ברסלב. מאז היווסדה היתה חסידות ברסלב חבורה זעירה ומסורה שנרדפה על ידי קבוצות חסידיות אחרות, במידה רבה בשל התעקשותם של אנשיה על גדולתו של רבי נחמן. אבל בעשור האחרון גדלה בהדרגה השפעתה בחוגים דתיים. אלפי חוזרים בתשובה מזדהים היום עם ברסלב, והמונים - כולל בדרנים ואנשים שאין להם שום קשר קודם עם החסידות - עולים בראש השנה לקברו של רבי נחמן באומן.

החלו להיווצר קהילות ברסלב חדשות, המורכבות בעיקר מחוזרים בתשובה, וחלקן, תוך קריאת תיגר על סמכותם של זקני הקהילה, החלו לפרסם חומרים שהוסתרו עד אז, כמו "מעשה הלחם", המספר כיצד בלע רבי נחמן את אותיות התורה אל קרבו, וכיצד ראה את עשרת הדיברות יוצאים מפיו, מעשה שאף הוא פורסם לאחרונה על ידי מרק. החומר המצונזר, כך נראה, לא נגע לשבתאי צבי אלא לרבי נחמן עצמו, ובחסידות ברסלב היו שסברו שבעולם שהחל מכיר בגדולתו של רבי נחמן, אין עוד צורך בהסתרה.

בעזרתו של דוד אסף, חוקר וביבליוגרף ותיק של ברסלב, השיג מרק בסופו של דבר העתק של "מגילת סתרים" עצמה ובסיועם של ידידים מחסידות ברסלב החל בעבודת הפענוח הקשה. הוא לא הצליח לפענח את כל הנוטריקונים במגילה, ומודה שהיא עשויה לכלול שכבות בלתי מפוענחות; אבל לדעתו, יש בידיו תמונה שלמה למדי של תוכנה. מי שמצפה למשיח זועם ונוקם שישפוך חמתו על הגויים - או למשיח רבני צחור זקן - עלול להתאכזב מהמשיח המתואר במגילה.

רבי נחמן, באותה נסיעה בעגלה לפני שנים רבות, חזה משיח שהופעתו וזהותו יפתיעו את העולם: משיח שיתחיל את שליחותו המשיחית עוד בילדותו. המגילה מתארת את נישואיו ואת עלייתו על כס הכבוד כקיסר בעודו נער מתבגר. המשיח של מגילת סתרים יכבוש את העולם בלי לירות ולו ירייה אחת: מלחמתו תהיה מלחמה רוחנית כנגד נחשול אתאיסטי שיסחף את העולם. חזונו המשיחי של רבי נחמן אינו כולל אפוקליפסה או השמדה המונית של רשעים. כוחו של המשיח ינבע מיכולתו לרפא מחלות באמצעות תרופות חדשות שיפיק מחומרים שונים, וממקוריותו העצומה בשדה המוסיקה: המשיח יחבר לחנים שיעוררו כיסופים וערגה לאלוהים. המשיח של רבי נחמן הוא אוניוורסליסטי: הוא יגאל לא רק את היהודים אלא את כל אומות העולם. מרק סבור שפרסום המגילה, על חזונה האוניוורסלי ושוחר השלום, עשוי להשפיע השפעה חיובית על קבוצות כמו נוער הגבעות, שרבי נחמן משמש להן מקור השפעה עמוק.

פתרונו של מרק עולה בעיקרו בקנה אחד עם מה שזוכר גדליה פליר מקריאתו של רבי ליפל. אבל פליר עצמו אינו בטוח שכתב היד שהביא מרוסיה מכיל את כל מה שנקרא פעם "מגילת סתרים". "יכול להיות שהיה עוד", הוא אומר, "אולי עוד הרבה". רבי משה ביננשטוק, תלמידו של אחד מזקני החסידות, רבי לוי יצחק בנדר, שבעצמו למד אצל רבי אברהם חזן, עומד על כך שהתאריך המדויק של ביאת המשיח היה פעם חלק מן המסורת הסודית של המגילה - למרות מה שאמר רבי נחמן לרבי נתן - ושחזן כנראה לקח אתו את הסוד הזה לקברו. הוא זוכר חסידים מפצירים בבנדר, שמת ב-1989 בגיל 92, שיגלה להם את התאריך, אבל בנדר התעקש שאינו יודע. ביננשטוק גם דוחה את האפשרות שרבי אברהם שטרנהרץ זכה בעצמו לקבל את סודות המגילה. משמעות המגילה, שלמותה ואפשרות פירושה נקשרות איפוא לקווי שבר אחרים בחסידות ברסלב, הנוגעים לסמכותם היחסית של שטרנהרץ ושל חזן - שני הרבנים הדומיננטיים בחסידות ברסלב במאה ה-20.

כעת, משפיענח צבי מרק את הטקסט הבסיסי - אשר ייתכן שהוא מכיל את כל מה שמסורת ברסלב מכנה "מגילת סתרים" וייתכן שרק את חלקה - ומשכתב ניתוח מקיף של משמעותה והקשרה ההיסטורי, נפתחה גם האפשרות לחפש במגילה רובדי משמעות נוספים. מרק פיצח את ראשי התיבות, אבל נותרו עדיין, אולי, הרמזים והנוטריקונים שהזכיר רבי נתן - כמו גם סוגיות פרשניות שונות. האם המגילה מדברת על רפואה פיסית, למשל, או על רפואה רוחנית? האם המרכיבים שאמור המשיח לחבר עשויים מולקולות או אותיות? מלותיו של רבי נחמן על עצמו, אומר מרק, עשויות בהחלט לחול גם על מגילת סתרים: "אני סוד, אבל אני סוד כזה שאפילו אחרי שמגלים אותו נשאר סוד".

קישורים:
הכתבה ב'הארץ'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!